בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אני שוכב לי על הבטן 

אני שוכב לי על הבטן

 
 
יפית בן-נון, מערכת Red

כהורים אנו שומעים ללא הרף כי עלינו להשכיב את תינוקינו הרכים על הבטן, למרות ועל אף מחאותיהם הקולניות. כל האמת על תנוחת הסתלבט

 
 
 
 
 
 
 
 
 
  
יצאנו לבדוק מהן הסיבות העומדות מאחורי ההמלצה להשכיב תינוקות על הבטן, מה הן ההשלכות לכך שהילד יבלה את יומו על הגב, ומה לגבי ההוראה להשכיב את הילד לישון על גבו. צוהר לעולמם של ילדינו פותח בפנינו דר' דב ענבר, מנהל המכון להתפתחות ולשיקום הילד בבית החולים שניידר. הוא מסביר את מידת החשיבות של השכבת התינוק על הבטן: "כאשר תינוק נולד הוא מגיע לתחנה לבריאות המשפחה, ול"טיפת חלב". ההורים מקבלים את ההוראות שנותנים היום - למניעת מוות בעריסה, תשכיבו את התינוק על הגב.
 
צילום: photo.com
 צילום: photo.com   
ההוראה היא רק לגבי הלילה, כשהילד ישן, ולא נמצא בהשגחה מתמדת. אבל בשעות היום, חשוב להשכיב את התינוק על הבטן, כי ההתפתחות הנורמאלית שלו דורשת שהתינוק ישכב על הבטן כדי שיפתח את השרירים והגידים שלו, את מתח השרירים, ואת הפעילות המוטורית שלו, נגד הגרביטציה הטבעית של כדור הארץ, ולא רק בשכיבה על הגב.

ילדים ששוכבים רק על הגב, מפתחים כל מיני אסימטריות, במנח הראש, במנח הצוואר, בהטיית ראש לצד אחד, והתוצאה היא, למשל, השטחה אחורית בגולגולת.

תינוקות ששוכבים על הבטן, מפתחים את התנועתיות שלהם, מקדמים את הזחילה, ומתהפכים מצד לצד. בהמשך הם מתחילים לעלות על ארבע, על שש,להתנדנד, לזחול, להתקדם, ולהגיע גם לישיבה תודות לכך."
 

זה החלש חזק יהיה

 
"טונוס נמוך בשרירים ובגידים בגפיים - היפוטוניה, היא תופעה נפוצה, הקיימת אצל תינוקות ולרוב שפירה, ולכן משתפרת וחולפת. בגלל מיעוט קטן ונדיר של ילדים שהטונוס הירוד שלהם הוא ביטוי למחלה, הדבר גורם לחרדות ודאגות אצל ההורים שמגלים שילדם מאחר באבני הדרך שלו.

ישנו קצב שונה של אבני דרך מוטוריות שונות, במשפחות שונות. יש משפחות בהן הילדים זריזים, ומתחילים ללכת כבר בגיל עשרה חודשים, ויש משפחות בהן הילדים מתחילים ללכת בגיל שנה וחצי. אסור באופן קטגורי להשוות בין שני ילדים, ולומר זה ילד נורמאלי וזה לא נורמאלי.

אין קשר ודאי בין זה שילד מאחר מבחינה מוטורית, לבין איחור קוגניטיבי, או פיגור אחר ביכולות שלו בהמשך. הורים דואגים כי הם לא יודעים את זה, מציין דר' ענבר. לדבריו הורים סיפרו לו גורמים שונים במערכות החינוך אמרו להם כי: "הילד מאחר במוטוריקה, מכאן שיהיו לו ליקויי למידה, מכאן שיהיו לו גם בעיות קוגניטיביות", ולא בצדק כמובן. עם זאת, יש להדגיש כי מדובר ברוב הילדים, להם יש היפוטוניה שפירה, והם משיגים את אבני הדרך בהמשך, ולא בילדים פגועים.
 
 

אבני הדרך

דר' ענבר, מצייר עבורנו את מפת אבני הדרך שעל ילדנו לעבור בדרך להתפתחות נורמאלית, וכיצד השכבת התינוק על הבטן תתרום לכך: "ילד ששוכב רק על הגב, אינו יכול להסתכל במאה שמונים מעלות, ולראות את העולם בזוית נורמלית של ראש מורם, בצורה המושכת אותנו לעמידה בהמשך.

