בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
הקיץ של ונוס 
פעם בחיים: מסתורי הפלאות של קמבודיה 
 
הקיץ של ונוס |
 

המדינה האקזוטית והמסתורית השוכנת בדרום מזרח אסיה מושכת כבר ארבעה עשורים תיירים רבים מהעולם ולאחרונה גם מישראל הנחשפים לתרבות עשירה ומרתקת. עמיקם שרון מנהל מחלקת ההדרכה ומדריך בכיר בחברת נתור-ישראייר עורך סקירה רחבה על המקומות שאסור לפספס

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

בתודעת אנשי המערב נתפסת קמבודיה כמרחב נטול זוהר והילה בניגוד לשכנותיה תאילנד במערב ווייטנאם במזרח. מלחמת האזרחים  - בשנות השבעים של המאה ה 20 - העקובה מדם, שסחפה את הארץ המיוסרת הזאת למרחץ דמים חסר תקדים בדרום מזרח אסיה, דחקה את קמבודיה לשוליים האפלים והסהרוריים, ששומר נפשו ירחק ממנה. שנות התשעים של המאה הקודמת הביאו בכנפיה את בשורת השלום בבחינת ותשקוט הארץ והחלה תקופת הרנסאנס הקמבודי לתרבות עשירה ומופלאה, מזיגה נדירה של עושר תרבותי בתחומי הארכיטקטורה, האדריכלות, והמיקום הגיאוגרפי שבטבורו זורם אחד מן הנהרות המרתקים ביותר בעולם- נהר המקונג.

 

כיום קרוב לארבעה עשורים שהארץ שקטה ובהדרגה הופכת לאבן שואבת של מבקרים ומטיילים, מתגלה קמבודיה בשיא יופייה ותפארתה על שלל שכיות החמדה האצורות בקרבה. את קמבודיה צריך לחקור ולגלות בה את "מסתורי הפלאות" באתריה העצומים של סיאם ריפ מוקד מושבה של האימפריה הקדומה "אנגקור, על שלל המקדשים ובמרכזם אחד מפלאי תבל "אנגקור ואט". תופעת טבע נדירה וייחודית בעולם מהווה אגם המים המתוקים הגדול ביותר בדרום מזרח אסיה ה "טונלה סאפ" וכמובן נהר "המקונג" המופלא. שלושת שכיות חמדה אלה יהוו את הבסיס לכתבה זו.

 

מבט הסטורי

 רוב הקמבודים מחשיבים עצמם ל"קמרים" צאצאיה של אימפריית אנגקור שהשתרעה על מרבית שטחה של דרום מזרח אסיה והגיעה לשיא פריחתה בין המאות ה- 9 וה- 15 שהתבטאה בעושר אדריכלי חסר תקדים ובבנייה מונומטאלית במרחב העצום של סיאם ריפ בהתפתחות אורבאנית מרשימה שבאה לשיאה בעיר "באיון", ובהיותה אבן שואבת ליצירות תרבות ואומנות רבות. מעניין מאוד לערוך מבט השוואתי ולהיווכח שממש בתקופה מקבילה מתרחשות במרחב האירופאי תופעות דומות, כגון התפתחות הערים הימיביניימיות והגותיקה בשיאה. אלא שתקופה זוהר זו הייתה במונחים היסטוריים קיצרת מועד שכן אימפריית אנגקור הייתה חשופה לתקיפות ופלישות לקראת סוף המאה ה-13 ותחילת המאה ה- 14 של ממלכות שכנות ה"תאי"(תאילנד) וה"צ'אם" (וייטנאם) שהובילו במחצית הראשונה של המאה ה- 15, לקריסתה ונפילתה של תרבות מופלאה ולשקיעה ממושכת ואובדן הדרגתי של טריטוריות. בין המאות ה- 15 וה- 19, הייתה קמבודיה הלכה למעשה למדינת חסות של תאילנד וקמבודיה.

 

ההתפשטות הקולוניאלית של מעצמות אירופה במהלך המאה ה-19 ביססה את מעמדה של צרפת כריבון של קמבודיה החל משנת 1863. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה קמבודיה על ידי יפן, ועם סיום המלחמה חזרה לשליטה צרפתית, עד אשר זכתה לעצמאות בשנת 1953, עם סיום המנדט הצרפתי, אך זו הייתה עצמאות של בכי ותופת בלתי נתפסים.

