בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
מזיזים ת'אוטווה  

מזיזים ת'אוטווה

 
 
יפעל ביסטרי

גותיקה עם בירה, הוקי עם פרחים: דיווחים וטיפים לטיול באוטווה, העיר הצעירה והתוססת ביותר בקנדה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
פסטיבל הטוליפ בעיר הצעירה בקנדה. המלצות וטיפים מהשטח (תמונה: אופיר לנדשפט)
 פסטיבל הטוליפ בעיר הצעירה בקנדה. המלצות וטיפים מהשטח (תמונה: אופיר לנדשפט)   
ברוכים הבאים לבירת קנדה. העיר הרביעית בגודלה בארץ המייפל וההוקי, הוכרזה כבירה על ידי המלכה אליזבת' אי שם באמצע המאה ה-19, בעיקר משום מיקומה הגיאוגרפי – אמצע הדרך בין מונטריאול לטורונטו. המיקום היווה מעין פשרה בין האוכלוסיות הצרפתית והאנגלית, ובד בבד הרחיק את מבני השלטון מגבול ארה"ב – סוג של מדינת אויב באותם ימים.
 
בניין הפרלמנט (תמונה: אופיר לנדשפט)
 בניין הפרלמנט (תמונה: אופיר לנדשפט)   
תהינה אשר תהינה הסיבות, אנחנו בהחלט נהנינו מהתוצאה. אוטווה היא עיר יפהפייה המשלבת ארכיטקטורה גותית מרשימה עם שטחים ירוקים ומים רבים, הזורמים בנהרות אוטווה ורידו (Rideau), ובתעלת רידו אשר קופאת בחורף והופכת למשטח ההחלקה הארוך ביותר בעולם (כשמונה קילומטרים). כיאה לעיר בירה, אוטווה משופעת במבני ממשל אשר חלקם אף מהווים מוקדי תיירות בשל יופיים וייחודם. ביקור בגבעת הפרלמנט, למשל, מתאפשר על בסיס יומי על ידי מדריך או עצמאית. מבנים מתויירים נוספים הינם בתיהם של ראש ממשלת קנדה ושל המושל הכללי. בנוסף, גלריות ומוזיאונים לאומיים רבים פזורים ברחבי העיר וביניהם מוזיאון המלחמה, מוזיאון המדע והטכנולוגיה, המוזיאון האווירי, מוזיאון הטבע והגלריה הלאומית של קנדה.
 

בייוורד – מרכז העיר הצעירה

בחורה חיננית מרוויחה את לחמה (תמונה: אופיר לנדשפט)
 בחורה חיננית מרוויחה את לחמה (תמונה: אופיר לנדשפט)   
מלבד אתרים אלו, בהם לא תספיקו לבקר בסופ"ש אחד גם אם תרוצו מהר יותר מבן ג'ונסון, אוטווה הינה עיר תוססת המציעה לתושביה עשרות מסעדות, בתי קפה ומקומות בילוי לצד חיי לילה מגוונים. המרכז ההומה של העיר הוא שוק בייוורד (ByWard Market). השוק הציורי מכיל חנויות ודוכנים כשוק לכל דבר, אך בד בבד מציע בתי קפה, מסעדות ופאבים המאכלסים את תושבי העיר העליזים. אם כבר בהם עסקינן, יצוין כי מרבית תושביה של העיר מועסקים במוסדות ממשל או בחברות היי-טק. בנוסף, ישנן שתי אוניברסיטאות בעיר, מה שהופך אותה למאוד סטודנטיאלית. נתונים אלו, בעיקר, הופכים את אוטווה לעיר צעירה (כ- 30% מהתושבים הינם מתחת לגיל 25), דינאמית ויאפית-משהו, המזכירה במידת מה את תל אביב.

