בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
הלכלוך מתחיל בתוכנו 

הלכלוך מתחיל בתוכנו

 
 
איתי בן אליעזר

אם האדם הוא אכן תבנית נוף מולדתו, הרי שהישראלי הממוצע הוא מוזנח, מלוכלך ואדיש עד כאב. תמונת מצב החופים ב-2007 מביאה למסקנה אחת: עדיף ללכת לבריכה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרצוף החופים כפרצופנו. תמונת מצב עגומה בחופי ישראל, 2007 (FLICKR, DVA28)
 פרצוף החופים כפרצופנו. תמונת מצב עגומה בחופי ישראל, 2007 (FLICKR, DVA28)   
אם תשאלו אנשים ברחוב למנות לפחות אחד ממשאבי הטבע החשובים ביותר בו התברכה מדינת ישראל, הסיכוי שהמלה "חופים" תעלה, שואפת ככל הנראה לאפס. תחזית קודרת זו מבוססת בעיקר על מצבם העגום של חופי ארצנו, כתוצאה ישירה מחוסר מודעות הציבור לערכם האקולוגי, החברתי והכלכלי. לאור חוסר המודעות שמפגין הציבור בישראל למשאביו המתכלים, ישנה אפשרות סבירה שתיתקלו בתשובות הזויות כגון "המוח היהודי", "חיל האוויר", או אפילו "מכבי תל אביב כדורסל".
 

זה לא אופק, זו שקית ניילון

התמונה השבועית לילד: איפה מסתתר החול? (FLICKR, debora)
 התמונה השבועית לילד: איפה מסתתר החול? (FLICKR, debora)   
ראשית, מעט גיאוגרפיה ימית: בישראל 185 קילומטרים של חופים בים התיכון ו-14 קילומטרים נוספים של חופים במפרץ אילת. 150 קילומטרים מהווים חופים בלתי מוכרזים. חופים אלו נהנים מעושר ביולוגי מגוון ובאותה נשימה, הם הנפגעים העיקריים מהזנחה, זיהום, ואדישות הציבור. הביטוי העיקרי היא הפסולת המוצקה שנערמת מדי שבוע על גבי חופים אלו, שפוגעת אנושות ברצועת החוף ומזהמת את הים, ומונעת מהמשתזף ומהגולשת המצויים ליהנות ממראות ים תיכוניים מרוממי נפש. מי מאיתנו לא מכיר את מראות שקיות הניילון הריקות, הנחות בסמוך לפחיות הקולה והבירה ועל יד בדלי הסיגריות הנעוצות עמוק בתוך החול, אל מול הגלים המתנפצים?

לחופים ולסביבה הימית שימושים רבים. תעשיות כלכליות שלמות נשענות על סביבה חופית בריאה, כגון דיג חיפוש נפט ומחצבים, הובלה, עגינה, מסחר, וכמובן תיירות פנים וחוץ. מבחינה ביולוגית, חופים מהווים בתי גידול למגוון רחב של בעלי חיים וצמחייה. ואסור לשכוח את הפן החברתי, כאשר החופים וערי החוף בארץ ובעולם נושאים כיום על גביהם את רוב האוכלוסייה, וחופים נתפשים בעיקר כמקומות בילוי שאף זכו להנצחה מקומית בסרטים ועל גבי תקליטים שמקדשים את ההווי החופי.

לצד היופי של חופי המדינה, ההיסטוריה של החופים בישראל רצופה שיבושים, מפגעים, ועוולות, לרבות בנייה בלתי חוקית, גבייה בלתי חוקית של דמי כניסה לחופים מגודרים, הריסה והזנחה של מצוקי כורכר, ומפגעי רכב דוגמת ג'יפים וטרקטורונים שנהגיהם מתייחסים לחוף כאילו היה החצר האחורית של אחותם.
 

עיקרון "החלונות השבורים"

הזנחה במישור הסביבתי, החברתי והכלכלי. בכייה לדורות (FLICKR, Scott Ableman)
 הזנחה במישור הסביבתי, החברתי והכלכלי. בכייה לדורות (FLICKR, Scott Ableman)   
בשנים האחרונות נעשים ניסיונות, מצד גופים שונים, לשנות את המצב, בידיעה כי הגורם העיקרי לשינוי מצוי בתודעת ההמונים, ששכחו שזכותם ליהנות מהחופים מעוגנת בחוק, אך זכות זו נושאת בחובה את חובות השימור והניקיון, רחמנא ליצלן.

