בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
שעירים לעזאזל 

שעירים לעזאזל

 
 
יעל רגב

הידעתם? מעיל פרווה אחד עשוי מ-60 בעלי חיים קטנים, שייתכן שכרסמו את רגליהם בניסיון להמלט מהמלכודת. תעשיית הפרוות ממשיכה להיות שנויה במחלוקת, אולם יש לה פחות ופחות לקוחות. האמנם?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אנחנו מעדיפים את זה מזוייף (רויטרס)
 אנחנו מעדיפים את זה מזוייף (רויטרס)   
בעולם צפוד מגמות ירוקות אכולות אג'נדה, רק כרמלה סופרנו יכולה להרשות לעצמה להסתובב אל-פחד במינק שחוט כמתנת פיוס מבעלה הבוגדני. מותשים מהמאבק נגד אכילת פרות ונשנוש דגים מלוחים, רוב אגודות חובבי החיות פנו בצעד נואש למלחמה נגד לובשי העור ויותר חשוב מזה, הפרוות. פית"א (peta), אנונימוס, הקבוצה האנרכיסטית לזכויות בעלי חיים ועוד עמותות המגנות על החיות שלנו מאתנו נוקבות בנתונים מזעזעים שאולי לא היינו נחשפים אליהם על בסיס יומיומי, אך הם הלחם והחמאה של כל מינק יפה בלורית באשר הוא.

60 מיצי שווה מעיל
מעיל פרווה אחד עשוי מ-8 עד 60 בעלי חיים והמספר גדל כאשר מדובר בבעלי חיים קטנים, כמו מינק. עכשיו דמיינו 60 חתולים חמודים דמויי פאפי החתול האהוב שלכם, מובלים לטבח על מנת שלסבתא יהיה מהביל וחמים החורף. האמת? אין צורך שתדמיינו. מתברר שהמציאות עולה על כל דמיון: מחקר שערך ארגון "החברה האנושית" בתחילת השנה חשף כי מיליוני חתולים וכלבים נשחטים כל שנה לטובת תעשיית הפרוות של רוסיה ואירופה. אכן קר שם בלוכסמבורג, נראה שגם נפשית.

שואה שיק
ציד של חיות בתעשיית הפרווה מתבצע בעיקר על ידי מלכודות הנסגרות על רגל החיה בחוזקה. לעיתים קרובות החיה מנסה לכרסם את רגלה במאמץ להשתחרר ולרוב נותרת לגסוס במלכודת במשך ימים עד שהצייד יגיע להרוג אותה על ידי מכות מוט או חניקה, כדי לא לפגוע בשלמות וניקיון הפרווה. החיות המנוצלות לתעשיית הפרוות מוחזקות לרוב בחוות חקלאיות מיוחדות לתחום. מדי שנה מומתים בחוות אלו 31 מיליון בעלי חיים עבור התעשייה. שיטות ההמתה אסתטיות, וכולן זועקות: "המעיל שלכן יהיה עשוי מפרווה מתוקתקת ללא רבב". בין אפשרויות המוות נהוגים תאי גזים, חשמול או שבירת מפרקות.
 
בין 8 ל-60 חיות עושות מעיל
 בין 8 ל-60 חיות עושות מעיל   
פרווה כחול-לבן
בארץ המאבק תפס רייטינג עם סימונה של חברת "קסטרו" לפני כשנה כציידת תלתלים מדופלמת. בחורף 2005 יצאה הרשת בקולקציה עמוסת פרוות של שועלים וארנבים ורק בעקבות לחץ לא מתון של "תנו לחיות לחיות" ושלל אזרחים המומים, יצאו כל הפרוות את בית העסק. בשלב מאוחר יותר סדקים התגלו גם ביושרה הצמחונית של "המשביר לצרכן", ובעוד אי אילו רשתות/מותגים/חברות אופנה מובילות יותר או פחות, אבל הניסיון המרתיע של קסטרו הוריד את רוב הפרוות בישראל למחתרת.

החנויות היחידות בארץ המצליחות בכל זאת לשאת בגאון את הדגל השנוי במחלוקת של הפרווה הן הבוטיקים היוקרתיים וחנויות האליטה של כיכר המדינה- חנויות שגם כך נחשבו מאז ומתמיד נישתיות ומשוקצות בעיניי בעלי האג'נדה האנטי-צרכנית. כך למשל בחנות ג'וצי בכיכר המדינה תוכלו למצוא מעילים בעלי צווארונים עם גימור פרוותי ואל בוטיק כלי הבית "ארטישוק" ברחוב אוסישקין שברמת השרון, השתרבב לו גם תיק מפרוות פרה. מחירו של התיק מסגיר את האוטנטיות החייתית שלו ועומד על 650 שקלים.

