בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מי מכיר את הקיר 

מי מכיר את הקיר

 
 
אסתר קטן

עשו לעצמכם פסיפס על קיר: חיפוי פלא נוגד דיכאון בין ארבעה קירות וחיטוט בטראומות ילדות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
סיגליות, חמניות ושמפו (תמונה: יח"צ)
 סיגליות, חמניות ושמפו (תמונה: יח"צ)   
אם אתם מאלה שחוו את הטראומה הזאת בילדותם, ייתכן שקריאת השורות הבאות תהווה עבורכם חוויה מתקנת. הכוונה היא בעיקר למי שהתעוררו בשנות ה-70 בחדר ילדים מקושט בהדפסי דובונים ועוגות קצפת רציפים, שהסתיימו רק בפאנלים ולסירוגין בקו הגובל עם התקרה, עברו דרך ה"הול" המפוספס לארבעה קירות סלוניים בדוגמת גלדיולות שלא נבלו מעולם, ואכלו את ארוחת הצהריים שלהם מול צרות גיאומטריות שנעצרו באריחי הקרמיקה, שהודבקו סביב סביב לאמא כדי שיהיה לה קל לנקות.

אמהותינו היצירתיות התאהבו בטרנד הדביק ובגרידיות בלתי מוסברת לא הסתפקו בדוגמה אחת - נניח של לוטוס אקזוטי מרובה עלי כותרת. להפך, הקירות דיברו אליך מכל חדר וחדר, בשפות שונות ויצרו עומס של גירויים על יושבי הבית ובוודאי על האורחים, שהפסיקו לבוא לבקר.
 
 
אם לא הבנתם עד עתה, מדובר בטפטיאדה - הפתרון העיצובי שהציעו לחיפוי הקירות (ועדיין מציעים רק בשינויי טעם מהותיים), שהיה ונשאר ממלכת הטפטים הישראלית. כבודם של הטפטים בקירות מונח והנה הבטחה לחובבי הז'אנר כי נשוב ונדבק בהם בקרוב מאוד.

קודם לכן, ברשותכם, ניזכר בעוד טראומה דוקרנית - השפריץ. זוכרים? קירות הבית קיבלו אז מרקם סקביאס בתצורתו המתקדמת, והמהדרין הרהיבו עם מסלעות של ממש בקיר הסלון. רק שפני הסלע היו חסרים. הבעיה העיקרית בשני המקרים - טפטים ושפריצים - היתה בשלב שבו הבינו בעלי הבית שבכל זאת עיניים לכותל, החליטו להיפטר מהזוועה וגילו שמדובר בעבודה סיזיפית שהיום היתה מצריכה לפחות שניים סינים עם משוף גדול.
 
רגע, ועוד לא הזכרנו את תקופת בית קטן בערבה, אי שם בשנות ה-80, או אז מוסמרו לקירות דקים מעץ אורן, ולפחות בתחושה, איתמר בהחלט יכול היה לטייל על הקירות. בדומה לטפטים, גם הדרך לשוות לבית מראה של מסבאה במערב הפרוע השתדרגה עם השנים, אך על העצים והאבנים בפעם אחרת.

תשאלו, אז למה בכל זאת לחטט בעבר ולהעלות כאבים נשכחים? כי הזמן מביא עימו מרפא גם לכתלים ולעיני המתבונן, ויש חדש מאוד בתחום חיפויי הקירות.
 
 
 

צייר לי פסיפס

בעבר, חיפוי הקיר נועד קודם כל לכסות את קירותיו החיצוניים של הבית ולהגן עליו מפני רטיבות. עם השנים והתפתחות המודעות לעיצוב הבית, הפך חיפוי הקיר לאלמנט דקורטיבי ונכנס לתוככי הבתים. מגוון החיפויים הקיים היום הוא רחב מאוד ולמעשה ניתן לחפות את קירות הבית מבפנים ומבחוץ באינספור חומרים וצורות, החל מאריחי אבן וקרמיקה, דרך זכוכית ועץ וכלה במתכות שונות, חומרים טבעיים וחומרים תעשייתיים. החדשות הן שרמת אמנות החיפוי הגיעה לאחרונה לשיא חדש-ישן, המכונה "פסיפס לעיטור קירות".

מתברר שהצעקה האחרונה שואבת את השראתה עמוק מדברי הימים של עולם העיצוב והאמנות. בעת העתיקה, הפסיפסים שימשו בעת העתיקה בעיקר לחיפוי רצפה למבני ציבור כבתי מרחץ, כנסיות ובתי כנסת, בתי מגורים ועוד.

הפסיפס העכשווי מתאים לחדרי הרחצה והשירותים, אבל לא רק. קירות פנים וחוץ, בריכות וגינות, תקרות וכיפות יוכלו להתהדר במה שעיניכם רואות: פסיפס פרחוני לחיפוי קירות במראה קלאסי ואביבי בכל עונות השנה. ליליות, סיגליות, חמניות וסידורי פרחים אחרים יוצרים את המראה המרהיב בסדרת הפסיפס של חברת סיצ'יס. חלקי הפסיפס עשויים מזכוכית עם המסה של מינרלים שונים ויוצרים למעשה ציור קיר ענק המקנה אפקט של שדה פורח באחת מפינות הבית.
 
 
החומרים המרכיבים את הדוגמאות הם שקופים ובתוכם משולבים גוונים עמוקים ונוצצים, או לחלופין גוונים אטומים יותר בגימור מט. הצבעוניות, יש לומר, תואמת את צבעי הטבע ממש כאילו היה מדובר בתמונה של ואן גוך. התענוג הפסיפסי משווק ב"קאנטרי פלורס" (מושב בני עטרות) ברשתות בגודל 30x30 ס"מ, והמחיר: החל מ-800 שקל למ"ר.

אפשרות אחרת לחיפוי קירות דקורטיביים שמציעים בבני עטרות היא קוביות קרמיקה בעבודת יד של חברת DI TREVISO. המראה הוא של כריות קטנטנות מצופות גלזורה, שמגיעות בגווני אדום, שחור, כתום וחום, בגודל של 1X1 ס"מ, ונמכרות על גבי רשתות בגודל 30x30 ס"מ (מחיר: החל מ- 200 שקל לרשת).
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by