בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
משכב אישה עם אישה 

משכב אישה עם אישה

 
 
גליה סיון

בניגוד להומואים, לסביות דתיות נמצאות בלימבו הילכתי: אף אחד לא אמר שאסור, אבל איש גם אינו מתיר. איך חיים עם זה בישראל: אחת עם אלוהים, למרות הדתיים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
דגל הגאווה (תמונה: SXC)
 דגל הגאווה (תמונה: SXC)   
"הכל מסובך כ``כ ממש מיאשש.. ולאפחד אין תשובות חד משמעיות! הלוואי שנגיע לדרך האושר ביחד עם רצון בורא עולם".
("חלום" מתוך פורום דתיות גאות, נענע)

לא קל להיות לסבית בישראל, אלא אם בחרת, כמו מרבית הלסביות שאת מכירה, להצטמצם ל-50,000 הדונמים שנקראים "תל אביב". לסביות בתל אביב נהנות ממציאות בועתית: יחסית חמה, יחסית בטוחה, יחסית מוגנת. אך ב-10 בנובמבר, גם לסביות שנולדו בה ומעולם לא יצאו ממנה, יגלו שוב שמחוץ למדינת תל אביב יש ארץ אחרת: לא חמה, לא מוגנת, וכלל לא בטוחה. ארץ שבה מצעד הגאווה הופך ל"מצעד התועבה", ארץ שבנותיה מנודות מבית ומשפחה בשל היותן לסביות, כשהבועה שחיו בה עד עתה התנפצה והפכה לארץ זרה.

כזו היא ישראל, 2006, אם את לסבית דתיה: כמאמר "חלום" מהפורום, הכל מסובך, לפעמים מייאש, ולאפחד אין תשובות חד משמעיות. "בת קול", ארגון ללסביות דתיות, מנסה ליצור מאז הקמתו לפני שנתיים בית אלטרנטיבי: לשלב בין דת ונטייה מינית חריגה, בין שני עולמות שנדמים, לפחות ללסבית התל אביבית מצויה, כעולמות מתנגשים.
 

ואהבת לרעך כמוך, כל עוד הוא כמוך

אישה עם אישה. לימבו הלכתי (תמונה: SXC)
 אישה עם אישה. לימבו הלכתי (תמונה: SXC)   
להומואים אין בעיה. ליתר דיוק, הבעיה שלהם אינה פתירה במידה כל כך נחרצת עד שאין להם, כמעט, מקום למיקוח. ספר "ויקרא" מספק את האיסור הברור על משכב זכר: "ואת זכר, לא תשכבי משכב אישה, תועבה היא". לעומת זאת, האיסור על יחסים מיניים בין נשים יכול להילמד רק מפרשנות חז"ל מהפסוק הבא: "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו". לפי חז"ל, פירוש הפסוק הוא שאיש היה נושא איש, ואישה נושאת אישה, ואלו הן נשים המסוללות זו בזו.

בעוד משכב זכר נחשב לתועבה, לפי חז"ל, על כל שורפי הפחים ומכי השוטרים בחוצות ירושלים לזכור שחז"ל דאגו לפרש את המושג "תועבה" כ"תועה אתה בה", ובכך הוציאו את האלימות הטעונה במילה והכניסו אותה למישור ההבנה וההתדיינות, במקום למישור המיאוס והשיקוץ. יש לזכור, עם זאת, שיש מגוון פרשנויות, הרחבות והוספות על איסורים למיניהם, עובדה ההופכת כל פרשנות צרה שאינה מסתמכת על קריאה יסודית ואחראית, למגמתית.

נשים הן סיפור אחר, שכן התורה אינה אוסרת על משכב אישה עם אישה. בין אם חשבו על זה אז ובין אם לאו (והאיסור על משכב אישה עם בהמה מרמז שהם חשבו על מפגשים שלא בהכרח כוללים גברים), הרי שהשתיקה בנושא מהווה לימבו הילכתי. בחברה דמוקרטית, כל מה שלא נאסר במפורש, הוא מותר. בחברה הדתית, גם אם היא מתקיימת במסגרת חברה דמוקרטית, העניין מסתבך. שנאמר: איסור הוא איסור הוא איסור, אבל כל עוד יש שתיקה בנושא, יש ייאוש, יש סיבוך, ואין תשובות חד משמעיות.
 

