בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מכת כינים 

מכת כינים

 
 
ורד ברלל

הכינים מוזכרות כאחת ממכות מצרים בהגדת ליל הסדר, ובכל שנה, עם פרוץ עונת האביב, הן ממשיכות להציק ולהדבק לשיער הדרדקים. איך נפטרים מהם?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
במצרים הצליחו בני ישראל לחמוק מעשר המכות, אבל בני ישראל של ימינו לא מצליחים בשום אופן להינצל ממכת הכינים. כאמא לשני ילדים, לא אחת חלפה במוחי המחשבה, שמא אני בכלל לא מגדלת ילדים, אלא מושבות כינים שתחתיהן טפילים בדמות שני חייכניים בלונדינים.

אני חובבת חיות ידועה, אבל היצורים הללו יכולים מבחינתי להימחק מעל פני האדמה. זה נשמע אולי מעט רדיקאלי, אבל אי אפשר להאשים אותי, ככה גדלתי. בבית ילדותי כינים נתפסו כאסון קולוסאלי, אם הגעתי הביתה עם כינים, זה היה בעיני אימי הוכחה ניצחת לכישלונה הטוטאלי כהורה.

בחיים לא אשכח את היום בו אמא שלי תפסה על ראשי כינה, לאלתר היא פינתה את המפגע (אותי) לחדר המדרגות, והתקשרה בהיסטריה לסבתי שמתגוררת לגמרי בעיר אחרת, כדי שזו תבוא לטפל לי בראש. עד שסבתא באה (כמה שעות, באוטובוסים מחוץ לעיר), לא הורשתי להיכנס הביתה.
 
 
כשסבתי הגיעה, היא לקחה אותי אליה, והושיבה אותי אצלה בחצר. אז, באבחת מספריים אחת גזרה לי את הקוקו, למין תסרוקת קארה קצרה ומזעזעת. אחר כך שפכה לי על הקרקפת ארבעים ליטר נפט, עד שתהיתי אם היא מתכוונת לנסות להדליק אותי כדי לשגר לירח, והוסיפה עוד כמה חומרים ומעשים שהשתיקה יפה להם. בסוף, הראש שלי היה נקי לגמרי מכינים. טוב, לא פלא שהן מתו, כי כמעט וגם אני הצטרפתי אליהם. כך חזרתי הביתה ללא אף כינה על הראש, אך עם שובל ריח של תחנת דלק. למזלי אף אחד לא ניסה להדליק לידי סיגריה, כי סביר להניח שהתוצאה היתה פיצוץ.

בעקבות אותו מאורע, שאלתי את דודתי האהובה שאלה של ילדה שרצתה לעשות קצת סדר בראש - מה יותר גרוע, כינים או סרטן? (המחלה "ההיא" הייתה פופולארית בשיחות המבוגרים באותם ימים). הדודה שלי, אחרי היסוס רב, ענתה "שניהם". ועם המטען הזה, שכינים שוות ערך לסרטן, גדלתי.

אז מי יכול להאשים אותי שבמסגרת ההורות שלי שמתי לעצמי למטרה להדביר את המכה? כן, אני יודעת שזה טבעי, שהן נוטות לבקר בכל בית, ללא הבדל דת, גזע, מין, או ניקיון בעלת הבית. באמת שממרום שנותיי אני יודעת שהנחמות האלה מגיעות למשפחות הכי טובות. אבל עדיין, למה לעזאזל לילדים שלי?!

אם יש לכם ילדים, הכתבה הזו בשבילכם. אם יש לילדים שלכם כינים, בטח כדאי שתמשיכו לקרוא. אם היו לילדים שלכם כינים, בטח ובטח כדאי שתמשיכו לקרוא. המכה הזו לא נוחתת רק פעם אחת בחיים, מתחילים מתי שמתחילים, וזה מסתיים איפשהו בחטיבה (ככה אני מקווה). אם אין ולא היה לילדים שלכם כינים, תקראו, תקראו, נדמה לכם שזה הולך לדלג עליכם?!
 

כינים מודרניות

צילום: ASAP
 צילום: ASAP   
האמת היא שמדי שנה הייתי שומעת בגן על מגפת כינים. לפעמים קראתי שלט על דלת הגן - "נא לבדוק את ראשי הילדים. יש כינים בגן". תמיד בדקתי, ותמיד יצא שראש הילדים שלי נקי. ככה פיתחתי לעצמי מין זחיחות כזו, המצאתי תיאוריות מוזרות, כמו: "אין להם כינים, כי הם בלונדינים", או "אין להם כינים כי השיער שלהם דק מידי או חלק מידי" וכיוצא בזה כל מיני שטויות.

