בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בשיתוף ברק רום 
איך לעבור עם הבנות בשלום את גיל ההתבגרות? 

איך לעבור עם הבנות בשלום את גיל ההתבגרות?

 
בשיתוף ברק רום |
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 צילום: פוטוליה (אילוסטרציה) 
 
 

גיל ההתבגרות מטלטל לא רק את חייהם של המתבגרים, הוא משפיע גם על הקרובים להם. הראשונים להרגיש בכך הם כמובן המתבגרים עצמם, שעוברים תהליכים פיזיים ונפשיים, שבמרכזם השינוי ההורמונלי שעובר על הגוף וההתפתחות המינית שבאה בעקבותיו. אבל בד בבד חשים בכך גם ההורים. ולמרות שכולם נערכים לקראת השינויים הללו - גם בבית וגם בביה"ס - מודעים אליהם ומבינים שהם בלתי נמנעים, התוצאה במרבית המקרים היא מעיקה, מטרידה ולפעמים אפילו בלתי נסבלת.

 

המתבגרים נוטים לבלות יותר זמן עם עצמם ועם חבריהם, על חשבון זמן שהוקדש למשפחה. הם מפתחים מודעות למראה חיצוני, מצבי הרוח שלהם משתנים במהירות, הם מקשיבים פחות, מתחצפים יותר, מסתגרים בחדרם ומרוכזים בעצמם. ההורים, עם כל ההבנה למצב, מתקשים להתמודד עם השינויים ונסחפים גם הם למערבולת הרגשית שמתחוללת בבית. הם צריכים ללמוד לתקשר מחדש עם הילדים ונתקלים בחומה גבוהה ובדלת נעולה. בבתים רבים הפיצוץ הוא לעיתים בלתי נמנע.

 

לפרטים נוספים- www.hilafin.com

 

 
הילה פינקלשטיין
 הילה פינקלשטיין   צילום: בנימין לפיד 
 

אל המקום הזה בדיוק מכוונת הילה פינקלשטיין, פסיכותרפיסטית, מטפלת בנשים ונערות ומנחת קבוצות. "זה גיל בו ההורים מתחילים להרגיש שנוצר מרחק מהילדים", מתארת פינקלשטיין, "הם רוצים לדבר, אבל הדיבורים הופכים למריבות. ההורים מפחדים משפע הסכנות שהם משוכנעים שאורבות לילדיהם. פעם זה היה בא לידי ביטוי בסיפורים כמו כיפה אדומה שפוגשת בזאב הרע או עמי ותמי שנתפסים בידי מכשפה. היום הזאב הרע אורב ברשתות החברתיות ובמסיבות האלכוהול, וכשהכל מתערבב עם התפרצות של הורמונים ומיניות, מתחילים הפחדים של ההורים".

 

בסופו של דבר אנחנו מדברים על תהליך מאוד טבעי, גיל ההתבגרות מראה שהילדים מתפתחים כמו בספר. אז מה הלחץ?

"הלחץ הוא כי ההורים רוצים לדבר עם הילדים אבל מתקשים לעשות זאת. הם מגיעים מאוחר מהעבודה ואין זמן, או שהם מרגישים מבוכה מנושאים כמו התבגרות ומיניות כי גם איתם לא דיברו. שלא לדבר על כך שלא מקשיבים להם והם נתפסים כחופרים. גם בביה"ס לא נותנים מענה מושלם לבעיה. השיחות בכיתה הן שטחיות, הפורום הגדול לא מתאים לכולם. יש מבוכה מהעלאת שאלות אמיתיות מול החברים והמטרה מוחמצת".

 

ואת מציעה מפגשים שיטפלו בנושא מכיוון אחר?

"המפגשים לאימהות ולבנות - סדנאות ומעגלים של בנות מצווה - עטופות כביכול בבלון ורוד של כיף, אבל הן מעלות נושאים חינוכיים וערכיים ומייצרות תקשורת חדשה בין הבנות לאימהות. קשה לבנות להתמודד לבד עם נושאים כמו מה קורה לי בגוף. במפגש הבנות וגם האימהות משתפות חוויות זו עם זו. למרות שהורים משוכנעים שהמתבגרים היום יודעים הכל, מפתיע לגלות כמה זה לא נכון. הם לא יודעים, למשל, שהריון נובע מחיבור של זרע וביצית. לעומת זאת, הם יודעים יופי מה זאת הפריית מבחנה. במיוחד אלה שנולדו ככה. כל התפיסה של יחסי מין היא מעוותת. הבנים רואים סרטי פורנו ומשוכנעים שמין הוא אלים וגם קבוצתי, כי אין להם אומץ להתמודד עם אינטימיות זוגית. בנות חלשות נתקלות בסיטואציה הזו, וכאשר חולשה פוגשת חולשה זה מתכון לבעיות. נכון שרוב המתבגרים לא שם, אבל רוב ההורים חוששים שכן ומכאן הפחדים. בסדנאות אנחנו מדברים על מה נורמלי ומה לא, מה נעים לי ומה לא. פעם בנים משכו בצמה. היום הם מתנהגים אחרת. צריך להכיר את השפה החדשה".

 

 

 

 
 צילום: פוטוליה (אילוסטרציה) 
 
 

ולמה רק סדנאות לבנות?

"זה לא כי בנים לא זקוקים, הם בהחלט צריכים תמיכה כזו, אבל כאשה ואמא לבנות אני מתחברת יותר לבנות. אני נפגשת עם בנים במסגרת תכניות לבתי ספר, וחבל שאין יותר מפגשים כאלה בעידוד משרד החינוך. אבל בנים צריכים שבנים אחרים ידברו איתם".

 

כמה מפגשים יש בסדנה כזו?

"חמישה-שישה מפגשים. גם כדי שיהיה זמן לדבר על הכל, וגם כדי לא להעמיס יותר מדי".

 

ועל מה מדברים?

"אחת הפגישות החשובות, לדוגמא, מטפלת בנושא התקשורת בבית - "יחסים ומסכים". על העובדה שחלק מהשיחות בבית ממוסכות, שכל התקשורת האלקטרונית ממוסכת. שיחה בווצאפ לא מביאה לידי ביטוי אינטונציות קוליות, לא מימיקה של פנים, אין בה אינטימיות ולא כל האינפורמציה עוברת. אנחנו יוצרות חוזה דיבור, שמתחשב במיסוך ובונות ערוצי תקשורת. זו מתנה נהדרת לבנות מצווה. להפוך את גיל 12 לשנה של התפתחות, הקניית ערכים, משמעות וביטחון עצמי. מכיוון שלבנים יש טקס בר מצווה, גם אם אינם דתיים, בנות צריכות גם איזה טקס. הוא יכול להיות עם ערכים חילוניים ואוניברסליים, ועם נגיעה יהודית, כדי שגם הן תעבורנה תהליך משמעותי. זה הרבה יותר משמעותי מבת-מיצווש".

 

בנוסף את מציעה גם מפגשים אישיים ופרטניים. מה קורה בהם?

"לפעמים צריך לגעת גם בבעיה ספציפית שאין לה מקום בקבוצה ויש צורך בעבודה תהליכית. אם זה דימוי גוף בעייתי ואם כעסים שמתפוצצים. כאן התהליך הוא לא רק חינוכי וערכי, ומטרתו להגיע לשינוי מעמיק".

 

לפרטים נוספים- www.hilafin.com

 

 

 

 

 
 צילום: פוטוליה (אילוסטרציה) 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by