בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
פסגת הפחד 

פסגת הפחד

 
 
גליה סיון

בגדים מכותנה, נעלי ספורט שטוחות, והתעלקות על הדיילת: כל הדרכים לשרוד, אולי, את התרסקות המטוס הבאה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עניין של זמן? (תמונה: ASAP)
 עניין של זמן? (תמונה: ASAP)   
ב-23 בנובמבר, 1996, נחטפה טיסה 961 של "אתיופיאן איירליינס" על-ידי שלושה אסירים לשעבר, אשר דרשו מהטייס לסטות ממסלול הטיסה ולנווט את המטוס לחופיה שטופי הקיילי של אוסטרליה. לחטוף מטוס רק כי בא לך להתפנן באוסטרליה במקום בניירובי היא פעולה הגיונית, פחות או יותר, אך הדרישה להוסיף 13,000 ק"מ למסלול הטיסה – מעט פחות. הטייס הבהיר לצעירים שהדלק במטוס יספיק עד רבע הדרך אך החוטפים, מעט שיכורים וחדורי הרס עצמי, התעקשו. כמובטח, הדלק אכן נגמר באוויר. הקברניט הודיע לנוסעים להיכנס לעמדות התרסקות, הודעה שהביאה לתגובות מעורבות של שלווה סטואית מחד, ופאניקה מאידך. מספר לא מבוטל מהנוסעים התעלמו מהוראות הדיילים ללבוש אך לא לנפח את חגורות ההצלה שלהם, ובעת לבישתן ניפחו אותן, דקות ארוכות לפני שהמטוס פגע במים.

טיסה 961 התרסקה 500 מטר מחופי האי קומורו, ומתוך 175 איש על המטוס, 123 נהרגו. חלק ניכר מהנוסעים אשר שרדו את ההתרסקות טבעו לאחר מכן, כאשר חגורות ההצלה שניפחו לפני הזמן הביאו ללכידתם בגוף המטוס, אשר התמלא מים במהירות. חלק מהנוסעים שרדו, כאמור, בזכות הקשבה ערה לצוות האווירי. הסרט שצולם על-ידי זוג שהיה בירח דבש על החוף, ומיהר למכור את הזכויות ל-CNN, הפך את התרסקות טיסה 961 לאחת הידועות בהיסטוריה. צפייה בסרט מובילה להרהורים על מהות החיים ולחיבה בלתי מוסברת ופתאומית לתאונות דרכים, אך בעיקר מביאה לתהיות על הסיכוי לשרוד תאונה כה מחרידה. הממצא המוצג באתר "אסונות אווירים", והמהווה חלק ממצאי החקירה הרשמית, מביא למסקנה טראגית ומעוררת מחשבה: עשרות אנשים היו יכולים להינצל אם רק היו מקשיבים להוראות הדיילים.ומכאן טיפ מספר 1: במקום להיכנס לפאניקה, או לחסל את הוויסקי שקניתם בדיוטי פרי רק כדי לא לצאת פראיירים, נסו להישאר רגועים ולהקשיב לחבר'ה שמבינים בנחיתה קשה מעט יותר מכם. כפי שהניסיון של טיסה 961 מראה, הרגועים העלו את סיכוייהם לספר את הסיפור הטוב ביותר מזה שנים בפגישות מחזור, בעוד המנפחים ההיסטריים הפכו לחלק מהסטטיסטיקה הנדירה.
 
והעיקר לא לפחד כלל (תמונה: ASAP)
 והעיקר לא לפחד כלל (תמונה: ASAP)   
פחד לא מבוסס
הסיכוי להיקלע לאירוע תעופה קטלני או בעברית פשוטה, הסיכוי שהמטוס שתעלו עליו בחופשה הבאה שלכם יחליט פתאום להתרסק, הוא כמעט אפסי. חוקרים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס מצאו, בסוף שנות ה-90, כי הסיכוי למות בתאונה אווירית עומד על 1 ל-4 מיליון בחברות תעופה לא אמריקאיות, הפועלות בקווים בינלאומיים. הסיכוי למות בתאונת רכבת ברחבי אמריקה גבוה פי 10, ולמרות השונות בנתונים הסטטיסטיים בין סוכנויות התחבורה והתעופה השונות, אותו מחקר יסודי מראה סיכוי של פי 19 למות בתאונת דרכים, מאשר בתאונת מטוס.

