בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
בארה"ב את יותר רזה 

בארה"ב את יותר רזה

 
 
גליה סיון

למה בארץ את מידה 38, ובארה"ב את 12? איך תמנעו מלקנות אוהל שכתוב עליו small? לפעמים זה הגיוני, לפעמים זה שרירותי, לפעמים פשוט מנסים לעבוד עלינו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 (צילום: ASAPimages)
  (צילום: ASAPimages)   
אין דבר מייאש יותר מלקנות בגדים בחו"ל, אולי לבד מחוויית הנחיתה בנתב"ג באמצע אוגוסט. אלה הם רגעים קשים, עמוסי התלבטויות, בהם נשים תוהות אם ג'ינס במידה 14 יעלה עליהן, וגברים שהיו בשייטת עומדים פעורי פה מול מידת נעליים 6. איך זה קרה, למה זה קורה, ומעט על תיאורית הקונספירציה המכה במגזרים הלומי המידות בציבור.
 

תסביך הגדלות של הבריטים

 בשל השונות הרבה בין מדינה למדינה ואף בין יצרנים שונים באותה המדינה, אנא הימנעו מללכת עם ההשוואות שלהלן לבית המשפט ולתבוע את המגיע לכם. התייחסו אליהן ככלי עזר כללי בלבד. זכרו שהמידות הבאות עשויות להשתנות בין חנות לחנות, גם אם הן סמוכות ומנוהלות על-ידי אותו תאגיד מרושע. לצערנו, חוסר זה בסטנדרטיזציה עולמית או מקומית, הופך את ההשוואה בין בגדי הנשים למשימה בלתי אפשרית. בשל אותה הסיבה, קשה ביותר להשוות בצורה מהימנה בין מידות של תחתוני נשים, תחתוני גברים או חזיות. עם הקוראת פמלה אנדרסון סליחה.  
בשנת 1901, לפני 105 שנה בדיוק, החליט המוסד הבריטי להנדסה וארכיטקטורה, בשיתוף עם מוסד הברזל והפלדה (יש מוסד כזה, כן), לייצר סטנדרטים אחידים לחיתוך גושי ברזל ופלדה המיועדים לגשרים ופסי רכבת. מכיוון שהבריטים ניסו באותה תקופה להשתלט על חצי עולם, בעודם סוללים כבישים ומניחים פסי רכבת בקצב מוטרף, הרעיון התקבל בברכה. הבריטים גילו כי בעזרת סטנדרטים אחידים לחיתוך ברזל ופלדה, הם חוסכים כמיליון ליש"ט לשנה. או אז קמה "ההתאחדות הבריטית לסטנדרטים" (BSI), גוף שגדל עם השנים כדי להטיל סטנדרטיזציה בכל תחום אפשרי: ממידות בגדים בכל אירופה, ועד אורכם של כרטיסי אשראי שנכנסים לכם לארנק. הארגון מחזיק היום 5,000 עובדים ב-110 מדינות, והוא שולט באירופה ביד רמה.

בהיותה שותפה גאה בכל אירוויזיון שמסכים לקבל אותה, ישראל פועלת לפי הסטנדרטים האירופאים של ה-BSI, או לפחות מנסה להתקרב אליהם. המשמעות היא שמידות הבגדים בישראל דומות, אם כי לא זהות, לאלו שבאירופה. הבעיה מתעוררת כשתעשייני האופנה מחליטים שהבריטים איבדו כבר מזמן את המנדט, ויוצרים להם סטנדרטים משלהם. זה לא תמיד נובע מאיזשהו מרד פטריוטי חינני, אלא משיקולי רווח טהורים.
 

