בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
קלולס בצימר 

קלולס בצימר

 
 
שחף איל

שחף איל נסעה לחפש רומנטיקה בצימר בצפון. היה לה ירוק, שקט ונהדר לחמש דקות שלמות. אז התחילו לבעוט בה, לזרוק אותה לשלוליות בוץ, ולהצמיד לה את הבקתה הרומנטית לרפת. קלולסית בצימר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
פסטורליה היר ווי קאם. סלון בטבע (FLICKR, YanivG)
 פסטורליה היר ווי קאם. סלון בטבע (FLICKR, YanivG)   
כמה פעמים החלטתם שצריך לקחת פסק זמן, לנקות את הראש ולנפוש לצפון? כמה פעמים באמת עשיתם את זה? וכמה ימים באמת נשארתם שם לפני שהשקט הצפוני התחיל להרעיש לכם בבטן?
 

יום ההחלטה או: מה זה לעזאזל חצי רומנטי

לב חצי רומנטי, בלי אנרגיות טובות. קשה להחליט (ASAP)
 לב חצי רומנטי, בלי אנרגיות טובות. קשה להחליט (ASAP)   
ההחלטה לנפוש בצפון היא קלה, הבעיה מתחילה עם ההכנות. איך בדיוק מוצאים צימר? מסתבר שיש בערך 300 אתרים שמציעים 3000 צימרים, עם בערך 100 אפשרויות לכל יחידה. בקתות רומנטיות וחצי רומנטיות (מה זה חצי רומנטי? האם מדובר במערכת יחסים לא יציבה?), מערות אהבה, ביתני עץ או אבן, עם ג'קוזי שצופה על הרי נפתלי או כזה שצופה על הרפת.

אפרופו מערות רומנטיות, גם בקטגוריה זו יש כל מיני אפשרויות: מערת המגע, מערת הקליק, מערת התשוקה, מערת האנרגיות הטובות ועוד. בקיצור, אם אתם חושקים בצימר רומנטי, כדאי שקודם כל תחליטו באיזה מצב נמצאת מערכת היחסים שלכם. אני למשל חשקתי במערת התשוקה אבל אז שאלתי את עצמי פתאום: אם אני מוותרת על האנרגיות הטובות, מה זה אומר עלי?

היום בכל אתר צימרים שמכבד את עצמו יש לא רק תמונות, אלא גם סיורים וירטואליים. בחלק מן האתרים זה כל כך מושקע, עד שכמעט נרטבנו ממי הג'קוזי. קחו בחשבון שיש דבר אחד שאותו לא מצליחים להעביר בתמונות, וזה גודל החדר. וכן, במקרים הללו, הגודל בהחלט קובע.
 

יום היציאה או: אספרסו בטבע

הבטיחו משהו דומה, בסוף קיבלנו בוץ (FLICKR, just jane)
 הבטיחו משהו דומה, בסוף קיבלנו בוץ (FLICKR, just jane)   
מצוידים במפות ומצב רוח נפלא, אנחנו יוצאים לדרך. כבר ביציאה מתל אביב אנחנו מכניסים את עצמנו למצב רוח צפוני, ופתאום ממש לא אכפת לנו שמישהו עוקף אותנו מימין או נוסע לאט מידי. הכל מתקבל בברכה ובסבלנות. נכון שכבר יצא לנו לנסוע בכביש החוף, אבל הפעם אנחנו מתחילים להתפעל מהנוף הירוק כבר מאזור רישפון. עדיין לא הגענו לצפון אבל מתחשק לנו קפה. אז נכון, אנחנו קונים אותו בתחנת דלק באיזה סניף של תאגיד ענק, אבל שותים אותו מתחת לעץ ירוק בשולי הדרך. אם כבר טבע, שיהיה גם בשלוק.
 
 

היום הראשון או: כינרת מהממת וכאפה מיען

כזה אין בתל אביב. מבט עקום מהיען הבועטת (FLICKR, johpan)
 כזה אין בתל אביב. מבט עקום מהיען הבועטת (FLICKR, johpan)   
אפשר לנסוע לגליל העליון דרך ראש פינה, לעלות עד למעלה בין בתי האבן, לשתות קפה באחד מבתי הקפה המיוחדים באזור ולהשקיף משם על נוף צפוני מהמם. אנחנו בחרנו לנסוע דרך הכינרת, וכשחלפנו על פני קיבוץ כינרת, הבנתי לראשונה את המשמעות של השיר של נעמי שמר שם הרי גולן, רק הושט ידך וגע בם. כשאנחנו יושבים על החוף ומביטים למעלה כל הרי הגולן פרושים לפנינו, והמראה אכן נפלא. עצרנו באזור קיבוץ האון לבקר מכרים והוזמנו לבקר בחוות היענים. חברתי ליטפה בשקט חמור קטן כאשר לפתע הרגישה חבטה קטנה בגבה: אחת היענים פשוט נגחה בה והפילה לה את בקבוק השתייה. חברתי נשבעה שתנקום, ובהמשך הכתבה היא אף תצליח.

הפסטורליה, בשילוב הנגיחה, רמזה לנו שהגיע הזמן ללכת להתארגן בצימרים שלנו. נסיעה קצרה במושב להכרת השטח, הבהירה לנו שיש כאן לא פחות בתי הארחה מבתים רגילים. הצימר שלנו היה ממוקם בין עצי פרי ובוסתני גפנים הפרוסים תחת הרי נפתלי. היתרון של הבקתות הרומנטיות על פני בקתות רגילות, הוא הבידוד שלהם. כל כך שקט ונעים מסביב עד שמבלי לשים לב, התחלנו ללחוש במקום לדבר.

