בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
כולנו חרדים 

כולנו חרדים

 
 
דנה מוקד-אשל, שירותי בריאות כללית

איך מזהים התקפי חרדה, מה עושים כדי להתגבר על המתח ואיך שומרים על מצב הרוח

 
 
 
 
 
 
 
 
 
חרדים למלחמה (תמונה: ASAP)
 חרדים למלחמה (תמונה: ASAP)   
כולם יושבים מול הטלוויזיה, צופים בתמונות ובידיעות על המצב בצפון. מצד אחד אנחנו רוצים לדעת הכל ועכשיו, אך תוך כדי כך אנו עלולים לסבול מחרדה ולחץ.

ד``ר נינה גיא מנהלת אישפוז יום פסיכיאטרי מהמרכז הרפואי קפלן ברחובות, מסבירה שפחד זו תגובה בהחלט נורמלית בחיים. "מותר לפחד, מה שלא נורמלי זו החרדה".

איך מזהים חרדה בקרב ילדים ומבוגרים?
"הסימפטומים נעים על שני קצוות של התנהגות. מצד אחד, התנהגות של אי שקט, התרוצצות, גריית יתר, הפרעות השינה, בכי ללא סיבה. מצד שני, הסתגרות, קיפאון של ממש ללא יכולת לתפקד, בעיקר במבוגרים, כשאצלם ניתן גם למצוא סממנים פיזיולוגיים כמו דפיקות לב מואצות, וזיעה בכל הגוף. במצב כזה, יש לעתים, התנתקות מהמציאות, כי זו דרך ההתמודדות איתה, פשוט להתנתק".

איך מתמודדים עם החרדה?
"קודם כל, חשוב מאוד לדובב את מי שנתקף בחרדה, ילד או מבוגר. חשוב לתת להם להסביר ממה הם חרדים בדיוק, לבדוק שהחרדה לא קיצונית עד כדי כך שיש ניתוק מן המציאות. ברגע שמתחילים לדבר על המצב, מפסיקים את ההתנהגות הלא מתפקדת והחרדה פוחתת".

גם עם ילדים?
"בילדים הדיבוב לא תמיד מצליח כי ילדים לא תמיד מצליחים לבטא עצמם בדיוק ולהסביר מה הם מרגישים, במקרה כזה כדאי לנסות לשחק איתם. באמצעות משחק,הם יוכלו להתמודד ולהסביר את הרגשות שלהם".

ואם החרדה לא מפסיקה?
"אם האדם ממשיך להיות חרד בצורה קיצונית, נמצא במצב של קיפאון ואדישות, כלומר מנותק מן המציאות, או במצב ההפוך של עצבנות יתר, ככדאי לגשת לקבלת עזרה רפואית. למרות שאנחנו נמצאים במצב של לחימה, חשוב להמשיך את השגרה ככל שניתן. באזורנו, יש מצב של רגיעה, ובתקווה שיימשך כך. לכן חשוב להסביר את המצב, אבל גם להרגיע. וחשוב לא פחות, להשתדל לצרוך פחות חדשות למרות הרצון האינסופי לדעת מה קורה, לא להיות כל היום עם הטלוויזיה פתוחה על החדשות, כי זה מה שמכניס את האנשים, בעיקר את הילדים, לחרדה".

הפיסיולוגיה של החרדה:
"המוח שלנו מורכב משתי אונות. האונה הימנית והאונה השמאלית", אומר ד"ר אורי גן- אל, מומחה להיפנוזה רפואית. "האונה השמאלית היא האנטנה שלנו, שקולטת מידע מהסביבה. האונה הימנית מכילה את מרכז השינה, הדמיון, הזיכרון ושאר התהליכים היצירתיים. 85 אחוזים מהזמן אנחנו משתמשים במוח שמאל, כי אנחנו חיים בעולם שמציף אותנו במידע מכל הכיוונים ומעודד אותנו להשתמש רק במוח שמאל. אבל כשכל מערכות הגוף עסוקות בקליטת אינפורמציה נונסטופ, מהר מאוד מגיעים למצב של `כל העמדות תפוסות`. וכשהמוח מודע לכך שכמות המידע עולה על היכולת שלו להתמודד, מתרחש משבר, כל המערכות קורסות - וכל מערכת עושה מה שהיא רוצה".

אפשר לקבל דוגמה?
"בוודאי. סטודנט שעומד לפני מבחן מאוד חשוב. הוא חרש לקראת המבחן הזה ולא ישן במשך שלושה לילות. בלחץ כזה הוא בקלות יכול ללקות בהתקף חרדה. הוא יזיע, יהיו לו דפיקות לב מואצות, בחילות, שלשולים, הוא יכול גם להגיע למצב של עילפון. ככה זה.
"כשאדם מרגיש מאוים, הוא שרוי בלחץ, ואז לא רק שהגוף לא מתפקד, הוא גם משחרר הורמונים שמעלים את רמת הלחץ, כמו אדרנלין וקורטיזון, שמקשים מה שמקשה עוד יותר להירגע".

