בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אמא יקרה לי 

אמא יקרה לי

 
 
לימור גריף

את אוחזת בידך את היקר לך מכל, ולהתרגשות מתווספת חרדה. זה בסדר, את לא היחידה. איך מטפלים בחרדות אחרי לידה ומתי צריך לפנות לעזרה מקצועית?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא תמיד יודעים מה לעשות (צילום: maessive-flickr)
 לא תמיד יודעים מה לעשות (צילום: maessive-flickr)   
השאלות שמלוות כל אמא פוטנציאלית העתידה ללדת את ילדה הראשון לא חורגות מן הנורמה המקובלת: האם אצליח לעמוד במשימה ואדע מה לעשות עם הקטנטן? איך אדע שהוא רעב, מה אעשה אם לא יהיה לי חלב? ומה אם הוא לא ירצה אותי ורק יבכה כל הזמן? הרבה פעמים הוודאות והביטחון שהרגשנו במהלך חודשי ההיריון על איך יהיה ומה נעשה מתפוגגים אל מול תינוק קטן שלא תמיד מתנהג "לפי הספר".

רות כהן, פסיכותרפיסטית ואם לרביעייה מתארת את לידת הילד הראשון כלידת תאומים: " נולד הילד הממשי ואיתו הילד (והאמא!) שבפנטזיה". כל אישה אשר עומדת לפני לידת ילדה הראשון נמצאת במעין תחושה שמימית, חיובית או שלילית, כל אחת אל מול רגשותיה ומחשבותיה. רות מסבירה כי בעצם הלידה לא נפלטים מגוף האישה רק תינוק חמוד וקטן, שילייה כבדה ומי שפיר כמו נהרות של ים סוער, אלא גם נפלטות החרדות.
 

איך אדע מה לעשות?

 
אחד מן החששות הנפוצים ביותר אשר לא פוסחים כמעט על כל יולדת טרייה הוא החשש הגדול שלא תדע מה לעשות עם התינוק הקטן. את החשש הנפוץ ביותר מתארת רות כפער שמתקיים בין האופן שבו רגילה האישה להרגיש עם עצמה- בטוחה, יודעת מה לעשות, יודעת איך לברר מידע ולקבוע עמדה, לבין ההרגשה המשתקת ממש: "חשבתי שאני מוכנה, אבל אני לא. שמישהו יקרא כבר למבוגר אחראי ויפה שעה אחת קודם".

"מותר לך להיות חדשה בעסק" אומרת רות, "יש הרבה אמהות מנוסות בעולם אבל יש רק אמא אחת של הילד שלה - וזו היא. התינוק החדש לא זקוק ל"סופר-אמא" הוא זקוק רק לה. וגם אם תעשה טעויות, או לא תמיד תדע מה לעשות - מה שיש לה לתת בהחלט מספיק".
 

אני אהיה בדיוק כמו אמא שלי?

נדמה כי הצורך שלנו באמא שלנו פועל מתוך המקום בו אנו זקוקות להגנה ובעיקר על מנת להפעיל את האמירה שאמא תמיד יודעת. כשאנו יולדות, אנחנו ללא כל ספק מאמינות באותה הגישה הישנה שממשיכה לעמוד על שלה ולהיות קיימת. רות מחזקת ומוסיפה כי "הרבה מאד אמהות חדשות מופתעות לגלות עד כמה העיסוק באמהות מעלה ומציף תכנים הקשורים לילדות ולבית ההורים - לטוב ולרע. בסופו של דבר הבית בו גדלנו מהווה את המעבדה הראשונה בה התנסינו במערכות יחסים, המקום הראשון בו חווינו רגשות עזים והוא המקום שבמידה רבה מעצב את האני מאמין שלנו כהורים - בין אם אנחנו רוצים להיות "כמו" ובין אם אנחנו רוצים להיות הכי פחות דומים למודל ההורות של הורינו".

כיצד נתמודד עם חרדת האני כמו אמא שלי – יותר טובה או פחות?
"חרדות שנובעות מהחשש להיות כמו או לא להיות כמו ההורים שלנו הם חלק מתהליך ההתבגרות וגיבוש הזהות ההורית שלנו. אם לא נבהל מסימני השאלה ונקבל את העובדה שלעתים נתנהג כמו הורינו ולעיתים נתנהג לגמרי אחרת, וזה לא אומר שההורות שלנו היא טובה יותר או טובה פחות אלא פשוט אחרת, יש לנו סיכויים מצוינים לגבש לעצמנו את המסלול שלנו כהורים".
 
