בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
תוכן שיווקי 
7 דברים שחייבים לדעת על שיניים 

7 דברים שחייבים לדעת על שיניים

 
תוכן שיווקי |
 

האם אפשר לסיים טיפול שתלים ביום אחד, מהם ההבדלים בין משחות השיניים השונות ומהן שיטות הטיפול האורתודונטי? כל השאלות, כל התשובות במקום אחד

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 צילום: Getty Images / אימאג'בנק 
 
 

רופא שיניים כללי בישראל הוא כל רופא שיניים אשר סיים את לימודי רפואת השיניים באחד מהמוסדות האקדמיים המוכרים ואשר עבר את מבחני הרישוי של משרד הבריאות. משך לימודי רפואת השיניים בישראל 6 שנים ובחו״ל בין 5-6 שנים. רופא שיניים כללי מורשה לפי חוק לבצע כל פעולה בתחום רפואת השיניים, בניגוד למדינות רבות בעולם, בהן על רופא השיניים לקבל הסמכה רשמית כדי שיוכל לערוך פעולות טיפוליות מסוימות.


קיימים מוסדות רבים אשר מעניקים לציבור רופאי השיניים את האפשרות ללמוד ולהתנסות בתחומים שונים (קורסים והשתלמויות), לצד הלימוד העצמי שהוא יכול לבצע בעצמו. רופא שיניים מומחה עובר מסלול התמחות, במשך ארבע עד שש שנים, במהלכו מתמקצע בתחום מסוים ברפואת השיניים. מספר רופאי השיניים בארץ כיום מעל 10,000, מהם כ-10% מומחים בתחומים השונים.


הנה מספר סוגיות שעולות בתדירות גבוהה אצלנו במרפאות השיניים:

 

 

1. טיפול הכולל שתלים ושיניים ביום אחד; האם קיים דבר כזה?

אנו עדים לאחרונה לפרסום הרב של מרפאות שיניים המציעות טיפול הכולל שתלים דנטליים והרכבת שיניים ביום אחד, וכאלה שמסתפקות אפילו בחצי יום או אפילו ב-4 שעות. כמובן שבהסברים שלהם טוענים שרפואת השיניים עברה מהפכה, וחבל שהמטופלים לא ייהנו ממהפכה זאת.

 

מה גורסת הספרות המדעית בעניין ההעמסה המיידית על שתלים בכלל והאם יש כזה דבר לקבל שיקום קבוע (שיניים קבועות) ולסיים בעצם את כל הטיפול ביום אחד? ובכן, קיימת התקדמות רצינית בתחום אבל עדיין אנחנו לא שם. לפי הספרות המדעית והאקדמיה, הטיפול הפרדיקטבילי (הבטוח ביותר שאפשר להעריך את תוצאותיו) ביותר באמצעות שתלים הוא הטיפול הידוע, כך שיש לחכות 3-6 חודשים לאחר ההשתלה לפני חשיפת השתלים והעמסתם בשיניים זמניות או קבועות.

 

אם מדובר בלסת מחוסרת שיניים אז מומלץ להישאר שבועיים בלי שיניים זמניות כלל ורק לאחר מכן אפשר לבצע תותבות זמניות (שלא ״יושבות״ על השתלים אלא על החניכיים). כל המוזכר מתייחס למקרים הפשוטים ולא כשמבצעים בנוסף לשתלים גם השתלת עצם, אז זמן הריפוי מתארך. יוצא הדופן היחידי לפי הספרות הוא מקרה של תותבת על שתלים בלסת תחתונה בתנאי שמחברים בין השתלים באמצעות מוט (בר) לפני ביצוע התותבת, ורק כשמשתמשים בסוגים מסוימים של שתלים (שתלי ״שטרומן״ לפי המחקר שפרסם זאת).