למרות הנתונים המעודדים הללו, הפחד לטוס גבוה באלפי אחוזים מהפחד להיכנס לרכב. מובן בהחלט, אם לוקחים בחשבון אלמנטים כמו קלאוסטרופוביה, פחד גבהים, בורות מוחלטת בנהלי טיסה, ואת התחושה הבלתי נמנעת שמשהו ששוקל 250 טון לא אמור להתרומם מהקרקע מלכתחילה, ובטח שלא לתפוס ממנה פער של 10 ק"מ. ההנחה הרווחת היא שאם כבר קורה משהו – מכיס אוויר מבחיל ועד הדממת מנועים ונפילה חופשית – הסיכוי לשרוד את האירוע הוא אפסי. גם זו היא הנחה מוטעית: בבדיקה של האתר "התרסקות מטוסים" של 2,147 תאונות אוויריות משנות ה-50 ועד 2004, נמצא כי בעשרים השנה האחרונות, אחוז ההישרדות עומד גבוה מ-30. אחוז ההישרדות בנטישת מטוס שהצליח לא להתפרק לשלוש חתיכות או יותר הוא כפול, ועומד על 60. במלים אחרות: גם כשמטוס ממריא דרך דמעה שקופה, זו לא חייבת להיות, וכנראה גם לא תהיה, הדמעה האחרונה שתזילו. להלן מספר טיפים לטיסה בטוחה יותר, והבאנו שלום עליכם.
 
 
בסוף זה גם נוחת (תמונה:  ASAP)
 בסוף זה גם נוחת (תמונה: ASAP)   
אם שותים לא טסים
אנשים בעלי חרדות קשות במיוחד נוטים להרגיע את עצמם עם כדורי שינה או הרגעה עוד לפני ההמראה, אך רובנו נוטים לפנות לאלכוהול כדי לטשטש את הפחד, אם לפני הטיסה או במהלכה. הבעיה היחידה עם השיטה הזו היא שאלכוהול משפיע פי כמה על הגוף בגבהים ובאוויר הסגור של המטוס. אחוזי חמצן נמוכים מהרגיל בגוף המדוחס של המטוס מביאים להשתכרות אפקטיבית ומהירה מאוד, גם אחרי דרינק או שניים. ההשתכרות מביאה לתגובות איטיות מדי בעת חירום, פאניקה בלתי נשלטת, וצחקוקים לא ברורים בזמן ההכנות להתרסקות עצמה.

סינתטי אאוט, כותנה אין
הבגדים שאנחנו לובשים יכולים להציל אותנו בעת התלקחותה של שריפה בגוף המטוס. רשות התעופה האוסטרלית, למשל, ממליצה על לבישת בגדים מסיבים טבעיים – כותנה, צמר, דנים ועור, במקום בגדים העשויים מסיבים סינתטיים. לאלה פוטנציאל התלקחות וכיווץ גבוה, שלא לדבר על העובדה שהם נמסים מהר יותר מכפית סוכר בקפה רותח. מכנסיים קצרים או חצאיות מעלים כמובן את הסיכוי לסבול מכוויות קשות, וכך גם פריטים העשויים מניילון או משי.

עקבים זה כואב
בתחום ההנעלה, עדיף ללכת על מגפיים נמוכים, נעלי ספורט, או נעלי עור חסרות עקב. עקבים לא רק שיפריעו לכם לרוץ מהר בדרך החוצה, הם אף אסורים בעת השימוש במגלשה הכיפית של המטוס. המשמעות היא שתצטרכו להוריד את הנעליים לפני הגלישה, ולשוטט בחוץ יחפים.

