בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
לחש הקסמים 

לחש הקסמים

 
 
איילה פפירני-יניב

בהתאם לרוח הניו אייג' האופנתית, ספר הילדים של ליהיא לפיד בהוצאת "כנרת בית הוצאה לאור" הוא בעצם סוג של מדיטציה להרגעת הדרדקים. ביקורת ספר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בשקט בשקט צוללים לשינה שלווה (צילום:יח"צ)
 בשקט בשקט צוללים לשינה שלווה (צילום:יח"צ)   
ספרה של ליהיא לפיד, בהוצאת כנרת, שנכתב בעקבות ניסיון מוצלח להכניס את ילדיה שלה ל"מצב שינה", הוא בעצם סוג של מדיטציה ניסיונית לטף. ליהיא לפיד מספרת שהרעיון עלה בקרבה לאחר שנרדמה בעצמה בחוג יוגה, תופעה שאבות ואמהות מכירים מסיטואציות בחיי היומיום. למשל, נמנום רגעי מול המחשב, בסביבות 14:00, קצת אחרי ארוחת הצהריים, והתעוררות פתאומית מול הבוס. לא נעים, לא נורא.

הסיפור

מתחיל בהסבר על מהות הלחש, עזרה להפטר ממחשבות טורדניות ולנחם את הגוף. הסיפור מכוון את ההורים והילדים לקראת רגיעה ותרפיה מלאה של הגוף בעזרת אמצעים כגון: נשימות מדודות, פישוט איברי הגוף, והשקטת הנפש.
לחש הקסמים" מציע כלי פשוט ורב-קסם, המאפשר להורה ללוות את ילדו במעבר מרעשי היום ומטרדותיו אל השקט של השינה.

המילה

שום דבר מיוחד מבחינת העשרה לשונית. התיילדות קלה בהקדמה, ליצירת הזדהות, ומילים פשוטות ומוכרות בהמשך. כדי להכניס לשלווה סטואית, נעשה שימוש חוזר במילים, בספירה.

המראה

ספר מרובע ענק, שקל להחזיק ולהקריא הימנו. באופן אישי, הייתי מצפה לפונט פחות שמרני, כהמשך לרוחניות שאותה הספר מתיימר להציג.

ציורים מלאי חן של המאייר יזהר כהן, בצבעי תכול-אפור. ילד ספק-ילדה ,ג'ירפו האהוב, מצעים ונוצות מככבים בכולם בתנוחות רכות ותורמים לתוכן. עצם העובדה שהציורים אינם צבעוניים ורעשניים יש בה משום סיוע לריכוז.

קונפליקט שלא הצלחתי ליישב בערב הראשון, נוגע לתנוחת הקריאה. אם הילד מנסה להקשיב ולעקוב אחר ההוראות, הוא שוכב ולא יכול לצפות באיורים. אם בישיבה מנסה להביט, לא יכול להתרכז בתוכן. הבעיה נפתרה בערב השני, כשהילדים נחו על כריות שלצידי, והצליחו להתבונן בציורי האווירה, תוך שהם נושמים בכבדות גדלה והולכת.
 

המסר

 
לילדים: הגיע סוף היום, וכניסה לזמן המנוחה יכולה להיות נעימה. המחר אמנם חדש, אך הוא טומן בחובו את כל הדברים המוכרים שהקטנים זקוקים להם להרגשת היציבות. ניסיון לקשור את פרידת הלילה בתחושה חיובית ובטוחה. כל השאר הוא דרך להשיג שלוות פנים וחוץ.

להורים: מיני שיעור בהרפיה. כך עושים שקט.

התגובות

מאד תלויות סיטואציה. כל הורה יודע שאין יום דומה לקודמו, גם לפי ממד רוחם של הצאצאים. ביום בו מלאו אסמיהם אנרגיה ויקבינו יאוש, לא הצליחו עיליי בן ה-5, ועדי ורומי בני ה-3 להתרכז. אך לרדת ערב המחרת, עת היו נינוחים, נרשמו נחירות רמות, במובן החיובי. עיליי טען שזה מזכיר לו דקלום, ושהוא מעדיף לסגור את האצבעות כשהוא מניח את כף היד. עדי ורומי התבוננו בעניין בירח המסתורי, ושלושתם פשוט תפסו "זולה".

הקראה איטית, בקול נמוך מעודדת את ההירדמות. למעשה, לא רק הרועשים נרדמו באותו היום, אלא גם אבא וסבתא שהוזמנו לרגל האירוע, ונמצאו זרוקי גפיים מהר מאד.

שורה תחתונה

ספר חמוד שאינו פתרון קסם לילדים במצב סרבנות, אלא רגע של נחת עם ילדים בסטטוס מוכן ומזומן.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by