בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בשיתוף ברק רום 
מכאן לשם- " יואב והאסיפה" עושים אייטיז משובח 

מכאן לשם- " יואב והאסיפה" עושים אייטיז משובח

 
בשיתוף ברק רום |
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יואב אסיף
 יואב אסיף   צילום: מארק סטריינג'ר 
 
 

עת האסיף הגיע - זה הזמן שלו. יואב אסיף, כותב, מלחין ומפיק מוזיקלי שמלווה בשנים האחרונות כקלידן את יהודה פוליקר, מחליט לקחת צעד אמיץ אל קדמת הבמה ויוצא עם אלבום בכורה "יואב והאסיפה" שמשלב אמנים שונים וכולל טקסטים ולחנים שכתב והפיק בסגנון רטרו שנות השמונים.

 

מאז שהוא זוכר את עצמו, יואב אסיף תמיד היה הילד המוזיקלי. זה התחיל אצלו כבר בגיל שנה כשבעצם אחת המילים הראשונות שידע להגות הייתה "מומיקה", כלומר מוזיקה. בגיל שנתיים כבר שבר את הלול ויצא בכוחות עצמו בשביל לשים תקליט בפטיפון של אבא. בגיל שלוש קיבל את האורגן הראשון ובגיל שבע כבר למד פסנתר ומוזיקה קלאסית בקונסרבטוריון. מאוחר יותר לימד את עצמו גיטרה והחל להשתתף בטקסי בית הספר (ההופעות הראשונות שלו) ולפני הגיוס נבחן כסולן ללהקה צבאית ולא הצליח בבחינות אלא שמספר חודשים אחר כך, כשכבר תפקד כמדריך קרב מגע בהנדסה קרבית, קיבל הצעה להיות קלידן בלהקה צבאית וסירב.

 

 

 
 

יואב, סירבת להצעה להיות חלק מלהקה צבאית?

"כן. האמת היא שבתור ילד היו לי שתי אהבות גדולות: מוזיקה וקראטה. את הקראטה אף פעם לא זכיתי לפתח למעט חוג בבי"ס יסודי. כשהתגייסתי לצבא הצטערתי בתחילה על שלא הצלחתי במבחני הזמרה ללהקה צבאית, בדיעבד אני חושב שגם לא הייתי בשל כזמר אבל דווקא אז נפתח בפניי חלון הזדמנויות לעסוק בקרב-מגע. כשהגיעה ההצעה להצטרף ללהקה צבאית כבר הייתי בוינגייט, מקום מדהים עם אווירה מהפנטת בקורס מדריכי קרב מגע. בלב איפשהו ידעתי שהמוזיקה אתי לעד ולכן החלטתי למצות את מה שאפשר מהשירות הצבאי והחוויה הצה"לית. בתחילת השירות, אגב, לא הייתי מורעל בכלל, זה משהו שהתפתח מאוחר יותר. היום כשקוראים לי למילואים אני דווקא שמח שיש הזדמנות גם לתרום למדינה וגם לחזור קצת לאווירה צבאית".

 

אבל, לקח לך עוד לא מעט שנים, בעצם, עד שהגעת למוזיקה.

