בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
טיולים עם חיתולים 

טיולים עם חיתולים

 
 
איילה פפירני-יניב, Red

לא יודעים מה לעשות עם הילדים בחופשת פסח וגם לא רוצים לבזבז כסף רב על אטרקציות? צאו לטייל. ליקטנו עבורכם 7 מסלולי טיולים מהנים ברחבי הארץ, בהם תוכלו לתור עם הקטנטנים. חג אביב שמח

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בדרך כלל בסופי שבוע, אנחנו מקבלים גינונים בריטיים. טוב לא ממש גינונים, אולי רק גינון קטן, שמהותו התעסקות במזג האוויר. הורים לילדים קטנים ונמרצים, תרים אחר אפשרויות מנוסה מהמלון המגיש 3 ארוחות, מציע מיטות, וזוכה בתמורה להרטבה נוספת של המצעים החדשים. "כן יהיה או לא יהיה חם, האם יהיה קריר, אביך, מטפטף או מלכלך."

בפסח יש לנו שבועיים וחצי כאלו, של שכרון חושים אטמוספירי, נפשי ואקזיסטנציאלי. אז מעבר לאטרקציות הלא מוכרות במס, בתי המבורגר על סוגיהם, ושעות מענגות אצל הסבתות, אפשר לצאת לאוויר המוזר, להפעיל רגליים ונחיריים, ולהנות משארית הפריחה של האביב.
 

יער אודם

קח מקל, קח תרמיל (צילום: photos.com)
 קח מקל, קח תרמיל (צילום: photos.com)   
איפה: 2 ק"מ בצפון רמת הגולן

מגיעים: בכביש 99 מאזור הבניאס, או בכביש 98 מאזור דרום רמת הגולן. בצומת יער אודם, שבכניסה הדרומית למסעדה, נפנה מערבה לכביש 978 לעבר הישוב אודם. לאחר כ-3 ק"מ נסיעה, וכ- 200 מטרים לפני הפניה לישוב אודם, נראה בצד ימין שביל מסומן שחור, שיורד מהכביש. זוהי נקודת הפתיחה. לחנות, לחבוש, למרוח קרם הגנה, ולפצוח בצעידה לאורך הסימון השחור. .

כאן, ביער אודם שהנו יער אלונים מרשים, שריד ליער הטבעי שפעם חלש על רוב רמת הגולן, התגלה מכתש וולקאני שקרוי "ג'ובה". טיול מעגלי קצר ביער מגיע עד למכתש. 500 מטרים אחרי נקודת ההתחלה, נעמוד על שפתה של הג'ובה הגדולה, המכתש הקטן, אחד מתוך 23 ג'ובות שהתגלו באזור. קוטרו 250 מטרים, ועומקו כ-60 מטרים. בתוך הג'ובה התפתחה צמחיה עבותה שאגן הניקוז הגדול סיפק לה שתיה לרוב.

אפשר לחזור לרכב ולהמשיך למסלול קצר נוסף. נחזור לעבר המסעדה, ובצומת יער אודם נפנה ימינה. ניסע כק"מ וחצי עד עיקול חד שמאלה, שבסיומו נראה ירידה לדרך עפר המסומנת כחול. שם נעצור את המכונית, ונחזור לצעידה שזמנה הוא שעה לערך.

השביל פונה עם הדרך ימינה, כחצי ק"מ מנקודת ההתחלה, נכנס בינות לעצי האלון, ומטפס במתינות לעבר תל אל קצעה שפסגתו נמצאת בגובה של 1099 מטרים מעל לפני הים. נמשיך עד לגבול מטע תפוחים, שממנו נראה נוף מרהיב כולל החרמון בצפון.

כשנפגוש דרך עפר בסימון שבילים אדום, נפנה ימינה (צפונה). אם נהיה ברי מזל נגיע לאחר כ-200 מטרים רגליים לריכוז סחלבים מרהיב של מירונית סרגלנית ובן-חורש רחב-עלים. בסמוך לכביש, יש לפנות ימינה, וללכת בדרך עפר מקבילה לכביש עד החזרה למכונית.