סוף השבוע של אמצע מאי שטף את אוטווה בקרני שמש חמימות. אנחנו התמקמנו באורגנו'ס, אחת מהמסעדות בקרן הרחובות המרכזיים של בייוורד. בזמן לגימת הבירה הצוננת, ניפק לנו הרחוב אטרקציות לרוב – החל מנגנים חובבים שהפיקו קאברים מוצלחים למדי של פינק פלויד, רדיוהד וסטינג, המשך בבחורה חיננית המרוויחה את לחמה בריצה ברחובות העיר כשהיא נושאת אחריה ריקשה מאוכלסת בתיירים מאושרים (כן, סיפור אמיתי), וכלה בילד בן 8 המממן את יציאתו למחנה שחמט בעזרת ניצחונות מזדמנים על עוברים ושבים. כשהשמש החלה להראות סימני עייפות החלטנו שהגיע הזמן להמשיך הלאה. השארנו כעשרים דולר קנדי (כ-75 שקלים) כל אחד עבור קפה, נשנוש קל ולא מעט בירה.
Oregano's, 74 George Street
 
 

כשההוקי נמכר כמו פלאפל

אוהדי הסאנ'ס חוגגים (תמונה: עמית כהן)
 אוהדי הסאנ'ס חוגגים (תמונה: עמית כהן)   
קצת לפני שעזבנו חשנו תכונה באוויר. ג'רמי וקימברלי, איתם העברנו את השעות האחרונות, הסבירו בלהט: הסנאטורס, קבוצת ההוקי הנערצת של אוטווה, עשויה להעפיל הערב לגמר המזרח אם רק תנצח את ניו ג'רזי. עם המידע החשוב הזה היינו חייבים להכין את עצמנו לחגיגה של ממש, שאכן לא איחרה לבוא. בשעות הקרובות מלאה בירת קנדה בהדי מקלטי הטלוויזיה הבוקעים מכל פאב ומסעדה, לצד קולות מריעים ומקללים של יושביהם. הקריאה החוזרת "Go Sen's Go!!!" הרעידה את רחובות אוטווה ואף המשיכה אל תוך הלילה כשהסאנ'ס עשו זאת וניצחו לשמחתנו הרבה (הזדהות עם קבוצות אדומות מעולם לא היוותה בעיה).

מעבר לעובדה שתמיד נפלא להיות בעיר החוגגת ניצחון, גרם קיומו של המשחק לכך שהצלחנו להשתחל לאחת המסעדות הנחשבות של אוטווה מבלי שהזמנו מקום מראש. ה- Fat Tuesday הינה מסעדת גורמה הממוקמת בלב השוק. כשניסינו להזמין מקום לשבת בערב במהלך השבוע שקדם להגעתנו, המליצו לנו לנסות שלושה שבועות מראש. המסעדה מורכבת משני מפלסים גדולים ומעוצבים המכילים שולחנות ומקומות ישיבה בגדלים שונים. בין שני המפלסים ישנו שטח קטן המשמש להופעות חיות של ג'אז ובלוז מדי ערב. המקום משדר נינוחות וקלאסיות אולם כאשר הוא מתמלא בלא פחות מ-300 סועדים, תחושת הנינוחות נעלמת קמעה, ואף הופכת לסוג של בלגאן נשלט. לצערנו, לא האווירה העליזה במסעדה ולא עליצותנו הנובעת מהיין הצליחו להסתיר את רמת המנות עצמן, שאכזבה במקצת לנוכח מחירן הגבוה. כמובן שלא סבלנו מהביף (32 דולר לנתח מכובד) או מהסטרליון (29 דולר), אך ממסעדה כה מבוקשת ציפינו למעט יותר.
Fat Tuesday, 62 York Street, 613-214-6810
 

מי מתגעגע לסופה-ביט?

