בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מישהו מטפל בך? 

מישהו מטפל בך?

 
 
רותי זוארץ, גלובס

המילה "אופר" אפופה ניחוחות יוקרתיים, אך מסתבר שהעסקתה כרוכה בהוצאה שאינה גבוהה יותר ממטפלת רגילה. הקושי העיקרי הוא למצוא אותה. מה מציעות סוכנויות ההשמה, ולמה לא כדאי להעמיס על האופר עבודות ניקיון?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ככל שמתרבים הקשיים הנערמים סביב העסקת עובדים זרים, עולה הביקוש לאופר ישראלית - התשובה האידיאלית לצרכיה של כמעט כל משפחה מצויה, המשמשת גם בייביסיטר וגם אומנת בית צמודה. הבעיה היחידה היא שהדמות האוטופית הזאת, שצריכה להיות גם יעילה, גם חביבה וגם אינטליגנטית, מבוקשת לפחות כמו שהיא קשה להשגה. כפועל יוצא פורחות להן סוכנויות ההשמה השונות, מה שמעמיד בפני המעוניינים אתגר נוסף - בחירה בסוכנות הנכונה - טרם ההתמודדות עם מציאת האופר עצמה.
 

לבחור את הבוחר

צילום: asap images
 צילום: asap images   
יש לשים דגש מיוחד לא רק לגובה העמלה או למחיר שגובה הסוכנות, אלא לשלב הסינונים והמבדקים שהיא עורכת למועמדות. למבדקים הללו יש, מן הסתם, חשיבות ראשונה במעלה: "אני יכולה לכתוב ספר מכל הסיפורים שיוצא לי להיתקל בהם", אומרת זיוית פוסלסקי-עודי, בעלת סוכנות סופרסטאר קידס להשמת אופריות ומטפלות.

"חלק מהפונים מעוניינים במישהו, לרוב מישהי, שיטפל להם בבית מ-א' ועד ת' ותטפל בילדים באופן צמוד. יש משפחות שרוצות שהאופר גם תעשה עבודות ניקיון, אבל בדרך כלל אני לא ממליצה על כך, כי אני לא חושבת שזה ריאלי לצפות מבחורה לטפל בשלושה ילדים וגם לנקות את הבית. אחר כך קוראים ידיעה בעיתון על תינוק שטבע באמבטיה בגלל התרשלות של האופר", היא מוסיפה.

* איך את מסננת את הבנות?

"אני עורכת גם ראיונות וגם בדיקה גרפולוגית. אני מקפידה על מילוי שאלון אישי, מסירת קורות חיים והמלצות, והבדיקות הגרפולגיות חושפות בעיות של נטייה לאלימות, חוסר יציבות או נטייה למצבי רוח. יש בתחום הרבה מאוד בחורות לא איכותיות, כשהמגיפה של התחום היא חוסר מהימנות. כבר נתקלתי בבחורות שזייפו המלצות, או כאלה שאמרו בריאיון שהן לא מעשנות, בעוד שאני מריחה את ריח הסיגריה האחרונה שהן עישנו. מבחינה סטטיסטית, מתוך מאה בנות שמגיעות אלי לראיון, רק 10% יימצאו מתאימות. לא קל למצוא אופר טובה וכשירה לעבודה עם ילדים. לכן אני גם מלווה את המשפחה ומגשרת במידה ומתגלעים חילוקי דעות בין הצדדים".

לימור גבע, מנהלת סוכנות ההשמה למטפלות ואופריות קידס, מוסיפה לבדיקה הגרפולוגית מבחן פסיכולוגי ממוחשב. מטרת שני המבדקים לבחון עמידה בלחץ, אלימות, דיכאון, חרדות ויכולת שיתוף פעולה. מי שנמצאת מתאימה עוברת קורס להחייאה ולעזרה ראשונה: "גיל האופריות נע בין 20 ל-60", היא מספרת, "לפני השיבוץ אני מקפידה לבקר אצל המשפחות כדי לראות את התנאים ואת המגורים שהן מספקות לאופר".
 