דעו היכן היציאה
מספר הבדיחות על הסברי הדייל/ת בתחילת הטיסה, גבוה באופן ניכר ממספר האנשים שטורחים להקשיב להסברים הללו. במצב חירום, הבזקי זיכרון מהסברים כאלה יכולים להציל חיים: דעו היכן יציאת החירום הקרובה ביותר, ואם שורה עליכם הרוח, סיפרו את מספר השורות עד אליה. במקרה של עשן בגוף המטוס ויכולת ראות של סנטימטר קדימה, הספירה הזאת תעזור לכם להגיע, בבטחה יחסית, לאותה היציאה. רצוי להפסיק לזלזל גם בתנוחת ההתרסקות המפורסמת, שלרובנו נראית כמו כסת"ח של חברות התעופה. הסיכוי להיפגע באופן רציני פוחת אם מתכוננים כראוי לנחיתה קשה. במלים אחרות: הדיילת היא חברתכם הטובה ביותר בעת הטיסה, הקשיבו להוראותיה גם אם החלטתם לסמם את עצמכם בכדורים או בוודקה דקה לאחר מכן.
 
לא להתבייש מהצוות
כמה מההתרסקויות המחרידות בהיסטורית התעופה התרחשו בשל הנחה מוטעית, מצד הנוסעים, שהחבר'ה בתא הטייס יודעים בדיוק מה משתבש בעת הטיסה. אם התריס שלכם מורם ואתם מבחינים בעשן מיתמר מהמנוע, או בחוסר מנוע, או בחוסר כנף, חמסה חמסה, מהרו לדווח לדייל/ת. אם אתם שומעים קול פיצוץ או חבטה, אל תמהרו להסיק שצוות האוויר יודע בדיוק מהיכן בא הקול הנוראי, או שהמכשירים שלהם מגלים להם זאת. ב-99 אחוז מהמקרים, הצוות אכן יודע יותר מאיתנו על מהות התקלה ומיקומה המדויק, אך לדווח על כך עוד לא הרג אף אחד.

שנית, יש לקחת בחשבון ש-95 אחוז מהתאונות האוויריות מתרחשות מעט לפני, או במהלך ההמראה או הנחיתה. מומלץ, כאמצעי בטיחות נוסף, לפתוח את תריסי החלונות בזמנים אלה ולראות שהכל דופק מהצד שלכם. במקרה של תקלה, תמיד תוכלו לספר לחבר'ה מהמילואים שאתם ראיתם את זה ראשונים.

סלבס טסים פחות
אחת הדרכים הפחות נפוצות להינצל מהתרסקות אפשרית, היא פשוט לא לטוס. מספר סלבריטאי-על נקטו בשיטה קיצונית זו בהצלחה רבה: ארתה פרנקלין האגדית, לדוגמא, תושבת נאמנה של דטרויט, הופיעה בפעם הראשונה מזה 20 שנה בלוס אנג'לס ב-2004. עקב פחד טיסה שלא הצליחה להתגבר עליו, החליטה הזמרת לעשות ג'סטה ולנסוע באוטובוס במשך שבוע עד שהגיעה בבטחה, ודרך היבשה, לעיר הכוכבים. בילי בוב ת'ורנטון, האיש והאנג'לינה לשעבר, לא טס מזה שנים. לטענתו הוא אינו מפחד מהטיסה, אלא רק מההתרסקות. דיוויד בואי ונשיא ארה"ב לשעבר רונלד רייגן סבלו מפחד טיסה משתק כמעט, עד שקיבלו טיפול. הרשימה נמשכת ונמשכת, עד שבשנות ה-2000 היא כוללת אחד מכל ארבעה אנשים בעולם.
מכיוון שרובנו מעדיפים להוציא את התקציב העודף שאין לנו על טיסה לחו"ל מדי פעם, במקום על טיפול פסיכולוגי יקר, עדיף לדעת את העובדות, המספרים ודרכי ההישרדות מאשר לוותר על כל העסק מראש. חיגרו היטב, המריאו, ורוב הסיכויים שגם תנחתו בשלום.

כתבות נוספות:
זה עף, זה נופל - האם הטיסה הבאה שלכם בטוחה?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by