מה עושים?
"הדרך הטובה ביותר לשחרר לחץ היא לחזור למוח ימין, ואת זה אפשר לעשות בדרכים מאוד פשוטות. חוזרים לעשות דברים שאהבנו פעם: לרקוד, לרוץ, לשחק עם בעלי חיים.
פעולהפשוטה כמו ללטף חתול או כלב, יעזרו לאדם להירגע ולחזור למוח ימין. יש מחקרים שמצאו שליטוף של כלב או חתול, או כל חיית מחמד, במשך לפחות שתי דקות ביום, יכולים לא רק להרגיע, אלא גם להאריך את תוחלת החיים".

מה עוד?
"מוזיקה יכולה להרגיע מאוד. גם אם עומדים באמצע פקק תנועה, עם צפירות וחמסין, אם פתאום יתנגן שיר יפה ברדיו, שיר שאוהבים במיוחד, שמזכיר חוויה משמחת וטובה מהעבר, מיד ייעלם כל הבלגן שמסביב וניכנס לעולם אחר לגמרי. פתאום הכל מסביב יימוג".

מה ההסבר לכך?
"כשעוברים להשתמש במוח ימין, המוח משחרר חומרים שנקרא אנדורפינים. המוח יכול לשחרר לפחות 20 סוגים כאלה, והם גורמים לנו להרגיש רוגע, עונג, הנאה ואושר. וחוץ מזה, האנדורפינים גם משפרים את היכולת של מערכת החיסון להילחם במחלות, מפיגים כאבים ולחץ ומאטים את תהליכי הזקנה".

מה צריך יותר מזה?
"לא צריך יותר מזה. זאת בדיוק הנקודה. רק צריך להיות שם יותר, במוח ימין. שום דבר לא יברח לנו אם נפסיק ללקט מידע לרגע אחד. הכל יישאר שם, יחכה להכות בנו כשנחליט לשוב לסחרור. אבל אחרי רגיעה, המוח שלנו יוכל לקלוט יותר וביתר יעילות".

אני אוהבת ללכת לקולנוע. קולנוע זה גם מוח ימין?
"בטח. קולנוע, תיאטרון, אפילו סקס. את מכירה את האנשים האלה שרק עולים למטוס ומיד נרדמים? המטוס עוד לא המריא והם כבר מנסרים למי שיושב לידם את האוזן.
האנשים האלה, שנרדמים בכל מקום, פשוט הצליחו לעבור למוח ימין. בתוך כל הבלגן ששורר סביבם, הם הצליחו להתנתק מהכל, ולעבור ממצב של ליקוט מידע קדחתני במוח שמאל לרוגע של מוח ימין. במצב כזה אפשר להירדם בכל מקום ובכל זמן, כי מוח ימין מכיל את מרכז השינה, הדמיון, הזיכרון וכל התהליכים היצירתיים".

זה אומר שכשאני נמצאת במוח ימין, אני לא מודעת למה שנעשה סביבי?
"לא. גם כשאנחנו נמצאים במוח ימין אנחנו קולטים מידע. אבל מוח ימין עובד בצורה אחרת. הוא קולט את המציאות ברמות שונות. העניין הוא שכדי לפתור בעיות שנקלטו במוח ימין, צריך לטפל במוח ימין.

"זיכרון מר או אירוע טראומטי מהעבר שיושב לך בזיכרון יכול לעורר או לגרום בעיות נפשיות ורפואיות. אירוע טראומטי יכול להתבטא באסטמה, בליקויים במערכת החיסונית, בגמגום, או בכל מיני בעיות. כדי לטפל בבעיה, את צריכה להיות במוח ימין. קשה מאוד לטפל בטראומות או בזכרונות ופחדים דרך מוח שמאל. ולשם כך אנחנו נעזרים בהיפנוזה".

היפנוזה?
"היפנוזה היא לא מילה גסה. מדובר בטכניקה שמפעילה תהליכים שתפקידם לעודד את פעילות המוח הימני. במסגרת הזאת אין לנו את רוחב היריעה להיכנס לזה. אבל למי שרוצה, כבר יש קצה חוט איפה להתחיל. אני, למשל, לא מהפנט. אני מלמד אנשים להפנט את עצמם, להעביר את עצמם למוח ימין".

אפשר לקבל את זה בקיצור?
"כן. מוח ימין ממלא את הבטריות, ומוח שמאל מרוקן אותן. אני בטוח שאם אנשים היו מבינים את זה יותר טוב, הם בוודאי היו מקדישים יותר זמן לפעילויות במוח ימין, כאלה שמסבות להם אושר. זה היה מאפשר להם לתפקד יותר טוב גם במוח שמאל ביומיום".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by