בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אמא היתה גולשת 

אמא היתה גולשת

 
 
יפית בן-נון, Red

הפורומים להורות באינטרנט הפכו מזמן לבית חם לאמהות רבות. יצאנו לבדוק מה גורם לאמהות לשטוח את קשייהן הפרטיים בפני זרות גמורות. המדריך לאם הגולשת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברחבי הסייבר ספייס, פזורים להם פורומים רבים בנושאי הורות. יצאתי לסיור וירטואלי, כדי לבדוק מה מדיר שינה מעיניכן, ומהן המשוכות אותן אתן פוגשות בדרך. כן, לא בכדי אני נוקטת בלשון נקבה, לצערי גיליתי בשיטוטיי הרבים, כי אתן הרוב המוחלט. הגברים אשר אינם מדירים רגליהם מפורומים אלה, מספרם מועט, ואם כבר הצלחתי לאתר את הצדיק האחד בסדום, לרוב הוא השתמש בכינוי אשר מסגיר את העובדה שהוא פונה בשם אשתו. האם אבות דואגים פחות, או שהם פשוט לא מדברים על כך?
 

משתפות בדברים הכי אישיים

אמהות מדברות על הכל (צילום: photos.com)
 אמהות מדברות על הכל (צילום: photos.com)   
"אתם יודעים איך זה מרגיש שרצחו לי את החלום? ככה הרגשתי רק ברגע שבו הבנתי שעם האיש הזה, אבא של הילד שלי, אני לא הולכת להזדקן ולגדל נכדים, אלא להתגרש ממנו ולבנות לי חיים חדשים, והיום אני מרגישה מאוד דומה לאז, רק שהפעם זה בגלל הבן ולא בגלל האב. האהבה הקסומה, העדינה, שהייתה לי לילד הזה התחילה עוד כשהוא היה אצלי בבטן, מתחת ללב, דיברתי איתו, סיפרתי לו דברים, ובגיל שלוש היה יושב לידי כשהייתי מתאפרת מול המראה בחדר ואומר לי - אמא את יפה. ופעם, לתדהמתי הוא הלך איתי עד הדלת לפני שיצאתי מהבית, ונישק לי את היד.

כשהוא גדל עוד קצת, בן החמש המתוק שלי היה בא ויושב לידי על הספה, ומשחק לי בשיער. ואז הוא גדל עוד קצת, עוד הרבה... בן עשר, בן חמש עשרה, שש עשרה. האהבה התחלפה באדישות, בניכור, במילים קשות ומכאיבות, ובהתחלה אמרתי שזה יעבור, סתם משבר קטן, אבל זה לא זה לא עבר, זה רק החמיר, התרחקות טוטאלית, ילד שהייתה בו אהבה שהספיקה לכל כדור הארץ, נהיה לי למישהו זר, מנוכר, לא מוכר ומפחיד"
אמא שלו - פורום הורים וילדים, נענע
 
 
אני מודה, הגעתי לכתבה משוחדת, בטוחה שאגלה כי את רוב זמנן משקיעות אמהות בלדבר על פיפי, קקי, מוצצים ובכיות. במקום זה, גיליתי כי אמהות מדברות פשוט על הכל. מאיזה מעיל לרכוש לילד לחורף, כיצד לגמול את הילד ממוצץ? מה עושים כשהילד לא רוצה לאכול? ועד מקרים קשים של אלימות.

אמהות דואגות, צוחקות, תומכות אחת בשנייה, ברגעים הטובים והקשים כאחד. כל אחת שמעלה בעיה, זוכה לתשובות מניסיונן הרב של חברותיה, כל אחת מעשירה את השנייה, כמו חבורה גדולה ומגובשת של חברות שיושבות בבית קפה, שותות קפה הפוך ומפטפטות, על החיים, הילדים והבעל.

הכל מותר, אין נושא שיש עליו טאבו. אולי מאחורי הזהות הבדויה, כאשר המקשר ביניהן הוא כבל מחשב, ומסך המחשב משמש כפרגוד חוסם בין אחת לרעותה, ואולי עובדה זו היא שמאפשרת להן לספר לחברה שיושבת אי שם בקצה השני של הכבל, דברים שלא היו מעיזות לספר גם לחברתן הטובה ביותר.

