בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
דע את זכויותיך 

דע את זכויותיך

 
 
שחף איל

ההיסטוריה של המאבק הגאה בארץ לשוויון זכויות רצוף בתקדימים, אנשים אמיצים, ובעיקר – מלחמה ממושכת בממסד. תמונת המצב המשפטית באחת המדינות המפנקות ביותר לגייז מביאה למסקנה אחת: הדרך ארוכה היא ורבה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עם הפנים לעתיד (FLICKR, drab makyo)
 עם הפנים לעתיד (FLICKR, drab makyo)   
"מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין" (מתוך מגילת העצמאות)

מדינת ישראל נוסדה על רקע היסטורי של עם נרדף ומופלה, וזו בדיוק הסיבה בשלה מגילת העצמאות כוללת ביטוי ברור וחד-משמעי לגבי הזכות לשוויון, אשר מובטחת לכל אזרח בישראל. מדינת ישראל אף חתמה על שורה של אמנות בינלאומיות המבטיחות שוויון זכויות אזרחיות, כלכליות, חברתיות ותרבותיות, והאוסרות על כל צורות האפליה והגזענות. מעמדם המשפטי של הומוסקסואלים ולסביות בישראל עבר שינויים מפליגים בשנים האחרונות. אף שהומוסקסואלים אינם נהנים עדיין משוויון זכויות מלא, נחשבות החקיקה והפסיקה בישראל בין המתקדמות בעולם ביחסן להומוסקסואליות.

ובכל זאת, ולמרות כל התקדימים, האפליה הכי גדולה ביחס לציבור ההומוסקסואלי קיימת היום בנושא המשפחתי, החל ממיסוד הקשר הזוגי, הכרה בזכויות של בני זוג, זכויות ירושה, ביטוח לאומי, ועד גידול ילדים. חשוב לציין שלא רק ההומוסקסואלים סובלים מבעיית אפליה כזו, אלא בעצם כל זוג שלא בוחר להתמסד במסגרת דתית. ההבדל נעוץ בעובדה שבני זוג הטרוסקסואלים שאינם נשואים כדת ייחשבו כהורים ביולוגים לילדים. בקרב זוגות מאותו מין, לעומת זאת, רק ההורה הביולוגי יחשב כהורה.
 

המגילה כחוק

 
מאחר ומגילת עצמאות משמשת כחוקה משפטית, הרי שכבר שם כתוב בצורה מפורשת שאין להפלות אזרחים על רקע נטייה מינית, לפחות במישור החברתי והמדיני. קשה להאמין, אם כן, לעובדה הבאה: עד 1988, משכב זכר נחשב לעבירה בחוק. החל משנה זו תוקן החוק לסעיף העונשין והוחלף בניסוח חדש שאינו מונה משכב זכר בין העבירות הכלולות בו. בנוסף, רק בשנת 2000 קבע החוק בישראל את גיל ההסכמה ליחסים הומוסקסואלים על 18 שנה, בניגוד לציבור ההטרוסקסואלי, שם עומד הגיל על 16 שנה.

בשנת 1992, עשתה הכנסת צעד גדול כאשר התקבל תיקון לחוק שוויון העבודה. בתיקון זה נקבע שאין להפלות עובד על רקע נטייה מינית. הבעיה היא שגם כאשר מתקיימת אפליה כזאת, קשה מאוד להוכיח אותה.
 

תחילתו של מהפך

 בכל העולם נלחמים על אימוץ. שלט למען המאבק באיטליה (FLICKR, antmoose)
  בכל העולם נלחמים על אימוץ. שלט למען המאבק באיטליה (FLICKR, antmoose)   
בשנת 1989 הוגשה אחת התביעות המפורסמות בתולדותיו של המאבק לשוויון זכויות בקרב זוגות גייז: תביעתו של יונתן דנילוביץ כנגד חברת אל-על. דנילוביץ חי עם בן זוגו מאז 1979, אך החברה סירבה לבקשתו לקבל כרטיסי טיסה עבור בן זוגו כפי שמקובל באל-על לגבי בני זוג ידועים בציבור. זו הייתה הפעם הראשונה בה הוגשה תביעה לקבלת זכויות שוות עבור הומואים. מימד החלוציות קיבל פוש נוסף עקב העובדה שהתביעה הוגשה כשלוש שנים לפני התיקון לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