עד שבכורי הגיע לכתה א', ואז עם פרוץ האביב, חג הפסח ומה נשתנה, נשתנה מצב ראשו בעליל. בתחילה התעלמתי מהגירוד הזה, אבל בשלב מסוים, כשאמא של שחר התקשרה, ואמרה שהיא עשתה עכשיו טיפול לבן שלה, ושמאוד כדאי שנבדוק גם את שלנו, כבר לא יכולתי להתעלם. וככה הנורא מכל הגיע לביתנו.

מאז אותה כינה תמימה, הכינים התנחלו במחוזותינו, והן מסרבות בתוקף לעזוב. למעט פה ושם לאיזו חופשת סימסטר, החג הלאומי של הכינים, וביקור אצל השכנים, הכינים שלנו כאן ויש להן את כל הכוונות להישאר. אם למפוני גוש קטיף היה איזה נציג הולך על שש שכזה, מזמן היינו מגיעים כבר לתעלת סואץ.

שיטות ההדברה

מה לא עשיתי, מה לא ניסיתי, יש לי כבר דוקטורט במדבירי כינים למיניהם. לפניכם כל התכשירים, השיטות והטיפים, לעבור את האביב בשלום. כל ההמלצות לצערי ממקור ראשון, עיניכם הקוראות ששום דבר לא מבטיח לכם הצלחה מסחררת וניצחית.

הבשורה הרעה באמת היא, שהחומר הכי יעיל וחד פעמי, היה ונשאר שיטת הסבתא שלנו - חיתול בד לבן ספוג בחומץ ונפט. במקרה זה חשוב לאוורר היטב את כל החלונות, לשים אטב על האף, ולהבטיח לילד את כל תכולת הסניף המקומי של טויס אר אס. החיסרון - זה מצחין כמו בואש שנפל לבור קידוח נפט, זה מאוד לא בריא, ובמקרים מסוימים אף עלול ליצור כוויות על הקרקפת.

כל שאר החומרים שיצוינו פה אינם חד פעמיים, ודורשים טיפול נוסף אחד או שניים, בתום 5 עד עשרה ימים מיום הפיגוע.
 
 
קחו את החיים בחפיף

"חפיף" - החומר הישן המוכר והטוב של חברת "טבע", עבר שדרוג ונקרא היום "חפיף 10". כלומר צריך לשבת עם זה על הראש "רק" 10 דקות לפני חפיפה. "רק" כתב מי שבחיים שלו לא ניסה לבקש מילד שיחכה עם הדבר הזה על הראש עשר דקות. זה מגרד בטרוף, במהלך עשר דקות ההמתנה.

היתרון - מורחים על שיער יבש, אחרי עשר דקות חופפים, מסרק צפוף וזהו.
החיסרון - למרות שעל האריזה מבטיחים לכם גם את השמדת ביצי הכינים, זה לא שכנע את הג'ונגל הפרטי שלנו. לא יודעת, אולי באזורנו הכינים עוד לא למדו לקרוא.

פריודרם

משחה. על האריזה כתוב "קרם לטיפול בכינמת הראש ובביצי כינים". לשמחתי, לקטע של כינמת הגוף טרם הספיקותי, אבל בכל הנוגע לכינמת הראש סיימתי בהצטיינות. הקרם מתוצרת "מדנה שוויץ", משווק בארץ על ידי מעבדות "רפא", מופיע בשפופרת שנראית כאילו נלקחה הרגע מטיפול בטיפוס הבטן של שוכני מחנה המעפילים בעתלית.

חשוב למרוח על הקרקפת, ולשפשף היטב. לחומר הזה יש תכונה מוזרה, במיוחד אצל ילדים עם שיער ארוך, שבגללה תמיד תרגישו כאילו לא שמתם מספיק. אבל למרות כל האמור לעיל, זהו החומר החביב עלי ביותר. הוא חזק מאוד, למרות שגורם הכי פחות צרחות של "שורף לי".

היתרון - על פי רוב, אחרי השימוש בחומר הזה, הכינים יפלו מעצמם, וכבר בסירוק במסרק רגיל, תגלו גשם שחור מראש הילד לאמבטיה.
החיסרון - לא ניתן להשתמש רצוף, ויש ליצור הפסקה של כמה חודשים בין שימוש לשימוש.
 