"נכון, לא ידעתי עד כמה הזמן יכול לעבור מהר. כשהשתחררתי מהצבא, היה לחץ משפחתי "מתון" לצאת וללמוד איזה מקצוע כי "מוזיקה זה לא מקצוע". בכל איבר וגיד שקיים אצלי בגוף הרגשתי שאני רוצה לעסוק במוזיקה אבל פחדתי מאוד מהחיים ולכן נרשמתי ללימודים. אני זוכר שאחרי סמסטר אחד בלימודי המשפטים באוניברסיטת חיפה הרגשתי מחנק אדיר. אפילו חברה שהייתה לי אז שיקפה לי: "העיניים שלך כבויות". זה היה בתחילת הלימודים והשנים נקפו, חלפו ועברו... עוד עבודה, עוד מבחן... המעט שיכולתי לעשות זה לשלב כמה קורסים מהחוג למוזיקה שהיו בשבילי כמו אוויר לנשימה. שם גם נחשפתי לראשונה לאנשים כמו אבי אלבז, אלברט בגר וד"ר אבי עילם אמזלג שהשפיעו עליי מאוד. מאבי קיבלתי אהבה רבה למקצועות הסאונד, האולפן וההפקה, מאלברט את יסודות הג'אז והאלתור ומד"ר אמזלג את החיבור המחודש לפיוטי יהדות ספרד. בדיעבד לא מצטער על השנים באוניברסיטה, אלו שנים בהן למדתי לא מעט ובמהלכן גם התנסיתי בכמה קשרים רומנטיים מאוד רציניים שהביאו אותי לצמוח ולגדול מאוד. באותה תקופה גם כתבתי והלחנתי הרבה למגירה".

 

 

 

 
יואב ואלינור
 יואב ואלינור   צילום: אלינור שריקי, איור: זיו רגב, עיצוב: יואב אסיף 
 

ובסיום הלימודים הגעת לתל אביב ומה אז?

"לא מדויק. עם סיום הלימודים עוד ניגשתי לבצע סטאז' בבית משפט ואחרי בחינות הלשכה עבדתי מעל שנתיים כעורך דין - הכל מתוך פחד עמוק וחזק להגיע למוזיקה. באיזשהו שלב, הרגשתי ניתוק אמיתי מכל מה שקורה לי בחיים: ניתוק מהעבודה, ניתוק מהמשפחה, ניתוק מהאהבה שהייתה לי אז והכי גרוע ניתוק מעצמי. לא יכולתי לסבול את עצמי יותר אז קמתי והתפטרתי ממקום עבודה, קיפלתי את החפצים ועברתי לתל אביב, הכרך הגדול, חח. בעיניים של אז תל אביב הייתה נראית לי משהו מאיים וגדול. ככה בעצם הגעתי לתל אביב והתחלתי מאפס, מלהיות עורך דין עם משרד משלי ונוף פנורמי לנמל עברתי לעבוד כתומך טכני בחברת הייטק, אבל כזו שעוסקת במוצרי אודיו, סאונד ואולפני הקלטות. על הדרך הקמתי את הסטודיו שלי "יויה מיוזיק" והתחלתי להפיק כל מה שרק אפשר: תיאטרון, פרסומות, אומנים וככה בסופו של דבר הגעתי לעבוד עם יהודה פוליקר שאותו אני מלווה כבר למעלה מחמש שנים".

 

מתי התחלת לעבוד על "יואב והאסיפה" ולמה דווקא שנות השמונים?

"העבודה על "יואב והאסיפה" התחילה בעצם עוד בחיפה באולפן שאלתרתי בבית. הייתי חוזר מהעבודה בערבים ומתיישב לכתוב, להלחין ולהפיק. ידעתי שאני רוצה לבצע את השירים אבל כבר אז רציתי גם לשלב עוד קולות בכדי שתהיה תוצאה עשירה ומגוונת יותר. למה שנות השמונים !? קודם כל כי אלה היו שנים מופלאות מהרבה בחינות: סיום המלחמה הקרה, נפילת חומת ברלין, העלייה במודעות הסביבתית אבל מבחינתי יותר מכל בזכות המוזיקה המשובחת שנוגנה באותו עשור. לחנים עשירים, טקסטים נאיביים אך נוגעים, ביצועים קורעי לב וקיר של סאונד הפקתי. חוץ מזה די גדלתי והתפתחתי באייטיז ובשבילי זה הדבר הכי טבעי בעולם להתחיל באלבום בכורה בנקודת הזמן הזו, כי זו פשוט נקודת ההתחלה שלי. עד היום ניתן למצוא השפעות "אייטיזיות" בשירים מודרניים אבל באלבום הזה שמתי לי למטרה להשתמש, כמה שיותר, באותם סינטים מפעם ובאמצעים אנלוגיים במיקס ולהשאיר את המחשב (שכיום נוהג לבצע 99% מכל העבודה) קצת מובטל. במסגרת הפרויקט יש גם שני שירים באנגלית אבל אני יותר מגאה לעמוד מאחורי הפקה אנלוגית שמתהדרת בשירה בעברית. אני יודע להביע את עצמי באנגלית אבל בעברית כל הברה ואות מרטיטים בי מקום פנימי שהאנגלית פשוט לא יכולה להגיע אליו".

