בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
בלי חופה וקידושין 

בלי חופה וקידושין

 
 
לילך וולך, RED

יותר ויותר זוגות צעירים בוחרים לחיות חיים משותפים בלי מוסד הנישואין. על האפשרויות האלטרנטיביות לנישואין מחתונה אזרחית, דרך מעמד של ידועים בציבור ועד הסכם חוזי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מי אמר שמוכרחים שמלה וטבעת? (תמונה: ASAP)
 מי אמר שמוכרחים שמלה וטבעת? (תמונה: ASAP)   
נפגשתם, התאהבתם. אחרי תקופת הרצה וניסיון לקשר החלטתם אפילו לעבור לגור ביחד. אתם כבר לא מגדירים את עצמכם כ'יוצאים ביחד', אבל כשמסתכלים אל העתיד המשותף, לא בהכרח מתחשק לכם לפצוח במסע אל הקייטרינג, השמלה הלבנה, והלחצים המיותרים שמלווים אירוע חד פעמי, שלא ממש מדבר אליכם.

אולי הרעיון של חתונה גורם לעורכם לסמור, או שדריסת הרגל של הדת בתוך האירוע האינטימי שלכם, רחוקה מלמצוא חן. גם זוגות רבים שזהו פרק ב' (או ג' או ד'?) של חייהם לא בהכרח רוצים להעביר את עצמם ואת קרוביהם שוב דרך החופה והקידושין. גם זוגות חד מיניים רבים, וזוגות הנפגשים רק לצורך גידול ילדים, פונים לדרכי התקשרות חדשות.

אז לכבוד עונת החתונות המהבילה, שמובילה כל כך הרבה זוגות אל מתחת חופה, לבושים לבן, בטנם הומה אל הבופה, החלטנו לבדוק – האם בעידן המודרני מתאים לנו בכלל להתחתן? ואם לא להתחתן, מהן האופציות העומדות בפנינו, ואיך כל אחת מהן נתפסת על ידי רשויות המדינה.
 

לעשות את הדבר הראוי?

 
עו"ד אירית רוזנבלום, מנכ"ל ומקימת ארגון "משפחה חדשה", טוענת כי מוסד הנישואין הוותיק כבר אינו רלוונטי לחיינו כיום. "מזה למעלה מ-50 שנה מתרחש תהליך מרתק של הנתקות מן ההסדרים הרשמיים הנעשים על ידי המדינה ו/או מוסדות הדת ומפנים את מקומם להסכמות בין אישויות או במסגרת חוזים בכתב או בעל פה", היא מספרת.

במדינות המערב, אחד מכל שני זוגות אינם נישאים וחיים במקום בסטטוס של ידועים בציבור. בישראל עדיין רק חמישה אחוזים מקימים משפחה ללא מסגרת של נישואין. זוגות ישראלים רבים עדיין בוחרים מתוך שמרנות או לחץ הסביבה, "לעשות את הדבר הראוי" לכאורה, ולבחור להינשא במקום לחיות כידועים בציבור. מדוע?

"ככל שהדבר תלוי באזרחי המדינה," רוזנבלום מנסה להסביר, "קיימים עדיין הבדלים בין נישואים לזוגיות של 'ידועים בציבור' אף שאינם רבים. אנשים חרדים שלא ללכת בתלם, הם רוצים הכרה ממסדית על מנת לייצב את מעמדם החברתי וחשוב להם להיות כמו כולם. בניגוד למדינות המערב, שם יש פתיחות רבה יותר ושוויון מלא בין סטטוס של בני זוג ידועים בציבור ובני זוג נשואים. בארץ עדיין יש מספר מצומצם של הבדלים, אך בעיקר אנשים חוששים מן הלחץ החברתי. כמובן שבני זוג שאינם בני אותה דת, או בני זוג מאותו המין הינם יוצאים מן הכלל, ולהם יש עניין בנישואים רשמיים מאותו טעם של מקובלות חברתית".
 

אז איך בכל זאת נישאים?

רוזנבלום מציינת עוד כי בקרב הצעירים הישראלים, אחוז בני הזוג שאינו חפץ בהסדר נישואין רשמי עולה מדי שנה, וכיום כ-20 אחוזים מן הזוגות הצעירים בוחרים לחיות יחד אך לא להינשא. עדיין, עם זאת, ישנם הבדלים בין הזכויות המגיעות לבני זוג נשואים ביחס לבני זוג שבחרו להיות ידועים בציבור, או לערוך "נישואי חוזה".

"ישנם הבדלים מעטים ההולכים ומתמעטים בין נישואין ל'נישואי חוזה' או ידועים בציבור: זוגות הנישאים ברבנות, מקבלים טיפולי הפרייה עד שני ילדים, יכולים לאמץ ילדים ובמקרה של פרידה לאישה זכות למזונות עד לגירושין. באשר ליתרונות הידועים בציבור או הנשואים בנישואי חוזה: יש זכויות שוות במקרה של התאלמנות, הליכי הפרידה הם פשוטים וקלים, ניתן להגיש דוחות מס הכנסה נפרדים, גם אם בני הזוג שותפים עסקיים וניתן למכור דירת יחיד ולקבל פטור ממס שבח ללא תלות בבן הזוג".

מה הן האופציות העומדות כיום בפני זוג צעיר מבחינת מיסוד הקשר?

