בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
על קו הגבול 

על קו הגבול

 
 
רוני להב

למה מציבים לילד גבולות ומתי? והכי חשוב- איך לא נשברים ושומרים עליהם? יש דרכים ויש פתרונות, קודם כל תירגעו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מניפולציה, זה שם המשחק (צילום: lianneviau-flicker)
 מניפולציה, זה שם המשחק (צילום: lianneviau-flicker)   
ההגדרה המילונית לגבול היא "קו דמיוני המפריד בין מדינות או בין אזורים מדיניים או גיאוגראפיים", כלומר, משהו שמגדיר ותוחם. כאשר מתייחסים להצבת גבולות לילדים, הכוונה אינה לחינוך נוקשה או למשמעת כפויה, אלא לבניית המסגרת שבתוכה צריך הילד לתפקד. מסגרת זו מגדירה עבורו את העולם שבו הוא חי, וגם את עצמו. איפה הוא מתחיל ואיפה הוא נגמר.

צורך קיומי

נטע ברכל, יועצת חינוכית ומדריכת הורים לגיל הרך מסבירה לנו מהיכן מגיע הצורך בגבולות, "הצורך קיים אצל התינוק מרגע הלידה, בו הוא נשלף בבת אחת מהגבול הפיזי הברור של הרחם אל האינסוף, ולכן הוא כל כך זקוק 'שיעטפו' אותו בחיבוק. התינוק ישאף להיות קרוב לאמא כל הזמן, כי היא מספקת לו שני צרכים החיוניים להישרדותו: מקור אוכל ומקור חום. כאשר הוא מופרד ממנה, הוא נלחץ ובוכה, וכבר בשלב זה נכנסים לתמונה הגבולות".

מתי מתחילה המיניפולציה?

"בחודשים הראשונים לחייו התינוק לא מספיק מודע לעולם כדי 'להפעיל' את ההורים באופן מניפולטיבי. הוא באמת זקוק לחיבוק, אך עדיין צריך ללמוד את החוקים בעולם שבו הוא חי, למשל שאמא לא תמיד יכולה להתייצב לצדו ברגע שהוא רוצה. חשוב להתייחס אליו ולקריאתו אבל אין צורך להיעמד דום. זה בסדר אם מישהו אחר ייגש אליו לפעמים כשהוא בוכה, זה בסדר לומר לו מרחוק בקול רגוע: "תיכף, אני כבר באה אליך". אם תרוצו אליו בהיסטריה הוא יחוש מיד בדופק הגבוה שלכם ויקבל את המסר שההורה בלחץ ושזה לא בסדר להישאר לבד. בדיוק בניואנסים שבין המסר המילולי מצד אחד והמסר שבין השורות מצד שני, מתחילה להיתפר מערכת היחסים העתידית שלכם עם הילד".
 

מתי מתחלף הצורך הקיומי בבדיקת גבולות?

 
"קשה לקבוע נקודה מסוימת, זה משתנה בהתאם לתינוק. יש תינוקות שזקוקים לעשות את המעבר הזה בצורה איטית יותר. בסביבות גיל שנה התינוק לומד איך העולם פועל ואיך הדברים עובדים: כשאני בוכה אמא באה, כשאמא בלחץ סימן שאני בסכנה. הוא מפתח את 'קביעות האובייקט' - התודעה שמשהו קיים גם כשהוא נעלם מהעיניים.

עד אז, מבחינתו, אם זה לא שם זה לא קיים. הוא צריך לראות את ההורים כל הזמן וכשהוא מוצא את עצמו לבד הוא נלחץ. זהו שלב חשוב מאוד מבחינה התפתחותית. כשהתינוק גדל, הוא מתחיל להבין שהוא יכול להשפיע על דברים, ממש כמו לחיצה על כפתורים במשחק. הוא בודק את כל האפשרויות הקיימות, לומד מה מותר ומה אסור.

בשלב הזה חשוב לבנות ולבסס אמון ביניכם, אם אתם אומרים שאתם הולכים לרגע וחוזרים, חזרו מהר. אם אתם אומרים שעוד שנייה תענו, הקפידו לעשות זאת.

בערך בגיל שנתיים, התינוק מבין שהוא ישות עצמאית שאינה תואמת בהכרח לאמא. בשלב הזה הוא מתחיל לבדוק את הגבולות, בדרך כלל מול האדם שבונה את עולמו ותוחם עבורו את המסגרת, לרוב אמא. הוא לומד את התגובות של ההורים ומה מפעיל אותם".
 

איך מציבים את הגבולות ודבקים בהם?

הגבולות משתנים ממשפחה למשפחה (צילום:hovver family photos-flicker)
 הגבולות משתנים ממשפחה למשפחה (צילום:hovver family photos-flicker)   
"קודם כל מציבים גבולות כדי להרחיק את הילד מסכנות פיזיות כמו חשמל, כביש, חומרי ניקוי ועוד. הבהירו לו שעל אף שהדבר ניתן לביצוע פיזית, הוא אסור. הרחיקו אותו מהמקום ואמרו ברורות: "לא, לפה לא הולכים". סביר להניח שזה ישעשע אותו, כמו משחק, אבל עליכם להעמיד את הגבולות באופן ברור ולהתמיד בכך. רדו על ברכיכם כך שתהיו בגובה העיניים שלו, אחזו בידו, אמרו לו בטון רציני: "סליחה, אבל לכאן אסור לך להגיע" ואז קחו אותו משם. אם לא מצליחים להרחיק אותו מהסכנה, הרחיקו אותה ממנו.

מבחינה התנהגותית הגבולות משתנים ממשפחה למשפחה ותלויים בגיל הילד, אך הכללים לשמירתם זהים: קבעו את הגבולות שלכם מראש, שמרו על חזות אחידה מול הילד וגבו זה את זו בפניו, היו רגועים, רציניים ועקביים. עשו את זה קצר והחלטי וחזרו מיד לשגרה, אין טעם להסביר לילד בן שנתיים באריכות למה זה אסור או לא יפה. הוא עדיין לא מסוגל להכיל את הרגשות של האחר.

אם הילד ממשיך בשלו, למשל מרביץ, הרחיקו אותו. אם הוא לא רוצה לישון במיטה שלו השאירו אותו בה גם כשהוא בוכה, אך אל תתעלמו ממנו: היו לידו בחדר, הרגיעו במילים ובמגע, והעיקר אל תוותרו. אם הילד חי במקום שבו שאר הגבולות לא נשמרים בעקביות, הוא 'ילחם' הרבה יותר זמן. באופן כללי התהליך נמשך בין ימים ספורים לחודש. הקפידו לשדר שלווה וביטחון ולא לחץ או ייסורי מצפון ליד הילד, כדי שהוא לא יחוש בזה 'וישתמש' בזה נגדכם.

גבולות משמעם גם סדר יום ברור, שגרה המקנה לילד ביטחון ועוזרת לו לדעת למה לצפות. בדקו עם עצמכם עד כמה אתם מאמינים בגבול שקבעתם ובטוחים בו, זה יקל עליכם לקיים אותו. הפגינו מידה של דוגמה אישית בשימור ובכיבוד הגבולות, מי שהופך להיות הורה לוקח אחריות על אדם אחר ועליו לשנות את החיים שלו בהתאם".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by