גברים נהנים יותר

 ישראל/אירופה: 42. בריטניה/ארה"ב: 32.
ישראל/אירופה: 44. בריטניה/ארה"ב: 34.
ישראל/אירופה: 46. בריטניה/ארה"ב: 36.
ישראל/אירופה: 48. בריטניה/ארה"ב: 38.
ישראל/אירופה: 50. בריטניה/ארה"ב: 40.
ישראל/אירופה: 52. בריטניה/ארה"ב: 42.
ישראל/אירופה: 54. בריטניה/ארה"ב: 44.
ישראל/אירופה: 56. בריטניה/ארה"ב: 46.
ישראל/אירופה: 58. בריטניה/ארה"ב: 48. 
חולצות טי יגיעו, בדרך כלל, במידות דומות בכל העולם – מאקסטרה-אקסטרה סמול (XXS) למופרעות אכילה, ועד אקסטרה-אקסטרה-אקסטרה לארג' (XXXL) לאלה שלא יודעים להגיד "לא" לקינוחים. כל תוספת אות כזאת מייצגת פער של שניים עד שלושה מספרי מידות. כלומר, אם מדיום ייתרגם למידה 38 בקירוב, אזי לארג' יתקיים במסיבות מידות 40-44.

מידות החולצות והמכנסיים של גברים עקביים יותר מאלה של נשים, וזאת משום שמידתם נקבעת על פי אינצ'ים ריאליים: חולצות גברים נמדדות על פי היקף הצוואר, בעוד המכנסיים נמדדים בהתאם להיקף המותניים והתפר הפנימי (המרחק באינצ'ים או בס"מ מהמפשעה עד המכפלת).

נשים הן סיפור אחר, מסובך הרבה יותר. מידות השמלות והמכנסיים נקבעות לפי גובה ו"סוג הגזרה של האישה". זוהי הגדרה מספיק מעורפלת בכדי שתמצאי את עצמך נדחסת בקושי למידה 38 בארץ, לעומת האושר העילאי שתרגישי כשתמדדי שמלה או מכנס בלונדון, ותרגישי שהצטמצמת למידה 32. האמת כואבת: זה לא את, זו לונדון. מידות השמלות והמכנסיים לנשים ביתר אירופה, לעומת זאת, קרובות יותר לאלו של ישראל.
 
 

תתרחבי, יא נעל

 ישראל ואירופה: 36. בריטניה/ארה"ב: 14
ישראל ואירופה: 37. בריטניה/ארה"ב: 14.5
ישראל ואירופה: 38. בריטניה/ארה"ב: 15
ישראל ואירופה: 39. בריטניה/ארה"ב: 15.5
ישראל ואירופה: 40. בריטניה/ארה"ב: 15.75
ישראל ואירופה: 41. בריטניה/ארה"ב: 16
ישראל ואירופה: 42. בריטניה/ארה"ב: 16.5
ישראל ואירופה: 43. בריטניה/ארה"ב: 17
ישראל ואירופה: 43. בריטניה/ארה"ב: 17.5 
בכל הנוגע לנעליים, העניין מסובך מעט יותר. בארצות הברית, כל הפרש בין מידת נעליים מלאה לאחרת (כלומר, ההבדל בין מידה 5 אינץ' ו-6 אינץ') נמדד בכ-0.85 ס"מ, בעוד שבבריטניה ההפרש בין מידת נעל אחת לשנייה נמדד ב-0.66 ס"מ. הפרש ה-20 ס"מ בין ארצות הברית לאנגליה מקשה על תיירים משתי הארצות הללו, אך ישראלים המבקרים באירופה ישמחו לגלות שמידות הנעליים בארץ דומות לאלו במרבית הארצות הקונטיננטליות.

הסיוט הגדול ביותר הוא קניית בגדי ילדים, זאת משום שמידתם נקבעת, בדרך כלל, לפי גיל ומשקל. כלומר, המשמעות שתינוק סיני בן חודשיים שוקל 3 קילו פחות בממוצע מתינוק גרמני בן אותו הגיל, גורמת לכך שתייר גרמני בבייג'ינג יקנה בתמימות בגד שהילד שלו יכול לאכול לארוחת בוקר, רק כי כתוב עליו "מיועד לגילאי 0 עד 6 חודשים". שיטה טובה לפתירת הבעיה היא להכפיל את גיל הילד, כך שהבגד יתאים לו לפחות לחודש קדימה.
 

