בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
לא לצדיקים בלבד 

לא לצדיקים בלבד

 
 
דנה פלמון

פעם היו פה כנופיות פשע, היום יש גלידריות יוקרתיות. סיור היסטורי בנווה צדק העכשווית, עם המלצות על הפינות הכי שוות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כמה מסתורי, ככה מגניב. נווה צדק בלילה (תמונה: דנה פלמון)
 כמה מסתורי, ככה מגניב. נווה צדק בלילה (תמונה: דנה פלמון)   
נווה צדק, כמו שכל תל אביבי בן יומו יודע, היא אחד האזורים היותר מגניבים בתל אביב: חנויות מעצבים, גלידריות יוקרה, מרכז תאטרון ומחול. במלים אחרות: מקום אידיאלי לצילום תמונות חתונה. אם נתעניין לרגע בהיסטוריה של נווה צדק, או אפילו נגזים ונסייר בה לפי "מקומות חשובים", נגלה שהיא אפילו מגניבה משנדמה.
 

הסופרנוס בעיר

פעם הסתובבו פה כנופיות, היום מסתובבים פה אמנים (FLICKR, goldberg)
 פעם הסתובבו פה כנופיות, היום מסתובבים פה אמנים (FLICKR, goldberg)   
נווה צדק היא השכונה הראשונה של תל אביב, והוקמה 22 שנה לפני יסוד העיר. כשהולכים בשכונה המטופחת, קשה להאמין שלפני 120 שנה האזור היה שומם לחלוטין: מדבר, ביצות וכנופיות של דרוזים על ההרים שמתפרנסות מגניבות. משמע - במקרה הטוב מרוששות אותך, במקרה הרע - רואות בך משיג גבול והורגות אותך. במקרה השכיח והבנאלי יותר, משאירות אותך להתמודד גלמוד אל מול חיות הטרף שהסתובבו כאן. ואיננו מדברים על חתולי רחוב. כלומר, היהודים שהגיעו לכאן היו אמיצים במובן הרומנטי של המילה, ופסיכים במובן הריאלי. להקים כאן שכונה נשמע בזמנו הזוי כמו לבנות חוף ים ברעננה.

היהודים שהגיעו לנווה צדק הגיעו ברובם מיפו. הצורך בהקמת שכונה מחוץ לחומות יפו המוגנות, והקרובות לחומוס אבו חסן, נבע מסיבות רבות. צפיפות רצינית שנוצרה עקב העלייה הראשונה והשנייה גרמה ללכלוך וזוהמה, שכמובן גורמים למחלות ורמת חיים ירודה, שכמובן גרמו להורדת ערך הבריזה מהים.

סיבה היסטורית נוספת היא סירובם של התורכים למכור שטחים ליהודים. אלה הורשו רק לשכור אותם, וכמצופה מבעלי דירות בתל אביב, התורכים העלו והעלו את מחירי הדירות עד שהיה קשה לעמוד בתשלומים. ואם בנימה רומנטית עסקינן, הרי היהודים שבחרו לצאת מיפו, היו אותם יהודים דתיים ציונים שהחליטו לקחת את גורלם בידם. או כפי שקוראים לזה- ציונות?
 

שלוש גם לך

חתול נח לו על מדרכות נווה צדק (תמונה: דנה פלמון)
 חתול נח לו על מדרכות נווה צדק (תמונה: דנה פלמון)   
אחרי ההקדמה קטנטונת אפשר להמשיך לבית אהרון שלוש. אם נלך קצת צפונה ממרכז סוזן דלל, ואחרי הסמטא של גלידריית "סבתא" ניקח ימינה, נראה מימיננו חורבה די גדולה. החורבה הזאת היא ביתו של אהרון שלוש. שלוש היה מן שילוב של איש עסקים סוציאליסט ורב. כהוכחה לרב תוכלו לראות משמאל לחורבה בית כנסת קטן שהקים, ובקשר לסוציאליסט ואיש עסקים, הרי שתצטרכו לסמוך על הכתבת. בזמנו, שטחים היו נקנים מהתורכים בדרך מעט אחרת מהיום. היית קונה אבן, שמחירה היה נקבע לפי המשקל והגודל שלה, זורק לארבעה כיוונים, מחבר את ארבע הנקודות שהאבן פגעה בהם - וזה היה השטח שלך. שלוש, כפי שהזכרנו, היה גם רב, והאגדה מספרת שהמראה הכללי שלו (כולל השטריימל) היה מעט חלוש. לכן התורכי ריחם עליו ונתן לו שלוש זריקות לכל כיוון. בסופו של דבר, שלוש לא היה כזה חלושס, ובכל איזור נווה צדק, האדמות נרשמו כשלו. עד לא מזמן היה ביתו של שלוש מוזנח והרוס, סיפור ידוע של מלחמות בין צאצאיו ועיריית תל אביב.