 

שנות השבעים של המאה ה- 20, היו הנוראיות בתולדותיה של קמבודיה. החזון של מדינה מודרנית המשתחררת מעול הקולוניאליזם והצועדת אל עידן חדש ואופק מבטיח, התנפץ לרסיסים. ב 1975 השתלטו ה "קמר רוז" הקומוניסטים בראשות מנהיגם פול פוט על הבירה פנום פן ובמשך 4 שנים ביצעו רצח עם מחריד של קרוב ל 2 מיליון קמבודים כחמישית מאוכלוסיית קמבודיה. ב 1978 פלשה וייטנאם לקמבודיה והביאה למיגורו של שלטון ה"קמר רוז' ". עם עזיבת החייל הוויטנאמי האחרון את אדמת קמבודיה בסוף 1989, החל עידן חדש בתולדותיה של קמבודיה, שהביא ליציבות שלטונית ולשיקום מהריסותיה בתמיכת המערב ושכנתה ממערב תאילנד. קמבודיה התבססה מבחינה צורת שלטון כמונרכיה חוקתית, רב מפלגתית ובמאי 1993 התקיימו בממלכה לראשונה בחירות דמוקרטיות. עשר שנים חלפו וקמבודיה פתחה את שעריה לעולם ואפשרה למטיילים לגלות את "מסתורי הפלאות" בחיקה.

 

 

 
כיכר העצמאות בפנום פן
 כיכר העצמאות בפנום פן   צילום: עמיקם שרון 
 
 

קמבודיה שוכנת בדרום מזרח אסיה, גובלת במפרץ תאילנד במערב ובין שכנותיה תאילנד וייטנאם ולאוס ומשתרעת על שטח של למעלה מ 181,000 קמ"ר. מתאפיינת באקלים טרופי שבאופן מובהק מתחלק לשתי תקופות:- העונה הגשומה תקופת המונסונים:- ממאי ועד נובמבר, העונה היבשה:- מדצמבר ועד אפריל. החיים על המים" הינם יסוד מוסד בהוויה הקמבודית וזו חוויה מיוחדת במינה להתבונן בתופעה ייחודית זו. אוכלוסיית קמבודיה מונה כ 15 מיליון תושבים רובם ככולם בודהיסטים. למעלה ממחצית האוכלוסייה בגלאים שמתחת לגיל 24.

 
עץ הספונג
 עץ הספונג   צילום: עמיקם שרון 
 

נהר המקונג

נהר המקונג זורם בטבורה של קמבודיה מצפון לדרום וחובה על המטייל לחוות שייט על המקונג. אחד מהמסלולים האתגריים הינו שייט במעלה הנהר לדוגמא מעיירת הגבול הויטנאמי "צ'או דוק" לפנום פן הבירה מהלך שייט של כ 4 שעות. רק באמצעות חוויה זו ניתן להבין את סוד קסמו של הנהר ואת המיתוס האופף את הנהר לכול אורכו. העובדה שנהר המקונג חוצה כעמוד שידרה מרכזי את קמבודיה מעידה כאלף עדים על היותו אטרקציה מיוחדת במינה שאסור להחמיצה.

מערכת המקונג לכל אורכה מהווה קומפלקס אדיר אשר מאפשרת חיים לאוכלוסייה המונה למעלה מ 60 מיליון בני אדם בשש המדינות בהם זורם הנהר, בחלקה נמנית עם הענייה בעולם. השימושים של נהר המקונג רבים ומגוונים: מים לחקלאות כולל חקלאות ימית, לתעשייה, דייג, תחבורה ימית, ולקיום מאזן אקולוגי והידרולוגי.

 

 
דייגים חוזרים מדייג בנהר
 דייגים חוזרים מדייג בנהר   צילום: עמיקם שרון 
 

פנום פן ( Penh Phnom)

פנום פן הבירה שוכנת בחלקה הדרומי של קמבודיה על גדת נהר המקונג ומהווה את הבירה השלטונית והמנהלית של המדינה. חשוב לציין כי המוקד התרבותי המהווה אבן שואבת למטיילים ולכול שוחרי התרבות שוכן כ 300 ק"מ צפון מערבית לבירה בסיאם ריפ. עם זאת פנום פן מרתקת במיוחד בשל מיקומה הגיאוגרפי ובשל המהפך האורבאני בשלושת העשורים האחרונים. המרחב האורבאני מתאפיין בנוכחות מרשימה של נהר המקונג הזורם בטבורה של העיר ובטיילת לאורך הנהר המעוטרת בדגלי האומות המקיימות קשרים דיפלומטיים עם קמבודיה. לאורך הגדה המערבית הוקמו מבני הציבור המרשימים במיוחד בסגנונות שונים: מסגנון קמרי קלאסי, דרך סגנון "תאי" קלאסי המזכיר מאוד את ארמון המלוכה והמקדשים של תאילנד, ועד סגנון בנייה קולוניאלי צרפתי (1863-1953).