תכנית "חוף נקי", פרי שיתוף פעולה בן שלוש שנים בין המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, לקחה על עצמה לבצע בדיקות דו שבועיות של מצב הניקיון בחופים הבלתי מוכרזים, החל מראש הנקרה ועד חוף מסוף טאבה. רונן אלקלעי, מראשי התכנית, מסביר כי מטרת התכנית היא לסייע לרשויות המקומיות, האחראיות על החופים במגזרים השונים, לשמור על חופים נקיים. בעזרת מימון המגיע ממשרד האוצר, מסייעת התוכנית בחלק ניכר מעלות מימון ניקיון החופים. על פי אלקלעי, אחד העקרונות המנחים את ראשי "חוף נקי" הוא עקרון "החלונות השבורים" של ראש עיריית ניו יורק לשעבר, רודי ג'וליאני: כפי שגדלים הסיכויים לשבור חלונות בבניין שחלק מחלונותיו כבר שבורים, כך גדלים הסיכויים לזהם חוף אותו אנו תופסים כמזוהם כבר.

לדברי אלקלעי, תוכנית "חוף נקי" מנסה להרחיב את מודעות הציבור בשלושה מישורים: ניקיון, אכיפה והסברה, וחינוך. בניקיון, הכוונה היא לניקוי רציף של החופים. מבחינת אכיפה והסברה, מדובר בחזון המשלב פעולות הסברה ביחד עם מבצעי אכיפת החוק. המטרה היא להסביר לציבור הרחב את החשיבות שבחופים נקיים, וזאת על ידי הפעלת צוות המחלק לציבור הנופשים שקיות לאיסוף אשפה, הפניית מידע לערוצי התקשורת השונים על מנת להרחיב את מעגל המודעות, ומבצעי אכיפה בסופי השבוע, יחד עם צוות מתנדבים ממשמר החוף, הכולל הטלת קנסות כבדים על משליכי פסולת. הפעילות החינוכית של "חוף נקי" כוללת חינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי – מבצעי ניקיון חינוכיים, הסברה ועבודה במסגרת תנועות נוער, צופי ים, בסיסי צה"ל, הרצאות בבתי ספר, בניית תכנית לימודים לכיתות ג' עד ו', ועוד. המטרה, לדברי אלקלעי, היא ליצור סינרגיה בין שלושת מישורי הפעולה, שתוביל לשינוי משמעותי בהרגלי ציבור מבקרי החופים.
 
 

ירידה בבושה, עלייה בלכלוך

על אף ההצלחות שנמדדו בשטח על ידי אנשי "חוף נקי" והחופים הרבים שנוקו בחודש האחרון, העבודה עדיין מרובה. לשם המחשה, מאז המדד האחרון לניקיון החופים הבלתי מוכרזים שפורסם לפני כשבועיים, נמצא כי חלה ירידה במצב החופים הנקיים ובמקביל חלה עלייה במספר החופים העונים להגדרה "מלוכלכים". חופים מלוכלכים אותרו באזורי עכו, קיסריה, והשרון, לרבות אזורים אחרים. לפי "חוף נקי", אלו החופים שאנחנו הכי אוהבים ללכלך כרגע: חוף קרית חיים בחיפה (מקריית חיים עד רחוב חלוצי התעשייה), חוף קיסריה אקוודוקט (מקיסריה עד הגן לאומי), חוף שדות ים (משדות ים עד חנת כוח אורות רבין), חוף הרצליה דרום (מהמרינה עד מלון מנדרין), חוף הצוק בת"א, וחוף גן רווה.

האתגר הגדול ביותר של פעילי שימור החופים הוא להחדיר לציבור הרחב את המסר שחופי הים הנם משאבים מתכלים, ובדומה לכדור הכחול והירוק בו אנו חיים, מצבם מתדרדר כאשר על החול נחים שאריות מקלות ארטיק, עיתון, ובקבוקי מים מינראליים. זכותו של הציבור לדעת: כאשר נשארת פסולת על החוף, בעוד המזהמים והמשליכים פורשים לביתם לשנת הצהרים, הפסולת אינה נעלמת. היא נשארת. כמו שמתבטאים ראשי "חוף נקי" בפשטות: "קחו את הזבל איתכם, כי אף אחד לא ינקה אחריכם".

בחזרה לפרויקט החופים
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by