בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בריאות הנפש 
הקול של הפרעת האכילה הוא לא קול ההגיון 

הקול של הפרעת האכילה הוא לא קול ההגיון

 
בריאות הנפש |
 
לירן רוגב

הקול של הפרעת האכילה הוא לא קול ההגיון, אלא רק עוד מניפולציה שנועדה לעורר שנאה עצמית, ייאוש וחוסר אונים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
סיפור הודי עתיק מספר על חמישה עיוורים שפוגשים לראשונה בחייהם פיל. אחד מהם ניגש והתחיל למשש את הזנב, השני את האוזניים של הפיל, השלישי מישש את החדק, הרביעי את הרגליים, והחמישי את החיטים.
 
 
ההודי העיוור הראשון אמר: "אה... פיל זו חיה דקה וארוכה כמו נחש".
השני אמר: "מה פתאום? פיל זו חיה שטוחה ורחבה כמו שטיח!".
השלישי אמר: "מה? פיל זו בכלל חיה עגולה ומחוספסת, כמו צינור!".
הרביעי אמר: "פיל זו חיה עבה ויציבה כמו עמוד".
והחמישי אמר: "על מה כולכם מדברים? פיל זו חיה קשה כמו עצם וחדה כמו שן!".
מוסר ההשכל של הסיפור הוא זה: המציאות תלויה בנקודת המבט (או במקרה הזה, בחוסר נקודת המבט) ולפעמים מציאות אחת היא בסך הכל קצה הזנב של מציאות אחרת.

והקשר להפרעת אכילה? כבר כתבתי פעם שאחת התחפושות האהובות על הפרעת האכילה היא "קול ההגיון", המציאות, זו שאומרת את מה שכולם חושבים ולא מעיזים לומר. אבל ההגיון של הפרעת האכילה נוטה להיות חלקי, במקרה הטוב, והמציאות על פי הפרעת האכילה היא תחושה יותר מאשר עובדה.

לכן, כשמישהי אומרת לי "אני יודעת שאני לא יכולה להתגבר על זה", אני מבין שהיא תופסת את המציאות ככזו, אבל בודק אם מה שהיא בעצם אומרת זה "התחושה שלי היא שאני לא אצליח" או "אני מפחדת" או אולי "קשה לי". כשמישהי אומרת "אני מגעילה" או "אני לא שווה", מה שהיא אומרת זה שהיא מרגישה שהיא מגעילה או לא שווה. וזה הבדל משמעותי. כי תחושות משתנות, וזה שאת מרגישה כך לגבי עצמך בהווה לא אומר שתמיד תרגישי כך.
 
בפעמים אחרות ההגיון של הפרעת האכילה הוא מעגלי: "אני כישלון מוחלט, לכן אני צריכה לעמוד בסטנדרטים של הפרעת האכילה, אני לא עומדת בהם (ואי אפשר אף פעם לעמוד בהם), סימן שאני כישלון מוחלט" וכך הלאה. אם מאמינים שהקול של הפרעת האכילה הוא באמת קול ההגיון, קשה להיחלץ מהמלכוד. אבל הקול של הפרעת האכילה הוא לא קול ההגיון, אלא רק עוד מניפולציה שנועדה לעורר שנאה עצמית, ייאוש וחוסר אונים. הפרעת האכילה אולי יוצרת בלבול בין תחושות לבין עובדות.

העובדות האמיתיות? הן מראות שניתן להתגבר על הפרעת אכילה ולחיות חיים מלאים בלעדיה. אז זה שאת מרגישה מיואשת לא אומר שתמיד תרגישי כך. וזה שאת מרגישה כישלון לא אומר שזו המציאות. גם אם כרגע נראה לך שכן – עצרי רגע לבדוק אם את לא מתבססת על זנב של פיל.

פורסם בבלוג "לנצח את הפרעת האכילה" של לירן רוגב - פסיכולוג, מתמחה בטיפול בהפרעות אכילה במסגרת עמותת "שחף"

לקבלת עדכונים ב-RSS על כל מדורי נענע אקטואליה, העתיקו את הלינק המצורף:
http://rss.nana10.co.il/?s=126&Cat=10576

להסבר על RSS
 
 

משחקי שליטה

אחד השקרים ה"אטרקטיביים" יותר של הפרעת האכילה היא השקר שהיא מוכרת בנוגע לשליטה. הרבה פעמים הפרעת אכילה מתחפשת לדרך להשיג שליטה בעולם של אי ודאות וחוסר אונים.

הצורך להיות מוזן הוא אחד הצרכים הבסיסיים ביותר, אולי הבסיסי ביותר, של המין האנושי (ולא רק של המין האנושי, גם של מינים אחרים). הפרעת האכילה מוכרת אשליה שניתן יהיה לשלוט בצורך הזה, ובכך בעצם להשיג שליטה בגוף/ במראה/ ביצרים ורצונות/ בחיים בכלל. עבור מי שחוותה אובדן שליטה בחייה, הפיתוי הזה יכול להיות גדול מאד.

לכתבה המלאה
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by