בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
שבוע אופנה ישראלי 

שבוע אופנה ישראלי

 
 
מיה זיו

רצינו תחזית אופטימית שתבטיח לכם שבוע אופנה ישראלי החל מהשנה הקרובה. אבל כשגם המעצבים הישראלים לא בטוחים שהם מעוניינים, התקווה לראות את דולצ'ה וגבאנה בתל אביב תאלץ לחכות. אולי בשנה הבאה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הדבר הכי קרוב לשבוע אופנתי מרוכז בישראל הוא שוק המעצבים המתקיים מדי שנה בנמל תל אביב ומציג את מיטב תוצרתם של המעצבים המקומיים בהנחות מפתות. שוק המעצבים הוא סיפור הצלחה. מאז 1995 נמל תל אביב עוטה חג עם הפקה מורכבת, די ג'ייז מתחלפים, רוח הפנינג חגיגית ונחילי קונים (כ-40,000 בכל שנה). אלא שבשוק כמו בשוק, האווירה מיוזעת ואינה מותירה כמעט סיכוי לזוהר המקומי לנצנץ. למרות התועלת הכלכלית של שוק המעצבים, הוא לא מהווה תחליף לשבוע אופנה של תצוגות מתוקשרות המעניקות במה מסודרת למעצבי אופנה להציג את חזונם היצירתי. במסגרת מחשבות הסוף וההתחלה של השנה החדשה רצינו לבדוק מה הסיכויים שגם בישראל יקום לו שבוע אופנה. הממצאים, פחות ממעודדים.
 
גוצ'י בשבוע האופנה במילאנו (רויטרס)
 גוצ'י בשבוע האופנה במילאנו (רויטרס)   
בשאר חלקי העולם שבועות האופנה זוכים לכבוד הראוי להם. פעמיים בשנה עוצרת התעשייה את נשימתה כשבירות האופנה הגדולות מעלות את שבוע האופנה העונתי שלהן. בתחילת כל חורף, בין ספטמבר לנובמבר, יציגו שבועות האופנה את קולקציות הקיץ לשנה הבאה, ולקראת האביב, בין ינואר למרץ יעלו את תצוגות החורף. אלפי קניינים, עיתונאים ומעצבי אופנה יעברו במשך אותם שבועות בין ניו-יורק לבירות האירופאיות המרכזיות בחיפוש אחר התחזיות לטרנדים הבולטים של העונה הקרובה ולשמות החדשים בעולם האופנה.

לישראל יש נציגות מכובדת למדי בשבועות האופנה העולמיים. לבד מאייזק מזרחי וגדעון אוברזון ישנם לא מעט שמות שלא מוכרים לקהל הישראלי, אך מופיעים תדיר ברשימות המעצבים של שבועות מובילים. אבשלום גור, מעצב ישראלי בוגר שנקר, מציג בהצלחה בשבוע האופנה הלונדוני כבר שלוש שנים ברציפות ונהנה מביקורות טובות. יגאל עזרואל, מעצב ישראלי הפועל בארצות הברית מתחילת שנות ה-90 מציג בקביעות בשבוע האופנה הניו יורקי וגם יעל אפללו, מעצבת צעירה החיה בניו יורק הציגה השנה לראשונה בשבוע האופנה.

היצוא המתמיד של כישרונות ישראליים מעבר לים והסצנה האופנתית בארץ, מעלה את השאלה מדוע לא זוכים גם אנחנו הישראלים לשבוע אופנה ציוני ראוי לשמו. אז נכון שישראל היא רק נקודה קטנה במזרח התיכון, רחוקה מהדופק הפועם של תעשיית האופנה העולמית, אך בכל זאת, אם מדינות כמו אזרבייג'אן ודובאי מפרגנות לעצמן שבוע אופנה מאורגן היטב, אז למה אין כזה גם אצלנו?
 

מי צריך את זה בכלל?