מאיה קוגוט, בעלת סוכנות ההשמה לאופריות בת בית, מתחילה את סדרת המבדקים כבר בשיחת טלפון: "לאחר מכן אני עורכת ראיון אישי, בדיקת המלצות ובדיקה גרפולוגית", היא אומרת. "הדרישות הפופולאריות מצד המשפחה הן לאופר שאינה מעשנת בעלת רשיון נהיגה. יש גם דרישה לאופר שתעשה עבודות ניקיון, שזה תמיד מהווה בעיה".

אסף בן הרוש, לעומת זאת, מסתפק בפגישה. בן הרוש מנהל את חברת מנטל, חברה השמה למטפלות סיעודיות לקשישים שזקוקים למטפלות זרות פיליפיניות חוקיות, המספקת גם שירותי השמה לאופריות: "אני מסנן את המועמדות באמצעות פגישה, אני חושב שזה מספיק. כדי להיות אופר לא צריך להיות בוגר אוניברסיטה, ויש שלושה חודשי ניסיון שמהווים גיבוי", הוא אומר.
 
 

דינמיקה משפחתית

צילום: asap images
 צילום: asap images   
כששנים של ניסיון מאחוריה, ממליצה פוסלסקי-עודי לשני הצדדים בעסקה הזאת להנמיך ציפיות. הדרך המשותפת צריכה, לדבריה, להתחיל כאשר המשפחה מנסחת רשימת ציפיות, והאופר מצדה מנסחת רשימת זכויות הכרחיות ובסיסיות: "אופר היא לא סופר נני. יש משפחות שחושבות שהאופר היא מעין שפחה ומצפים ממנה להרבה יותר מדי, ויש משפחות שמשלמות מעולה, נותנות לאופר רכב וחופשות והאידיליה פורחת", היא מספרת. "יש הרבה תלונות מצד האופריות שהמעבידים מתייחסים אליהן כאל רכוש, וזה מאוד פוגע. לעומת זאת, יש גם סיפורי הצלחה של אופריות שהפכו להיות חלק מהמשפחה, והמשפחה מצרפת אותן לחופשות בשביל הכיף". לדבריה, לצד התופעה של משפחות תובעניות, היא נתקלת בתופעה אחרת: "יש אופריות, במיוחד כאלה שמגיעות מהפריפריה לעיר הגדולה או לחו"ל, שכל רצונן הוא לראות עולם. הן שוכחות שיש להן עבודה".

לכן, לדבריה, לפני תחילת העבודה מומלץ לעשות זיכרון דברים, שבו כלולות כל חובותיה וזכויותיה של האופר: "זה חוסך הרבה בעיות בהמשך. אני גם ממליצה למשפחות לזכות את האופר בבונוסים כדי לדרבן אותה להמשיך ולהישאר ולעשות עבודה טובה. הבונוסים יכולים להיות משכורת 13 או תוספת תשלום בסוף שנה".

* על מה הוויכוחים השכיחים ביותר בין הצדדים?

"בדרך כלל מדובר בוויכוחים קטנוניים, כמו "היא שרפה לי את החולצה עם המגהץ", או "הוא לא אמר לי בוקר טוב, הוא חושב שאני משרתת שלו".

* באילו עוד בעיות נפוצות נתקלת?

"היה לי מקרה שבו נוצר קשר מאוד מאוד קרוב בין האופר לילדה, עד שהיא העדיפה את האופר על האם. קיימנו שיחה ותחמנו גבולות, שלפיהם החל מהשעה 18:00 כשהאם מגיעה הביתה, האופר נכנסת לחדר ולא מתערבת ביחסי האם והבת. נתקלתי גם במשפחה שאיפשרה לאופר לישון רק שלוש שעות ביממה. הפסקתי את העבודה עם אותה משפחה מיד".
 

