בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
זקוף מול המציאות המרה 

זקוף מול המציאות המרה

 
 
ניר פרח

המודעות המשעשעות לגלולות נגד אין אונות זכו בפרסים אך רק מאוחר יותר התברר כי מעולם לא השתתפו בקמפיין רשמי והיו בעיקר נסיון יצירתי ותחרותי של משרד הפרסום שלהן. כבדיחה, הן דווקא מוצלחות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
קופירייטרים, ארט דיירקטורים, מנהלי קריאייטיב, מעצבים, במאים, עורכים, תסריטאים וגם כמה תאורנים משועממים, עיני כל העוסקים במלאכת הפרסום נשואות מדי שנה אל עשרות תחרויות פרסום שמתקיימות ברחבי העולם. אותם פסטיבלים של כשרון וכסף מהווים עבור רוב הפרסומאים את המכה (ההיא שעולים אליה לרגל) של התחום. מהם מגיעה ההשראה. מהם מגיעה האמביציה. בהם נקבעים שיאים של יצירה, מסומנים הכוכבים של התחום וכמה עשרות ברי מזל זוכים לכמה עשרות פסלוני זהב זולים להפקה אך יקרים בערך הרגשי.
 
 
אולי הידוע והיוקרתי מבין כל פסטיבלי הפרסום הוא זה שמתקיים מדי חודש יוני ב"קאן" שבצרפת. בקאן מוכתרים המהלכים הקריאייטיביים ופורצי הדרך של השנה, שנבחרים מתוך אלפי עבודות המוגשות לתחרות, ממאות מדינות ברחבי העולם. פרסומות טלוויזיה, אינטרנט, מגזינים, שלטי חוצות, תשדירי רדיו ועוד כמה מדיות שאתם אפילו לא יודעים שהן קיימות. כמו פסטיבל הפרסום ב"קאן", קיימות תחרויות נוספות, כגון D&AD, יורובסט, Epica, תחרות הפרסום של לונדון, של ניו-יורק, The One Show, Clio ועוד ועוד.
 
 
חוק אחד ויחיד תקף לגבי פרסומת שמוגשת לתחרות - אותו תשדיר רדיו, או מודעה צריכה הייתה להתפרסם לפחות פעם אחת בעבר באיזשהו אמצעי תקשורת הרלוונטי לאופי הפרסומת (מודעה צריכה להופיע במגזין, פרסומת צריכה להיות משודרת מתישהו באחד הערוצים וכו').

החוק הלכאורה טרחני הזה, נובע מהמשוואה הפשוטה של עולם הפרסום: כדי שמשהו יתפרסם, מישהו אמור לשים על זה כסף. כדי שמישהו ישים על זה כסף, מישהו צריך לאשר את הפרסומת. במילים אחרות, החוק נועד כדי שמשרדי פרסום לא יעצבו מודעות, יצירתיות ככל שיהיו, "סתם" ויישלחו אותן לתחרות. תקנון התחרות מנסה לוודא שכל העבודות שנשפטות הן מודעות אמיתיות, שלקוח אישר אותן לפרסום, ושהן לא סתם תצוגת תכלית ריקה מתוכן שיווקי אמיתי של סוכנות פרסום כזו או אחרת.

רק מה, יש כמה סוכנויות שמוכנות לעשות הכול כדי לזכות בפרסים. אבל באמת הכול. אולי אתם מכירים את סדרת המודעות המצורפת לויאגרה, אולי קיבלתם את המודעות הללו במייל או ראיתם אותן בספר על פרסום. יש גם סיכוי סביר שבחיים לא נתקלתם בהן בקמפיין פרסומי. זה בסדר, כי אף אחד בעולם לא נתקל בהן, מהסיבה הפשוטה שבאופן רשמי הן מעולם לא התפרסמו בשום מקום.

לאחר שקטפו עשרות פרסים בתחרויות שונות ברחבי העולם התבררה ההונאה: המודעות הללו הופקו על ידי משרדי הפרסום, על-חשבונם, במטרה לאסוף פרסים בתחרויות מכל העולם. בשפה המקצועית קוראים להן "מודעות Ghost". אתם יכולים לקרוא לזה "פיאסקו". עם חשיפת ההתרמית הפרסים נשללו מהמודעות, צוות הקריאייטיב מנסה כעת למצוא מקום עמוק לקבור בו את עצמו מרוב בושה וכל שאר המשרדים עומדים מהצד ונהנים לראות את המתחרים שלהם עושים לעצמם פדיחה שלא מהעולם הזה. אנחנו סבורים שעל אף הקטסטרופה, מדובר בבדיחה לא רעה.
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by