בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
קורס הכנה ללידה 
לא רוצה לצאת 

לא רוצה לצאת

 
קורס הכנה ללידה |
 
יפית בן נון

מה קורה כשהעובר בבטן מסרב לצאת? איך מפתים אותו להציץ החוצה לאויר העולם? כל השיטות בפרק האחרון של קורס הכנה ללידה אונליין. שתהיה לידה קלה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כולנו מייחלות, שלא לומר מפנטזות, על לידה טבעית נעימה וקסומה, ללא כאבים ובלי סיבוכים. לפעמים הדרך להפי אנד, רבויה במשוכות עליהן יש לדלג, על מנת להגיע לרגעי האושר. ברכה גל, מיילדת, מורה למיילדות ומדריכת הכנה ללידה בבית חולים בלינסון, ומרכזת תחום בריאות נשים באוניברסיטת ת"א, מספרת על המשוכות שאת עלולה לפגוש, וההתערבויות הרפואיות שיעזרו לך לדלג מעליהן.
 

להתערב או לא להתערב

צא כבר (צילום: sxc)
 צא כבר (צילום: sxc)   
בחיי היום יום, כאשר מישהו נכנס לחיינו הפרטיים ומתערב, אנו מבקשים כי יוציא את האף הארוך שלו מעניינים שלא שלו. בחדר לידה ההתערבות היא לטובתנו "ההתערבויות בחדר לידה הן אמצעי רפואי, ומטרתן לסייע להוצאת הוולד, במצבים בהם סימני הלידה החלו להופיע אבל הלידה אינה מתקדמת כצפוי, יש צורך להאיצה, ולא ניתן להמתין יותר, חייבים להוציא את התינוק החוצה".

חשוב שתדעי כי אומנם פעולת ההתערבות חשובה, אך היא עדיין דורשת את הסכמתך "כל פעולה התערבותית על פי חוק זכויות החולה, מחייבת את הסכמת היולדת, לכן לפני שמבצעים אותה, חייבים להסביר ליולדת במה הדבר כרוך והיא אמורה לתת את הסכמתך". ברכה מבקשת לחזור ולהדגיש כי אינך חייבת להסכים.
 

פקיעה?

 
ירידת מי השפיר, זו שאנו כל כך חוששות שתתרחש במקום ובזמן הלא נכון, מבוששת לפעמים להגיע, גם שכבר הגיע הזמן (כן, לא לחינם זה מזכיר לך את הגברים בחייך) ולכן מבצעים פקיעה.

פקיעת קרומי מי השפיר מבוצעת במידה והאישה התחילה לידה אקטיבית (לפחות שלושה צירים בעשר דקות, פתיחה של ארבעה ס"מ לפחות והראש קצת ירד) ועדיין לא הייתה ירידת מים, הפעולה מזרזת את הלידה ומאפשרת לבדוק את צבעם של מי השפיר: באם הם נקיים או שמא מקוניאלים (כתוצאה מכך שהתינוק עשה את הצואה הראשונית- מקוניום, בתוך הרחם), דבר שעשוי להעיד, על פי מחקרים שנעשו, כי התינוק במצוקה.

כדי שלא תמצאי את החפץ המוזר שהאחות מחזיקה בידה, מאיים, כדאי שתדעי כי הפקיעה מתבצעת בעזרת פוקען (הדומה במראהו למסרגה המשמשת לסריגה במסרגה אחת), תוך כדי בדיקה וגינלית, ואינה כרוכה בכאב, לא לאם ולא לתינוק.

הסכנות בפעולה הן חשש לדלקת של קרומי מי השפיר וצניחת חבל הטבור, אך ברכה מבקשת להעמיד דברים על דיוקם: "אלו סיכונים ברמות שכמעט לא פגשתי מאז שאני מיילדת (30 שנה- י.ב), כאשר מבצעים את הפקיעה בתנאים הנכונים, לאחר התחלתה של הלידה האקטיבית, והיא מבוצעת בידי אנשי מקצוע מיומנים, כמעט ולא קיים סיכון".
 
 

סטריפינג

פעולת הסטריפינג (ולא, אין לזה שום קשר לחשפנות), מטרתה לזרז את הלידה, זוהי פעולה הנעשית במהלך בדיקה וגינלית, האחות מפרידה באמצעות אצבעותיה בין קרומי מי השפיר מדופן הרחם. למעשה היא מרחיבה את צוואר הרחם בצורה מלאכותית, מה שגורם לשחרור הורמונים (פרוסטגלנדינים) הגורמים להתכווצויות הרחם ולתחילת הלידה.