 

משהו לא בסדר עם התינוק שלי

נעים להכיר, לחצו יד ביד והודו בפה מלא, אין אמא עליי אדמות, ולו הקולית ביותר, שלא העלתה בדעתה, בנפשה ובצלילות מחשבתה את החרדה כי משהו עם התינוק שלה לא "בסדר". רות כהן מסבירה כי לפעמים החרדות קשורות לבריאות של התינוק הקטן. לפעמים החרדה קשורה להתפתחות שלו, לפעמים לקשר שלו איתנו. "בסופו של דבר קטנטנים לא מגיעים עם "חוברת הפעלה", זמינות המידע גורמת לעתים להצפה וסימני השאלה רבים. חשוב מאד לא להישאר לבד עם הלבטים והחרדה. לא להסס לשאול רופא ילדים, אחות טיפת חלב, לשתף אמהות אחרות בפורומים להורים. לעתים קרובות מה שנראה לנו כבעייתי מתגלה כנפוץ ומקובל, מה שמטריד אותנו מטריד המון הורים אחרים ועצם השיתוף מצליח להרגיע לא פעם, כמו גם יעוץ מתאים שיכול לפתור בעיה מטרידה בלחיצת עכבר".
 

כמו פעם

זה לא כמו פעם (צילום: flickr)
 זה לא כמו פעם (צילום: flickr)   
משאלת נפשן של נשים רבות לחזור למידתן, יש שיאמרו לעצמן, מיד לאחר הלידה היא משאלה מאוד לגיטימית, יש לומר מובנת. עצם ביטוייה של החברה אשר מעודדת אמהות ללדת אבל גם "לתפקד כרגיל" במהירות הבזק, מכתיבה את קצב האימהות הדורשות למהר ולעסוק במידתן הצרה שהייתה. רות מסבירה: "לידה היא משהו גדול שקורה בחיים שלנו, ואנחנו לא חוזרים להיות "כמו פעם" כי "פעם" לא היינו הורים לקטנטן. מותר לנו להרגיש קצת אחרת. מותר לנו לקחת את כל הזמן שאנו זקוקים לו כדי לעכל את החוויות שעברנו ואת אלו שאנו חווים כעת".

הצורך שלנו צריך להיות איטי, מוסיפה רות, כי הוא נוגע לתחומי חיים שונים, בין אם בנוגע למראה שלנו ובין אם בנוגע למערכת היחסים עם בני הזוג שלנו. הדברים לא חוזרים להיות כמו פעם, אבל הם בהחלט יכולים להיות נפלאים, אפילו "יותר מפעם". אם רק ניתן לשינוי מקום, נאפשר לעצמו וגם לבן הזוג שלנו להשתנות ולהתפתח. זה לא אומר כמובן שצריך להשלים עם מה שלא מוצא חן בעינינו אבל גם לא לנסות לדחוס את עצמנו בכוח לתבנית שאולי כבר לא מתאימה לנו יותר.
 

עם יד על הדופק

אימהות על אף החרדות הקלות שילוו אתכן במהלך החודשים הראשונים שלאחר הלידה, אל תשכחו לעמוד זקופות ולהיות מוכנות עם האצבע על הדופק. קיימים מקרי חרדה בהם יש לטפל באופן מקצועי: כאשר רמת החרדה גבוהה מאד והיא מקשה על תפקוד תקין, פגיעה בדפוסי השינה והאכילה (והכוונה היא לשינויים שלא קשורים לתינוק. למשל, כאשר אמא לא מצליחה לישון גם כשהתינוק שלה ישן מפחד שיקרה לו משהו רע). כשהחרדה משחקת ב"חבילה עוברת" ובכל פעם כשנושא מסוים נרגע או נפתר מופיע לו נושא חדש ומסעיר לא פחות.כאשר מתעוררות מחשבות אובדניות ו/או מחשבות או דיבורים על פגיעה אפשרית בתינוק.

אז כמו שהבנתן אתן לא היחידות שלוקות באותה חרדה נורמלית ואמהית, טפלו בה וטפלו בעצמכן. עם קצת חיבוק והבנה היא תתישב באופן טבעי בשגרת החיים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by