פארא פלוס

הפעם מדובר בתרסיס, תוצרת מעבדות pharmygiene scat ממרסיי שבצרפת. גם החומר הזה מיובא על ידי מעבדות רפא, מה שגורם לי לחשוב למה הבנאדם מייבא כל כך הרבה חומרי הדברה? אני רק מקווה שהילדים שלי לא יושבים ליד ילדיו בכתה.

באופן פרטי, הנשאית הפרטית שלי צרחה עקב השימוש בתכשיר, כאילו גדוד קוזקים שוחט את האמא שלה. מה גם שהחומר המשיך לשרוף לה עוד זמן מה אחרי שהסרנו אותו. לכן למרות האפקטיביות שלו, הוא הוכרז כפסול חיתון עם הכינים שלנו, מאחר והילדים שלי נוטים להגיב אליו באופן אלרגני.

היתרון - זהו תרסיס, כלומר מאוד נוח לשימוש. משפריצים בקלות על שיער יבש, בלי כאב ראש מיותר. עשר דקות וגמרנו.
החיסרון – מסוכן, אם יש במקרה פצע פתוח או מגורה, וכל מי שלילד שלו יש כינים, יודע כמה פעמים ביום הם מגרדים. לכן קשה להבטיח שאין שריטות על הקרקפת. חוץ מזה, התכשיר אסור לחולי אסטמה ולסובלים מבעיות נשימה.

ניקיטה

כן, כן, כמו הדמות מהסרט, אלא שכאן היא לא מצליחה מי יודע מה לחסל את האויב. מדובר בחומר טבעי, וככזה הוא הכי ידידותי לסביבה, הכי מתאים לילדים רכים בשנים, והכי הולם אמהות בעלות נפש רגישה לזיהום סביבתי והצלת דולפינים. למרות שהאחרונים ככל הנראה טרם נכוו מספיק מהגירה המונית של ניו יורק המכונמת למרכז הקודקוד של הבן יקיר לי.

היתרון - טבעי, כבר אמרתי?
החיסרון - החומר עושה את העבודה, אבל לא במהירות ובקטלניות של פצצת אטום.

המלצתי - במלחמה כמו במלחמה, תשאירו את העקרונות בצד, ותפנו לארטילריה כימית כבדה.

הטיפול הפלצני

אתם מכירים את הפתגם שאומר שמה שבשביל אחד הוא זבל לאחר הוא זהב? שיטת הטיפול הבאה מוכיחה את הפתגם הלכה למעשה. חברה שלי תושבת קיסריה, שממש כמוני איננה חובבת במיוחד זוחלים, חרקים, ומיני מזיקים על ראשי ילדיה, אבל שלא כמוני בעלת ממון, סיפרה לי על טרנד חדש בחוצות קיסריה.

מסתבר שיש מי שחשב שכינים זו דרך נפלאה לעשות כסף, כי היי, תודו שיש מהם לאלפים. מדובר בבחורה (ויש גם צוותי משנה), שמגיעה אליכם הביתה, מצוידת בקליפסים רבים, ושולה את הכינים באופן הכי אורגני שאפשר, יענו ביד, אחת לאחת, עד שהראש נקי. הילד זוכה גם למתנה, והסבר שימנע ממנו (לפחות ככה מבטיחים לנו) לחזור ולהדבק. באותו מחיר, מנתחים עם הילד והוריו את סדר יומו, ומנסים לגלות מהו המקור ממנו הילד נדבק.

היתרון - בלי כימיקלים, בלי צרחות של שורף לי, ועוד עם מתנה לסיום.
החיסרון - יאפי מדי לטעמי, וחוץ מזה, שככה אפסיד את שעת האיכות השבועית שלי עם ילדיי לטובת בייביסיטר זרה?
 

שלב המסרק

צילום: sxc
 צילום: sxc   
אחרי שסיכמנו את תחום הנשק הביוכימי, הקונבנציונאלי, והאטומי, זה הזמן לדון מעט בארטילריה. החלק הכי חשוב, ולא משנה מה מרחתם על הראש, הוא שלב המסרק הסמיך.

תישכחו מהמסרק השחור הקטן מפלסטיק עליו גדלנו, חיל האוויר התפתח מאז וגם אנחנו. בית המרקחת עמוס בגאדג'טים כאלה ואחרים שעונים לשם המפוקפק "מסרק כינים". מפאת קוצר היריעה אסקור כאן את 3 הדגמים המוצלחים ביותר מאלה שראשי הנסיינים שלי ספגו.