שאלה של לוח זמנים

כאמור, הדרישה לאופריות ישראליות עלתה בשל המחסור בעובדים זרים. פוסלסקי-עודי מספרת שהמשפחות הישראליות מצפות לקבל מהישראליות בדיוק מה שקיבלו מהעובדים הזרים: "בד"כ האופרית נמצאת אצל המשפחה חמישה ימים בשבוע וביום שישי נוסעת למשפחתה וחוזרת במוצ"ש או ביום ראשון. יש משפחות שמבקשות מדי פעם שהאופר תישאר גם בסוף השבוע, ואז הן משלמות לאופר תוספת של 100 שקל".

* מתי בעצם נגמר יום העבודה של האופר?

"זו בעיה טעונה. העובדים הזרים נהגו לעבוד סביב השעון, משום שלא היו להם חברים או בני משפחה בארץ. האופריות הישראליות דורשות זמן חופשי לחברים ולמשפחה. בד"כ מדובר ב-12-14 שעות עבודה ביום, ומקובל לתת שעתיים מנוחה ביום".

אופריות ישראליות בחו"ל

בעשר השנים האחרונות מייצגת סוכנות "אופר" בארץ את הארגון האמריקני "אופר אין אמריקה", המייבא לארה"ב אופריות מ-50 מדינות בעולם. במסגרת התוכנית, משלבת האופר לימודים עם העבודה. "זו תוכנית שהממשלה האמריקאית מפעילה", מסביר דני אורן, בעל הסוכנות. "הביקוש מבחינתם היא לישראליות יהודיות סביב גיל 27. בד"כ מדובר בבנות שרוצות לראות עולם, וזו הדרך הכי טובה להתוודע לאורח חיים של מדינה - ללמוד ולעבוד בה".

גם אורן מצביע על התפיסה השגויה של האופר בעיני מעסיקים ישראלים: "הבעיה היא שבארץ לקחו את המילה אופר והפכו אותה למילה נרדפת למשרתת. בעיקרון, אמורה האופר צריכה לעבוד כ-8-9 שעות ביום, ומגיע לה חופש בסופ"ש. אצלנו המשפחה מממנת לאופר שלה לימודים של 5 שעות בשבוע במכללה בארה"ב. השכר שהיא מקבלת הוא אמנם לא גבוה - 200-600 דולר לחודש, אבל צריך לזכור שהיא מקבלת גם לינה, כלכלה, וחשוב מכל - לימודים בחו"ל, מה שיכול לסייע לה בלימודי המשך בארץ. עוד חשוב להדגיש שתפקידה הוא רק לטפל בילדים, ללא עבודות ניקיון.

"התוכנית הזו היא הזדמנות מצוינת לבחורות ליצור קשרים. כך, למשל, אופר ששלחנו למשפחה שבה האם הייתה פרופסור באוניברסיטת ייל, זכתה למפנה בקריירה. האם סידרה לה עבודה במעבדה ביולוגית לצד זוכת פרס נובל, והיום הבחורה הזו מסיימת דוקטורט. בחורה אחרת שנשלחה על ידי הסוכנות שלנו למדה בארה"ב חינוך ופתחה חוגי אנגלית לגני ילדים בארץ, כי היא באה עם ערך מוסף של אנגלית מדוברת והשכלה מחו"ל".

איך מתקבלים? התהליך כולל מילוי טפסים מפורטים, כולל אישור רפואי ואישור מהמשטרה שאין תיק פלילי. "האמריקנים מאוד קפדנים, והבנות עוברות גם מבחנים פסיכוטכניים", מסביר אורן. "גם המשפחה ממלאת טפסים, וכך משדכים בין הבנות למשפחות".

תהליך ההתאקלמות: בחורה שנמצאת מתאימה, מקבלת כרטיס טיסה. עם הגעתה לארה"ב היא מקבלת ארבעה ימי הסתגלות במלון בארה"ב, ורק לאחר מכן היא משודכת למשפחה. "בארה"ב יש חוקים שלא מוכרים בארץ. למשל, אסור להשאיר לבד ילד מתחת לגיל 13, אסור לצלם תינוקות בערום ועוד. הישראליות לומדות את הכללים בארבעת ימי ההסתגלות במלון", הוא מוסיף.
 