 

על אף המוזכר לעיל קיימת בספרות המדעית קבוצת חוקרים אשר מצדדים בהעמסה מיידית על השתלים. זאת כמובן רק בתנאים מסוימים ומחמירים שקובעים מראש (עצם מספקת, אורך שתל מינימלי 10 מ"מ, מספר שתלים מספק ועוד), ובכל מקרה השיקום המיידי יהיה אך ורק זמני (שיניים זמניות), ורק לאחר תקופת החלמה של 3-6 חודשים יהיה אפשרי לבצע שיקום קבוע.

 

לסיכום, אין דבר כזה שנקרא טיפול ביום אחד שמתבסס על הספרות המקצועית. להבדיל, ולמניעת בלבול המטופלים, טיפול הכולל שתלים ביום אחד (הניתוח עצמו) הינו טיפול שגרתי ומקובל.

 

 

 
 צילום: פוטוליה 
 
 

2. יישור שיניים - אורתודונטיה: שיטות טיפול אסתטיות

אורתודונטיה היא תחום שעוסק בתיקון ליקויים במנח השיניים והלסתות. לאחר בדיקות ועיון בתיק האורתודונטי (חיוני לרוב המכריע של המטופלים) הכולל צילומי פנים ושיניים, צילומי רנטגן פנורמי וצפלומטרי, וניתוח-אנליזה של הצילום הצפלומטרי, ועוד בדיקות וצילומים לפי הצורך, קובעים אבחנה ותוכנית טיפול לכל מקרה. לצד הטיפולים הידועים (מכשירים נשלפים להרכבה, ברקטים מתכתיים ועוד), קיימת כיום אפשרות לבצע טיפול אורתודונטי בשיטות אסתטיות שהשכיחות ביניהן:

 

-ברקטים אסתטיים: מודבקים ברקטים (ריבועים בצבע לבן או שקוף) שמחבר ביניהם חוט אשר מיישר את השיניים. החוט יכול להיות בצבע לבן (מתכת מצופה) או מתכתי. קיימים סוגים שונים של ברקטים שקופים באיכויות שונות.

-אורתודונטיה לינגואלית: ברקטים (ריבועים) לינגואליים, שמורכבים בצד הפנימי של השיניים כך שלא רואים אותם. קיימות שיטות שונות וככל שעולה הדיוק ונוחות הטיפול עולה גם המחיר. בשיטות מסויימות, מכינים ברקטים אינדיבידואליים לכל מקרה ולא משתמשים בברקטים המוכנים. מהשיטות הידועות בתחום שיטת INCOGNITO.

 

קשתיות שקופות ליישור שיניים: קשתיות שקופות שהמטופל מתבקש להרכיב במשך רוב שעות היום. ניתן להשתמש ברוב המקרים. תוצאות קצת פחות מושלמות מטיפול בברקטים בדרך כלל. קיימת אפשרות לזרז את הטיפול (פי 2), בשילוב מכשיר ויברציות שמורכב כחצי שעה ביום. ידועות בשיטה זאת חברת iROK וחברת INVISALIGN.

 

 
 צילום: Getty Images / אימג'בנק 
 

3. משחות שיניים - מה ההבדלים?

קיים כיום מספר רב של משחות שיניים. חשוב לדעת שהסוגים השונים לפעמים מכוונים למטרות שונות. יש לדעת להבדיל בין משחות למניעת עששת, לשיפור מצב החניכיים, להפחתת הרגישות בשיניים, להפחתת ריח רע מהפה ועוד. אפשר להבחין בין הסוגים השונים בעיון במרכיבים הפעילים ע״ג שפופרת המשחה. עיקר החומרים הפעילים:

-כלורהקסידין, ידוע מאוד בפעילותו ״נגד״ חיידקי העששת ודלקות החניכיים. חסרונו בצביעת השיניים שניתן להפחיתה אם לא שותים או אוכלים אחרי הצחצוח, ובכל מקרה ניתן להסירה בפגישת הסרת האבנית אצל השיננית (משחת לייסר וקוראספט לדוגמה). נמצא בצורת כלורהקסידין גלוקונאט 012%. כלורהקסידין נחשב לחומר המומלץ ביותר לטיפול ומניעת מחלות חניכיים.

