בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מחלבה אמהית 

מחלבה אמהית

 
 
ג`וליאנה

במציאות של היום נדמה שאם את לא מניקה את לא ראויה להיות אמא. ג'וליאנה שלנו לא מתחברת להנקה ומבינה שלא כולן חייבות לשלוף ציצי בציבור. בלוג

 
 
 
 
 
 
 
 
 
המחלבה הפרטית שלי (צילום: Flickr- Hoover Family)
 המחלבה הפרטית שלי (צילום: Flickr- Hoover Family)    
אני חייבת לציין שכבר בזמן ההריון פיתחתי סוג של אנטי לעניין ההנקה. שמעתי סיפורי זוועות על חוסר הסובלנות של המערכת (בית החולים וטיפת חלב) כלפי נשים שבוחרות לא להניק או ששוקלות את האפשרות הזאת. יש לי חברה שילדה חודשיים לפני ולא היה לה מספיק חלב ובשלב מסויים היא החליטה לחתוך.

ביום הראשון שילדתי (בניתוח קיסרי מיינד יו ) באו האחיות עם התינוק ואמרו לי הוא רעב וכך עם ההדרכה המינימלית "על יבש" מקורס ההכנה ללידה הייתי צריכה להניק. לא הייתה לי בעיה. דווקא רציתי למרות הכאבים להיות עם התינוק שלא ראיתי אותו קודם פרט להצצה חטופה. ולידיעת אלה שעוד לא ילדו, בשלושת הימים הראשונים אין ממש חלב אלא רק נוזל שקוף שנקרא קולוסטרום והוא בהחלט מספיק בשלב זה.

כנראה שמשהו לא הלך שם כי התינוק שלי נשאר רעב ואני לא ידעתי איך אחרי הנקה של שעות הוא צורח וכל האחיות אומרות לי שהוא רעב. זה מתסכל בטירוף. חבל גם שלא טרחו להגיד לי שבתינוקיה אפשר לתת לתינוק בלילה מטרנה אבל האם צריכה לבקש במפורש. רק אחרי ששאלתי אמרו לי. (ואני לא מדברת על שדיים כואבים ופטמות סדוקות)

טוב, אחר כך באה חמותי עם כמויות של ציוד לתינוקות (למען האמת היא חסכה לנו הרבה התרוצצויות כי היא קנתה דברים שלא חשבנו עליהם בכלל) ובלי בקבוק. היא הדגישה שתינוק לא אמור לקבל בקבוק. (אם אני רק שוקלת את האופציה אז אני אמא רעה, כן?)
 
 
ואז יצאתי הביתה ואחרי כמה ימים בבית שראיתי שההנקה לא מספיקה החלטנו לתת לו פעם בלילה מטרנה (וכך אני מרוויחה שעות שינה כי הבעל מאכיל). בכל זאת החלטתי להמשיך לנסות בין היתר כי הטכניקה השתפרה וכי יש בזה גם משהו מאד מהנה ומחזק את הקשר עם הגוזלון.

למרות הכול קשה לי:
* עם הנייחות המוחלטת שההנקה כופה עלי.
*עם התחושה שזה כמעט כל מה שאני עושה
* עם העובדה שבשיא החום יש לי תנור חימום קטן עלי
* עם חוסר היכולת שלי לשלוף ציץ בחברת אנשים שהם לא בן הזוג שלי ולהרגיש נוח עם זה,מה שמגביל יציאות עם הפשוש
* עם הרגשה שגם אחרי שעת הנקה הפשוש לא שבע
* עם הקימות המרובות בלילה
* עם התחושה שכל דקת הנקה עוברת באיטיות מעצבנת
*עם המחלבות המטפטפות שלי.

בכל מקרה החלטתי שאני מחזיקה מעמד עד שתיגמר חופשת הלידה אבל משלבת מטרנה כשצריך, כלומר פעם בלילה ופעם נוספת כשאני יוצאת מדעתי.

ועוד בזכות המטרנה (או כל פורמולה אחרת) : זה יוצר קשר בין התינוק לאביו. גם כן חשוב.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by