בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
באמת סליחה 

באמת סליחה

 
 
כתבי נענע אופנה

לרגל יום הכיפורים אספנו את עשר הזוועות שנפלו עלינו השנה באיזורי האופנה ואנחנו דורשים שמי שאחראי יבקש מאיתנו סליחה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
יש להודות על האמת, כולנו קרבנות אופנה. כל אחד ואחת מאיתנו נושא עמו סוד אחד לפחות בגזרה: זו אהבה כריות כתפיים בילדותה וזה מיד התארגן על מוהוק כשראה את דיוויד בקהאם יוצא מהמספרה. אין על מה להתגאות, אבל גם אנחנו היינו שם. ובכל זאת, כשמגיעים ימי תשובה, יש מקום להתנצלות והאחראים צריכים לשלם על הזוועה.

לרגל יום הכיפורים כתבי נענע אופנה אספו את עשר התופעות הנוראיות של השנה החולפת. מסתבר שמקור הרבה מהסבל כלל אינו בתקופה האחרונה. אנחנו מדברים על האייטיז שחזרו, בשילוב מעט זוועות ניינטיז ועוד כמה מוקדמים אף יותר. זה שאומר שאלה שהמיטו עלינו את אסונות האופנה השנה אפילו לא טרחו להיות מקוריים במיוחד. אז נימקנו והסברנו וכעת אנחנו דורשים שהההוגים, המארגנים וכל המשתתפים בחגיגה, יודו באשמה ויבקשו סליחה.
 

1. פרנץ' בהונות

אה, רגליים זה כמו ידיים (RBerteig ב-Flickr.com)
 אה, רגליים זה כמו ידיים (RBerteig ב-Flickr.com)   
בנות רבות מדי גילו הקיץ הזדהות עמוקה עם עדות הריץ' ביץ' ומשחו את כל עשרים הציפורניים בגוף שלהן בפרנץ' מניקור חלבי ענוג. כן, גם ברגליים. כל עניין הפרנץ' האנמי הזה, שמתעלם לגמרי ממגוון צבעי הלקים המקסימים שיש בעולם, מעלה שאלות רבות. אחת לדוגמה: לא סיפרו לכן שפסים לבנים בציפורניים זה סימן לחוסר סידן?

הפרנץ' הרגלי הוא פיתוח והרחבה מדאיגים על המסורת היהודית לפיה כל כלה כשרה ביום חתונתה מורחת את ציפורניה בפרנץ'. ושוב תמיד יכול להיות שזוהי פשוט בדיחה שהלכה רחוק מדי. שימי לב: כשאת מורחת פרנץ' ברגליים את מחקה את החברה שלך, שמחקה את גיסתה של אחותך, שמחקה את האקסית של חבר שלה, שמחקה את דודה שלה שעובדת בסופר פארם, שמחקה את זאת שישבה שבת אחת משועממת, ואמרה לעצמה, איזה קטע, אם הרגליים היו ידיים, ואחרי שהיא סיימה להתפוצץ מצחוק, היא גילתה שאין לה אציטון בבית.
 

2. לא גרביונים ועדיין לא מכנסיים

לחסרי יכולת החלטה (רויטרס)
 לחסרי יכולת החלטה (רויטרס)   
מ-1982 ועד 1987, מיליוני אנשים בכל העולם צפו במעללי הריקוד והתככים של לירוי, דני, קוקו וחבריהם, בסדרה המפורסמת ביותר של עידן אופנת הנונסנס המפורסם, שנות ה-80. הבנות נראו חיוורות לצד לירוי ודני, שהיו מצוידים בקפוצ'ונים מיוזעים על טייטס מוזהבים. ב-1987 הלכה ה"תהילה", ונשאר הטייטס. שנאמר: אי אפשר להתעלל בציבור שלם מבלי שיהיו לכך השלכות.

למה זה קורה? אומרים שזה נוח, חושבים שזה מחמיא, חדש, מעניין. זה לא גרביונים ועדיין לא לגמרי מכנסיים. אפשר לבד או מתחת לשמלה/טוניקה/חצאית. ככה כולן נראות רקדניות והאייטיז, אולי הן לא היו כל כך גרועות.