 כגודל ההשפעה, כך גודל התחרות. שבועות האופנה המובילים בעולם מחזיקים ועדה מכוננת והיא זו שבוחרת את המעצבים שיזכו להשתתף בתצוגות של שבוע האופנה. מעצבי העל בעלי השם לא יאלצו להיאבק על מקומם. הם יציגו בפתיחת וחתימת השבוע ובתצוגות סוף השבוע הנחשקות. לעומתם, דור הביניים של המעצבים, שעדיין נאבקים על זכותם להשתתף בשבוע האופנה יאלצו לפנות לוועדה ולקוות לטוב. אם בקשתם לא תידחה, הם ישובצו בתצוגות הבוקר המוקדמות במהלך השבוע, המושכות מעט קהל וסיקור עיתונאי דל. גם אז האחריות להפיק ולממן את התצוגה מוטלת על המעצבים עצמם ועלותה של הפקה צנועה, הנעה באזורי ה-42,000 דולר, יכולה להיות מעבר ליכולותיו הכלכליות של מעצב צעיר, מבטיח ככל שיהיה. 
חשיבותם של שבועות האופנה העולמיים נקבעת על פי עוצמתה של סצינת האופנה המקומית, איכות המעצבים באותה מדינה, השפעתם העולמית של מגזיני האופנה המקומיים, מתחמי הבוטיקים היוקרתיים והמורשת האופנתית של העיר. בניו יורק, מילאנו ופריז שוכנות חנויות הדגל של המעצבים המובילים בעולם והן נהנות ממסורת אופנתית ארוכת שנים ורבת השפעה. לכן לערים אלה שמורה גם הבכורה בעונת שבועות האופנה. מעט אחריהן מזדנבים שבועות האופנה של לונדון ומדריד ובהמשך מטפטפים שבועות אופנה בדרגות אזוטריות שונות ברחבי העולם, החל משבוע האופנה ההולך ומתחזק של מוסקבה וכלה בשבועות המתקיימים בפרובינציות אופנתיות חסרות השפעה כמו ורשה, בומביי או קזאחסטן.

שבועות האופנה המובילים נהנים מכוח והשפעה שלעיתים אף חוצים את גבולות עולם האופנה. המעצבים המציגים קובעים למעשה את הטרנדים לעונה הקרובה. הקולקציה של מעצבי העל, כפי שהוצגה על המסלול במילאנו או פאריס, תופנם ותוצג לאחר מכן שוב ושוב בשבועות האופנה הקטנים יותר, מעצבים ויצרני אופנה יחקו ויעתיקו את המראה הנכון ויפיצו את הבשורה האופנתית ברחבי העולם. שמם של המעצבים יהפוך מוכר ברמה גלובלית והעיר המארחת את שבוע האופנה תזכה גם היא למעמד איקוני המושך תיירים חובבי אופנה.

למרות השפעתם המעטה על תעשיית האופנה העולמית, מדינות רבות החלו להפיק שבועות אופנה במטרה לחזק ולעודד את הכוחות היצירתיים המקומיים. שבוע האופנה בטוקיו הוקם במטרה מוצהרת שכזו על מנת לתת במה למעצבים מקומיים מתחילים שלא מצליחים להשתלב בשוק הגלובלי וחשוב מכך, כדי לעודד את מעצבי העל היפנים שמצליחים היטב בזירה העולמית, כמו יוז'י יממוטו ויאסוהירו מיהארה, לשוב ולהציג במולדתם וכך לחזק את העשייה האופנתית המקומית.
 
 

אפשר גם בישראל

דיאן פון פירסטנברג בשבוע האופנה בניו יורק (רויטרס)
 דיאן פון פירסטנברג בשבוע האופנה בניו יורק (רויטרס)   
אצלנו, כרגיל, העניינים מעט מסובכים יותר. מסתבר שהיה פה שמח לפני שנולדנו, ופעם ישראל הייתה מעין מעצמת אופנה מזרח תיכונית, גם אם בעיקר בעיני עצמה. בשנות ה-70 התקיימו בישראל מדי שנה שבועות אופנה בניחוח בינלאומי שזכו לסיקור במגזינים כמו ווג האמריקאי. הצלחת האופנה הישראלית באותה תקופה נהנתה משאריות ימי הזוהר של בית האופנה משכית והגרסה האתנית שהציג לאופנה ארצישראלית. ההילה האוריינטלית התפוגגה כבר בתחילת שנות השמונים ועד היום, למרות ריבוי הכישרונות המקומיים לא הצליחה ישראל למצב את עצמה כאלטרנטיבה אופנתית ראויה.