ילדים ששוכבים רק על הגב, לפעמים מרימים את הראש במבט לאחור, והגו בצורה של קשת, ודוחפים את עצמם עם הרגליים בשביל להתקדם על הגב. לפעמים הם מפתחים כל מיני תבניות תנועה, במיוחד ילדים שמנמנים שקשה להם להתרומם. צריך להשכיב אותם על הבטן.

יש להגיע למצב שהתינוק מביט במאה ושמונים מעלות לצדדים, מסתכל על חפצים, ממשש קוביות, ומעביר ליד, זוחל לפנים, עולה בהמשך על הגפיים בזחילה, ומושך לכיוון עמידה. בסוף הוא יגיע גם לאחיזת פינצטה של אצבע ואגודל במוטוריקה העדינה. כדי להתחיל בתהליך הזה, יש להשכיב את התינוק על הבטן.

מבחינת התחום האישי חברתי, כאשר התינוק תופס צעצוע, הוא יחקור אותו וישחק איתו. בהמשך הוא יאכיל את עצמו בעוגייה, ישחק קוקו עם ההורים, יעשה להם מחיא כפיים, ולבסוף אף יביע את הרצונות שלו ללא בכי, אלא בשפת גוף. כל הדברים האלה הולכים ביחד".

בראש מורם
"תינוק מרים את הראש בארבעים וחמש מעלות בשכיבה על הבטן. תשעים אחוז מהתינוקות יכולים לעשות את זה בגיל חודש וחצי לקראת חודשיים. הרמת הראש בתשעים מעלות, שמתרחשת אצל רוב התינוקות בגיל 3-4 חודשים, דוחפת את התינוק לעמידה, ולאחר מכן גם להליכה. כל הדברים האלה הם פועל יוצא של השכבה על הבטן.

ד"ר ענבר מסביר: "כאשר תינוק שוכב על הגב, ואני נותן לו שתי ידיים, ומושך ומרים אותו לישיבה, בגיל שלושה חודשים ומעלה, הראש שלו לא אמור להישמט לאחור. אצל תשעים אחוז מהילדים בגיל שישה חודשים, הראש כבר לא נשמט לאחור. ילד בן שמונה חודשים שאני מושך אותו להושבה, והראש שלו נשמט לאחור, הוא היפוטוני. כלומר יש לו חולשה מסוימת בחגורת הכתפיים ושרירי הצוואר התומכים בראש. מדובר על מצב רגיל, לא על מצב שבו לתינוק יש ראש גדול מעל לנורמה. כי אם הראש מאוד כבד, אז גם שרירי צוואר רגילים, תקינים, לא יחזיקו אותו".

מצד לצד
"בגיל חצי שנה, שבעים וחמישה אחוז מהילדים מתהפכים מצד לצד. עם זאת, הממוצע הוא ארבעה ורבע חודשים. רבע מהילדים מתהפכים בגיל שלושה חודשים, ותשעים אחוז מהילדים יעשו זאת בגיל שמונה חודשים. אז המרחב הוא גדול, כך שאל להורים להיכנס לדאגות".

לשבת
"יש הבדל בין ילד שמתיישב בעצמו, לבין היושב ללא תמיכה כאשר מושיבים אותו. יש להדגיש כי אנחנו לא ממליצים להושיב ילדים שעדיין לא מתיישבים בכוחות עצמם.

את רבע מהילדים בני ארבעה וחצי חודשים, אפשר להושיב ללא תמיכה, כאשר הממוצע הוא שישה וחצי חודשים. תשעים אחוז מהילדים יושבים ללא תמיכה כאשר מושיבים אותם בגיל עשרה וחצי חודשים. ילד בן אחד עשר חודשים שעדיין לא יושב ללא תמיכה, סובל מאיחור.

ילדים מתיישבים לבדם בממוצע בגיל שישה וחצי חודשים. שבעים וחמישה אחוז בגיל עשרה חודשים, תשעים אחוז מהילדים בגיל שנה, ואם יש ילד מעל גיל שנה שעדיין לא מתיישב בעצמו, סובל מאיחור".
 