בהסתמך על התיקון בחוק לאיסור אפליית עבודה, קבע בית הדין, כי מדיניות אל-על מפלה בשל נטייה מינית, ולפיכך היא בלתי חוקית. אל-על ערערה לבית הדין הארצי לעבודה, ובהרכב מורחב של שבעה שופטים ערעורה נדחה. אל-על לא השלימה עם פסיקות בתי הדין לעבודה, והגישה בשנת 1994 עתירה לבג"צ. בנובמבר 1994 דחה בג"צ את העתירה. בפסק הדין, שמהווה עד היום את התקדים החשוב ביותר בנושא, קבע בית המשפט העליון ברוב דעות, כי מדיניות אל-על פוגעת בזכות לשוויון והיא פסולה.
 
 

גאים בפני החוק

אהבה לגיטימית על משאית, ובפני החוק (FLICKR, Elsie esq)
 אהבה לגיטימית על משאית, ובפני החוק (FLICKR, Elsie esq)   
בשנת 2004 הודיע היועץ המשפטי לממשלה, שבני זוג מאותו המין זכאים לפטור ממס שבח ומס רכישה בעת העברת בעלות בדירה, כפי שזכאים זוגות הטרוסקסואלים ידועים בציבור. מספר פסקי דין נפרדים שניתנו מאז 2004 אישרו הסכמים לחיים משותפים בין בני זוג מאותו מין, אולם עדיין לא נקבע לכך תקדים שיחייב את כלל בתי המשפט. ב-2007 ניתנה הוראה במשרד הבינוי והשיכון לפיה גם בני זוג מאותו המין יקבלו משכנתה בתנאים זהים לזוגות נשואים.

בנובמבר 2004, לאחר מאבק ממושך, אפשר בית המשפט המחוזי לגבר הומוסקסואל לרשת את דירת בו זוגו שנפטר, על אף העדר כל הוראה בצוואה. בעקבות פסק הדין הוגשה הצעה לתיקון חוק הירושה, כך שיתקיים גם על זוגות חד מיניים. ההצעה טרם נתקבלה.

בשנת 1996 הוגשה עתירה לבג"צ בשמו של אדיר שטיינר כנגד שר הביטחון. אדיר שטיינר חי במשך שבע שנים עם בן זוגו אל"מ ד"ר דורון מייזל ז"ל, וסעד אותו עד פטירתו. היחידה להנצחת החייל סירבה להכיר באדיר שטיינר כבן זוגו של חייל צה"ל שנפטר לצורך זכויות הנצחה. לאחר הגשת העתירה הפנה שר הביטחון את הסוגיה למועצה הציבורית להנצחת החייל. שר הביטחון דאז, יצחק מרדכי, החליט להכיר באדיר שטיינר כבן משפחתו של אל"מ מייזל לצרכי הנצחה.
 

ידוע, אבל באיזה ציבור?

הדין במדינת ישראל, כברוב מדינות העולם, אינו מאפשר לבני זוג מאותו המין להינשא ולזכות בהכרה חברתית מלאה בהיותם יחידה משפחתית, על כל הזכויות הנלוות להכרה זו. כמו כן, שורה ארוכה של חוקים מקנה לבני זוג ידועים בציבור מעמד שווה לזה של בני זוג נשואים. ואולם, ברוב המקרים, אין מעמד הידועים בציבור כולל בני זוג מאותו מין. עד היום נעזרים בני זוג רבים בהסכמים משפטיים כדי להגן על זוגיותם בפני וכלפי המוסדות השונים. בנובמבר 2006 ניתן פסק דין תקדימי על ידי בית המשפט העליון, שהורה למשרד הפנים להכיר בנישואין רשמיים שערכו בני זוג בקנדה. אך מלבד נישואים אזרחיים בחו"ל, לא תכיר מדינת ישראל בשום טקס שיעשו בני זוג מאותו המין. לעומת זאת, בני זוג שחתמו על הסכם משפטי לחיים משותפים, מחזיקים בידיהם מסמך המוכיח עבור המוסדות השונים את זוגיותם, וכך מצליחים לקבל חלק מההטבות.
 