 

-פלואוריד, ידוע בפעילותו ״נגד״ העששת. רצוי ריכוז בערך 1500 ppm פעילותו פחות מוכחת במשנן החלבי. מופיע בד״כ בצורת סודיום פלוריד (כמו אלמקס), שילוב אמין פלואוריד וסטנוס פלואוריד שהוכח כיעיל יותר במחקרים (מרידול לדוגמה), סודיום מונופלואורופוספט (כמו אקוואפרש, וקולגייט קוויטי פרוטקשן). פלואוריד, בריכוזים מסויימים, מסייע גם בהפחתת רגישות יתר לקור בשיניים. ככלל, מקובל להתייחס לפלואוריד כקו הגנה ראשון כשרוצים לשים דגש על העששת ומניעתה.

 

-טריקלוזן, אנטיבקטריאלי ידוע בלחימה בפלאק (שאריות המזון) ודלקות החניכיים אך נחשד כחומר מסרטן (נמצא ב- קולגייט טוטל).

-מרכיבים צמחיים. הוכחה פעילותם האנטיבקטריאלית לבריאות השיניים והחניכיים ברמה דומה לכלורהקסידין ופלואוריד שיעילותם מוכחת (פרודונטקס לדוגמה, שידוע בפעילותו במחלות חניכיים).

 

-גבישי מלחים (קריסטלים) כמו פוטסיום ניטרט, ידועים בהפחתת רגישות יתר בשיניים (כמו קולגייט סנסיטיב, סנסודיין, אוראל בי פרו אקספרט). חשיבות גבישי המלחים עולה כשמדובר במטופלים שסובלים מרגישות יתר בשיניים (לקור בד״כ).

 

חשוב לדעת שכיום החברות השונות מייצרות מספר משחות שיניים שונות ולכן חשוב לעיין במרכיבים הפעילים ע״מ להחליט איזה משחה מתאימה למקרה שלנו. בנוסף, מומלץ להשתמש בשטיפות פה כדי להשיג הגנה מקסימלית.

 

 
 צילום: Getty Images / אימאג'בנק 
 

4. מברשת שיניים רגילה או חשמלית?

יש לצחצח שיניים פעמיים ביום למשך שתי דקות בכל פעם, במברשת שיניים שקיבלה את אישור האיגוד האמריקאי ADA, ולהעביר חוט דנטלי פעם ביום לפי המלצות האיגוד האמריקאי לרפואת השיניים. מברשות חשמליות שווקו בשנות הששים למאה הקודמת, ומכילות שיפורים כמו טיימר למדידת זמן הצחצוח, וחיישנים למניעת הפעלת לחץ מוגבר ואפשרות להחלפת ראשים. המברשות החשמליות מתחלקות ל-3 סוגים:

 

1- מבוססות על תנודות סיבוביות ופולסים Rotating Oscillating כך שהסיבים הופכים את כיוון פעולתם לסירוגין. דוגמה: Oral B.

2- מבוססות על תדרים אולטרא סוניים. דוגמה: Sonicare of Philips.

3- מבוססות על הזרמת יונים. דוגמה: hyG.

לפי המחקרים השונים אין יתרון ברור חד משמעי למברשת החשמלית על המברשת הרגילה. אומנם חלק גדול מהמחקרים מעניקים יתרון למברשות החשמליות מסוג (1) בכ-10-15% על המברשת הידנית, בהסרת הפלאק והפחתת דלקת החניכיים.

 

 
 צילום: שאטרסטוק 
 

5. צילומי שיניים- איזה צילום מומלץ?

בד״כ מקובל לבצע צילומי שיניים בנוסף להערכה הקלינית ע״מ לקבוע אבחנות ולערוך תוכניות טיפול. קיימים מספר סוגים של צילומי שיניים כשהשכיחים ביניהם:

 

-צילום פנורמי: צילום כולל של השיניים, הלסתות, המפרקים ומבנים אנטומיים אחרים. עקב חוסר הדיוק שבו אינו יכול לשמש לאבחנות מדויקות כמו מוקדי עששת וקביעת תוכנית טיפול דנטלית. משמש לצורך אבחנה ראשונית במקרים מסוימים כמו מיקום שיני בינה, שיניים כלואות ועוד. רמת קרינה ?Sv 4-30  (שווה ל 0.04 מילירם).