"בעלי נהרג לפני כשבוע בהיותו קצין מילואים. אני עדיין לא סיפרתי לילד, הוא בן 4 וכל הזמן שואל איפה אבא. איך להגיד לו? אני מפחדת שהוא לא יבין וישאל שאלות ואני אתחיל לבכות. לא רוצה שיראה אותי בוכה. מספיק הסבל שלי".
אמא – פורום הורים וילדים, נענע
 
 

משילות את כל העכבות

האינטרנט מחליף את החברה הכי טובה (צילום: photos.com)
 האינטרנט מחליף את החברה הכי טובה (צילום: photos.com)   
שטחתי על שולחנה של יעל דורון - פסיכולוגית ומטפלת אישית וזוגית, את תמיהותיי, הייתכן כי נשים מעדיפות לדבר עם דמות וירטואלית, על פני חברה חיה ונושמת? על פני אם, אחות שיכולה לחבק ברגעים הקשים? מה גורם לנשים לפתוח את סוגר ליבן ולחלוק את המחשבות הכמוסות ביותר, עם דמות וירטואלית, עליה הן לא יודעות דבר וחצי דבר, מלבד מה שהיא נאותה לספר, ללא שום דרך לוודא כי דבריה אמיתיים, וללא שום דרך לוודא את זהותה האמיתית של הדוברת.

"כיום האינטרנט מחליף את החברה הכי טובה, את האמא והאחות" משתפת אותנו יעל בהסבר לתופעה, וממשיכה: "בחסות החשיכה של האינטרנט, אנשים מסוגלים לספר את סודות ליבם, את מה שבאמת מפחיד אותם. לחברות וגם לאמהות, קשה להיות אובייקטיביות. למשל: האם תקבל האשה תשובה כנציגת המשפחה הפולנית, כחותנת, היא לא באמת יכולה לשמור על אובייקטיביות.

מעניין לציין כי נשים אמנם נפתחות בפורום כמו מחוצה לו, בזמן שגברים לעומת זאת, מרשים לעצמם להיפתח יותר. אנשים באופן כללי נפתחים יותר בפורום, קוראים לזה "אפקט הדיס-אינהיביציה של הרשת", או בעברית, סילוק העכבות. ברשת אף אחד לא יודע מי אני, לא רואה אותי, וממילא אני יכולה לכתוב ולברוח, בלי לקחת אחריות על מה שאני אומרת כאן. זו הסיבה שכל כך הרבה אנשים מרשים לעצמם להתבטא בצורה שכנראה אינה מאפיינת אותם בחיים שיש להם מחוץ לרשת".
 

מתייעצות

"רציתי להתייעץ מה עושים עם בן 3, ילד טוב ושקט בדרך כלל, שהתחיל להכות אותנו, ההורים. בגן הוא לא מכה אבל כשהוא כועס ומתוסכל הוא מכה אותנו או משליך עלינו חפצים. אנחנו או מכניסים אותו לחדר עם אחד מאיתנו להירגע או מושיבים אותו על הברכיים שלנו ומחבקים אותו כך שהוא לא יכול לזוז עד שהוא נרגע. אין לי מושג אם זה נכון ומה עושים, אולי מישהו יכול לעזור?"
אמהללה – פורום הורים וילדים, נענע
 
כולנו עוברות את אותם שלבים, נתקלות באותן בעיות, אנחנו מנסות להיות אמהות מושלמות. בעולם אוטופי, הילדים שלנו היו בעלי לחיים ורודות, חייכנים, אף פעם לא בוכים ותמיד מקשיבים למה שאנו אומרות. אך במציאות אין דבר מושלם, פרט כמובן לאהבה של אמא, שתמיד ללא תנאי תמשיך לאהוב את ילדיה, למרות ועל אף, כל הקשיים.

אומרים שצרת רבים היא חצי נחמה, כן, אני יודעת שאומרים שזו גם נחמה לטיפשים, אך בואו נשמור על אופטימיות. כולנו מעלות את אותן שאלות בדרך לגידול, היקר לנו מכל.
 
"בתי בת השנתיים וחצי עדיין עם מוצץ ולא מוכנה להיגמל ממנו בשום פנים ואופן, בטיפת חלב אמרו לי מזמן לגמול אותה כי השיניים שלה יהיו בולטות. קרעתי לה מוצצים והיא צרחה עד שהבאתי לה את הרזרבי, ניסיתי להגיד לה שבכל לילה שהיא תישן בלי המוצץ תחכה לה מתחת לכרית הפתעה. וגם זה לא עזר. יש לכם איזושהי שיטה לגמילה ממוצץ?"
ליאת חן – פורום הורים וילדים, נענע
 

הפורום כמודל אמהות

בשלב זה, עדיין כרסמה במוחי השאלה מדוע פונות אמהות לקהילות השונות, בניסיון למצוא תשובות לשאלות על גמילה מחיתול או ממוצץ, הרי הן יכולות לפנות לאימן, שעברה את אותם השלבים. אין צורך לשם כך בהסרת העכבות, אלה הן שאלות טריוויאליות לחלוטין, הלא כן?

אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית, חוקרת מגדר – אמהות ברשת וכותבת המאמר: "פורום וירטואלי כמיכל אימהי: אמהוֹת מייצרות אמהות באינטרנט" עונה לשאלותינו: "לדעתי הרשת מהווה מודל של אמהות עבור חברות הפורום, באמצעותו הן לומדות כיצד "לעשות" אמהות.

הקהילה עצמה מדמה מבני יסוד של האמהוּת, בזכות המאפיינים הפסיכולוגיים של רשת האינטרנט. מאפיינים אלו כוללים מרחב רב לדמיון ופנטזיה, אפשרות למשחק שיש בו רכיבים הן של המציאות והן של הפנטזיה, היווצרות אינטימיות רבה בין המשתמשים. טשטוש והרחבת גבולות העצמי כך שיכיל גם אחרים בתוכו, יוצרים מעין מצב מעברי .

מצבים מעבריים כאלו מאפיינים את הקשר אם-תינוק בשלביו הראשונים. בכך, לדעתי, האמהוּת נרכשת הן ברמת התוכן הגלוי המדובר בין האמהוֹת, והן ברמת התהליך, המשחזר תהליכים רגשיים שחוות נשים במהלך אימהותן. אמהות יכולות להשתמש בחוויה שלהן כחברות בפורום וירטואלי כסוג של אימון לאמהות הראשונית.

הפורום, על פי עדות החברות בו, הוא מקור לסיפוק צרכי זולת-עצמי ("את נשמעת בסוף כוחותיך", "אישה יפה שכמוך"), אידיאליזציה ("המקום הזה הוא פשוט מטמון האוצר הפרטי שלי", "השבט המופלא שלנו") ותאימות ("זה ממש כאילו אני כתבתי את הדברים", "ככה בדיוק היה אצלי"). תגובות אלו הופכות למספקות צרכי זולת-עצמי גם מעצם היכולת לקבל תגובות רבות, מיידיות מבחינת זמן, ובעוצמות רגשיות מוגברות. שאלת העצמי של חברות הקהילה זו לזו יוצרת מעגל הדוק של תמיכה ומטריצה אימהית".
 

כללים לגלישה בטוחה

לא לשלוח לפורום את תמונת ילדיכן (צילום: photos.com)
 לא לשלוח לפורום את תמונת ילדיכן (צילום: photos.com)   
אבל רגע לפני שאתן עטות על המחשב, בדרככן להתוודע אל החברות החדשות שלכן, הממתינות לכן בבית הקפה הווירטואלי, ישנם מס' כללי זהירות שעליכן לנקוט, על מנת לא להיפגע. שמורנה עליהם ותחסכו מעצמכן סיכון מיותר. פנינו אל דוברות המשטרה, שם נתנו לנו את ההמלצות הבאות, לגלישה בטוחה בפורומים:

1. אין שום דרך לדעת אם חבר בפורום, הוא באמת מי שהוא מתיימר להיות. היזהרו. עליכן להניח תמיד כי האדם המשוחח איתכם הוא אדם זר. אין למסור לעולם מידע אישי בפורום או באינטרנט בכלל.

2. לעולם אל תשלחנה את תמונתכן או תמונות ילדכם בפורום.

3. לעולם אל תספקו מידע אישי כגון: שם משפחה, כתובת, מס' טלפון, סיסמה, מספרי כרטיסי אשראי, כל אלה יכולים לשמש נוכלים למיניהם.

4. לעולם אל תגלנה את סיסמאות המחשב והאינטרנט שלכם לאף אחד.

בנוסף, זכורנה כי אין לראות בייעוץ הניתן בפורום תחליף לעצה מקצועית. כל העצות הניתנות בפורומים השונים מסתמכות על ניסיון חיים בלבד, ומתוך כוונה לעזור.

אם ברצונכן לקבל עצה רפואית, ניתן להיכנס לפורומים הרפואיים, אך זכורנה כי גם העצות הניתנות בפורומים הללו, אינן מהוות תחליף לבדיקה אצל רופא.

לסיום, אל תשכחנה שהפורום פתוח לכל, היינה מאוד סלקטיביות בכתיבת הודעותיכן, שכן אין לדעת מי קורא אותן.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by