בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
יותר טוב כלום מכמעט 

יותר טוב כלום מכמעט

 
 
רוי קסטנר

הומו צעיר שנראה כמו עברי לידר, יזיזות של שנתיים, ומבט אחד שגמר את הכל. הומו ספיאנס בבירת הגייז

 
 
 
 
 
 
 
 
 
נראה מצוין ושותק כמו דג. תחילתה של יזיזות נפלאה (FLICKR, k-1000)
 נראה מצוין ושותק כמו דג. תחילתה של יזיזות נפלאה (FLICKR, k-1000)   
השבוע נפרדתי מדורון. המושג פרידה קצת מגוחך, נוכח העובדה שדורון היה בחזקת סטוץ קבוע, שקפץ לביקור פעמיים-שלוש בחודש, אבל איכשהו הוא כבר הפך לחלק מנוף חיי. את דורון הכרתי לפני כמעט שנתיים בליל שישי גשום, כששרצתי באחד הצ'טים. הוא הבהיר שהוא חסר כל ניסיון למרות שהוא כבר בן 23, מאד מעוניין להתנסות, אבל מאד חושש.

כמובן שאני לא אהיה זה שיעמוד מול תשוקותיו של אדם, ולאחר כמה שיחות בהן התחוור לו שאיכשהו אני כנראה לא אנס-רוצח-מבתר גופות פוטנציאלי, הוא הודיע לי שהוא מגיע.

אין לי מושג היכן דורון מתגורר בדיוק, אבל החשד שהוא שכן הלך וגבר כשתוך 10 דקות הוא כבר צלצל בדלת. לפני נעמד בחור צעיר ונאה למדי, שנראה בדיוק, אבל בדיוק כמו עברי לידר בצעירותו, על מדים ועם אם-16 מקוצר.
 

הומו ביישן מהלך

 
להגדיר אותו כביישן יהיה האמא של האנדרסטייטמנטים. הבחור פשוט נעמד בפתח הדלת, ראשו מורכן, בלי להוציא מילה ומבלי לנוע. הזמנתי אותו להיכנס – והוא עשה שני צעדים ונעמד, מבטו ברצפה עדיין, ולא אמר מילה. הצעתי לו לשבת – והוא צעד (בראש מורכן, כמובן), התיישב (הראש עדיין מורכן) והמשיך לדמום.

לאחר דקה שתיים, בהן הוא יושב לצידי בראש מורכן ובדממה, ניסיתי אני לפתח שיחה, אלא שנתקלתי בגדר הפרדה איתנה במיוחד. הניסיונות הבנאליים ביותר כמו "אז?" או "מה אתה אומר?" זכו להמשך תוכנית ההדממה. כשניסיתי להיות אישי יותר "אז מה אתה מספר על עצמך" נענתי ב"לא עניינך", וכשניסיתי להיות קונקרטי במסגרת "אז מה אתה מחפש" התשובה הלקונית הייתה "כלום". בראש מורכן, כמובן. לאחר עוד שתיים-שלוש דקות מביכות של דממה, כשכבר התחלתי לדון ביני לבין עצמי אם אני מכניס לו איזו כאפה עסיסית, או מעיף אותו מהמדרגות, הוא ביצע תזוזה קטנה. ידו זזה מעט וכף ידו נגעה-לא נגעה בירך שלי.

עד היום אני לא מבין מהיכן צץ בי האומץ, אבל בשניה הבאה מצאתי את עצמי תופס אותו בעורף ומדביק לו נשיקה עסיסית. הוא התנגד למספר שניות, ואז נכנע והתמסר לחלוטין.
 

גומר, רוטן, הולך

מאז אותו יום נמשכו כך יחסנו. הוא שולח סמס אחת לשבוע-שבועיים, מתאם מועד, מגיע, שותק, מתנגד, מתמסר, הולך. אחד מסממני ההיכר הבולטים והבוטים ביותר של יחסנו היה הרגע שלאחר הגמירה. מאותה שניה של פורקן המתמסר מסתגר בעצמו, אסור לגעת בו, אסור לדבר איתו, אסור להביט בו. הוא מתכנס לרגע, משדר סלידה מעצמו, מתנגב, מתלבש והולך בדומיה.

כעבור מספר שבועות בצבצו ניצנים של שיחה. בשיחה התבהר עד כמה הילדון במצוקה עם עצמו. "אני לא כמוך" הוא אמר לי, והבהיר מעל לכל ספק כי הוא סולד מהומואים, מאורח החיים ומאינספור הסטיגמות בהן הוא שבוי. כשהגיע השלב בו ניסיתי להעמיד אותו על טעותו הוא מיד פטר הכל ב"אתה לא מבין כלום" עצבני.

ככל שחלפו החודשים הוא הלך והתמסר יותר יותר. לא רק בהיבט המיני, אלא גם בהיבט הרגשי, או לפחות הרגשי-פיזי. הוא נתן לעצמו להשתחרר והביע יותר ויותר כמיהה למגע, לליטוף, לנשיקה. אבל הדממה נשמרה, והסלידה מהאקט לא פגה לעולם.
 