אנחנו מבקשים התנצלות. על הטרנד הזה שגרם לנו לחשוב לשנייה וחצי שאולי בכל זאת כדאי, וגרם לנו לשכוח שאלו מכנסיים בעלי נטיות גניקולוגיות ושלא צריך להתלבט יותר, ואפשר גם טייטס וגם שמלה. יותר מכך מישהו צריך להגיד לנו סליחה על הזוועות שנצפות ברחובות על נשים אחרות שחושבות שהן מצליחות להסתיר משהו. הן לא. טייטס לא יעשו אותך רזה יותר או מלאה פחות, ואם אין לך את הגוף המצורף הם גם לא יהפכו אותך לרקדנית. בחרת בחצאית? לכי עם זה, וותרי על האשליות האופטיות. זה שכולן, מגיל 16 עד 45 הולכות עם זה, לא אומר שזה עובד. ביטחון עצמי חשוב יותר מטייטס, ומושך הרבה יותר.
 
 

3. שעון החול וחגורת החנק

היחדיה שמצליחה (צילום: לירז עמיר)
 היחדיה שמצליחה (צילום: לירז עמיר)   
תנו לנו לספר משהו לאותם מתכנני טרנדים השואבים את ההשראה שלהם מארצות רחוקות בהן הבחורות מגיעות בסטנדרט של 1.80 ס"מ. אנו הבנות בציון לרוב מגיעות בגרסה נמוכה. יש לנו אגן רחב ועסיסי. לפחות לחלקנו (מי שהתמזל מזלה לאזן את גודלו של הישבן), יש גם חזה בגודל נאה. כשמלבישים על המותן שלנו חגורה ברוחב 15 ס"מ, אנחנו נראות כמו שעון חול שמאיים להתפקע, ופיסת הבד שם באמצע נראית במקרה הטוב כחגורת קילה.

החגורה הענקית תקפה אותנו השנה מכל הכיוונים, מהמחוך המפלצתי עם השרוכים בסגנון גותי או כפרי, עבור בחגורות הגומי-כפתורים של שנות השמונים וכלה באלה שבהשראת כוכבניות הוליווד של שנות החמישים. באביב-קיץ האחרון נענדו החגורות מעל כל בגד ועיוותו את גזרתן של רבות. הנורא מכל היה מראה נערת הרוק המרושלת שחטפה גופיה בלוייה מהארון וענדה מעליה, מבלי להציץ במראה, חגורת מותן עבה.ע"ע רונה לי שמעון.

על החו"ליות הגבוהות זה נראה בול לעניין, מדגיש את הטליה הבלתי נגמרת שבחורות צנומות וגבוהות מגדלות על פלג גופן התיכוני. בהנחה שכל שאר בנות התמותה נראות כמו חזירות בר סוררות שניסו להרגיע אותן על ידי כפיתה, אנחנו דורשות התנצלות פומבית על המפגע. ועד ההתנצלות הפומבית – היזהרו מעצי באובב ומחגורות ענק מכוערות שנראות כאילו קוסם חובבני ניסר אתכן ושכח להדביק בחזרה.
 

4. משקפי פפראצי

חדל סדר עיני הזבוב (קייט מוס לדיור)
 חדל סדר עיני הזבוב (קייט מוס לדיור)   
אחת השאלות שהתעוררו בשנה החולפת היא "איך הם בכלל מזהים אותה?" הרי כשמסתכלים על ניקול ריצ'י, המאומצת של ליונל ושל הפאפרצי המשועממים, רואים רק משקפי ענק שהפכו ביחד עם עצמות אגן בולטות, לסמל סטטוס נחשק אצל בנות עשרה מאותגרות-מזון.

הבעיה היא שזה לא נגמר שם. את הטרנד המאוס, הכולל משקפי שמש ענקיים בסגנון וינטאג'י כבד וביותר מידי צבעים, אימצה כל קורבן אופנה מאל.איי ועד חדרה. לטענה כי מדובר באבזר בטיחותי להגנה מפני קרני השמש, נשיב כי המסתובבות עם סלולרי מולחם לאוזן וסיגריה בזוית הפה, ימותו ודאי מעט לפני שקרינת ה-UV תדרוש גם היא את המחיר שלה. התשובה היא לא. קבלו פניה נרגשת לכבוד יום כיפור: הסירו את המפגע העצום מעל עיניכן, או שנתחיל לחשוב שיש לכן מה להסתיר.
 