פסטיבל הצבעונים. רק דוכן ישראלי היה חסר שם (תמונה: אופיר לנדשפט)
 פסטיבל הצבעונים. רק דוכן ישראלי היה חסר שם (תמונה: אופיר לנדשפט)   
שבעים ובכל זאת די מרוצים, יצאנו אל הרחוב הצוהל. מכוניות צופרות ודגלים אדומים ליוו את דרכנו, בחיפושינו אחר מקום הולם המשלב מוסיקה ואלכוהול. חיי הלילה של אוטווה מתרכזים בשני אזורים מרכזיים. אזור השוק הומה ביותר ומקבץ פאבים ומועדונים רבים מנשוא. האזור השני נמצא ברחוב אלגין (Elgin st.) במרחק של כעשרים דקות הליכה. ההבדל המהותי בין השניים הוא באוכלוסיה. בעוד המקומות באלגין פונים לקהל בוגר יותר (25 עד 35 פלוס), הרי שבמועדונים מסוימים בבייוורד אתם עלולים להצטייר כפדופילים גם אם זה עתה חגגתם 21. יחד עם זאת, ובעיקר אם במסיבות חשקו רגליכם, גם באזור זה תוכלו למצוא מקומות מתאימים. אחד מהם הינו ללא ספק ה- Suite 34. המועדון הדו מפלסי בעל המרפסת המשקיפה על רחובות השוק, מעלה זיכרונות ענוגים מהסופה-ביט המיתולוגי. אנשים יפים ושמחים, אלכוהול טוב במחירים סבירים ומעל הכל – סט מפתיע באיכותו, התאגדו לערב מהנה ביותר. כשהמסיבה נגמרה בשעה 2:30 עם טעם של עוד, לא היה דבר הולם יותר מטעם השווארמה הנפלא, במסעדה הלבנונית העמוסה לעייפה בבליינים ממונצ'סים.
Suite 34, 34 Clarence Street

יום ראשון שטוף שמש עטף אותנו בדרכנו לקפה של הבוקר. ה- Planet Coffee ממוקם בסמטה קטנה ויפהפייה היוצאת מרחוב יורק. הפינה השקטה והקפה המשובח היוו משב רוח מרענן ואירופאי-משהו, בין סניפי סטארבאקס וטים הורטונ'ס המשחיתים כל חלקה טובה. מלבד הקפה, גולת הכותרת של המקום היא המאפינ'ס, אותם אופים במקום. בתמורה לשלושה דולר תוכלו להתכבד במאפין גדול, חם ומפנק אותו תוכלו לבחור מבין שישה סוגים מפתים.
Planet Coffee, 24A York Street
 
ה-Empire Grill: כסאות בר מנצחים (תמונה: אופיר לנדשפט)
 ה-Empire Grill: כסאות בר מנצחים (תמונה: אופיר לנדשפט)   
לאחר פתיחה כה מוצלחת של היום, לא יכולנו לבקש דבר מלבד פרחים. ה- Tulip Festival, או פסטיבל הצבעונים הגדול בעולם הינו אחד מהאירועים היותר מרהיבים המתקיימים באוטווה. כחצי מיליון מבקרים פוקדים את אירועי הפסטיבל הנפרש על פני שלושה סופי שבוע, ומצוין בצורה שונה מדי שנה. פסטיבל 2007 עמד בסימן קידום הידידות בין העמים – ייעודו ההיסטורי המקורי של זר פרחי הצבעוני, כך מתברר. אוהלי ענק המייצגים מדינות מכל רחבי הגלובוס הקיפו במה עליה הציגו רקדנים ורקדניות ריקודי עמים שונים. חסרונם של האוהל הישראלי והצעד התימני הורגש, אם כי התפוגג למראה הצבעונים המהפנט.

כשהשמש הגיעה למרכז השמיים, החל הגרון לשדר למוח מסרים נסתרים אשר תכליתם אחת – בירה. להגשמת תכלית זו נבחרה ה- Empire Grill, מסעדה בעלת מרפסת עץ גדולה המשקיפה אל קרן הרחובות Parent ו- Clarence. ליווינו את הבירה הצוננת בארוחת בוקר אמריקנית סטייל המקום (Empire Breakfast) שכללה שלושה פנקייקים, שלושביצים, האם, בייקון, טוסט ושני פלחי מלפפון (12 דולר). ההמבורגר שניסו החברים שלצידנו (14 דולר) היה נפלא. ואולם, לא האוכל הפך את ה- Empire Grill לסיומת מושלמת לסוף שבוע נפלא. היו אלו כיסאות הבר הגבוהים המקיפים את המרפסת ואשר היוו מקום מושלם להתבוננות מסכמת באוטווה, שעשנו לנו יופי של פיניש לסוף השבוע – עיר יפה, גאה ושמחה בחלקה, השוקקת חופש אורבאני.
Empire Grill, 47 Clarence Street, 613-241-1343

צרפתייה בשקל - יום ולילה במונטריאול
שעשועים בסוף העולם שמאלה (וגם בקנדה)
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by