שוק הפרוות של ישראל מצומצם ואין פה תעשיית פרוות מובהקת בניגוד לבריטניה, שם כ-400 מעצבים משתמשים בפרוות בעיצוביהם. רוב הסיכויים הם שהסיבות לכך נוגעות יותר למזג האוויר החמים בדרך כלל והמחירים המופרכים של הפרוות מאשר לעובדת היותנו עם חדור אג'נדה סובלנית כלפי כל בעל חי. אבל בכל זאת נתון זה והעובדה כי "הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות", ארגון הלוחם נגד שימוש בפרוות ומונה כיום 40 סניפים ברחבי העולם הוקמה בישראל, מספקות מידה של נחמה לחובבי האידיאולוגיה.
 
פרווה של קרולינה הררה (רויטרס)
 פרווה של קרולינה הררה (רויטרס)   
פרווה בינלאומית
בשנות ה-90 החלה ירידה במניותיה של הפרווה בעקבות עלייה במודעות צרכנית והיקף מסיבי של קמפיינים ומחאות של ארגונים אנטי-פרוותים. רשתות כגון מנגו וזארה (שסניפיהן ממוקמים גם בישראל) הפסיקו את השימוש בפרווה ורבים מהמעצבים הצטרפו לקמפיינים של הארגונים, ספק מתוך אידיאולוגיה, ספק על מנת לכבס או להאדיר את הדימוי הציבורי שלהן.

בעולם המערבי הנאור התגייסו מיני סלבריטאים ואגודות כדי לפקוח את העין העצומה ואת אנה וינטור הפרוותית לאכזריות תעשיית האופנה כלפי בעלי החיים. "הקבוצה האנרכיסטית לזכויות בעלי החיים" מיידעת כי המאמץ כבר נושא פירות וכי "מבין כל התעשיות המנצלות בלי חיים לצרכיי האדם, תעשיית הפרוות היא בין הבודדות שנמצאת במגמת הצטמצמות".

ארגון פית"א, אולי המוכר בין ארגוני חובבי החיות בשל פעילותו הפרובוקטיבית הנוהגת לשלב מיני סלבס והפגנות בעירום, חנך את תחרות "המתלבשת הגרועה ביותר" מקרב הסלבריטאיות ההוליוודיות, כאשר הקריטריון לבחירה היה הופעה ציבורית של המתמודדים בפרווה. ב-2006 ניקול ריצ'י ואשלי אולסון זכו בתואר המפוקפק.

בין הפרובוקציות הנוספות של פית"א השנה נרשמה התפרצות לתצוגה של ברברי בשבוע האופנה של מילאנו וההתקפת הבוטיק של ז'אן פול גוטייה בשבוע האופנה האחרון בפאריס. האותו המועד הפעילים מרחו את המילה "דם" בצבע אדום על חלונות הזכוכית של הבוטיק ונופפו שלטים הקוראים "מוות למכירה" על מנת למחות נגד פריטי הפרווה שהופיעו בקולקציה של גוטייה עבור שבוע האופנה.

בעקבות הירידה במכירות והמחאות הקולניות נראה כי עולם האופנה המערבי מחפש כעת דרכים ללכת עם פרווה ולהרגיש בלי. אחרת אי אפשר להסביר את הונאת הציבור הפלילית של רשת מייסיס שפרסמה באתר האינטרנט שלה מעיל עם צווארון פרווה מבית "שון ג'ון" וטענה כי מדובר בחיקוי פרווה. אך לאחר בדיקות חוקרים התגלתה התווית בה נכתב "מיוצר בסין" ושגימורי הפרווה שלו מיוצרים מ- "פרוות דביבון אמיתית".

לבסוף על כל פמלה אנדרסון שמוכנה להתפשט במחאה נגד פרווה ועל כל סטלה מקרתני שנרתמת גם היא למאבק, ישנה עדיין נטייה בעולם האופנה לא לוותר על השימוש בפרווה. כך למשל, קולקציית חורף 2006/2007 של לואי ויטון, בעיצוב מארק ג'ייקובס, אכולה בפרוות מינק ושועלים שחוטים, כאילו אין מודעות ואין מחר. ג'ייקובס יצר קולקציית חורף בהשראת שלהי שנות השישים ותחילת שנות השבעים בארצות הברית. לבד מווסטים מעור גדי, תיבל ג'ייקובס את הקולקציה האנכרוניסטית שלו בשלל אביזרים הכוללים כפפות סקי מתלתלי טלה, כובעי ניילון עם בטנת מינק מגולחת ומחממי אוזניים מפרוות צ'ינצ'ילה.

בחזרה לפרויקט כל אחד הוא עור קטן>>
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by