5. נו, קרוקס

עדיף להשליך לים (האתר הרשמי)
 עדיף להשליך לים (האתר הרשמי)   
חשבנו לוותר על הקרוקס, אבל רשימת אסונות האופנה של השנה לא תהיה מלאה בלעדיהם. אז הם כאן. הסיפור התחיל כשכמה חבר'ה מקולורדו חיפשו לעשות כסף, ישבו חזק וחשבו על כפכפים למים. אבל לא סתם. כפכפים שאפשר יהיה לצאת אתם מהמים, ואחר כך לקפוץ עמם לישיבת דירקטוריון. וזה עבד. בענק, לצערנו. ברמה של משפחות בנות חמש נפשות וחמישה זוגות קרוקס בצבעים שונים.

הנעליים אולי נוחות, קלות לשטיפה ומונעות ריחות בלתי נעימים, אבל הכיעור שלהן מהדהד למרחקים ארוכים.
 
ג'ייסון דנינו הולט והזהבים המנצנצים (מאמז)
 ג'ייסון דנינו הולט והזהבים המנצנצים (מאמז)   
יש הטוענים שהקרוקס כל כך מכוערות עד שאי אפשר שלא לאהוב אותן. שלא ימכרו לכם שטויות: כיעור מעולם לא הפך אף אחד לחמוד. נכון שלאחרונה נוצר איזה הייפ אנטי-קרוקס מובהק, שביקש תגובות נגד מתחכמות. בכל זאת, היינו מעדיפים בלי המפגע התברואתי ובלי שיחות הבעד/נגד המתישות. רוצים סליחה והלאה לטרנד הבא.

6. חולצות מאסטרו

לא שאנחנו מבקשים שחולצות לבנים יבוא במגוון של שחור-לבן, יש דברים של מטרוסקסואלים שאנחנו מחבבים. חולצות צביקה פיק אינן מן הדברים הללו. הן עם הפאייטים, הנצנצים וההדפסים הזהובים והכסופים. בניסיון להבין מי העיף את אבק הכוכבים הזה לפרונט, נקשר שמו של המאסטרו אבל בינינו, קשה להאמין שיש הרואים בו עדיין מודל חיקוי לאופנה. סביר יותר שקלאברים בשקל אחראים על המחדל ולהם אנחנו יכולים רק להגיד ש"כסף זה לא הכל בחיים", וגם לבקש שמישהו יזיז לנו בבקשה את האור מהפנים.
 

7. עקבי קש קלוע

המחדל, ממצאים (אלדו)
 המחדל, ממצאים (אלדו)    
גם את הנעליים עם עקבי הקש הקלוע היה עדיף להשאיר בעבר הרחוק. אבל אנחנו הרי חובבי מחזור אדוקים, ומה ששימש כל רגל מיובלת וכל קרסול חזרזירי בשנות התשעים, דינו לחזור ולהתקיף מחדש גם כיום. עקבי הרוקי שנוטים להצטרף אל מראה הקש או השעם הם מפגע לכשעצמם: מה שנראה הו-כה נוח בחנות, מתגלה ברחוב כמסורבל, גורם להתנדנדויות לא חינניות, עיקומי קרסול תכופים, וגרירת כפות רגליים כואבות לרוב.

מעבר לכך- הקש הקלוע שנראה אוורירי, קיצי ומחובר לטבע, תמיד מתפורר, מתלכלך במהרה והופך לערימת חציר פרועה ומטונפת כאילו באמת עבדת באורווה. העובדה שאנחנו רוצות להיראות מחוברות לטבע לא דרה בכפיפה עם זה שאנחנו נערות אספלט בנשמה. וחוץ מזה, כמה מחוברת כבר אפשר להיות כשאת מרוחקת מרחק 10 ק"מ מעל פני האדמה.
 