ישנן ארבע אפשרויות המקובלות כיום למיסוד הקשר, האחת, כאמור, היא נישואין על פי הדת, לגבי היהודים זו הרבנות ולגבי בני דתות אחרות החיים בארץ יהא זה על פי דתם. ניתן להסדיר את היחסים באופן רשמי המוכר על ידי המדינה בנישואין אזרחיים בחו"ל באותן מדינות המאפשרות לאזרחי חוץ להינשא בהן, כמו קפריסין, קנדה ועוד. נישואין אלו ירשמו במדינה בה הם נערכים ויוכרו כנישואין גם בישראל.

ניתן להסדיר את היחסים בדרך של "נישואי חוזה" הנערכים במסגרת הסכם כתוב ואותם יש לאשר בבית המשפט, או אצל נוטריון. לנישואי החוזה ניתן גם להעניק תוקף בינלאומי, המוכר על ידי מדינות העולם כ"קוהביטציה", כלומרו שותפות ביתית, המקנה מעמד שווה לנישואין. מרבית מדינות אירופה מכירות בהסדר זה.

הדרך האחרונה, הפחות רצויה, היא לחיות יחד ללא כל הסכם כתוב, אלא שבפועל מנהלים בני הזוג משק בית משותף, דבר המקנה להם מעמד של ידועים בציבור. אלא שבמקרה זה, בכל מקום בו ידרש הדבר, יהיה עליהם להוכיח את זוגיותם. כך למשל, לצורך קבלת זכויות בן זוג של עובד (כמו בן/בת זוג של נהג אגד הנהנה מזכויות נסיעה באוטובוס), זכויות ירושה, זכויות פנסיה ועוד. כל הזכויות הללו, תהיינה טעונות הבאת ראיות והוכחות שלא תמיד נוח להביאן".
 
 

גירושים אזרחיים?

תשכחו מגירושים אזרחיים (תמונה: ASAP)
 תשכחו מגירושים אזרחיים (תמונה: ASAP)   
מדינת ישראל מכירה בבני זוג נשואים, בין אם ברבנות ובין אם בנישואים אזרחיים. עם זאת, במידה וכן החלטתם למסד את יחסיכם – אם תמצאו עצמכם לפני פרידה, זרועה של הרבנות עשויה להתערב בפירוק יחסיכם, גם אם לא התחתנתם דרכה.

"באופן עקרוני המדינה מכירה בבני זוג נשואים באופן רשמי, אם זה ברבנות ואם בנישואין אזרחיים. עם זאת הרבנות היא זו שאיננה מכירה בנישואין האזרחיים לצורך זכויות הנובעות מחיי נישואין, כגון מזונות אישה (היא איננה זכאית להם אם נישאה בנישואין אזרחיים) וכד'. מבחינה הזכויות הסוציאליות, בני זוג יזכו באותן זכויות בין אם נישאו כך או כך.

במקרה של גירושין, למרבה הפלא, לא יוכלו אלה שנישאו בנישואין אזרחיים והם יהודים אזרחי המדינה להתגרש באופן אזרחי ועל אף שהמדינה הכירה בנישואין האזרחיים, הם יחוייבו להתגרש בגירושין דתיים ברבנות. אם לא יעשו כן לא יוכלו לבנות לעצמם קשר חדש, שכן עליהם קודם להתיר את הנישואין הללו וזאת כאמור רק ברבנות. מי שבוחר להינשא בנישואין רפורמיים או קונסרבטיביים או לחיות כידוע בציבור אינו זקוק לגט ברבנות. מי שנישא ב"נישואי חוזה" גם אינו זקוק לאישור הרבנות בעת הגירושין.
 
היכן עומדת ישראל לעומת מדינות מערביות אחרות בנושא זה?
"לרשות המחוקקת עוד דרך ארוכה עד שתשתווה למדינות אחרות בעולם, והכוונה היא בעיקר למדינות אירופה. מדינות שונות בעולם מתייחסות באופן שונה למסגרת חיי זוגית בלתי רשומה.

דנמרק, למשל, הינה המדינה הראשונה בעולם אשר הכירה מבחינה משפטית בזוגות בני אותו מין. עוד בשנת 1989 נחקק "חוק הזוגיות הרשומה", שיצר מעמד חוקי מקביל של ידועים בציבור לנשואים. החוק השווה למעשה את זכויות הנשואים לידועים בציבור מאותו מין ושלא מאותו מין.

נורווגיה חוקקה בשנת 1993 חוק זהה ובהולנד ישנו קודקס משפחה "המציע" לזוגות הטרוסקסואלים ולזוגות הומוסקסואלים שלוש דרכי איחוד: נישואין, ידועים בציבור או קוהביטציה -כאשר ניתן לערוך הסכם קוהביטציה בין בני הזוג ולתת לו נופך רשמי.

כמו אספקטים נוספים של המודרניזציה, גם מוסד הנישואים לא מחוסן בפני שינויים, אינטרפטציות פרטיות והתגמשויות. היום עומדות בפני זוגות צעירים מספר אפשרויות להחליט איך הם רוצים ליצור ולממש את הזוגיות שלהם. כפי שחוזים המומחים, אנו עתידים לראות שינויים חקיקתיים ותפיסתיים רבים בשנים שעוד יבואו. העולם המערבי כולו נמצא במגמה של הכרה בצורות משפחה אלטרנטיביות והתקשרויות זוגיות שונות שאינן מערבות את הדת והמדינה במערכות היחסים הפרטיות. גם ישראל צפויה להצטרף למגמה זו, אם גם באיחור (לא) אלגנטי קל.

למידע נוסף – אתר משפחה חדשה>>
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by