אם נמשיך ישר עם הכביש, נגיע לגשר קטן ועלוב שנקרא גשר שלוש. מתחת לגשר עברה הרכבת מיפו לירושלים – 6 שעות, 15 ק"מ. אגב, הגשר נקרא גשר שלוש לכבוד אהרון שלוש, ששבר שם את הרגל כשעבר עם המרכבה שלו, ולכן בנו לכבודו גשר.

אם נחזור לכוון בית שלוש ונפנה ימינה, נעמוד מתחת לביתו של ש"י עגנון. אמנם הוא גר בבית זה רק שלוש שנים, וגם חייב לנו מספר לא מבוטל של נקודות בבגרות בספרות, אך שם פרסם את סיפורו הראשון "עגונות" במאסף הספרותי "עומר". זו היתה הפעם הראשונה שחתם בשם עגנון, עובדה קטנה ולא מפליאה, בהתחשב בעובדה ששמו היה שמואל צ'צ'קיס.
 
 

לפני שהיתה רוחניות, היתה כאן רוח

אפילו הכלב מעוצב. מציצים מתוך מרפסת בשכונה (FLICKR, jonklinger)
 אפילו הכלב מעוצב. מציצים מתוך מרפסת בשכונה (FLICKR, jonklinger)   
נמשיך עם הכביש למוזיאון גוטמן, אמן ישראלי שהנציח את נופי ארץ ישראל הקטנה. לפני שקק"ל קנו את הבית, ודאגה שלא יגיע לאבדון כמו בית שלוש, היה בית זה בית הסופרים. בין 1900 ל-1914 פעלה כאן מערכת העיתון של הפועל הצעיר ובחלק אחר שלו גרו יוסף אהרונוביץ', המייסד והעורך, אשתו דבורה בר און, וכן יוסף חיים ברנר. נווה צדק הייתה מוקד חשוב לפעילות ספרותית ועיתונאית, ובית הסופרים ריכז סביבו את אנשי הרוח של השכונה. אולי היו אלה חיי הרוח והתרבות שהבדילו אותה מהמושבות בארץ, והפכו אותה משכונה של עיר ממש.

נמשיך על אותו כביש (שימו לב בצד ימין לדוכן הספרים הקסום) ונגיע לבית חשוב נוסף - בית רוקח. שמעון רוקח הגיע ליפו בשירות אביו ובמטרה לסייע בגביית מיסים בדרך בין יפו לירושלים. הוא ואחיו עסקו בעבודה ציבורית והקימו את "עזרת ישראל". בחורף 1884 התכנסו חברי "עזרת ישראל" לבקשתו של רוקח, שם סיפר להם על היציאה מחוץ לחומות ירושלים והציע לעשות את אותו דבר גם ביפו.

רוקח נפטר ב-1922. גם ביתו המפואר איים להפוך לחורבה עד שנכדתו, מפסלת השדיים, החליטה לשפץ את הבית. כרגע הבית משמש כמוזיאון שבו שלבה הפסלת את יצירותיה לצד ההיסטוריה של נווה צדק ומפעל חיו של סבה ואביה - ישראל רוקח.
 

הבנים על התורה, והבנות על הבנים

שמאלה בצומת הבאה תוביל אותנו לראינוע עדן, שהוקם ב-1913 והיה הראינוע הראשון של תל אביב. אמנם הוא קצת שונה מסינמה סיטי, אבל בזמנו הוא היה מטורף- 1,100 מקומות ישיבה. משמאל לנו נמצא עמוד התאורה הראשון, וכן הבוטקה של הקיוסק הראשון. שם אמר בזמנו ביאליק "גזזני ואגרשך ועדפיני במלייך", ובעברית- תני לי גזוז, אשלם לך - אתן לך גרוש, ותני לי עודף. לא הייתם מבינים לבד?

מכאן נחמד לחזור לכיוון סוזן דלל. תנו לעצמכם ללכת לאיבוד בסמטאות, הבתים מקסימים, והאווירה מרוממת הנפשות. מרכז סוזן דלל היה למעשה שני בתי ספר, אחד לבנים והשני לבנות, שהוקמו בשנות ה-90 של המאה ה-19 על ידי "חובבי ציון" ו"אליאנס". את הויכוח לגבי שפת הלימוד פתרו כמובן בהגיון בריא - הבנים יתעסקו במסחר ולכן עליהם לדעת צרפתית, כי עברית ממילא ילמדו מהתורה, והבנות צריכות לגדל בנים יהודים כשרים. שני בתי הספר נסגרו מחוסר בתלמידים, 100 שנים אחר כך, ושוקמו כמרכז התרבות והאומנות על שם סוזן דלל, הנחשב ברחבי העולם כאחד המרכזים החשובים למחול עכשווי.

להחלטתכם אם נווה צדק נהדרת בשל יופייה והיוקרה הבלתי מעורערים שלה כיום, שהרי לא צריך להכיר את ההיסטוריה שלה כדי ליהנות מהאווירה, מהגלריות והחנויות המיוחדות. או אולי היא כל כך יפה כי יש לה עבר מרתק, ואופי עתיק ספוג בסיפורים של פעם. כנראה שבמקרה הזה, השילוב הוא שמנצח.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by