בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הדיאטה הרצחנית שלי 

הדיאטה הרצחנית שלי

 
 
הדר

הדר התחילה דיאטה לאחר שילד צחק עליה במסיבה. רק אחרי שהתעלפה בטיול שנתי הבינה שדיאטת חסה לא משתלמת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אני הדר (שם בדוי כמובן). לפני 7 שנים, כשעוד הייתי בחטיבת הביניים, לא הייתי הילדה הכי "מושכת" בקרב הבנות. הייתי שמנה, לא מאוד, אבל שמנה, והילדים ממש לא עודדו ופירגנו, להפך. הם היו צוחקים עלי, מחקים אותי, נוגעים לי בבטן ואומרים "איכס! זה רוטט", ודברים מאוד מעליבים.
 

עדיין מתקשה להאמין

 
אני אף פעם לא חשבתי שאני אי פעם אכתוב בבלוג, לא ממבט של מישהו שמכיר חולה, או חולה במחלה עצמה. והנה אני כותבה. אני קוראת בבלוג כבר הרבה זמן, מגיבה מדי פעם, והבלוג הראה לי כאב של הרבה בחורות, נערות, שחוות משהו שאני לא חושבת שאצליח להבין. שכל החיים שלהן נהרסו בגלל המחלה הארורה. אני כותבת, לא בתור מישהי שכתבה את זה, אלא כמישהו שחוותה בום ענקי כשהבינה שמישהו קרוב לה חולה.

לכתבה המלאה
 
יום אחד יצאנו למסיבה ורקדתי, נהנתי, השתחררתי, שכחתי מהמראה שלי לגמרי. עד שאיזה ילד מגעיל זרק עלי כוס קולה וצעק "איכס!! שמנה!! אל תרקדי, אני עוד אקיא". יצאתי משם, בוכה, בחיים שלי לא בכיתי ככה. אף חברה לא הייתה לצידי, כולם עמדו שם וצחקו.

באותו רגע החלטתי! במשך שבוע לא הכנסתי כלום לפה חוץ ממים וחסה, זה כל מה שאכלתי. בהתחלה הייתי אוכלת המון חסה, וזה בכלל לא מילא אותי. הייתי חייבת עוד, אבל הגיע לי המחשבה לראש "אל תאכלי כל כך הרבה חסה! זה ישמין אותך! תוכלי קצת". התחלתי לאכול הרבה פחות, כמעט ולא, הגעתי למצב של 3 עלים ביום, בוקר, צהריים, וערב.

הייתי יורדת המון, ירדתי 20 קילו בחודש, הייתי כל כך גאה בעצמי. חשבתי שהגעתי להישג אדיר! התחילו להחמיא לי על המראה, התחלתי להתאפר, לעשות פן כל יום, נראתי מצויין, והמשכתי עם הדיאטה הרצחנית שלי. חשבתי שכשאני אהיה גדולה אני אזכר וכל כך אתגאה בהתמדה שלי.

הגעתי למצב שבכלל לא הייתי רעבה כבר, אוכל גרם לי להקיא, כל מה שאכלתי זה חסה, רק חסה. היה לנו טיול שנתי בבית הספר, כל כך התרגשתי, כולם קנו ממתקים, חטיפים, ומה אני הבאתי? חסה וירקות (בשבילי זה כמו חטיפים).

התחלנו לטייל, ללכת, הרגשתי כל כך רע, הראש שלי הסתחרר והיו לי בחילות. התעלפתי. לקחו אותי לבית החולים ושם גילו שאני מורעבת, שחסר לי ברזל, ועוד המון דברים. הייתה לי אנמיה קשה. ההרים שלי היו בשוק, הם לא כעסו, הם רק עזרו ופירגנו.

עכשיו, אני בת 21, גובה 1.65, שוקלת 60 קילו. חזרתי לנורמה אחרי עבודה מאוד קשה. ואני מודה לאלוהים שגרם לי להתעלף בטיול. מי יודע מה היה קורה אם הייתי ממשיכה עם זה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by