בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
שפה משותפת 

שפה משותפת

 
 
דקלה שטרן-קיי

איך אתם יודעים מה הבייבי שלכם רוצה? רובנו מזהים סימני מצוקה ומייחלים ליום שילמדו לדבר. דמיינו שהיינו יכולים ליצור איתם תקשורת של ממש? שתי שיטות מאפשרות לנו לתת בהם סימנים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מה הוא מנסה להגיד? (צילום: sxc.com)
 מה הוא מנסה להגיד? (צילום: sxc.com)   
זה תמיד תופס אותך לא מוכנה: התינוק שלך צורח עד לב השמיים, ואת לא מבינה מה הבעיה. הרגע החלפת לו, הוא סיים לאכול לפני חצי שעה, אין לו חום ושום דבר לא אדום, נפוח או מגרד, תודה לאל. כבר שרת לו שיר, סיפרת סיפור אבל הצווחות עדיין מאיימות על עור התוף שלך. "איפה מוצאים מתורגמן לשפת התינוקות?" את תוהה לעצמך בייאוש, "אולי נעלה באוב את שלמה המלך, שיסביר לי מה הילד הזה רוצה לכל הרוחות?"

בחודשי חייו הראשונים של התינוק אנחנו לא תמיד מבינים מה מציק לו ומה הוא רוצה. זה כמו לנסות לתקשר עם חייזר חמוד במיוחד, שבקרוב מאוד יגדל ויהפוך לאדם בדיוק כמונו. עד אז אנחנו פועלים בשיטת הניסוי והטעייה: בודקים האם רעב, אולי עייף, שוללים גזים, שיניים ושאר מכאובים ואחר כך מתפנים לנסות להפיג את המתח או השעמום שאולי אחזו בו. עם הזמן אנחנו מצליחים להבין את האיתותים, אבל בינתיים מרגישים קצת כמו עיוורים בחשיכה, סומכים על החושים שלנו ומתפללים שנגיע בקרוב לטריטוריה מוכרת.

תינוקית שפה קשה

ומה אם היינו מצליחים למצוא שפה משותפת, כזו שמעבר לאיתותים שאנחנו מזהים? שפה שאפילו הסבתות, האחים הקטנים והמטפלת יוכלו להבין? נעמי גטניו, עורכת פורטל "דולה" ומנהלת מרכז "דולה" מצאה שיטה להגיע לשפה משותפת כזו עם התינוקות שלנו עוד לפני שאלו מתחילים לדבר: "שפת הטף".

"התוודעתי לנושא כשביקרתי בארה"ב", אומרת גטניו, "שמעתי הרצאה והתחלתי לחקור לעומק. החלטתי שאני רוצה להביא את השפה הזו לארץ, תוך כדי שינויים והתאמה לצרכים הישראליים. התייעצתי עם מומחים להתפתחות הילד, עם קלינאי תקשורת, האזנתי לתובנות של מומחים שונים בנושא וכך פיתחתי את שפת הטף, שכוללת היום 154 סימנים".
 

הגיל שאפשר להתחיל

 
הסימנים אותם פיתחה גטניו מתייחסים למילים בסיסיות שנדרשות לתינוק ביום יום כמו "חלב", "לאכול", "לשתות", "לשחק", וסימנים נוספים שמתייחסים לסביבה כמו "חתול", "ירח" ועוד.

איך זה עובד?
"השיטה עצמה מאפשרת להורים ללמוד את השפה ואחר כך לחשוף את הילדים אליה, כשאנחנו מלמדים את ההורים איך ללמד את הילדים. למעשה אפשר להתחיל מגיל ארבעה חודשים. אם, למשל, אתם שמים לב שהתינוק רעב, תשאלו אותו - "אתה רוצה לינוק/ בקבוק?" ותוסיפו את הסימן המתאים. אם תעשו את זה בעקביות, התינוק ילמד לקשר. כדי ללמד את התינוקות כדאי תמיד להשתמש בסימנים תוך כדי דיבור, ולא להעמיס על הילד. כלומר, לא לשלב במשפט אחד יותר מידי סימנים".