מסרק המולטי מדיה

זהו מסרק ירוק, בעל שיני מתכת, והוא עצמו עשוי פלסטיק ירוק בגוון רעיל (אין ספק שהכינים אצלנו עיוורות צבעים, אחרת הייתי מצפה למוות מידי). המסרק מתחלק לשלושה חלקים: המסרק גופו; המכסה שלו, שבקצהו ישנה מברשת לבנה קטנה וקשה, המשמשת כלי עזר בפינוי הגופות שהתקבעו בין חריצי המתכת של המסרק; והחלק המודולארי השלישי, שמשמש כידית אחיזה שמאריכה מעט את המסרק המזערי, ובראשו זכוכית מגדלת, למי שרוצה להיפרד לשלום באופן אישי מכל אחת ואחת במשפחת הנחמות שלו.

היתרון - זה גאדג'ט נחמד. למברשת אפילו יש שימוש, וזכוכית המגדלת משמשת גימיק ראשוני נחמד להעסיק את הילד לשתי השניות הראשונות.
החיסרון - בלי הידית עם המגדלת, המסרק קטן ולא נח לאחיזה, לחלקים יש נטייה ברורה ללכת לאיבוד. בנוסף, למרות שמדובר במתכת, הצלחנו לעקם שני מסרקים כאלה על קשר עקשני בשיער.
 
מסרק מתכת רחב עם ראש מעוגל
נראה הכי פשוט, ולא ממש ברור למה עולה יקר יחסית. המסרק צפוף מאוד, רחב, ונח לאחיזה.

היתרון - לא יעזור כלום, קלאסי זה טוב. המסרק נח לשימוש, יעיל, ועמיד במהמורות כמו קשרים וחיות אחרות.
החיסרון - הוא טוב מידי, ובטעות גרם לי לשרוט את עור הילדה. חסרה פה המברשת, שישנה במסרק הרעל, למרות שמברשת שיניים קטנה וישנה עושה את העבודה באופן יעיל לא פחות.

מסרק מתכת עם ידית
כנ"ל כמו המסרק הקודם, אבל בעל ידית אחיזה ארוכה, בדיוק כמו מסרק רגיל.

היתרון – הידית.
החיסרון – הידית. עובדים מהצד ולא מלמעלה וניתן לפספס שערות, וקשה לשלוט ממש במסרק כשאוחזים בידית ארוכה.

לסיכום, הצליח לכם, והראש נקי. מה לעשות כדי שישאר ככה לאורך זמן?
 

טיפול מונע

- שמפו מונע כינים. יש אחד של חברת טבע, שנקרא באופן מאוד מקורי "חפיף 10 שמפו", בדיוק באותה אריזה של החומר, ונחשב במחוזותינו לחומר הדברה מוצלח, אם כי יקר יחסית.

- שמפו לילדים שמכיל רוזמרין בשם "סרקל, שומרים על ראש נקי" של חברת ד"ר פישר. לא יודעת עד כמה זה יעיל, אבל לאחרונה זה הפך לשמפו הבית שלנו, בגדר לא יזיק לא יועיל.

- רוזמרין בכל דרך הכי מומלץ. למשל טיפות של שמן ארומטי רוזמרין. אמנם אין לזה ריח מי יודע מה, והילדים מעקמים פרצוף כל בוקר כשמטפטפים להם שתי טיפות על העורף ומאחורי האוזניים, אבל האיום של הארטילריה הצפויה להם אחרי הגן משכנעת אותם שהשיטה של "מריח, מסריח, אבל מצליח" עדיפה.

- השיטה האחרונה, שלמרות שחברתי היקרה לילך מוכנה להישבע ביעילותה, לא נוסתה על ידי. השיטה גורסת שמאכלים עתירי שום מונעים מכינים לטפס על ראש הילדים. ובנוסף, פעם בשבועיים למרוח את הראש בשמן זית ולסרק במסרק סמיך, וזהו, לילך מבטיחה ראש נקי מכינים.

אם אנחנו כבר פה, במלחמה כמו במלחמה, כמה טיפים חשובים לעם היושב בעורף:

- חשוב תמיד לקרוא את הוראות היצרן לכל חומר, ולערוך "טסט" באזור קטן כדי לבדוק רגישות.

- אחרי שטיפלתם בהצלחה בראש הילד, חשוב מאוד להשליך לכביסה את המצעים, הפיג'מה, המגבת, ושאר מוצרי הטקסטיל עימם בא הילד במגע.

