בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
שמנה מחפשת אהבה 

שמנה מחפשת אהבה

 
 
דפנה הוכמן

היא ניסתה את מזלה באינטרנט ומהר מאוד הגיעה למסקנה: אהבה לא באה בקלות כמו הקלוריות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ואם לא בא לי לשים תמונה? (תמונה: ASAP)
 ואם לא בא לי לשים תמונה? (תמונה: ASAP)   
זה קרה לי ממש היום: נכנסתי לשירותים הציבוריים והיתה שם מראה. הדבר הכי אכזרי שיכול לקרות לשמנה, זה כשהיא רואה את עצמה במראה. האמת הזאת, העירומה, כשאת ניצבת מול עצמך אחת לאחת, ורואה שאת נראית כמו שניים וחצי איש.

גם למצוא אהבה כשאת שמנה זה לא פשוט. אם לא די שאת שונאת את עצמך, איך תמצאי עוד ישות שתאהב אותך? ולא מדובר כאן על אבא ואמא שלך, שכנראה תמיד יאהבו אותך, אין להם ברירה.

ביגוני הגדול ובחיפוש אחרי הגבר המושלם, פניתי לאתר היכרויות. פתחתי כרטיס והתחלתי להתכתב עם אנשים שפנו אליי. לא פנו הרבה, אולי כי לא הכנסתי תמונה. וזה לא שאני נראית כל כך גרוע. עם זאת, כשאת שמנה, קשה לעשות לעצמך יחסי ציבור מי יודע מה.

טוב, זה לא סוד שכל גבר רוצה שתשלחי תמונה. הכנתי לי כבר רשימת תירוצים מכובדת, מהתירוץ האישי ("אני לא מאמינה בתמונות") ועד הלוגיקה הבלתי ניתנת לוויכוח ("האופי חשוב מהיופי"). אבל הגברים לא קונים את זה. הם ממשיכים בעקביות ובחלקלקות לבקש ולא מרפים. בהתחלה זה לא נעים כל כך ובסוף - בסוף את שולחת. אז יש כאלה שאומרים מראש שהם לא יכולים לסבול שמנות וזה מקובל. מצד שני, יש את אלה שקובעים אתך פגישה.
 

הדייט

 
אז יצאתי לדייט עם גברבר, שלצורך העניין נכנה אותו עמי. נפגשנו בבית קפה עם השקיעה. עמי הגיע כשכולו חיוכים. אלה הפכו די מהר לעווית אחת גדולה ובמילה אחת - אכזבה. הוא מאוכזב.

הקטע הכי קשה בפגישה מסוג זה, היא לגלות שהוא כבר החליט. את יכולה להיות הכי מקסימה, הכי בשלה וגם שמנה בדיוק לטעמו, אבל הוא החליט. עמי הביט עלי בסלידה.מה שמוסיף לחוסר הנעימות זו העובדה שיש זמן סביר שצריך לשבת ביחד לפני שמתפצלים, והוא עשה הכל כדי ש"כאילו" לא אשים לב שהוא מתעב את הסיטואציה שאליה הוא נכנס, כאילו בטעות.

ואני מגלה לתדהמתי, במהלך הפגישה שהוא בכלל לא מוצא חן בעיניי. הוא אפילו מכוער, אם להיות כנה. אבל משהו בנואשות שלי עושה הכל כדי למצוא חן, רק כדי לא להיות לבד. רק כדי להסביר לסביבה שלי למה אני בת 33 ועדיין לא התחתנתי.

הכאב הגדול באמת מגיע אחר כך, אחרי הפגישה, כשהוא לא מתקשר. בשלב הזה אני כבר מבינה שזה לא עומד לקרות ואז אני מתקשרת, רק כדי לוודא שהכל כבר נגמר, לקבל את טריקת הדלת בפרצוף היפה שלי. (והוא אכן יפה - נחמתי היחידה בשלב זה של חיי).
 

איך מכניסים לו בחזרה?

"את מושכת" הוא אומר, אבל הוא הרגיש קטן לידי, ואני שותקת, מתה כבר לנתק לו ובכל זאת חושבת, איך להכניס לו בחזרה. איך אני עונה לו, כדי שיבין שהוא לא מלך היופי, שהוא בכלל לא מה שחיפשתי. ולמה בכלל כל כך אכפת לי? אז מבריק לי רעיון: אני אומרת לו שבכלל לא נדלקתי עליו (מה שנכון חלקית). היה לו קול כזה נעים בטלפון, כל כך מטעה. אבל הוא מאכזב.

הוא מופתע. איך ייתכן, שאני, הנואשת, לא נדלקתי עליו? ומכאן הדרך למטה קצרה. לאחר החלטה ששום דבר לא הוך אנחנו מנתקים וזה אני ועצמי ולילה.

אז לילה. אני מציתה סיגריה. נחמתי השניה בחיים, ומנסה להרגיע את עצמי ושוב כמו במעגל קסמים, נשאבת לעוד שיחה עם איש אחר מהאינטרנט. ומעגל הקסמים האכזרי ממשיך.

האם לא מגיע לשמנות למצוא אהבה? האם לא מגיע לי, רק משום שגופי בגד בי? ובכלל איזו הצדקה יש לקיום הזה בלי אהבה? אני נזכרת בשיחה שקיימתי פעם עם רופאה אחת, ושאלתי אותה האם רק אנשים יפים זוכים לאהבה. הד"ר אמרה שזה בכלל לא כך, שבסופו של דבר כולנו אנושיים ושלכל אחד, גם אם יפה וגם אם מכוער, יש את הזכות הבסיסית לאהוב, כאדם, כמכלול. אז איפה האהבה שלי אם כך?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by