בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
ילד סבון 

ילד סבון

 
 
ניר פרח, Red

ניר פרח, קופירייטר ואבא טרי, סוקר פרסומות שמיועדות לקהל ההורים. בכתבה השניה בסדרה הוא מהרהר ביחסים בין אימו לנכד שלה, וצופה שחורות: טביעות ידיים על קיר הסלון, כתמים על הספה וסבתא מודאגת. מזל שמפרסם של חומרי ניקוי מבין לליבו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מסיבה לא ברורה, שטרם נמצא לה הסבר אבולוציוני, ילדים בדרך-כלל לא נולדים עם חוש מפותח מדי לסדר וניקיון. איפשהו בין הריפלקסים הפרה-היסטוריים של המציצה והאחיזה, הלך לאיבוד האינסטינקט החייתי של להימנע מלהעיף פתיתים מהשולחן לרצפה.

במקביל להכנה הנפשית ללידה שלי ושל זוגתי, מדי פעם ניקר לי בראש התסריט של הילד הקטן שמחולל שמות בבית ההורים שלי. ואל תבינו לא נכון, ההורים שלי מתים על הקטנצ'יק. שישה שבועות הוא איתנו, וכל שניה שההורים שלי רואים אותו מלווה בממוצע ב-47.2 תקתוקי מצלמות ("גילה! תביאי את המצלמה! הוא פוקח עיניים! נו, גילה, מהר, העיניים נעצמות!"). אבל מבעד לאנחות רוויות הנחת של אמא שלי, אני קולט בזווית העין שלה רעד לא-רצוני, עדות יחידה למה שעובר בתת-מודע שלה.

כי המלאך הקטן והטהור שמוטרד עכשיו מהפלאשים של המצלמה, הוא אותו טאליבן שעתיד יהיה להשאיר טביעות ידיים על הקיר המסוייד למשעי בסלון, ואפילו (אזהרה: קוראים עדיני נפש מתבקשים להפסיק לקרוא עכשיו) להניח כוס מים קרים על השולחן בסלון, בלי תחתית.

כל אותן סבתות פולניות ש"מכינות את הבית לעוזרת", מנקות ביחד איתן, ומעבירות סמרטוט אחרי שהעוזרת הולכת. כל אותן סבתות שמכסות את הספה בסלון עם סדין, מגהצות את הגרביים, או מנקות את הטיפות שנותרו על מקלחון הזכוכית אחרי המקלחת (עזבו, סיפור ארוך). כל אותן סבתות טריות ייצטרכו לעשות מהר מאוד חשבון מהיר בין הדחף לסטריליות, ובין החוק האוסר על הכאת ילדים בגין נגיעה בקיר.

אבא ואמא שלי יבינו, באיחור אופנתי של 30 שנה בערך, שאי-סדר זה דבר שעומד לפרוץ אליהם הביתה. אז מה עושים? נראה לי שהם ידחיקו את אי-הנוחות. הם פשוט ייתעלמו מהארמגדון שהוא ישאיר מאחוריו. לא מתוך אחוות כרומוזומים, אלא מתוך הצורך לשמור על שפיות. אבל רק עד שנלך: שניה אחרי הפרידה ליד האוטו, הנפנופים מהחלון והנוף שמתרחק במראה באוטו, אמא שלי תעשה "אחורה פנה" ותשב לקרצף את ה"חורבה" שנשאיר מאחורינו.

כסאות יורמו, ספות יידחקו, מטאטאים יוזנקו ודטרגנטים יישפכו כמים. לכו תדעו איפה הוא נגע. ממש כמו האמא של הילד המתוק בפרסומת. אנחנו לא רואים אותה, אנחנו לא יודעים מי היא, אבל כדי לשמור על השקט הנפשי שלה היא מנקה עם תכשיר שמתחבר לפוביה חיידקית קטנטנה: יש לכלוך, את לא יודעת עליו, וכדי לישון בשקט עדיף שתעבירי בבית סמרטוט שספוג ב-Pine Sol.

במקום לדבר במשך 30 שניות בצורה "מדעית" על כושר הניקוי של התכשיר, בחר הפרסומאי של Pine Sol להתחבר לרגש – וזה, תמיד עובד טוב יותר. "מנקה את הלכלוך שאת יודעת עליו. וגם את זה שאת לא". סיסמה גאונית לתכשיר ניקוי. כשאני חושב על זה, אני בטוח שהיא מקועקעת לאמא שלי איפשהו.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by