למה צריך להתאים את השפה לישראל?
"תראי, בכל מקום שמים דגש על דברים אחרים. ביפן ובשוודיה לא מדגישים את אותם הדברים שמדגישים כאן, חוץ מהסימנים הברורים, כמובן, כמו אוכל, שתיה, לישון וכו'".

למה השפה תורמת בעצם?
"התינוק הרי רוצה להיות כמו כולנו ולהשתלב בשיחה. הם מביטים בנו במבט מלא משמעות, משמיעים קולות קטנים ומתוקים ואנחנו לא מבינים אותם. לפעמים כשילד בוכה קשה לנו להבין למה. ילד שמסמן יכול להראות לנו האם הוא עייף, רעב או שכואב לו משהו. ילד שכואב לו יכול להציג את הסימן "כואב" ולהצביע על מה שכואב. זה מקל גם על ההורה וגם על הילד. השפה הזו מונעת מהילד להיות מתוסכל כתוצאה מחוסר תקשורת.

הורים מספרים שילדים שעדיין לא מדברים מסמנים להם, מספרים להם דברים, מביעים את עצמם, מתלוננים פחות ומחייכים יותר. יש להם ביטחון עצמי רב יותר כי מבינים אותם. זה מפחית מהסבל של גיל שנתיים הנורא. יש כאלה שיטענו שזה מעכב את התפתחות הדיבור, כי התינוק לומד לסמן ולא לדבר. "הסימנים דווקא מעודדים התפתחות דיבור. ילדים שלמדו לסמן לומדים לדבר מהר יותר, כי הם כבר מתורגלים בתקשורת ויודעים מה זה. הם פשוט עושים המרה מסימנים למילה. בהתחלה הם משלבים ואחר כך מפרידים".
 

מסמנים ומדהימים

הוא מסמן לך (צילום: sxc.com)
 הוא מסמן לך (צילום: sxc.com)   
קלינאי תקשורת ששוחחתי איתם ונשאלו על שפת הטף, לא שללו את השיטה אבל סירבו להתייחס אליה מבחינה מקצועית. אחת מהם אמרה שהסיבה לכך היא שהנושא לא נחקר מספיק בארץ. "אם התפתחות הדיבור של הילד תקינה אין בכך צורך ממשי, אבל זו פעילות מאוד נחמדה ונעימה להורה ולילד, משהו שיכול להעמיק את הקשר ביניהם", אמרה.

גם נעמי נתקלה בלא מעט אנשים שהיו סקפטיים לגבי השיטה, אבל אצלם חל שינוי ברגע שהם ראו את התינוקות בפעולה. "ברגע שהם רואים את התינוקות מסמנים הם פשוט נמסים. כשצילמנו את אחת הסדנאות לפורום שלנו הגיעה גם החברה של הצלם לסט, ונדהמה לגמרי מהילדים שסימנו. היא אמרה שבכלל לא חשבה שילדים יכולים לחשוב, לרצות, לתקשר ולהביע את עצמם בצורה כזו. יש גם הורים שחוששים ששימוש בשפת הסימנים יגרום לסביבה לחשוב שהילדים שלהם חרשים או מוגבלים, אבל אפילו הורים לילדים חרשים מעדיפים לעשות קורס אצלנו לפני שהם לומדים את שפת הסימנים לחרשים. יש לנו ילדים חרשים שלומדים לסמן יחד עם ילדים שומעים".

מה לגבי תקשורת של ילדים בינם לבין עצמם? איך ילדים מסמנים מתקשרים עם אלה שלא?
"ילדים מסמנים מנסים לתקשר בעזרת סימנים עם ילדים שלא, ולפעמים זה מצליח. יש סימנים מאוד ברורים והגיוניים כמו "לאכול", "לשתות". ילדים מסמנים הופכים בגן, למשל, למובילים כי יש להם ביטחון עצמי ומצליחים יותר להבין אותם".
 