בעלי מרץ ורצון יוכלו לבקר ביער האיילים שבמושב.
 

נחל צלמון

 
איפה: 2 ק"מ בין גליל עליון לתחתון.

מגיעים: שמורת נחל צלמון נמצאת על כביש 804 בין צומת רמה ובין צומת חילזון, אשר בכביש 805. בצד ימין של הכביש יש חנייה לרכבים במגרש כורכר, ושלט המראה את שמורת נחל צלמון. במקרה שלנו כדאי להשאיר מכונית בסוף המסלול, ק"מ וחצי דרומית לנקודת ההתחלה.

אורכו של הנחל, ששימש עמים שונים במהלך ההיסטוריה, ושתחילתו בהרי מירון וסיומו בשפך הכינרת, הוא 30 ק"מ. לא לדאוג, לא נעשה כאן מסע כומתה, וכבר בתחילת ההליכה נגיע לבריכת מים לשכשוך קליל. נתחיל את הצעידה לאורך אפיק הזרימה בעקבות הסימון הכחול. מגוון של צמחיית נחלים, בוסתנים ומים ילוו אותנו. בהם גרגר נחלים, פטל קדוש, גומא, קנה מצוי עצי תאנה ועוד. חורש אלון ממסגר את האווירה.

שרידי 5 טחנות קמח נראות לאורך המסלול הספציפי שלנו (מתוך 14 קיימות), ומערת קבורה חצובה בקיר הנחל. כמאתיים מטרים בהמשך נמצא בריכונת השכשוך. אפשר לעצור בפינות רבות ולסעוד ארוחת בוקר של ביצה קשה ובורקס.

טחנת הקמח החמישית והאחרונה, טחנת אלמשרבה (מקום השתיה), בסמוך לישוב הבדוואי סלאמה. מכאן ממשיכים המים עוד מעט דרומה באפיק, עד שהם מחלחלים באדמה ליד חורבת צלמון, כקילומטר אחד מדרום לכפר הבדואי א-סלאמה.

בנקודה זו, נפרסס ונחזור לרכבים המפהקים בשמש.
 
 

עין שרונה

איפה: 2 ק"מ בגליל תחתון

מגיעים: על כביש 65 (חדרה-עפולה) בצומת כפר תבור, מיד לאחר הישוב פונים מזרחה, לכיוון הישובים שרונה ויבניאל. לאחר כ- 500 מטר מהכניסה לשרונה, ישנו שלט המפנה ימינה לעין שרונה. יורדים ימינה לדרך עפר, ומיד פונים שמאלה בשביל המסומן בסימון שחור. לאחר כ-100 מטרים מגיעים לרחבת החנייה שליד המעיין.

נחל שרונה הוא מאפיקיו של נחל יבניאל, המנקז את בקעת יבניאל לכנרת. אפשרות ראשונה ומספקת טף היא הליכה של כ-3 דקות על לבריכה העליונה ובית המעין.

אופציה שניה היא טיול מעגלי של כ-2 ק"מ בעקבות הסימון השחור, בו תעברו ברחבת התצפית על אתר הכפר הערבי סרונה, הנחל ומסלול הטיול. משם נגיע לבית מעיין שרונה שהוקם בתקופה הרומית סביב המעיין עין שרונה היפיפה שזורם כל השנה. המעיין נובע מבית מעיין עם נקבות, ומנוקז לבריכות שונות.

אם תהיו רעבים, כאן יש פינת ישיבה בצל אקליפטוסים, תצפית, וכן בריכות שכשוך.

מה עוד? בית קברות מוסלמי של הכפר הערבי סרונה עם "חלקת האירוסים" של אירוס ארם נהריים, שנשתלו ע"י המוסלמים כסמל לתחיית המתים, וקברים רומיים - שני צמדי קברים שהיו מכוסים באבן גולל.
 

חוף השרון

רוח מן הים (צילום: photos.com)
 רוח מן הים (צילום: photos.com)   
איפה: 2 ק"מ בשרון.