צילום: asap images
 צילום: asap images   
* מה קורה אם מתעוררות בעיות?

"היתרון בתוכנית הוא שאם אין התאמה, האופר יכולה להחליף משפחה. אם היא חוזרת ארצה מסיבה כלשהי לפני תום השנה, היא מפסידה את כרטיס הטיסה. יש לא מעט בעיות של הסתגלות מבחינת שפה זרה, מנטאליות שונה, געגועים לחברים ולמשפחה. הבעיות הן בעיקר בעיות של הסתגלות למנטאליות האמריקנית. קרה למשל, שלהורים היה חשוב שהילד לא יאכל ממתקים. הישראלית נתנה לו בכל זאת, ונוצר משבר באמון. האמריקנים נוהגים לתת אמון מלא עד למעידה הראשונה, ועליה הם לא מוחלים.

"יש ביקוש רב לאופר ישראלית, עם ההווי של הארץ, בקרב משפחות יהודיות הנוסעות לחו"ל", אומרת פוסלסקי-עודי. כאן המחירים הם שונים. התשלום לאופריות שיתלוו למשפחות לנסיעות ללונדון או לאירופה הוא 2,000-3,000 שקל לחודש. לעומת זאת השכר לאופר שטסה עם משפחה לארה"ב יכול להגיע לכ-300-500 דולר לשבוע, כשמאוד חשוב להבהיר לפני אם זה כולל עבודות ניקיון או לא.
 

נני'ס - מאגר מטפלות מקוון

אפשרות אחרת לאתר אופר, ללא ההוצאה הכרוכה בתיווך של סוכנות השמה, מספק אתר "ננ'יס". "מדובר בשיטה אלטרנטיבית, שלדעתנו יעילה יותר מסוכנויות השמה. אנחנו בעצם מספקים מאגר מקוון של מטפלות ואופריות, שמציינות את כל נתוניהן וכישוריהן, ומצד שני יש מאגר של משפחות שמעוניינות באופר או במטפלת", מסביר דניאל מור, מבעלי האתר. "אחוזי ההצלחה מאוד גבוהים".

השימוש באתר כרוך בתשלום הן מצד האופריות והן מצד המשפחות. מטפלת המפרסמת את פרטיה משלמת 10 שקל לפנייה, כשהסכום מאפשר לה גישה לכל המודעות והמאגרים ברשת. תמורת תשלום של 25 שקל יש אפשרות גישה למאגרים למשך 30 יום. משפחה שלא מוצאת מטפלת תוך 30 יום, מקבלת עוד 30 יום חינם.

* אתם עושים איזשהו סינון בסיסי?

"אנחנו לא מתעמקים בשלב הסינון אלא משאירים את זה למשפחה. בעלות כה סמלית, איננו יכולים להרשות לעצמנו להתחיל למיין".
 

כמה זה עולה לנו?

"בעיקרון, למשפחה משתלם יותר מבחינה כלכלית להחזיק אופר המתגוררת בבית", אומרת פוסלסקי-עדי. "אני טוענת ששירותי האופר מיועדים למעשה למעמד הבינוני, והמעמד הגבוה משתמש בו כי יש לו יכולת הלנה. עוזרת בית שעובדת שמונה שעות, מרוויחה משהו כמו 35-40 ש"ח לשעה, ואם אותה משפחה צריכה גם בייביסיטר, אז כל העסק יוצא לה הרבה יותר יקר מאשר לקחת אופר צמודה, שגם תטפל בילדים וגם תעשה עבודות בית קלות בעלות של 4,500 - 5,000 ש"ח לחודש. אגב, המשפחה מחוייבת לספק לה גם לינה, כלכלה ונסיעות, וכמובן, לשלם עליה לביטוח לאומי". יש לציין כי העמלה לסוכנות עומדת על סכום חד פעמי של 2,000 - 4,000 ש"ח, או 60% משכר העוזרת, ובדרך כלל משולם לאחר תקופת ניסיון.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by