צילום: photos.com
 צילום: photos.com   
תומך ברגליו
"כאשר אני מעמיד את הילד, הוא צריך לתמוך ברגליים שלו. ילדים שלא התנסו בשכיבה על הבטן, בדרך כלל יעשו משהו שנראה כמו ישיבה באוויר. אם הם לא הושכבו די זמן על הבטן, הם לא זוחלים, ולא רוכשים את אבני הדרך, מול הגרביטציה הטבעית של כדור הארץ. לכן אין להם שום סיבה ליישר את הרגליים ולדחוף לעמידה. ילדים כאלה עושים את הדברים באיחור".

לקום
"ילד צריך לעמוד באחיזה. באפשרות הראשונה, אנחנו מעמידים אותו, והוא נאחז ונשאר לעמוד. אין בעיה להעמיד ילד שרכש את מיומנות הזחילה. באפשרות השנייה הוא לבד נאחז ונעמד.

עשרים וחמישה אחוז מהילדים נעמדים ונאחזים כבר בגיל שישה וחצי חודשים, והממוצע הוא שמונה חודשים. שבעים וחמישה אחוז יעשו זאת בגיל תשעה וחצי חודשים, ואילו הרוב, מעל 90 אחוזים יאחזו ויעמדו בגיל אחת עשרה וחצי חודשים. כלומר אם ילד בן שנה עדיין לא נעמד, הוא מאחר. כמו גם ילד בן אחד עשרה חודשים שלא ניתן להעמיד אותו בלי תמיכה.

לטיול יצאנו
בגיל שבעה וחצי חודשים, עשרים וחמישה אחוז מהילדים מתהלכים תוך אחיזת רהיטים. תשעה חודשים זה הגיל הממוצע, ואילו שבעים וחמישה אחוז מהילדים עושים את זה בעשרה וחצי חודשים. בגיל שניים עשר וחצי חודשים, תשעים אחוז מהילדים הולכים, תוך אחיזה.

מתי ילדים הולכים היטב? רבע בגיל שנה, הממוצע הוא שלושה עשר וחצי חודשים, שבעים וחמישה אחוז מהילדים הולכים היטב בגיל חמישה עשר חודשים, ותשעים אחוז מהילדים הולכים היטב בשבעה עשר וחצי חודשים.

תגובות הגנה
"ילד שנופל, שולח את הידיים ואת הרגליים קדימה, כדי למנוע את חבטת הראש. זו תגובת הגנה נורמאלית. ילדים שלא שכבו על הבטן ולא התנסו בזחילה, כנגד הגרביטציה הטבעית עם מרכז כובד נמוך, עלולים לאחר בתגובות ההגנה שלהם.

המצב חמור במיוחד עם ילדים שנתנו להם הליכון. הילד 'נוסע' ברחבי הבית, והידיים יכולות לעשות כל דבר. אחר כך בגיל שנה וחצי, כאשר מעמידים אותו ללכת, הידיים שלו למעלה, וכשהוא נופל הוא מקבל מכה בראש, כי הידיים שלו לא נמצאות בצדי הגוף, ואין לו תגובות הגנה מספיקות לבלום נפילה. הליכון אינו מומלץ על ידי רופאי הילדים, והוא אינו מקדם כלום".
 

על הבטן

צילום: photo.com
 צילום: photo.com   
לסיכום, יש להשכיב את התינוק על הבטן מהימים הראשונים, בשעה שהוא בבית וההורים רואים אותו. הדבר יקדם את השליטה בחגורת הכתפיים, את הנעת הראש מצד לצד, ויחזק את התנועתיות. בנוסף, אפשר להביא את הידיים לתמיכה קדימה, אז התינוק ירים את חגורת הכתפיים והראש.

הדבר יביא לכך שבגיל חודש וחצי, התינוק כבר ירים את הראש לארבעים וחמש מעלות. בגיל שלושה חודשים, הוא כבר יגיע לתשעים מעלות. אין סכנה שהתינוק ייחנק, בתנאי שמקפידים שכשהתינוק שוכב על הבטן, הוא שוכב על משטח קשיח, ולא על שמיכת פוך שהוא שקוע בתוכה. כי כשהפוך עוטף את פניו משני הצדדים, יש סכנה לחנק.