מגיעים: נוסעים בכביש החוף. לבאים מצפון, יש לפנות ימינה במחלף חוף השרון. לדרומיים, יש לרדת במחלף שפיים, ולפנות מיד מתחת לגשר. ליד החנות של צומת ספרים במתחם הקניות של געש, פונים מערבה, עוברים כיכר, והכביש הופך לדרך עפר. כאן תבחינו בשילוט לכניסה לשמורת הטבע חוף השרון. לאחר כ-150 מטרים, בסמוך לחוף הים, פונה דרך העפר שמאלה. נמשיך עוד כמה מאות מטרים, עד שנגיע לכניסה לשמורת הטבע, בה שבילים מסומנים במסלול מעגלי.

חורשת אקליפטוס קטנה תתאים בדיוק לפיקניק, צפונית לשער. תמצאו כאן צמחיה מגוונת, ממדברית כמו רותם המדבר, עד צמחיית אקלים ים תיכוני כמו החצב המצוי.

השביל המסומן אדום יוריד אותנו לעבר ראש המצוק המשקיף אל הים, ובשלב מסויים מתרחק מהמצוק ועולה לכיוון הרכס. בפגישה עם השביל השחור, פונים שמאלה, עד שמגיעים לגדר הצפונית של השמורה. השביל מתעקל ימינה, ופונה לכיוון דרום. לאחר מספר דקות הליכה נגיע לנקודה הגבוהה ב-50 מטרים מפני הים. שם יש ספסלים ועמוד עם חיצים, המצביעים לנקודות מרכזיות באזור.

נמשיך עם השביל השחור, ולאחר זמן מה נגיע לצומת שבילים בה נפנה דרומה, ונעבור ליד פיצול שבילים. השביל הכחול מוביל בחזרה לעבר המצוק. אנו נמשיך עם השביל השחור. נעבור ליד עצי שיטה מכחילה ואקליפטוס. לאחר הליכה של עוד כמה מאות מטרים, נגיע בחזרה לאזור הכניסה של השמורה.
 

חרבת מדרס

איפה: 7 ק"מ בשפלה.

מגיעים: מדרימים מבית שמש ועמק האלה, שני ק"מ מדרום לגבעת ישעיהו ישנה נקודת פיצול. ימינה למצפה משואה ושמאלה לחרבת מדרס. דרך סלולה שהופכת לעפר.

בחניה של האתר, תוכלו לעצור לארוחת בוקר על שולחנות בין עצי חרוב. ממנו עולים בגבעה המתונה בשביל המסומן בכחול. החרבה כיום היא שרידי ישוב חקלאי, מערכות קבורה ומסתור, שאוכלס בין 1000 לפנה"ס ועד המאה ה-4 לספירה. ילוו אתכם כלניות, נוריות, רקפת, לוטם, ועצי ארץ ישראל השונים.

כשהשביל מתפצל נמשיך שמאלה, ולאחר כ-4 דקות הליכה נגיע למערת פעמון גדולה, שהתחילו לחפור מלמעלה למטה לכריית הקירטון, ותקרתה התמוטטה. מהדופן שלה מתחילה מערכת מחילות מסתור יפיפייה, מתקופת מרד בר כוכבא. קחו את הילדים הגדולים יותר עם פנס, וצאו איתם לזחילה על ארבע, בטוחה ומאתגרת במחילות. בחדרים עצמם כבר תוכלו להתיישר.

המסלול מעגלי, ולוקח כ-20 דקות. אין להדליק נרות. מדובר ב- 20 דקות של מסלול מעגלי חד סטרי. נקודת ההתחלה תהיה מהפתח העליון שבדופן מערת הפעמון, כדי לשמור על כיוון אחיד של זחילה.

מי שכוחו וכוח צאציו עוד במותניו, יכול להמשיך במעלה הגבעה, ולהגיע למבנה בגובה 5 מטרים שצורתו כפירמידה הבנויה מכמה מדרגות. עצרו לתצפית יפה מראש הגבעה, על אזור שפלת יהודה. הצד השני של הגבעה, בירידה, מוביל אותנו דרך קיר אבני גזית מסותתות, ולפיצול שבילים.