החדרים היו כצפוי קטנים ולא ממש הזכירו את הסיור הווירטואלי באינטרנט, אבל הערסל נראה בדיוק כמו בתמונות, והוא אכן עשה את העבודה. ברגעים כאלה, תל אביב נראית רחוקה מתמיד. אחרי שנחנו מספיק, הגיע הזמן לצאת לטיול טרקטורונים. אם באתם בעונת הקיץ אל תצפו להרבה, הנוף אחלה והכל, אבל נסו לבקש טיול אתגרי במים ותקבלו שמש יוקדת ונסיעה בתוך שלולית בוץ. אני מניחה שבאביב זה אחרת.

בערב הלכנו לאכול במסעדת "נחלים" שבקיבוץ הגושרים. מסעדה מצוינת באווירה קסומה, ממש על גדות המים. חברתי, שנפגעה עד מאוד מהתנהגותה הבלתי הולמת של היען, הזמינה סטייק יען. עד היום היא טוענת שזה הסטייק הכי טוב שאכלה בחייה.
 

לילה ראשון או: עכבר הוא לא אוגר חמוד

פסטורליה, ולא בגרוש (FLICKR, chany14)
 פסטורליה, ולא בגרוש (FLICKR, chany14)   
שבעים אך עייפים, התקפלנו ללילה. בשלב מסוים הצטרפו לקולות הטבע הקסומים גם קולות אחרים שלא הצלחתי לזהות, סוג של כרסום קל ויציב. הקולות הללו התגלו בדמותו של עכבר אפור. לא משנה כמה פעמים ליטפתי אוגרים ולא משנה שזה נראה ומרגיש בדיוק אותו הדבר, אני לא ישנה בחדר אחד עם עכבר. לאחר ניסיונות רבים לתפוס את הממזר הערנו את בעל הצימר. הוא סירב להתרגש וטען שמדובר בסך הכל בעכבר חמוד. אני מאוד מצטערת, הודעתי לדמות הפסטורלית ההזויה, אבל לא שילמתי כסף על בקתה יוקרתית רומנטית בשביל לחלוק אותה עם עכבר. עייפים וכועסים מצאנו עצמנו צועדים באמצע הלילה לחדרון קטנטן על יד הרפת.
 

היום השני או: געגועים לירקון

געגועים לנייד וחיבור לאינטרנט. תל אביב בלב (FLICKR, manogamo)
 געגועים לנייד וחיבור לאינטרנט. תל אביב בלב (FLICKR, manogamo)   
למחרת בבוקר צעדנו עייפים לכיוון רחבת הצימר היוקרתי שלנו, אכלנו ארוחת בוקר כפרית ונאלצנו להסביר לנוכחים היכן בילינו את הלילה. לגלי הצחוק המהדהדים של חברינו, שבילו את הלילה במערת תשוקה או במערה חצי רומנטית, אבל לא בבקתת העכבר או במערת הרפת, סירבנו להצטרף. אחרי ששבענו ונהנינו עוד קצת מנפלאות הערסל, הלכנו לטייל במושב. בעל הצימר סיפר לנו על כניסה סודית ומיוחדת לתוך נחל החצבני. נכנסו מעט פנימה וגילינו פיסת גן עדן: שטח מוצל וגדול, מלא בצמחייה אופיינית למקום, ממש על גדות הנחל. אפשר לשבת על הסלעים ולשכשך את הרגלים במים, ואנחנו נזכרנו משום מה, לא בלי מעט געגועים, בנחל הירקון הקסום שלנו.

המים עשו לנו חשק לעוד והחלטנו לעשות מסלול קיאקים בירדן. הסתבר שהטבע, מהיען הבועטת דרך הרפת הריחנית, התעקש גם כאן להגיד את המילה האחרונה. חברתי, שישבה מאחור בסירה, וידועה כמי שאוהבת לדבר הרבה, השתתקה לפתע באופן מחשיד. הסתובבנו לאחור והבחנו שהיא לא נמצאת על הסירה. לפני שהספקנו להבין מה קורה שמענו את קריאות המצוקה שלה, כשהיא אוחזת בחתיכת ענף שבור ומנסה לא לטבוע. לאחר שהצלנו אותה התפנינו להסיק שתי מסקנות עיקריות: אחת, אסור לתת למים הרדודים להטעות אתכם, הזרמים במים חזקים מאוד ולא כדאי להקל ראש בעניין. שנית, מי שצחק בבוקר על תקרית העכבר, עלול למצוא את עצמו בצהרים אוחז בענף שבור בעודו נחלם על חייו.

בשלב הזה כבר מצאתי את עצמי מציצה בפלאפון כמה פעמים, בודקת אם חיפשו אותי ותוהה איפה לעזאזל מתחברים כאן לאינטנרט. וכן, הדיבור האיטי והרגוע של תושבי הצפון התחיל לעצבן אותי. הגיע הזמן לחזור לתל אביב.
 

בשנה הבאה בחצבני

אז היה כיף והצפון באמת מדהים ביופיו, וכשחזרנו לתל אביב התקשינו להסתגל לרעש צפצופי המכוניות. במשך כמה ימים לא הפסקנו להרצות לכולם כמה מדהים וחשוב לנסוע לצפון, וכמה אנחנו מתכוונים לעשות את זה מעכשיו לפחות פעם בחודש. מאז, כמובן, עברה כבר שנה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by