-צילום פריאפיקלי: מדויק יותר. טוב להערכת מצב שיניים (כולל אזור השורש) בודדות וקביעת רמת העצם מסביב לשיניים כשמבוצע בצורה מקבילית. רמת קרינה : ?Sv 1-8  (שווה ל 0.01 מילירם).

-צילום נשך: נותן תמונת מצב דו לסתית בכל צד. טוב להערכת מספר שיניים, מוקדי עששת והערכת רמת העצם.

-צילומי סטטוס: סט צילומים לכל השיניים הכולל מספר צילומים פריאפיקליים וצילומי נשך. אבחנתי לעששת ולקביעת רמת העצם מסביב לשיניים.

-צילום סיטי: מורכב יותר. הכרחי לפני ביצוע שתלים. נותן תמונה תלת מימדית ומשמש בעיקר להערכה כוללת ומקיפה של מצב העצם כולל גובה ורוחב של העצם. מורכב ממספר רב של צילומי חתך לאורך העצם, במרחק שנקבע לפי בקשת הרופא בין החתכים. רמת קרינה ?Sv 30-1079 (תלוי במכשיר ובשדה הקרינה).

ילום צפלומטרי: משמש לצורכי אבחנה אורתודונטית. נותן תמונת מצב דו מימדית מהצד ועוזר בקביעת יחסים בין לסתיים ומנח השיניים ביחס ללסתות. רמת קרינה: ?Sv 2-3.

 

 
 צילום: פוטוליה 
 

6. חשיבות בריאות החניכיים והשיניים- מחלות הקשורות בבריאות הפה

מחקרים רבים עוסקים בקשר בין בריאות הפה למחלות סיסטמיות שעלולת להתפתח או לפחות להחמיר בנוכחות בריאות והגיינת פה לקוייה. בספרות המדעית מוצגים מספר מנגנונים אפשריים שיכולים להסביר את הקשר בין הדברים. עיקר המחלות שעלולות להיגרם או להחמיר כתוצאה מזיהומים בחלל הפה:

-מחלות לב וכלי דם.

-שבץ מוחי.

-אנדוקרדיטיס זיהומי (זיהום קרום הלב הפנימי).

-דלקת ראות זיהומית.

-משקל לידה נמוך (שהנו גורם סיכון למספר תופעות) קשור במצב פריודונטלי לקוי של האם ומצב הנקרא ״דלקת חניכיים הריונית״.

-סכרת: לאורך השנים הובלט הקשר בין סכרת למחלות חניכיים כך שסכרת הוצגה כגורם סיכון למחלות חניכיים. לאחרונה, הוצגו מספר מנגנונים אשר מוכיחים שקיים גם קשר הפוך כך שמחלת חניכיים עלולה להיות גורם למחלת הסכרת.

-מוזכר גם הקשר בין עששת לגידולים ממאירים באזור הראש והצוואר, מחלות מערכת החיסון ומחלות כליות.

-לאחרונה, הועלה גם הקשר בין מחלות חניכיים ודמנציה - אלצהיימר, וגם כן הקשר בין בריאות הפה ופסוריאזיס.

בקיצור, חשוב מאוד להקפיד ולשמור על בריאות הפה דרך הקפדה על הגיינה טובה, תזונה נכונה, וביקורים ומעקב אצל רופא השיניים והשיננית.

 

 

 
 צילום: פוטוליה 
 

7. טכניקות דיגיטליות בשיקום השיניים- מבנים וכתרים בשיטות ממוחשבות, האם ישנה עדיפות על השיטות הידניות?