 

העיר נוסדה במאה ה 14 על גבעה (Phnom) הסמוכה לנהר על ידי גבירה קמרית(Penh) בעלת ייחוס ועתירת נכסים ומכאן שמה של העיר "פנום פן". שלושת האתרים המרכזיים בעיר המומלצים ביותר לביקור הם:- ארמון המלך, פגודת הכסף, והמוזיאון הלאומי המתעד את התרבות הקמרית לדורותיה. לפנום פן מומלץ להקדיש עד יום וחצי לביקורים, לנסוע לשדה התעופה הבינלאומי הסמוך לעיר ולטוס לסיאם ריפ.

 

 
ארמון המלך בפנום פן
 ארמון המלך בפנום פן   צילום: עמיקם שרון 
 

סיאם ריפ ((Siem Reap)

סיאם ריפ השוכנת בצפון מערב קמבודיה העיר השנייה בגודלה בקמבודיה בת קרוב ל 200,000 תושבים, מהווה בסיס יציאה למטיילים לשניים מהאתרים המרתקים ביותר בקמבודיה:- מקדשי אנגקור, הטונלה סאפ- האגם הגדול. העיר עצמה שינתה פניה בעשור האחרון בעקבות נהירה חסרת תקדים של מטיילים העולים לרגל לפקוד את שניים מפלאי עולם. מעיר מנומנמת בשנות ה- 90 של המאה ה-20, הפכה סיאם ריפ החל משנת 2000 לעיר תוססת ואטרקטיבית עם בנייה מרשימה של  שירותים במגוון רחב, ללמעלה ממיליון וחצי מטיילים הפוקדים את המקום מדי שנה. שפע של מסעדות, בתי מלון ברמות שונות, המוזיאון הלאומי החדש של אנגקור, שווקים, פאבים, וערבי פולקלור מבטיחים שהות מרתקת במקום לאחר ימי הסיור במקדשים.

 

 
קמבודיה
 קמבודיה   צילום: עמיקם שרון 
 

מקדשי אנגקור

אנגקור מהווה מרחב עצום המשתרע על שטח של כ 300 קמ"ר שאצר למעלה מאלף מבנים בתקופת תור הזהב של האימפריה הקמרית במאות ה-9 עד ה-15. בתקופה זו אנגקור היתה המרכז השלטוני, הפולחני והתרבותי של האימפריה הקמרית. בחלוף המאות מאז שקיעתה ונפילתה של אנגקור ובעקבות מלחמות, פגעי טבע ומונסונים, נהרסו מרבית המבנים והמעט שנותרו נבלעו בתוך יערות הגשם הטרופיים, האזור ננטש ונשכח. במחצית השנייה של המאה ה- 19, הקולוניאליזם הצרפתי שהפך לריבון בקמבודיה הביא בכנפיו משלחות חקר שחשפו את צפונותיה וסוד קסמה של אנקגור ובמהלך של עשרות שנים שימרו קרוב ל 40 מבני ציבור ומקומות פולחן נדירים ביופיים ובחשיבותם התרבותית.

 
ילדה קמבודית
 ילדה קמבודית   צילום: עמיקם שרון 
 

באיון

מתחם באיון הוקם כמאה שנים לאחר הקמת אנגקור ואט, ושימש כמרחב העירוני בו שכן ארמון המלך ומקדשו הרשמי. על פי הערכות, בשיא פריחתה של אימפריית אנגקור, מנתה אוכלוסיית המקום כ 50,000 תושבים. למעלה  מ 50 מגדלים מזדקרים בתחומי המקדש כאשר כל מגדל מעוטר ב 4 דמויותיו המחויכות של המלך הפונות ל 4 רוחות השמיים הבאות לסמל את השליטה המובהקת של האימפריה במרחב. ישנה סברה הגורסת כי 4 הדמויות מסמלות את 4 הקאסטות- מעמדות בהינדואיזם:- הברהמינים/הכוהנים, הלוחמים, הסוחרים, הפועלים. מתחם מרשים היוצר מבוך גדול ומורכב כשעל הקירות החיצוניים ישנם עיטורים המציינים את מסעות המלחמה של המלך.

 

 
 צילום: עמיקם שרון 
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by