יש לבחור בסימון הירוק (ולא באדום המוביל למצפה משואה) הממשיך לתחתית הגבעה, ומוביל למערת קבורה חצובה בסלע, שהכניסה אליה הייתה מבעד לדלת אבן גולל, הנעה על מסילה, ואפשרה לסגור ולהגן על הקבר. בתוך הקבר שני חדרי קבורה.

בהמשך השביל המסומן ירוק, נגיע למערת קולומבריום (שובך יונים), הנראית כחורים רבים החצובים בסלע. השימוש העיקרי במערה היה שימוש בלשלשת היונים כזבל אורגני. אולי אף נעשה שימוש בבשר היונים למאכל.
 

שמורת פורה

מטיילים בטבע (צילום: photos.com)
 מטיילים בטבע (צילום: photos.com)   
איפה: 6 ק"מ בצפון הנגב

מגיעים: נוסעים בכביש 40, תל אביב - באר שבע, כ17 ק"מ דרומית לצומת פלוגות, נרד מן הכביש בשלט המפנה לשמורת פורה, המשתרעת על פני 12 דונם, באפיק נחל פורה (יובל של נחל שקמה.)

השמורה נמצאת באזור מעבר אקלימי בין החבל הים תיכוני לחבל המדברי הנקרא בתת הספר. לאזור זה צומח אופייני המורכב בעיקר משיחים ובני שיח, שמוצאם ים תיכוני, יחד עם מינים ממוצא מדברי.

נתחיל ללכת בשביל השחור המסומן בינות לפרחים. צמחיית החולות מורכבת משיחי רותם, מלוח ולענה, ושזורים בהם מני פרחים רבים ומגוונים. לעינינו יתגלו המרבדים האדומים של הכלניות, נוריות אסיה והפרגים. נטייל בין הפרחים השונים ובגבעה. נוכל לראות גם את פרחי הדבורנית הרמאים-המתחזים, שמתחפשים לדבורה ומדיפים ריח אופייני לדבורה-נקבה.

אם היה גשום לאחרונה, מדרום-מערב לשביל נראה אגם קטן. יש לעקוב אחר הנחל, ולהפרד מהסימון השחור. מכאן נמצאים במסלול המסומן בשטח בסימון ירוק, לעבר שרידי גשר הרכבת התורכית. הגשר אשר נמצא מעל אפיק נחל פורה, התמוטט בשטפון של שנת 1970.
 

ממשית

איפה: 2 ק"מ בנגב

מגיעים: פונים מזרחה בצומת גור,ל ועוקפים את באר-שבע בכביש העוקף החדש. בצומת שרה פונים שוב מזרחה לכיוון דימונה על כביש 25, עד שפונים דרומה לממשית, גן לאומי כיום הממוקם בבקעה בין רכס חתירה ובין רכס אפעה.

העיר החקלאית-נבטית הזו הייתה תחנת מעבר בדרך הבשמים העתיקה. בתקופה הנבטית התבססה על מסחר, ושימשה תחנה לשיירות חוצות מדבר בין פטרה לעזה. גם חקלאות תרמה פרנסה לתושבים, ומקורות המים הרבים יחסית לאיזור הצחיח - בארות, גבים, נחל ממשית ועוד, תרמו להפיכתה לעיר חשובה. תמורות ההיסטוריה הקימו סכרים על ידי הרומאים, כנסיות בביזנטית, ומשטרת סיור מתקופת המנדט הבריטי.

אפשר לסייר ולהתרשם מהשרידים הקיימים כמו שער העיר, בית מרחץ עם חדרי המים הקרים/ פושרים/ חמים, "הארמון", הסכרים, כנסיות, בריכת העיר, האורוות וכו'. חוץ מזה, יחכה לכם פה בחג שוק נבטי ססגוני ושמח.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by