לסביות למען סטרייטיות

דגל גאווה מתנוסס בישראל. היסטוריה של מאבק (FLICKR, adam solomon)
 דגל גאווה מתנוסס בישראל. היסטוריה של מאבק (FLICKR, adam solomon)   
בשנת 1996 הוגשה עתירה לבג"צ בשם ד"ר טל ירוס-חקק כנגד כללים של משרד הבריאות בנוגע לטיפולי הפריה. הכללים קבעו, כי רווקה, המבקשת לקבל תרומת זרע, תצטרך לקבל חוות דעת פסיכיאטרית ודו"ח של עובדת סוציאלית. כמו כן, רווקה המבקשת לעבור הפריה חוץ גופית, תצטרך לקבל חוות דעת של עובדת סוציאלית. טל ירוס-חקק חיה עם בת זוגה אביטל ירוס-חקק מאז 1989. הכללים וההנחיות של משרד הבריאות הפלו את אביטל ירוס-חקק בכך שהתייחסו אליה כאל רווקה, שלא חיה בחיי זוגיות, וכן הפלו ללא הצדקה כנגד רווקות. בלחץ שופטי בג"צ ביטל משרד הבריאות את הכללים וההנחיות המפלות. משרד הבריאות אף הינחה את כל המרכזים הרפואיים לטיפולי פוריות כי אין מקום ליחס שונה כלפי נשים לא נשואות. כך, בסופו של דבר, מה שהתחיל כמאבק אישי של זוג נשים, פעל גם לטובת נשים סטרייטיות שאינן נשואות ורוצות להביא ילד לעולם.

תהליך של פונדקאות יכול להתקיים רק אם ההורים המיועדים הם גבר ואישה, בני זוג. בארץ אין אפשרות להגיש בקשה לפונדקאות בשום צורה אחרת.
 

שתי אמהות למתן

החוק מול הדגל. הדרך עוד ארוכה (FLICKR, KiltBear)
 החוק מול הדגל. הדרך עוד ארוכה (FLICKR, KiltBear)   
בכל מה שקשור לגידול ילדים, ברור שקיים הבדל ניכר בין מצבם ומעמדם של בני זוג הומוסקסואלים. האופציה היחידה, על כן, היא אימוץ. בשנת 1999 הגישה האגודה עתירה לבג"צ בשם רותי, ניקול ומתן ברנר-קדיש כנגד שר הפנים. זאת בשל סירובו לרשום את ניקול כאם המאמצת של מתן.

במאי 2000 קיבל בג"צ ברוב דעות את העתירה, והורה למשרד הפנים לרשום את ניקול כאם שנייה של מתן. ביולי 2001 נרשמה ניקול כאמו השנייה, וכך גם מבחינת משרד הפנים, למתן יש שתי אמהות. בהמשך ניתנו פסקי דין נוספים המאפשרים אימוץ קטינים על ידי בת זוגתה של האם הביולוגית. גלית בן שמחון (אשת עסקים מצליחה ובעלת המינרווה) ובת זוגתה הביאו לעולם ילדה לפני כארבע וחצי שנים. היום, אחרי כל התהליכים המשפטיים, קבלה בן שמחון את המסמך הרשמי שאומר שהיא האם השנייה של הילדה. יש מקום לאופטימיות.
 

הדרך ארוכה היא ורבה

יש לזכור כי פסקי הדין של הערכאות הנמוכות אינם יוצרים תקדים מחייב לעתיד, ואינם אומרים בהכרח שפסקי דין אלו יחוקקו בחוק. כך שעדיין כל מקרה עומד לגופו, והדרך להכרה אינה פשוטה. סביר להניח שבמהלך השנים הבאות יימצאו פתרונות ואף יוספו חוקים הגיונים והגונים, ואולי בסופו של דבר, אפשר יהיה לחזור אחורה למגילת העצמאות ולדעת שהחוק הבסיסי שלה, שמדבר על איסור אפליה, אכן קוים. עד אז, כדאי להיעזר בהסכמים וחוזים משפטיים, ומומלץ להיעזר בעורכי דין המתמחים בתיקי " משפחות חדשות". בסופו של דבר, לא מדובר רק בציבור ההומוסקסואלי, כי אם על כל אזרח הרואה עצמו חי במדינה דמוקרטית.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by