 

 

 

כמה זה מרגש לשמוע שיר שלך ברדיו ?

"בסולם של אחד עד עשר הייתי אומר: שלושים ! מרגש בטירוף. אני זוכר שהגשנו את הסינגלים של "לא מפחד", הסינגל הראשון מתוך "יואב והאסיפה", על הבוקר לרשת ג' וכבר בערב זה הושמע בפעם הראשונה. קפצתי מתוך שמחה ברכב וחטפתי מכה בראש. הצעד הזה אל קדמת הבמה מבחינתי הוא לא ברור מאליו, הוא היה כרוך בהרבה עבודת עומק שעשיתי עם איש מקצוע על מנת להתמודד עם כל אותם פחדים, אלה הרגילים אבל כאלה נוספים שכתובים במיוחד בשבילי. אני עדיין בתהליך וזה לא פשוט בכלל גם מהטעמים האלה אך יחד עם זאת כשאתה מקבל תגובה אוהדת מאנשים שאתה אפילו לא מכיר ומחליטים לכתוב לך שהשיר שלך נגע בהם, זה מדהים מבחינתי, זה ממלא אותי ומהווה את השכר הכי טוב שיכול להיות לכל העבודה הקשה שנעשית כי הצלחתי לגעת במישהו. חשוב לי להגיע לאנשים עם המוזיקה שלי, לגעת ולרגש, יכול להיות גם בגלל שדרך זה אני מצליח להרגיע את הפחדים, לדעת שאני שווה ושמגיע לי לרדוף אחרי החלומות שלי".

 

על עטיפת הסינגל "מכאן לשם" רואים את הרובוט שנראה מעט אבוד כשברקע נשקפת העיר תל אביב. התל אביבים קצת אבודים בעיניך ?

"אני חושב שכולנו באיזשהו מקום הלכנו מעט לאיבוד, לא רק בתל אביב, לא רק בארץ אלא אפילו בעולם. אנחנו חייבים כל הזמן לחוות רגשות בעוצמות קיצון כאילו שאם האדום אינו אדום חזק, אז הוא לא אדום בכלל ואם אין דמעות ובכי אז זה לא עצוב. עולמות התוכן הוירטואליים כבר מזמן השתלטו לנו על הפנאי, ואנחנו חוזרים מהעבודה וכמעט מייד צוללים למסך (מחשב או טלוויזיה) כדי "לנקות" את הראש. הרגלי הצריכה כבר מזמן חצו את גבולות הטעם הטוב והפכנו לסוג של מכורים למהיר, לזמין, לרגעי אבל אולי אי אפשר באמת להאשים אותנו. זו מציאות שיש לה קצב אחר והקושי להישאר צלול וממוקד הוא גדול מאי פעם".

 

אז מה התכנון בהמשך עם "יואב והאסיפה" ?

"הכוונה היא לשחרר עוד שניים-שלושה סינגלים ואז כמובן להדפיס את כל האלבום ולהוציא לחנויות. יש עוד זמן אבל התכנון שהכל ייצא במהלך 2016. בינתיים, אפשר פשוט להיכנס ליוטיוב או גוגל ולחפש שם את האלבום".

 

 

 
עטיפת סינגל
 עטיפת סינגל   צילום: עיצוב: זיו רגב 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by