הסיפור על החזייה שהלכה לאיבוד

 - ישראל/אירופה: 36:
בריטניה: 4. ארה"ב: 5
- ישראל/אירופה: 37:
בריטניה: 4.5-5. ארה"ב: 5.5-6
- ישראל/אירופה: 38
בריטניה: 5-6. ארה"ב: 6-7
- ישראל/אירופה: 39:
בריטניה: 5.5-7. ארה"ב: 6.5-8
- ישראל/אירופה: 40:
בריטניה: 6.5-8. ארה"ב: 7.5-9
- ישראל/אירופה: 41:
בריטניה: 7.5-9. ארה"ב: 8.5-10 
מידות של חזיות נקבעות על-ידי שימוש בשני ערכים: אורך הרצועה (ערך מספרי, המודד את היקף פלג הגוף העליון בלי השדיים) והגביע ("קאפ", מסומן באותיות ומודד את היקף השדיים). בישראל נהוג להשתמש במספרים הנעים מכ-70 עד 90, כאשר הגביע נע בדרך כלל בין AA, הקטן ועד ל-DD, הגדול. בחנויות למידות גדולות, היקף הגביע מאמיר גם למידות E ו-F.

מה שיפה בכל הסיפור הזה, הוא שנדמה כי כל ארץ בוחרת סטנדרט משלה לחזיות. מדינות מסוימות משתמשות בשיטה המטרית, אחרות (כגון בריטניה וארצות הברית) מעדיפות את השיטה הנקראת "מלכותית", על-שם בית המלוכה הבריטי, כמובן. המצב שנוצר עקב השוני במידות הוא כזה: מה שבדרום אפריקה ובריטניה היא מידה 34, באירופה הוא 75, בצרפת וספרד הוא 90, ובאיטליה הוא 3. גם המידות הללו כמובן לא קבועות, ועלולות להשתנות מיצרן ליצרן באותה המדינה. מידת הגביע עשויה מדי פעם לבלבל אפילו את זקני צפת, משום שיצרנים מסוימים מכפילים את האותיות כדי לסמן חזיות הנמצאות בטווח האמצע בין מידות. יצרני חזיות אירופאים, לדוגמא, משתמשים תדירות בשלוש מידות בין כל מידה מלאה אחת לאחרת, לדוגמא: בין A ל-B: AAA, AA ו-A.

וזה לא הסוף. אורך הרצועה, כזכור מהשיעור הקודם, נמדד כהיקף החזה מתחת לשדיים. למספר המתקבל מוסיפים כמה ס"מ כדי לכסות על העובדה שבית החזה רחב יותר, בזכות השדיים שנחים להם שם, מאשר הרוחב בנקודת המדידה עצמה.

בארצות הברית מוסיפים בין 10 ל-15 ס"מ כדי לקבוע את מידתה הסופית של הרצועה. ישנם יצרנים, עם זאת, הטוענים כי במדידות הקטנות מ-89 ס"מ בהיקף החזה, על המדידה להסתפק בתוספת של 7.5 ס"מ בלבד, ולא ב-10 עד 15 ס"מ המסורתיים. יצרנים אחרים, בעיקר אלה המתמחים במידות גדולות, גורסים כי אין להוסיף סנטימטרים למדידה המקורית, שכן על הרצועה להתאים מסביב לאזור הנמדד, ולא מעליו. בנקודה זו של סיפורנו נשים נזכרות בוודאי בערגה בשריפת החזיות ההמונית של שנות ה-60', ושום מילה על פמיניזם.
 