חשוב מאוד לציין שאין להשכיב את התינוק על הבטן לשנת לילה. על פי הסטטיסטיקה יש קשר בין תנוחת ההשכבה של התינוק לבין מוות עריסה. ד"ר ענבר מציע למלא את הוראות משרד הבריאות לגבי השכבה לשנת הלילה על הגב.

אם הילד מאחר באבני הדרך ואינו מבצע אותם, יש להתייעץ עם רופא ילדים, אם ילד מדאיג את ההורה, ואת הרופא, זה לגיטימי לפנות לבדיקת פיזיותרפיסט, וגם לרופא מומחה נוסף אם צריך.
 

עצות מועילות

נילי ארבל מנהלת שרות הפיזיוטרפיה במרכז שניידר, נותנת עצות להורים:

• כאשר מרימים את התינוק יש לעשות זאת באיטיות, דרך הצד, לגלגל אותו. להשעין אותו פעם על אמה ימין ופעם על אמה שמאל, חמש-עשר שניות בכל פעם, הדבר מחקה את השכיבה על הבטן, וכך אנו בצורה הדרגתית מרגילים אותו לשכב על הבטן.

• יש להשכיב את התינוק על הבטן בזמן ערות בלבד. זאת לפי הוראת משרד הבריאות.

• יש להשכיב על הבטן בצורה הדרגתית. אפשר לקחת מגבת, לגלגל, ולהניח מתחת לבתי השחי של התינוק, כאשר המרפקים קדימה, הקוטר של המגבת יכול להיות בהתחלה שלושה עד חמישה סנטימטרים, כאשר הרעיון הוא שהאמות יהיו על המשטח, כדי שהוא ישען עליהן.

• יש להגדיל את טווחי הזמן שהתינוק שוכב על הבטן מגיל חודשים. עד אז יש לנסות לשים את התינוק לשתיים-שלוש דקות, ארבע-חמש פעמים ביום, אם מדובר בילד שפולט הרבה, יש לחכות חצי שעה עד שלושת רבעי שעה, אחרי האוכל.

• יש להשכיב את התינוק על משטחים מטקסטורות שונות, ניתן להכין משטח אשר מורכב מריבועים של ארבעים על ארבעים, אז התינוק ירגיש בשתי הידיים את אותה תחושה, ריבועים של ג'ינס וקורדרוי, של צמר וכו'. ככל שהדברים יותר מחוספסים הם יותר משמעותיים עבור התינוק.

• כאשר מרימים תינוק יש להחזיקו גם על צד ימין וגם על צד שמאל, מלבד בזמן אוכל, אז זה לגיטימי להחזיקו על צד אחד בלבד. זה זמן אינטימי של הורה וילד, וצריך שיהיה נוח לשני הצדדים. יש להחזיק את התינוק בצורה מעורסלת, כאשר שתי הידיים של התינוק קדימה, יש לנו נטייה להניח ידו של התינוק הקרובה אלינו מאחורי בית השחי שלנו, על מנת שהתינוק לא יפריע. ואז אנחנו מתפלאים למה היד הזאת פחות פעילה.

• אפשר ללפף סקוץ' ברייט על הבקבוק, ואז להניח את הידיים של התינוק עליו, בגלל שזו תחושה של משהו מחוספס, זה יותר משמעותי, ואז הוא ישאיר את ידיו שם.

• כאשר התינוק שוכב על הגב, יש להקפיד לגשת אליו גם מימין וגם משמאל, כדי שיביט לשני הצדדים. אם המיטה או העריסה ממוקמות כנגד קיר, יש להחליף את המקום, פעם שראש התינוק יהיה בצד ימין ופעם בצד שמאל.

• תינוק ששוכב על הגב, יש לשים לו את המשחקים ממש נמוך, בתחילה התנועה היא רנדומאלית, ברגע שהוא שולח את היד אם הוא לא מצליח לתפוס או לחוש משהו מבחינתו זה לא קיים. יש לשים צעצועים מוביילים מחומרים שונים, פלסטיק או בד עדין יותר, שיהיה לו את כל המגוון.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by