בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אופנת הטף 

אופנת הטף

 
 
כנרת גולן

עולם האופנה ועולם הפעוטות של היום כמעט משיקים זה לזה, קל למצוא חצאיות, חולצות ומכנסונים במחירים של שמלות ערב. מה זה אומר עלינו? ומה המחיר שמשלמים ילדנו?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עם יד על הלב: האם באמת תרשו לה לרוץ, לשחק, לאכול כל דבר ולהתלכלך בחליפה, שמלה או 'סתם בגד' שעלה 250 שקל? פעם היתה האופנה נחלתם של המבוגרים העשירים, והיום זה הגיע גם לילדים, לפעוטות ולתינוקות. למה זה קרה? כנראה בגלל העליה ברמת החיים ותרבות הצריכה המערבית של היום הכוללת גם את המדיה, על כל שלוחותיה, שעמוסה בגיבורים המככבים על במותיה וכולם מלווים בסוכן, סטייליסט ומלבישה צמודים.
 

בגדי הילד החדשים

ליידי קטנה (צילום: photos.com)
 ליידי קטנה (צילום: photos.com)   
קולקציות חדשות, שלטי חוצות למותגים הראויים, פרסומות וקטלוגים מעוצבים. תעשיה שלמה שמכוונת למטרה אחת - להגיע לכמה שיותר ארנקים, וכמה שיותר עמוק. אז מה לא בסדר?

הכל בסדר אם אנחנו כהורים, מודעים למשמעויות הישירות והעקיפות של השתתפות פעילה בעולם האופנה, על כל כללי המשחק המשתנים שלו, תוך לקיחת אחריות על תוצאות אפשריות. האם זה נכון שילדים שלבושים בבגדים שעלו 500 ₪ ילמדו לשמור על הסדר והנקיון? האם זו דרך נכונה לחנך אותם? האם זה נכון למנוע מהם את ההזדמנות להתלכלך?

לא מדובר בסט אחד או שניים של בגדים חגיגיים שכל הורה רוצה שיהיה לילד שלו. מדובר על היסחפות של הורים לילדים שלדעתם הם צריכים להיות לבושים "כראוי" כשהם יוצאים מן הבית. הם רק שוכחים כנראה שעלולות להיות לכך תוצאות שהן לאו דווקא רצויות, כמו הימנעות מהתנהלות טבעית של הפעוט כדי לא לבאס את ההורים בגלל בגד מלוכלך או קרוע.
 

המשמעות שמתחת לבגדים

 
תשומת לב מוגזמת להופעה החיצונית, עלולה לגרום גם לפעוט קטן, להרגיש שהוא מקבל תשומת לב בזכות מה שהלבישו לו ולא בזכות מה שהוא. בזכות דבר שאפשר לקנות בכסף, משהו חיצוני. זהו תחליף קלוש מאוד לתשומת הלב לה הוא זקוק באמת בגיל הזה. תשומת לב המגיעה לו בזכות מי שהוא, דרך חיזוקים להתנהגות, לדיבור, להישגים בכל דבר שבא בטבעיות, מבפנים, בין אם זה לאכול בכפית לבד (ולהתלכלך!) או לבעוט בכדור, או לשחק בארגז החול. אם יכלו הקטנטנים לדבר, איך אתם חושבים שהם היו מעדיפים לבלות את אחר הצהריים שלהם? בסיבוב קניות בקניון או בגן השעשועים ובפארק?

לקיחת אחריות זה אומר שכדאי לנו לבדוק את עצמנו. האם אנחנו מבקשים לשדר משהו לחברה כשאנחנו שולחים את הילד שלנו לגן או יורדים איתו לפארק, עם בגדים ממותגים? משהו כמעט סמוי כמו: תראו איזה מצליחנים אנחנו! כאלו שיכולים להרשות לעצמנו את הבגדים היקרים בסתם יום רגיל, אלה הבגדים הרגילים שלו. תראו איזה דוגמנית קטנה אנחנו מגדלים כאן! ותוך כדי מיצוב עצמכם בחברה, אתם מכניסים לילדה רעיונות לראש, עוד לפני שהיא הרגישה בחסך מלשחק בחופשיות ולהשתולל בלי חשבון. האם אנחנו מאפשרים לילד משהו שאנחנו לא מאפשרים לעצמנו? האם אנחנו משדרים לילדים שלנו כי מה שטוב ויפה בי זה בעצם מה שהלבישו עלי ולא מי שאני?
 
 

אל תגזימו

אז מה עושים? שמים לב מה משדרים לילד במילים ודרך הבגדים, רק לא להגזים ולא לעשות עניין גדול. יש ברירה, השווקים מוצפים בבגדים איכותיים, יפים, אופנתיים דיים וזולים הרבה הרבה יותר. לחזור מהשוק עם 4 חולצות ב- 100 ש"ח ולהספיק לבלות את אחר הצהריים עם הילדים על אופניים בפארק, זה בריא יותר לנפש של כולם וגם לחשבון הבנק שלנו. חנויות יד שנייה נמצאות היום כמעט בכל עיר, ומי שמתגבר על הרתיעה שיש בדימוי שלהן (שגם הוא בעליה וזה יופי) יוצא מהן נשכר.

לקבל בגדים מבני משפחה או חברים שגדלו, ולתת את הבגדים שכבר לוחצים לקטנים מאיתנו, הוא שיעור חיובי בקבלה ונתינה. יש אמהות וגננות שמארגנות אירועים של כיף כשבמרכזם החלפות של בגדים. נפגשים בסלון או בחצר של מישהו, כל אחד מביא את הבגדים שכבר לא בשימוש, שמים אותם בערימה אחת גדולה וממנה מוזמן כל אחד לבחור כאוות נפשו. זה עובד אגב נפלא לכל הגילאים.

ומי שבכל זאת מעדיף למלא את הארון בבגדי היוקרה סוג א', עוד לפני שהעונה התחילה, שלא יתלונן מאוחר יותר שהילדה לא הולכת לבית הספר בלי טי-שירט שעולה 150 ₪ ושבשביל סניקרס לילד לשנה אחת צריך לקחת משכנתא.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by