 

שפת אם

שיטה נוספת, קצת פחות מוכרת אבל כזו שכבר זכתה להכרה מבחינה אקדמית, היא "שפת אם – סימנים של אהבה". מדובר בפיתוח ישראלי לתקשורת מוקדמת עם תינוקות בשפת הסימנים, המבוסס על שיטה בינלאומית מוכרת שנקראת "שיטת התקשורת הדואלית" – תקשורת מוקדמת עם תינוקות בשלב הקדם-מילי בשפת הסימנים. גם ב"שפת אם" מדברים על הנחלת השיטה לתינוקות החל מגיל ארבעה חודשים.

ליבי כץ משיח, המנהלת המקצועית והבעלים של 'שפת אם', היא בעלת תואר BA בפסיכולוגיה, מנחת קבוצות הורים ופעוטות ומרצה לאנשי מקצוע לגיל הרך בתחום התקשורת הדואלית. בין אנשי המקצוע שמאזינים להרצאותיה נמצאות גם אחיות טיפת חלב, קלינאי תקשורת, פסיכולוגים התפתחותיים ורופאי ילדים.

מה ההבדל בין שפת אם לשפת הטף?
"אנחנו עובדים עם סימנים הלקוחים משפת הסימנים הישראלית ללקויי השמיעה. אנחנו עוסקים וגם מגובים במחקר ועובדים מול אוניברסיטאות בחו"ל. בארץ אנחנו עובדים מול גורמים במשרד החינוך, טיפות חלב וקופות חולים במחלקות לחינוך לבריאות, אנחנו עובדים עם גני ילדים ועם אנשי מקצוע לגיל הרך בכל הארץ. השיטה מתבססת על עבודות משותפות, על מחקרים מובהקים, סטטיסטית מתחומים שונים כמו נוירולוגיה ופסיכולוגיה ועל חקירה מאומצת והתאמתן לארץ של השיטות השונות לעבודה עם תינוקות".

אז למה בעצם צריכים ילדים שומעים עם התפתחות שפה תקינה ללמוד את שפת הסימנים?
"דמייני לעצמך שאת מגיעה לארץ זרה ולא יודעת את השפה. את תצטרכי כמה סימנים בסיסיים כדי להסתדר, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים. כשתינוק בוכה, לא תמיד אנחנו מבינים למה. לפעמים פשוט צריך את היכולת להבין מה כואב להם. זה מונע תסכולים, הן של הילד והן של ההורים. הרי מגיל מאוד צעיר אנחנו מסמנים לילדים ומסמנים איתם: "שלום", "נשיקה לסבתא" וכו'. זה בא באופן טבעי ואינטואיטיבי. אנחנו מבינים שאלו השלבים בהתפתחות שפה".

למה צריך ללמוד שפה של ממש? אי אפשר להמציא סימנים?
"אדרבא, תמציאו סימנים שישמשו אתכם בבית ויקלו עליכם. אין לי עם זה שום בעיה. אנחנו עברנו על משהו כמו 5000 מחקרים בהתפתחות ילדים, והמסקנה היא שילדים שמסמנים משפרים יכולות קוגניטיביות, פותרים בעיות ומעשירים את אוצר המילים. זה לא מעכב דיבור, להיפך. ילד מבין את ההקשר בין הסימן למילה באופן קוגניטיבי, וברגע שהוא לומד לדבר הוא כבר מסוגל לבצע את ההפרדה".

אז עכשיו ההחלטה בידכם, אם השתכנעתם תוכלו החל ממחר ובכל יום חמישי להצטרף לסדרת הוידאו שלנו בנושא שפת הטף, ולהתחיל לסמן עם הקטנטנים בבית.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by