הרמוניה, לא סכיזופרניה

ללסבית דתיה יותר קשה (תמונה: SXC)
 ללסבית דתיה יותר קשה (תמונה: SXC)   
זואי (שם בדוי), היא לסבית דתיה. בחורה חייכנית ורהוטה מאוד, שחיה מחוץ לארון החברי, אבל נמצאת עדיין בתוך "הארון המשפחתי", כהגדרתה. "לבת קול הגעתי דרך כתבה בעיתון על לסביות דתיות, ואז גיליתי שאני לא לבד. לרוב האנשים לא מסתדר שאני גם לסבית וגם דתיה. אני דתיה מעצם העובדה שנולדתי בבית דתי ובחרתי, גם אחרי שגיליתי שאני לסבית, לא להתנתק מהדת. יש בי שתי זהויות: אחת דתית והשניה מינית. אני לא יכולה להפריד, ואני לא רוצה לבחור. אם אני מוותרת על אחת, אני מרגישה שאני שוללת את השניה. אם אני מוותרת על אחת מהן, אני מוותרת על עצמי".

"בת קול" מקבלת, לאחר פנייה אישית במייל את כל מגוון הדתיות, ואף את בנות זוגן החילוניות. "יש לנו הכל", מספרת זואי, "מאורתודוקסיות ששומרות על מצווה קלה כחמורה, ועד שומרות מסורת". על המורכבויות של היציאה מהארון בעולם החילוני מצטרפים, בעולם הדתי, קשיים שאף לסבית חילונית לא נאלצת לעבור: "זה כמו קיבוץ, והומו או לסבית דינם כבן קיבוץ שסרח, רק פי כמה וכמה. החברה הדתית מובילה להעצמה של כל מה שקורה ללסבית או להומו בחברה החילונית". עם זאת, היא מציינת, לא כל החברות הפעילות ב"בת קול", ומדובר בכ-70 נשים שבאות לפעילויות ומשתתפות פעילות בפורום, נמצאות בארון המשפחתי.
 
 

5 יחידות בסובלנות

חיי לסבית דתיה לא צריכים להיות קשים (תמונה: SXC)
 חיי לסבית דתיה לא צריכים להיות קשים (תמונה: SXC)   
השתיקה של הממסד הדתי באשר ליחסים לסביים, טוענת זואי, היא לפעמים ברכה. "הרבה יותר קשה," היא מודה בכנות ראויה לציון, "לעבור על משהו שהוא אסור מאשר על משהו שבשתיקה. בעקבות המהומות בירושלים בכל מה שקשור למצעד, אין היום ילד אחד ברחוב בחרדי שלא יודע מה זה מצעד הגאווה". אין לה כל התלבטות בקשר לחשיבות המצעד: "אלה החיים של מישהי שם, בירושלים. היום אומרים לך עם מי ללכת למיטה. מחר יגידו לך מה לקרוא ומה לאכול". זה בדיוק מה שהופך את העניין לכל כך מסובך. העובדה שאין ילד חרדי שלא יודע היום מהי גאווה גאה היא חצי מהפיתרון, אך גם חצי מהבעיה: "עם כל הבלגן שקורה עכשיו מסביב למצעד בירושלים, אני חושבת על בחורה בכיתה י"א, שיושבת לה שם באולפנא ונמשכת למורה שלה, או לזו שיושבת מצידה, משמאלה או מאחוריה, שומעת מלים כמו 'איסור, תועבה ושיקוץ' והולכת לאיבוד".

ללכת לאיבוד, לפחות בכל מה שנוגע לאזור שהוא לא גואה או חופים בברזיל, מהווה בעיה. השתיקה אולי מבורכת, אבל בכל הנוגע לקבלה חברתית ולעתים אף עצמית, לסביות דתיות רחוקות מאוד מהאידיאל: "אנחנו לא תואמות את רוח "הבית היהודי הכשר" היום, לפי ההלכה, וזה משהו שאנחנו גדלות איתו – הרצון לבית, למשפחה, להמשכיות".

חייהן הקשים של לסביות דתיות, היא טוענת, לא חייבים להיות כל כך קשים: "מלא דברים התקדמו בהלכה. עד לפני תקופת ההשכלה, למשל, בנות לא למדו תורה. היום כל אולפנא שמכבדת את עצמה מגישה בנות ל-5 יחידות גמרא. בעבר גם היתה פוליגמיה, בימינו זה אסור. נשים היו נעזבות ועגונות בלי יכולת להתגרש. בעבר היה מקובל ביהדות לשאת נערות בנות 12 היום אדם שנושא בת 12 נחשב לסוטה, גם בראי הדת. למה שלא יתקדמו גם לקראתנו?".

למתלבטות, לאבודות, ולאלה שרוצות להפסיק להזות, בת-קול טוענת שאתן לא לבד:
054-3133239 – קו התמיכה. ימים א' ו-ד', שעות: 21:00– 23:00. מייל: Batkol@gmail.com.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by