ברכה יוצאת חוצץ: "כל נגיעה בצוואר הרחם היא כואבת אימים, ולכן באופן אישי אני לא ממליצה על השיטה, למרות שאנו מבצעים זאת בעדינות מרובה ורק במידה והיולדת כבר ממש מותשת, ראשו של התינוק למטה הפתיחה גדולה מאוד, והצוואר אינו נוקשה".

הסיכונים בפעולה מהווים חיזוק לסלידתה: "עלול להיווצר קרע של צוואר הרחם, דבר היוצר בעיות ללידות הבאות, וכן היווצרות של שטפי דם".
 

נו כבר

על מנת ללדת צריך צירים, אבל זה לא מספיק. "כשאישה נכנסת למצב של לידה, ואין לה לפחות שלושה צירים בעשר דקות, היא לא תלד. לידה יכולה להתאפשר רק כשיש לפחות שלושה צירים בעשר דקות" קובעת ברכה ומסבירה, "במקרה וקצב הצירים איטי יותר, ניתן לתת לה פיטוצין (זירוז), זהו הורמון סינטטי אשר מכניסים אותו לתוך העירוי, במינון מאוד קטן, ולמעשה הוא מחקה את פעילות ההורמון האמיתי שנקרא אוקסיטוצין, המופרש מיותרת המוח וגורם לצירי לידה ולהתכווצויות הרחם".

גם כאן קיים סיכון: "הפיטוצין יכול לגרום לצירים מרובים, כאשר כל ציר יוצר לחץ לתינוק, והרווח שבין הציר גורם לו לחידוש הספקת חמצן, לכן לתינוק בריא, הצירים אינם מזיקים, אבל ברגע שיש צירים מרובים, ללא מרווח ביניהם, הוא עלול להיכנס למצוקה". ברכה כהרגלה מרגיעה, "זוהי תופעת לוואי שנגרמת בלי השגחה של מוניטור ומיילדת, עם השגחה שכזו היא לא תתקיים".

כמעט בחוץ

"לידת ואקום מתבצעת במקרה אחד בלבד, כאשר קיימת פתיחה מלאה של צוואר הרחם, הראש כבר ירד, אך למרות זאת לא נראה כי התינוק עומד לצאת בדקות הקרובות, וקיימים סימנים של מצוקה עוברית, וירידה חדה בדופק העובר. לידת ואקום מתבצעת במטרה למנוע מצב של חוסר חמצן לתינוק". חשוב לזכור כי התהליך מתבצע אך ורק על ידי רופא, אשר לוקח ואקום ומצמיד לראשו של התינוק ובעזרתו מושך את הראש, למטה והחוצה, לאחר מכן ממשיכים לילד כרגיל.
הסכנות במקרה של לידת ואקום הן קרעים לאישה, בצקת מתחת לעור, ושטף דם מתחת לעור התינוק. וקיים גם פחד מפגיעה פנימית, יש סכנה להיווצרות של חוסר חמצן לתאי המוח".

ממש מהר

עשר דקות והתינוק בחוץ - זהו היתרון של ניתוח קיסרי על פי ברכה, וכן העובדה שהתינוק יוצא בלי שום סימנים עליו, לא מקומט, ללא סימני לחץ, שולי אומנם אבל נחמד. " זהו ניתוח שרמת הבטיחות בו מאוד גבוהה" גורסת ברכה "אך יחד עם זאת, האישה נכנסת לקטגוריה 'בסיכון' כי היא לא עברה לידה אלא ניתוח, ועליה להתאושש מלידה ומניתוח, מכאן שזמן ההתאוששות ארוך יותר מאשר בלידה רגילה, בה האישה מצליחה ללכת תוך יום ולעיתים אפילו תוך שעות ספורות. לעומת ניתוח קיסרי אשר אחריו תתקשה ללכת גם ביום למחרת, ניידותה תפגע והיא תתקשה להחזיק ולהניק את התינוק, דבר שעלול לפגוע בבונדינג בין האם לתינוק". למרות החסרונות, מבקשת ברכה להסתכל על החצי המלא של הכוס "אם קיימת סכנה לעובר או לאם - עדיף ניתוח".
 

סוף טוב

כאן הסתיים לו קורס ההכנה ללידה און ליין. לסיום מבקשת ברכה להעביר אליכן עצה אשר לא תסולא בפז, "לכי לקורס להכנה ללידה בבית החולים בו את מתכננת ללדת, על מנת להכיר את הצוות הרפואי, אפשרויות הטיפול, ומדיניות חדר הלידה. מהניסיון שלי, ההכרות המוקדמת נותנת ביטחון, ומפחיתה פחדים מבית החולים ומהחוויה של הלידה". אז קחי את בן הזוג שלך, וביחד צעדו לכם לחדר הלידה.

שתהיה לידה קלה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by