 
גומר הולך, ומתמסר רק במיטה (FLICKR, high.me)
 גומר הולך, ומתמסר רק במיטה (FLICKR, high.me)   
לפני כשנה, לאחר פגישה בריטואל הקבוע, הוא אמר לי כי לא יבוא יותר. זה לא הוא. הוא לא מסוגל לכך. ניסיתי לפתח עמו שיחה, לדובב אותו, להביע אמפתיה, לדבר על הנושא – אבל הוא בטקטיקה הרגילה שלו. הבהיר ש"זה לא מתאים לי. זו הפגישה האחרונה שלנו". משהו בלבי נכמר. הילד אובד, ואני לא מצליח לסייע לו. הבהרתי לו שההחלטה בידיו, והוא רשאי לעשות כל שהוא רוצה, אבל אם הוא יתחרט – אני כאן, ואקבל אותו בזרועות פתוחות.

לאחר מספר שבועות בהן לא נפגשנו, הוא שלח לי סמס באמצע הלילה, בו הוא סיפר על געגועיו הרבים, על הצורך לראות אותי, ועל כך ש"אני רוצה להרוויח אותך גם כחבר". נראה היה שעלם החמודות (בכל זאת, עברי לידר צעיר!) מנסה למצוא דרכים חדשות להתקרב, להיפתח, ליצור קשר. אלא שמה לעשות, שיחות נפש בסמס הן לא כוס התה שלי, וברגע שהצעתי לו שנדבר – הוא התפוגג. כעבור מספר ימים הוא שלח הודעת תיאום, הגיע, והכל חזר לנוהל הרגיל.
 

ד"ר דורון ומיסטר הייד

וכך נמשך הריטואל. אחת למספר ימים הודעות סמס משתפכות ומרגשות, אחת לכמה שבועות פגישות לוהטות, אך דוממות. כאילו שני עולמות מקבילים. כשלא הייתי מגיב להודעות הסמס הוא היה נפגע, נרעש, מחפש סימנים לכך שהחיבה עדיין קיימת, מוודא שהוא לא עשה דבר מה שיפגום ב"קשר", אבל כשהוא היה מגיע – אפילו כוס מים הוא לא הסכים לקבל כי "אני לא רוצה ממך כלום".

במהלך השנה האחרונה היו גם מספר פעמים, בהן בהודעות הסמס המרגשות הוא ביקש לתאם מועד שהוא יוכל להישאר וללון: "אני רוצה לבלות איתך לילה", "אני רוצה לישון לצדך", "אני רוצה להתעורר איתך בבוקר". תמיד זה נראה היה כפריצת דרך, ותמיד בסופו של דבר, מיד אחרי הפורקן, הוא הסתגר, קם, והלך לדרכו. ממש ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. וכן, לעתים חלפה בראשי המחשבה שאולי מדובר בפסיכופט שחדר לחיי, וכשהיינו במיטה מדי פעם עלה חשש, נוכח העובדה שהאם-16 המקוצר שוכב לו שם, בסלון. אבל משהו באותו ילדון, משהו בכמיהה העצומה למגע של גבר, משהו בהתמסרות שלו, משהו בדיסוננס בו הוא חי – הפך לגורם משיכה עצום (חוץ מהעובדה שמדובר בעברי לידר צעיר, כמובן). כן, אני יודע, מן הסתם מדובר בשאיפה פנימית שלי להיות זה שיסייע לילד המבוהל, להראות לו את הצד האחר של ההומואיות, הצד שמאחורי הסטריאוטיפים. כן, רציתי להיות המושיע, ואם אפשר גם ליהנות בדרך – למה לא.
 

מבט אחד יותר מדי

לא קל להיות הומו הומופוב  (FLICKR, ende)
 לא קל להיות הומו הומופוב (FLICKR, ende)   
אבל מתברר שלא. השבוע שוב הוא קפץ לביקור. הריטואל הישן והטוב נמשך. ראש מורכן, התנגדות, התמסרות, פורקן, סלידה. אלא שהפעם, בניגוד לנוהל שנוצר בינינו, החלטתי שאני לא משאיר אותו במיטה והולך לסלון, מותיר אותו למחשבותיו, פרטיותו ועיסוקיו, אלא נותר במיטה ומביט בו.
"אל תסתכל עליי" הוא רטן. אני לא הסטתי את המבט. "אמרתי לך אל תסתכל עליי!". אני המשכתי לבחון אותו. "אל תעצבן אותי". אני לא מגיב.

הוא התלבש במהירות, בעודי עוקב אחרי כל צעד שלו, וניכר בו כי הוא לא יודע מה לעשות עם עצמו.
כשהוא סיים ללבוש שוב את המדים הוא פנה אליי, מבטו כרגיל מושפל, ואמר לי "אני לא אבוא יותר". לא הגבתי.
"לא מפריע לך?" הוא שאל בתמיהה קלה. "תעשה מה שאתה רוצה. הכל בידיך" עניתי לו.
"אז לא איכפת לך שאני לא אבוא?". הפעם הדממה מצדי.
"טוב, אז אני לא אבוא יותר".
"אז אל תבוא".
הוא פנה לכיוון הדלת, נעצר, הסתובב והביט בי, אולי לראשונה במהלך השנתיים בהן אנו מכירים.
"אז אני לא בא יותר". המשכתי אני בתוכנית ההדממה.

הוא הסתובב ויצא. אלא שהפעם, בניגוד לנוהל הרגיל, הוא דאג לטרוק את הדלת בעוצמה.

עוד מבית היוצר של רוי קסטנר
יש לכם מנוי באטרף? בואו לדבר עם רוי
my.atrafdating.co.il/kestner
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by