המעצב רונן חן נזכר באותם ימים בגעגוע, "בצעירותי, כשהייתי סטודנט בשנקר, היה כאן משהו דומה לשבוע האופנה, רק בלי התצוגות הראוותניות. כל החברות והמעצבים לקחו חדרים בבית מלון גדול והקניינים מהארץ ומחו"ל היו עוברים מחדר לחדר. המעצבים והחברות היו מראים לקניינים את הדגמים, רושמים את ההזמנות שלהם, מעבירים לייצור ואחרי חודשיים-שלושה שולחים לאן שצריך. לפי ההזמנות הקניינים ידעו איזה בדים להזמין וכמה לקנות".

לא כל המעצבים המקומיים מרגישים בחסרונו של שבוע האופנה. המעצבת דורית שדה טוענת ש"במדינה קטנה כמו שלנו, כשהכל צפוף וכולם מכירים את כולם, אין ממש צורך בשבוע כזה". גם הטרחה הארגונית מרתיעה את שדה המוסיפה כי ההוצאות הנלוות להשתתפות בשבוע אופנה גדולות על המעצב הישראלי הממוצע ושוק המעצבים המתקיים פעם בשנה אמור לספק את היוצרים המקומיים. "שוק מעצבים טוב ומשרד יחסי ציבור טוב הם כל מה שמעצב צריך כדי להגיע לכל קצוות הארץ", היא אומרת.
 

על אופנה, פוליטיקה ו"המצב"

איסי מיאקי בשבוע האופנה בפאריס (רויטרס)
 איסי מיאקי בשבוע האופנה בפאריס (רויטרס)   
המעצבת נעמה בצלאל מרגישה כי חוסר ההתלהבות של המעצבים המקומיים נובעת מהחשש שקניינים מחו"ל לא יטרחו להגיע לישראל ומרגישה שהפוליטיקה האזורית לא פועלת לטובתנו. "אם שבוע אופנה מתקיים סתם כשואו לשם השואו עם חשיפה מקומית בלבד, אין טעם לקיימו", היא אומרת, "אך אם הכוונה להביא קניינים מחול אז אני בעד. השאלה היא האם יבואו ואני בספק אם קניינים בחול יטרחו, גם בגלל המרחק אך בעיקר בגלל המצב הבטחוני והבעיה התדמיתית של ישראל".

בשנים האחרונות נעשו לא מעט ניסיונות לייצר שבוע אופנה כחול-לבן שיאגד את מעצבי האופנה והמותגים הישראלים לתצוגות מרוכזות, לנוחות הקהל והקניינים ולטובת סיקור עיתונאי מאורגן של הקולקציות העתידיות. כל הניסיונות כשלו בשל מסחריות יתר (אין שום דבר אופנתי בתצוגת אופנה בחסות "אופיר טורס") וחוסר נכונות מצד המעצבים המובילים.

המעצבת טלי רוקני, שפעלה שנים ארוכות בזירת האופנה העולמית מנסה לשמור על אופטימיות. "כבר שלוש שנים שאני מפנטזת על מרכז שיכיל את כל יוצרי האופנה, מרכז שישמשוך את הקניינים, יתקיימו בו תצוגות ושייתן במה בו יציגו המעצבים הישראלים לשוק העולמי", היא אומרת. רוקני מאבחנת היטב את הבעיה העיקרית המונעת משבוע האופנה המקומי להתרומם. בעוד שברחבי העולם שבועות האופנה מאורגנים על ידי מועצות אופנה מקומיות, בישראל לא קיים איגוד המאחד את המעצבים ודואג לאינטרסים המשותפים שלהם. "רצינו בעבר לייצר סוג של איגוד מעצבים שיילחם עבורנו בנושאים שונים, אך אף אחד לא רצה להצטרף", היא מספרת.

נדמה כי זירת האופנה המפולגת בה כל מעצב דואג לצרכיו ולכיסו לא מאפשרת את הפקתו של שבוע אופנה מרוכז ומאורגן שישרת את הסצנה המקומית. חוסר היכולת לגשר על התחרות ויצר ההישרדות בביצה הקטנה והמצומצמת בישראל, הוא המכשול בדרך לשבוע אופנה כחול לבן שיביא לחובבי האופנה הישראליים מעט נחת לאומית וגאווה מקומית.

בחזרה לפרויקט 2007 אופטימית>>
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by