 

CAD/CAM = computer-aided design and computer-aided manufacturing

השיטה הדיגיטלית cad/cam תופסת תאוצה לאחרונה בשימוש ברפואת השיניים השיקומית. כיום ניתן לצלם את האזור (השיניים המושחזות) שרוצים לשקם במצלמה מיוחדת ולהכניס את הנתונים שהרופא רוצה שיילקחו בחשבון בזמן בניית הכתרים. המידה הסרוקה במחשב עוברת אל מחרטה קטנה שם מבוצעת בניית הכתרים לפי הנחיות הרופא תוך 20-30 דקות. כך, תוך שעה אנחנו מקבלים עבודה מוגמרת שהיינו צריכים לחכות שבוע-שבועיים בד״כ להכנתה. בשיטת ה cam הבנייה של הכתר מתקבלת ע״י ״פיסול״ (חיתוך) פיסת זירקוניה עד לקבלת צורה סופית.

 

כשרוצים לבצע שלד ורק לאחר מכן לבנות עליו חרסינה (משיקולים כלכליים או אחרים), בשונה מהשיטה המוזכרת ניתן לבנות את כיפות הכתרים בשיטות בנייה (מדפסת תלת מימד) ולא ״פיסול״ והשכיחה ביניהן היא dlms=direct metal laser sintering. המתכת שבשימוש מורכבת בעיקר מכרום קובלט. צפיפות הכתר המתקבל 99.9% כך שאין סיכוי להיווצרות בועות. הכנת שלד המתכת מתבצעת תוך מספר שעות. מחסרונות השיטה הזאת הרגישות בחיבור החרסינה למתכת בזמן בניית הכתר והמיומנות הנדרשת מהטכנאי למניעת שברי חרסינה עתידיים.

 

חסרונות השימוש בשיטות אלה לשיקום השיניים (בניית כתרים וגשרים):

-זמן העבודה הדרוש מרופא השיניים שהוא ארוך יותר בד״כ מאשר בביצוע העבודה בשיטות הקונבנציונליות הידועות היות והרופא עושה גם את עבודת הטכנאי. אפשר להתגבר על זה אם הרופא עובד עם טכנאי שעובד בשיטה הדיגיטלית.

-הדיוק של השיקומים (כתרים) המבוצעים בשיטה הדיגיטלית לא מובטח בדומה לשיטות הידניות. הוא תלוי בעיקר בסוג המערכת ובמיומנות העובדים במערכת.

-עלות הטיפול בד״כ גבוהה יותר (בערך כפולה).

-ככלל קיים הבדל קטן באסתטיקה ובאפשרויות המשחק בצבע וגוון השיניים לרעת השיטה הדיגיטלית וזאת מפני שהצביעה בד״כ בשכבה החיצונית בלבד ולא מתחילה בשכבות הפנימיות כמו בשיטת הבניה הידנית ע״י טכנאי שיניים. ניתן בכל זאת להתחיל בשכבות הפנימיות אך התוצאות בד״כ פחות אסתטיות בשיטה הדיגיטלית.

-כתרי הזירקוניה לא סופגים את הקרינה של צילומי הרנטגן ולכן מונעים את אפשרות אבחנת מוקדי עששת אפשריים מתחת לכתרים. למעשה רוב הכתרים המבוצעים בשיטה הידנית גם כן אינם חדירים לקרינה כי הם עשויים חרסינה מאוחה למתכת או זירקוניה, אם כי קיימת כאן האפשרות לבחירה בין החומרים השונים.

 

לסיכום, תחום ה- cad/cam עדיין חדש ואין מספיק מחקרים מדעיים אשר משווים בין השיטות השונות (בעיקר לטווח הרחוק) ולכן אין אחדות דעים בנושא, אם כי הוא מהווה נכון להיום חלופה אפשרית, עם יתרונות וחסרונות, לשיטה הידנית.

 

 

 

***נכתב על ידי ד״ר באסל גומעה

הכותב הנו רופא שיניים בוגר אונ׳ תל אביב משנת 2005. בעל מרפאה פרטית בפתח תקווה.

למעבר לדף הפייסבוק

 


 

 

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by