בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
רוק-אנד-רול בייבי 

רוק-אנד-רול בייבי

 
 
איילה פפירני-יניב

עוד בזמן היותו בבטן נחשף תינוקך למוסיקה, צלילים וקולות. איזה מוסיקה כדאי להשמיע לו ובמה זה תורם להתפתחות שלו? חשיפה לצלילים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בייבי בום-בום-בום (צילום: photos.com)
 בייבי בום-בום-בום (צילום: photos.com)   
כמעט כל הורה עייף ואוהב, הפוקד את האינטרנט חדשות לבקרים, במטרה לשפר את יכולתיו הפיסיות והמטאפיסיות של עוללו, מכיר את המושג "אפקט מוצארט". זוהי בעצם כותרת לתוצאות מחקר מ-1993, במהלכו סטודנטים שהאזינו ליצירה קלאסית במשך 10 דקות לפני תחילת מבחן, שיפרו את ציונם הממוצע. המושג פתח את המירוץ של קלטות ה"ביבי מוצארט" למינהן.

הרעיון המסחרי מתבסס על ידע אינטואטיבי ועתיק. התקשורת המוזיקלית עם תינוקות, או השפה ה"אימהית" המתנגנת, רווחת בכל התרבויות האנושיות וגם בביתנו. עוד לפני המילה הראשונה, מוכיח תינוקנו יכולת מופלאה להגיב לצליל "מתיילד" ואימהי שלנו, למוסיקת היפ-הופ ואפילו למוש בן ארי. יתרה מכך, מערכת השמיעה של התינוק פועלת כבר בשלושת החודשים שלפני הלידה, זאת אומרת שהכל מתחיל הרבה קודם. אז כשהמוסיקה מתנגנת בחוץ מה בדיוק קורה שם, במוח הזעיר שבתוכנו? האם יש אמת בהתייחסות הנשגבת למוסיקה? וכיצד היא באה לידי ביטוי כשתינוקנו כבר מחייך אלינו?
 

צאצא מוסיקלי

 
התפתחות הקשרים במוח, תלויה באופן ישיר בכמות הגירויים החושיים אליהם נחשף התינוק. את הגירוי המוסיקלי המוח מעבד באופן הירארכי ומבוזר. בשלב הראשוני של תפיסת הצליל מעורבת קליפת המוח המקבלת קלט מהאוזן וממערכת השמע הנמוכה דרך התלמוס. התפיסה המוקדמת כוללת את הפריטים המהווים בסיס למנגינה.

מבדקים שנערכו בתינוקות הוכיחו את היחס המולד בינם למוסיקה. הצאצאים מבחינים בין שני טונים מוזיקליים סמוכים, שינויי מהירות הנגינה של המוזיקה ובמקצב. הגאונים הקטנים אפילו מזהים מנגינה כאשר מנגנים אותה בסולם אחר. מחקר מ-2002 מצא שמנגינה היא סוג של מזור רפואי
כשסייעה להפחית "גאזים" בקרב תינוקות ואף עזרה לייצב נשימתם של ילדים חולים, להפחית רמות של דחק ולהחלים.
 

צלילים לנפש

דליה אלוני, פסיכולוגית חינוכית, מסבירה שהשפעת המוסיקה על העובר היא הרבה מעבר להתפתחות עצבית "מחקרים מצביעים על כך שחוויות מוסיקליות מוקדמות מותירות את חותמן במוחו של הילד גם כאשר הוא בוגר"

אז באמת רצוי לקנות בטהובן לשליש השלישי?
"לא רק. כל אם יכולה להציע לתינוקה בעודו ברחם חשיפה לקולה, טון משתנה, צלילים שונים מהסביבה ומוסיקה. העובר חשוף לקצבים פנימיים של לב האם, קולות מערכת העיכול, קולות מערכת הנשימה ורעשים חיצוניים. קצב הלב יוצר תחושת ביטחון אצל העובר מאחר וזהו קצב שאינו מפסיק, בניגוד לשאר הרעשים שמופיעים וחולפים באופן לא סדיר. לחן בעל קצב מוגדר, עשוי לתרום לתחושת הביטחון של העובר ומודעות לעולם שמחוץ לרחם, שגם הוא מאופיין במקצבים שונים."

למוסיקה תפקיד לא קטן בהשרדות, בהתפתחות בהבעה רגשית ותקשורתית. מחקר בנושא טיפוח תקשורת רגשית מ-1995 קבע כי היכולות המוסיקליות המולדות האלה מתבססות ומורחבות במהלך אינטראקציות עם ההורה. הן מספקות אפשרויות להבעת מגוון רגשות וויסות של ההורה והילד ומקדמות תפקודים תקשורתיים-חברתיים.

כיצד המוסיקה מעוררת תקשורת רגשית?
"הורים שרים לילד מיום היוולדו בשל האמונה שלמוסיקה יכולת להביע רגשות, למשוך את תשומת הלב, לשעשע ולהשפיע על מצב הרוח. הורים גם מדברים אל ילדיהם עם "מוסיקה" שונה. כשהילדים גדלים, אנו משתמשים בשפה לשיח, אבל גם למתן הוראות. המוסיקה אינה מפרידה אלא יוצרת שיתוף בין להורה וילד."

השירה לילדנו מאופיינת לרוב במקצב איטי, קול גבוה ומלא רגש. שירי הילדים כוללים שירי ערש ושירי הפעלה ומשחק לתינוקות, כמו "עשר אצבעות לי יש...".
"מאפייני השירה המוכוונת לתינוק דומים למאפייני הדיבור-המוכוון לתינוק. זה האחרון מהווה מרכיב משמעותי בסגנון ההתקשרות, בהפחתה של תחושות דחק אצל התינוק ובתקשורת של רגשות. יתרה מזאת, נראה כי אחד הדברים המשותפים למוסיקה ושפה בינקות הוא תפקידם המשמעותי בתקשורת רגשית בקשר הורה-תינוק. "
 
 

להרגיש כמו נינט

הקו הדק המקשר בין חוויות חיינו לאופן בו אנו מגדלים את עוללינו, עובר גם כאן, בתוך המנגינה.
מחקר קנדי מ-2003 ביקש לבחון שכיחות של פעילויות מוסיקליות בקרב אימהות ותינוקותיהם, בני 7-9 חודשים. התוצאות הצביעו על קשר בין העיסוק של האם לזמן שבילתה עם התינוק ולשירה. דווקא אמהות עובדות שרו יותר לתינוק, בעיקר אם היו בעלות עבר מוסיקלי. 79% מהאימהות דיווחו שהן משמיעות מוסיקה לתינוקותיהן. 93% דיווחו שהן שרות לתינוק. אימהות מהגרות שרו לתינוק בשפת אימן ומרבית האמהות דיווחו על שירה והאזנה, כשנתח השירה היה נתח גדול.

דליה מסכמת את הקשר בין נפש האם לנפש הקטנטן :"מעניין לציין שרפרטואר השירים של אימהות היה מאד צפוי וסטריאוטיפי. הוא כלל בעיקר את שירי הילדות של האמהות, רשמים לא מודעים שנחרטו בהן. המוסיקה, ללא ספק, מהווה מעין "לפיד" תרבותי שאימהות מעבירות לילדיהן."

אכן כמו שכתב אבא של דניאלה ושרונה פיק "מוסיקה, ללב היא חודרת ומרגיעה." אבל לא רק. היא מפתחת פנים וחוץ, משביחה אינטרקציות ומסייעת לכמה אמהות להרגיש קצת כמו נינט, אפילו לדקה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by