בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
(לא) יוצאים קבוע 

(לא) יוצאים קבוע

 
 
טל זייברט, Boxer

מהרגע שיש תינוק בבית, הרומנטיקה מפנה מקום לבקבוקים, והארוטיקה למוצצים, של התינוק. טל זייברט נפרד מהבילויים הזוגיים מפעם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרגשנו שוב נחשקים ונהנתנים (צילום: photos)
 הרגשנו שוב נחשקים ונהנתנים (צילום: photos)   
בין שעות השינה שצריך להשלים לבין המשמרות בהשגחה ושעשוע, לבין העבודה והאכילה, אתה שוכח שפעם התגוררת באותה דירה עם אישה, שאפילו מידיי פעם נגעתם זה בזו, ויצאתם מהבית בזוג לבלות, זה מעורפל משהו, אבל זה שם, כאילו מגלגול אחר.

אתמול אשתי ואני יצאנו לדייט. כן, דייט, עם פרפרים בבטן, עם לחשוב כבר מהבוקר מה ללבוש, עם להתקשר לחברים לנסות לברר על מקום טוב ללכת, דייט אורגינל.

דפקתי מקלחת של חצי שעה, גילוח מקצועי, מקומות הזמנתי כבר בארבע אחרי הצהריים, אשתי הוציאה מהארון שמלה שלא לבשה שנה, כי רק עכשיו (מאז ההיריון ואחרי הלידה) היא עולה עליה, למרות ה"קילו וחצי שעוד נותרו מיותרים". אני כפתרתי עליי את חולצת השבת חתן שלי והרגשנו שוב בני עשרים ושלוש, נחשקים ונהנתנים, מוכנים לקרוע את העיר, ואז, אז הוא התחיל לבכות.

בואו נעשה סדר, יש לנו תינוק בן ארבעה חודשים, וזו הפעם הראשונה שאנחנו יוצאים ועל כן ההתרגשות, אמנם התפנקנו על איזה קפה פה וקרואסון שם, אבל תמיד במהלך היום ולא יותר משעה בלעדיו (לפחות אחד מאיתנו צריך שיהיה על המשמר). והיום, ליתר דיוק הערב, זה הולך לקרות.

לאחר גיבושון מפרך, ומסלול אימונים שרק יחידי סגולה בעברו המפואר של עם ישראל אשר בארץ ובגולה מסוגלים היו לעברו כשידם על העליונה, הוסמכו בטקס סוחט דמעות הוריה של אשתי, להם זהו נכד ראשון, להדליק את משואת הבייביסיטר העברי הראשון, והחלטנו כאמור לצאת לדייט. הגדלנו לעשות ואמרנו, ככה בינינו בלי להתחייב באמת, שאחרי שנחזור, ובעזרת השם יתברך הקטנצ'יק יחרוג ממנהגו ויישן, אז נחליט שאנחנו חיים על הקצה ועושים סקס, שכידוע לבעלי הזאטוטים ולאלה שעוד יידעו, בתקופה הזאת זה מצרך די נדיר, ושלא ימכרו לכם אשליות.

אז כמו שאמרתי, הוא התחיל לבכות, הוא רעב. חשבנו שההורים של אשתי כבר יאכילו אותו בבקבוק, אבל הילד רעב עכשיו (זה שהספקנו להתקלח ולהתלבש בזמן זה נס בפני עצמו, וכמובן שעשינו את זה במשמרות). "אז בואי נכין לו בקבוק", "לא, אני כבר אניק אותו אם אני פה", היצר האימהי הזה, "כאילו אכפת לו לשמנמן הזה" אני חושב לעצמי. אבל כנראה שכן, כי אחרי עשרים דקות שהוא שואב לאשתי את השד בלי בושה, וההורים שלה כבר כאן ואפשר להתחפף, הוא מחליט שאין מצב, אולי הוא שמע אותנו מדברים על הדייט ומתחיל לצרוח כל פעם שמנסים לתת לו בקבוק במקום ציץ.

הדקות חולפות להן במאבקים ומניפולציות, של מוצצים, בקבוקים, נענועים, שירים וריקודים אינדיאנים (תודו שאתם עושים את זה), והוא נרגע בידיים של סבתא שסובבה אותו ואנחנו התגנבנו החוצה בעיכוב מינורי של שעה ורבע.

יצא לנו כל החשק להיכנס עכשיו לעיר ולחפש חניה, העייפות של החודשים נטולי השינה עושה את שלה, ואנחנו מחליטים לוותר על המסעדה, וללכת לאיזה טוסט וקפה בבית קפה לא רחוק מהבית. גם זה סוג של דייט, אומנם של כיתה ט', אבל דייט.
 
 
יושבי בית הקפה הסתכלו קצת מוזר על הזוג החגיגי שגורר את עצמו לאחד השולחנות, כאילו הוא בכלל מסיפור אחר, ואנחנו התיישבנו ושתקנו, אני חושב אולי עשר דקות, בוהים בחלל, כמעט ישנים בעיניים פתוחות, נרגעים, מהשקט, מחוסר המחויבות, ואז פתאום אני קופץ עם תחושה מוכרת מהצבא, תחושה של "איפה הנשק?", ואני מסתכל סביבי ומנסה להבין מה עובר עליי, ואז אני מבין, שה"נשק" בבית עם בייביסיטר ואפשר לחזור לשגרה.

כמובן שהתקשרנו הביתה כל עשר דקות ואודות לדור השלישי גם ראינו שהוא ישן, למרות זאת עדיין היינו מלאי חרדה, ואחרי שרוב השיחה העייפה שלנו הייתה על כמה שהוא חמוד ואיך אנחנו מתגעגעים אליו תוך כדי התבוננות בתמונות שלו בנייד, הזמנו מייד חשבון ואחריי שעה וחצי כבר היינו שוב בבית כשהורים של אשתי לא לגמרי מבינים למה הטרחנו אותם לבוא בכלל.

כמה שזה נשמע לכם מוזר, לפני שנרדמנו באותו ערב, מבלי שעניין הסקס בכלל הוזכר, סיכמנו שדווקא היה אחלה דייט, ושצריך לעשות את זה יותר.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by