בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הגברת היא האדרת 

הגברת היא האדרת

 
 
איילה פפירני-יניב

ספר הילדים המתחדש של מרים רות, "המעיל של סבתא", עוסק במערכת היחסים המופלאה בין סבתות לנכדיהן, אבל משאיר את ההורים קצת מחוץ לסיפור

 
 
 
 
 
 
 
 
 
המעיל של סבתא (צילום: יח"צ)
 המעיל של סבתא (צילום: יח"צ)   
השם מרים רות מעורר בכולנו נינוחות מחוייכת. סופרת הילדים המוכרת, כלת פרס ביאליק לספרות, שחדוות החיים שזורה בכל סיפוריה, הלכה לעולמה לפני כשנתיים. במודן הוצאה לאור החליטו להעלות מהדורה נוספת לספרה "המעיל של סבתא", שיצא לראשונה לאור ב-1981.

הסיפור

בואו והכירו את המעיל הרך והחם שאין כמוהו בעולם. אחרי התעמקות בכל איבריו של המעיל של סבתא ושימושיהם, אנו מתוודעים לנכדתה רותי שקשורה למעיל ולבעלת המעיל בעבותות אהבה והגנה, וגם נכנסת פיזית אליו, כמו גור קנגורון.

ביום בהיר של תחילת אביב אחד רותי מצטננת ומתחילה לגנוח בכל מילה נרדפת אפשרית. ההורים לא מביעים סימפטיה גדולה, בעוד שהסבתא נחלצת להצלה. היא מביאה את המעיל שאופסן בשלב מסוים, כמו כל ביגוד עונתי, והוא, סמל לביטחון ולתמיכה, מרפא את הנאנחת הקטנה.

המילה

ניכר בה ששייכת לילדותנו. ברורה, לא מסובכת, ועם זאת לא פשטנית. בתוכן ניכרות נורמות "פולניות" ארכאיות, כמו דאגה לכמות האוכל שרותי אוכלת תוך מחלתה, וקיטורים סמויים על תלונותיה. השימוש החוזר במשפטי מפתח הוא סימן ההיכר של רות, והיא אינה מכזיבה גם כאן. "המעיל ארוך, רך וחם – אין כמוהו בעולם".

המראה

הספר מלבני ומאונך, ובו פונט ממוצע ורשמי. הלבן שולט היטב באיוריו של יעקב עברי, שאכן מזכירים את ספרי ילדותנו. כמו ב"ביצה שהתחפשה" השרטוטים בשני צבעים לכל היותר, ללא מילוי צבע. חיוורים ופשוטים מדי. וזוהי ההוכחה שגם קלאסיקה זקוקה לאינטרפרטציה רעננה, מותאמת תקופה. הילדים של היום רגילים לאיורים צבעוניים, מיוחדים, מגוונים. דלות החומר מקדמת דנא זרה להם, והם מאוכזבים ממה שהורגלו לו כמלווה חיוני לעלילה.
 
 
בין השורות, עליהן, ובכל מקום אפשרי, נראה כי הגברת רות ביקשה להוציא לאוויר העולם את הקשר המופלא בין הסבתא לדור השני של יוצא חלציה. מסר מצוין המהלל את הדור השלישי ופחות טוב לשני, שדווקא מתאמץ רבות במהלך השבוע.

כמובן שכל מה שהסיפור אומר הוא שאהבה חזקה תגבור על חיידקים ושאר מזיקים. המעיל של סבתא הרי הוא סבתא הרכה, חמימה, צופנת ההפתעות המתוקות, שאין שניה לה (אולי רק מהצד של האבא).

התגובות

התגובות מוכיחות שלא לחינם זכתה מרים בפרס החיוך של יוניצ'ף. איכשהו היא מצליחה תמיד להגיע לנקודות העמוקות ביותר בליבו של כל ילד, שעדיין נותר בו שריד תמימות ואהבת העולם.

גם תיאור המעיל על כל רבדיו שנדמה לי טרחני, לא שעמם אותם. האתנחתא מקצב המוסיקה והתוכניות המטורף של עולמם, לא גרמה להם לקום וללכת, ובאורח פלא נשארו לנשום את אווירת המשפחתיות הנוטפת מכל דף. החזרה על המשפט שגם אתם כבר מכירים החדירה אותו לראשם, בדיוק כמו: "בים בם בם, תירס חם".

שורה תחתונה

סבתות, רוצו לקנות את הספר שמתנהל באיטיות ומהלל את מעמדכן. לכל היתר הרכישה אפשרית במידה והצד הויזואלי שולי לדידכם, ויש בכם אהבה לימי התום.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by