8. שובו של אלי אוחנה

פציינט 0, חן יאני (יח"צ)
 פציינט 0, חן יאני (יח"צ)   
לשם ההבהרה, וכדי שלא לטעות בהגדרות: אנחנו קוראים לה תסרוקת חן יאני אבל זוהי פשוט פריזורת אלי אוחנה משודרגת לבחורינות. אם לפרק את הפארוקה למה שהיא באמת, הרי שהיא מורכבת מזנב דליל של שיער שמשתרך חסר אונים על הגב, (בגרסאות באמת גרועות של ספרים חסרי חוש, מדובר במה שמקבל טקסטורה של סמרטוט מטבח סחוט ומדובלל), מעליו דירוג פראי של השיער שמעוות את מראה הפדחת לכדי הגרסה הנשית של איש הפיל, והכל מסתיים בפוני קצר מדי. מה שנקרא– לא לבלוע ולא להקיא.

זה לא מסתדר בשיער אסוף, נראה רע כשפזור, והכי נורא לעשות מזה קוקו דקיק ומעורר רחמים. ראינו כבר גרסאות טובות, וגרסאות ממש איומות, אבל תמיד אפשר היה גם בלי זה. האחראי על התופעה מתבקש לשבת עם פניו את הקיר ולחשוב על מה הוא עשה.
 

9. סליחה, רואים לך את החזיה

כך נאה ללא חזיה (צילום: רויטרס)
 כך נאה ללא חזיה (צילום: רויטרס)   
הקיץ הישראלי החם שימש אליבי לכל מיני תופעות משונות, החל ביציאה למלחמות, וכלה במפגעים אסתטיים דוגמת גופיות קולר בעלות מחשופי גב עמוקים, משולבים בחזיה החוצה את הגב לאורכו ולרוחבו שתי וערב. לא מדובר בטרנד סלקטיבי במיוחד. עם מחשוף הגב צועדות גם אלו שגבן מעוטר בחצ'קונים או שלא היה מזיק להן להכנס למשטר דיאטה חמור.

הצרפתים אומרים שלהתלבש טוב זה גוד מאנרס, עכשיו אתן מבינות למה הם שונאים אותנו כל כך?בנות, נכון שזה מקומם נורא שאצלנו מלחמה ואצלם ואקאנס, אבל אנו בנימוסים עוסקים. הבינו, מחשופי גב יכולים להיות ענוגים ומפתים, אבל לא כשהחזיה נתקעת באמצע. גם עם פצעונים זה לא הולך, או עם שומנים, או עם שיער גוף כהה, אם נדקדק בקטנות. מדובר במנהג פרובנציאלי לבעלות קושי בלקיחת החלטות. מחשוף גב וחזיה רגילה לא הולכים ביחד. גם פצעונים לא, גם שומנים לא, וגם שיער גוף כהה, אם נדקדק בקטנות. ולמה ההתעלמות הכואבת הזו ממורשת הפמיניזם המהולל של הסיקסטיז? אחותי, שחררי את עצמך, ברגע הנכון אפשר לוותר על החזיה.
 

10. חיים בבועה

לא הכל צריך לחקות (רויטרס)
 לא הכל צריך לחקות (רויטרס)   
אומרים שעולם האופנה הוא כמו גלגל ענק שמסתובב ובכל פעם ממציא קצת ומשחזר (הרבה) את עצמו מחדש. אומרים גם שאסונות אופנה דינם להקבר בארון ולא לשוב עוד אל מחוזותינו.

במקרה של חצאית הבועה, שכבר בגלגולה הראשון אי שם בשנות השמונים, הותירה רושם עז של אסון אופנתי, המציאות גוברת על כל דמיון וכך הגזרה המנופחת, חזרה לככב העונה. רזה ותמירה ככל שתהיי, חצאית הבועה בכל גרסה שהיא- מיני, ברך או מקסי- תנפח את גזרתך ותשווה לך מראה של בלון. העניין תקף על אחת כמה וכמה אם ניחנת במבנה גוף מלא וחלק תחתון רחב. אין כל הגיון בניפוח מודע של הגזרה. הבועה הבלונית אינה חיננית או סקסית ובשל צורתה היא גם הדבר הרחוק ביותר ממחטבת. מכיוון שנראה שהגזרה לא הולכת מאיתנו גם בעונה הקרובה, זוהי תחינה אחרונה: יש גבול לכל תעלול, אל תהפכו לקורבנות אופנה.
 
 
באיסוף הפריטים השתתפו: גליה סיון, סימה שושן, יניב משיח, מיה זיו, לילך וולך, אתי דרייפוס
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by