- משום מה יש נטייה לשכוח את כל בובות הפרווה, הדובונים, והבובות שעימם הילד ישן, או מתחבק תכופות וכו'. הם בגדר נגועים, לכן חשוב לכבס אותם לאלתר. בכלל זה גם את ספת הילדים המצוירת שהוא שוכב עליה לראות טלוויזיה, או הערסל הקטן בחצר. הכל.

- לגבי בובות פרווה גדולות, וכל מה שלמרות הרצון הטוב, לא נצליח להכניס אחר כבוד למכונת הכביסה. יש להכניס אותן לשקית זבל גדולה, לקשור היטב, לאטום, ולאפסן למשך שבועיים, עד שימותו כל הביצים.

- לא לשכוח לעשות טיפול גם לעצמכם, שלא תדביקו את הילדים. כן נחמה, כינים אינן כאלה בררניות בכל הקשור לתנאי דיור, ואינם פוסחות על ראשי אמהות, ולא, זה שיש לך שיער צבוע ומחומצן, לא מהווה פטור או משמש כדרכון דיפלומטי. ככה על הדרך, כל ערב אחרי צחצוח שיניים, להעביר על הראש שלך שניים שלושה סיבובים, במסרק סמיך, שיהיה.

- למרות הפדיחה שאין כמוה בתבל, תרימו טלפון לחברים הטובים של הילד, ותעבירו את החדשות. אם ממש לא נעים לכם, תעבירו במייל, ואם עדיין קשה לכם, תלו פתק אנונימי על דלת הגן. זה לא רק לטובת הכלל, זה גם לטובת הראש הפרטי, אחרת הילד ידבק שוב מחר מהחבר הכי טוב, ולרולטה הזו אין סוף.
 

טיפים חשובים

צילום: photos.com
 צילום: photos.com   
ואם הגעתם עד כאן, מגיעים לכם כמה טיפים חשובים באמת - כיצד לכל הרוחות מתנהלת המלחמה הקרה? כי כיאה לגנרל עייף שבע קרבות, גם לי יש כמה טיפים פרטיים שמקלים על החיים:

- בזמן שצריך לחכות 10 דקות, להשפעת החומר, אלא אם כן כתוב בפרוש בהנחיות לא לעטוף את הראש, תניחו על הראש של הילד כובע אמבט חד פעמי, שייזרק מיד אחר כך לאשפה. החומר יהיה מרוכז יותר, ולא "תיפול" בטעות איזו כינה סוררת על הרצפה.

- בזמן שהילדים ואתם מחכים שתעבורנה עשר הדקות הארוכות ביותר בחיים שלהם ושלכם, תקריאו להם סיפור. הזמן עובר מהר יותר, ומשום מה הם פחות צורחים ששורף להם.

- חפפו את הראש עם כמות כפולה של מרכך, לפני שאתם מסרקים במסרק סמיך. ראשית, כדי לפרק את הקשרים ולאפשר למסרק לעבור. שנית, משום מה המרכך עוזר לכינים להחליק למטה.

- אם אפשר, מירחו לילד על הראש מסיכת מרכך על השיער, המתינו את הזמן הדרוש, ואז סרקו (בדיוק בגלל מה שאמרנו בסעיף הקודם אבל יותר יעיל).

- קנו מסרק קטן ושחור, לרוב המסרקים האלה יש שתי רמות שיניים - צפוף יותר ופחות. סרקו קודם כל בחלק הרחב של השיניים, כדי לוודא שאין קשרים. אחר כך בחלק הצר. חלק נכבד מהכינים יפלו בשלב הזה, בלי להכאיב לילד. ורק בסוף, השתמשו במסרק סמיך. היתרון של השיטה: הכי פחות כואב. החיסרון: עוברים על הראש שלוש פעמיים, וזה הרבה יותר ממה שהילדים שלי מוכנים לשבת.

- במקום להאבק בהם, הביאו סרט ב-DVD או בווידיאו, שהם מאוד רוצים לראות. סדרו עיתונים מול הטלוויזיה, הניחו שרפרף פלסטיק רחיץ, במרכז, הלבישו את הילד בחולצה ישנה שתלך משם לאשפה. הניחו לידכם מסרק סמיך, וקערה חד פעמית עם מים חמים, ומברשת שיניים ישנה (או מברשת אחרת לנקות את המסרק הסמיך). בדרך כלל כשהם מרותקים למסך, אפשר לעשות בהם כמעט הכל.

בהצלחה!
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by