למה זה לא עובד, בינינו

 - ישראל/אירופה: 39:
בריטניה: 5.5-6. ארה"ב: 7
- ישראל/אירופה: 41:
בריטניה: 6.5-7.5. ארה"ב: 8
- ישראל/אירופה: 43:
בריטניה: 8-8.5. ארה"ב: 9-10
- ישראל/אירופה: 44:
בריטניה: 9. ארה"ב: 10
- ישראל/אירופה: 45
בריטניה: 9.5-10. ארה"ב: 11
- ישראל/אירופה: 46
בריטניה: 10.5-11. ארה"ב: 12-13 
מנהג מסורתי הוא לאכול רימון בראש השנה ולקבוע, בארצות רבות, מידות שרירותיות לבגדים. אצלנו זה מתבטא פעמים רבות בתוויות הנעות בין XXS ל-XXXL, בארצות הברית זה בא לידי ביטוי בבגדים המתויגים כמידה 12, למשל. אין כל קשר בין הספרה 12 או "מדיום" למדידה ריאלית כלשהי של היקף המותניים, הצוואר או החזה. למרות שהספרה או האות אמורות לייצג סטנדרט מסוים (היקפי מותניים וחזה, למשל, הנמדדים בס"מ או באינצ'ים), הרי שהמציאות עונה רק לעתים רחוקות על הסטנדרט הזה.

ישנן שתי בעיות מרכזיות בסוג כזה של תיוג: על הבגד שאנחנו מודדים להיבחר על פי שניים או שלושה קריטריונים, תוך תלות בהחלטת היצרן. כלומר, יצרן אחד יאלץ אותנו לבדוק את היקף החזה, האחר פועל על פי עיקרון היקף המותניים. במלים אחרות, בהיעדר סטנדרטיזציה שאוכפים אותה, כל יצרן יפעל לפי סטנדרטים שונים. הדבר מקשה, כמובן, על המדידה היעילה של בגדים.

הבעיה השניה בתיוג כזה היא שהוא משתנה עם הזמן ובין חנות לחנות. אלה בינינו שאוהבות להשלות את עצמן יקנו, לעתים קרובות, ג'ינס במידה 38 בחנויות למידות גדולות, אך יתקשו להלביש על הזרת את המידה 38 של חנויות הדוגמיות בשינקין, למשל. הסיבה לכך היא תופעה הנקראת, בארצות דוברות אנגלית רהוטה: "תיוג לאגו".
 

תיוג לאגו

 
מדוע מאלץ אותנו העולם האכזר למדוד את אותו הבגד, בתיוג זהה, במידות שונות על כך? Consumer Reports, חברת ענק אמריקאית המוסרת דו"חות צרכנות על כל דבר שזז מאז שנות ה-30 של המאה ה-20, מאשימה את תאוות הבצע של יצרני הבגדים בבלבול. בכל הנוגע לבגדי נשים, מוסרים הצדיקים, יש כאוס מוחלט. יצרני הבגדים עוסקים, בשנים האחרונות, בחיתוך הבגדים בגזרה רחבה יותר, ובתיוג הבגדים במידות קטנות יותר. במלים אחרות – את קונה אוהל שכתוב עליו "סמול". אנחנו חיים בעולם בו החזות היא פני הכל, ובהתחשב בעובדה שנשות המערב שוקלות היום כ-10 ק"ג יותר ממה ששקלו בשנות ה-60', היצרנים מרגישים שנותרה להם רק דרך אחת להחמיא לאגו של הקונה מול המראה: לשקר לה.

בבדיקה שערכה החברה במכנסי נשים שעל כולן היה תג שהכריז על מידה 10, התגלה כי היקף המותניים נע בין 76 ס"מ ל-82 ס"מ. יחי ההבדל. בחולצות מחויטות לנשים, גילו הבודקים הפרש של 10 ס"מ בין חולצות שונות שתויגו כולן כמידה 10.

תיוג שרירותי, כזכור, אינו תופעה אמריקאית בלבד. חנויות שונות באותה המדינה משתמשות בטכניקות רמייה זהות. הפיתרון טמון במדידה עיקשת. לפני שאתם ניגשים או ניגשות לתאי המדידה אל תלכו על תווית המידה, אלא על מה שנראה לכם, במבט ריאלי, שיתאים לכם. אם אתם קונים בגדים אונליין, היזהרו שבעתיים: יכול להיות שהסטנדרט המחייב לרשום "מידה 40" על ג'ינס, פסח על המצפון של מנהלי האתר, וה-40 שלהם הוא ה-36 שלכם.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by