בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
בריאות הילד 
החיבוק האבוד 

החיבוק האבוד

 
בריאות הילד |
 
דקלה שטרן-קיי

מידי יום ננטשים בישראל תינוקות בני יומם אשר עלולים לבלות את חודשי חייהם הראשונים לבד, מבלי שאף אחד יחבק וינחם אותם. עמותת "חיבוק ראשון" מעניקה את החיבוק הראשון שהתינוקות כל כך זקוקים לו. עכשיו היא זקוקה לעזרתכם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אף אחד לא מחבק אותם (צילום: photos.com)
 אף אחד לא מחבק אותם (צילום: photos.com)   
מתי בפעם האחרונה חיבקתם את התינוק שלכם? עירסלתם אותו בזרועותיכם, דיברתם אליו והתבוננתם בו באהבה? הבוקר, או אולי לפני שעה קלה? האהבה שאנחנו מעניקים לילדים שלנו נראית לפעמים טריוויאלית. התינוק בוכה, ומיד אנחנו ניגשים להרים אותו. יש אמהות שיוצאות לטייל או לסידורים עם מנשא, כשהתינוק צמוד לגופן. אנחנו לא חושבים על זה יותר מידי, זה נראה לנו טבעי, אבל ממש כאן, מתחת לאף שלנו, נמצאים תינוקות שאף אחד לא אוהב אותם. אף אחד לא מחבק, לא שר להם שירים או מדבר איתם. תינוקות נטושים.

תמר שלזינגר, ד"ר לעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בר-אילן, שמעה על תינוק שכזה לפני מספר שנים. "חברה סיפרה לה שהיא מטפלת בבני זוג שנטשו תינוק עם תסמונת דאון בבית החולים", אומרת נטע נצר, עובדת סוציאלית ורכזת עמותת "חיבוק ראשון". "תמר שאלה מי אוהב את הילד? וכשהבינה שאף אחד למעשה לא נמצא עם התינוק מעבר לצוות הרפואי, הלכה לאהוב אותו בבית החולים. אחרי המפגש הראשון עם תינוק בודד ביקשה תמר שיקראו לה בכל פעם שמגיע תינוק כזה. היא קיבלה מפקידת הסעד את האישורים המתאימים, כיוון שצריך אישור לטפל בילד, ומכאן הכל החל להתגלגל".

אותו חיבוק ראשון של ד"ר שלזינגר הפך לרעיון, ולפני שלוש שנים לעמותה של ממש. הדבר קרה בעקבות מפגש עם מיכל קוריאט, אשת עסקים שהפכה ליו"ר עמותת "חיבוק ראשון", עמותה הבוחרת ומנתבת מתנדבות מכל רחבי הארץ לחבק ולאהוב תינוקות נטושים בבתי חולים. נצר שמעה על העמותה במהלך חופשת הלידה של בנה השני. "רציתי קצת לשנות כיוון וזה התאים בדיוק".
 

מיהו תינוק נטוש?

 
יש מעט מאוד תינוקות נטושים המוגדרים כך בחוק, מסבירה נטע . "מדובר בתינוקות שאמא שלהם ילדה אותם, נעלמה ולא ניתן להשיג אותה. כאלה שהמעמד המשפטי שלהם לא ברור. במקביל אליהם יש תינוקות בודדים, שההורים ויתרו עליהם או אפילו תינוקות שזקוקים לטיפול רפואי ממושך וההורים, מסיבות כאלה ואחרות, לא יכולים להגיע להיות איתם בבית החולים. ההגדרה המשפטית לא כל כך מעניינת אותנו, עצם זה שהתינוק נמצא לבד, זה מה שחשוב ובזה צריך לטפל".

מטרת העמותה היא למלא את החלל הריק שנוצר בהיעדר אם או דמות מטפלת קבועה בתינוק. התינוקות המאושפזים בבתי חולים זוכים לטיפול רפואי מקיף ומסור ולהשגחה מלאה מטעם צוות הרופאים ואחיות, אבל אין אף אחד שיחבק ויאהב אותם. לצוות הרפואי אין את הזמן או היכולת לתת לכל תינוק את המענה האנושי שהוא זקוק לו. העמותה מצמידה לכל תינוק צוות של 2-3 מתנדבות, כדי שיוכל להתרגל לדמויות קבועות, והן מגיעות מספר פעמים בשבוע לשעות ספורות, לפי יכולתן.

"חשוב לציין את חשיבות המגע הפיזי לתינוקות האלה", מדגישה נצר. "יש המון מחקרים שמוכיחים שכדי להגיע להתפתחות רגשית וקוגניטיבית תקינה יש צורך במגע פיזי. כשאנחנו פוגשות תינוקות שלא הוחזקו במשך חודשיים, למשל, לפעמים לוקח להם זמן להתרגל להיות על הידיים, להתרגל למגע. זה זר להם, הם בוכים ונרתעים. לאט לאט הם לומדים להגיב לעולם, להיפתח, לחפש קשר. הם כבר יודעים לזהות את המתנדבות לעומת האחיות, יודעים לזהות דמות מיטיבה לעומת דמות שעלולה להכאיב להם - לא מתוך רוע, פשוט כי זה התפקיד שלה".
 

עבודת קודש

חגית תירוש, בת 40 מתל אביב, אמא לילדים בני 15 ו- 17 וגננת במקצועה, מתנדבת כמעט שנה. היא שמעה על העמותה דרך אחת הגננות במקום עבודתה, והחליטה לקום ולעשות מעשה.
חוויית ההתנדבות הראשונה שלה היתה מאוד לא פשוטה, התינוקת הראשונה שחיבקה נפטרה לאחר מספר חודשים. "היא היתה מאושפזת הרבה זמן", מספרת תירוש, "לקח לה זמן להבין ולהתרגל להיות על הידיים, היא היתה ממש קטנה, בת חודש וחצי, ובהתחלה היתה לגמרי לבד. לאט לאט היא נרגעה ואפילו בכתה כשעזבתי. עבדתי בסבבים עם מתנדבות אחרות, אבל התחברתי אליה מאוד. כשהיא נפטרה זה היה מאוד קשה, אבל ניסיתי להסתכל על החיובי, כי בעצם נתנו לה את מה שהיא היתה צריכה באותו הזמן. זה משמח שאנחנו מסוגלות להעניק להם את מה שהם כל כך זקוקים לו, אפילו אם הם לא מביעים את עצמם במילים". מאז חיבקה תירוש שלושה תינוקות נוספים, וכדי לפגוש אותם נסעה בשני אוטובוסים, שלוש פעמים בשבוע.

איך ההתנדבות השפיעה עליך?
"העולם שלי התהפך. כשאת רואה את הצרות של הילדים האלה הכל מתגמד, מקבלים פרופורציות. אני הפכתי קצת רגועה יותר, לא נלחצת מכל דבר. סופרת עד עשר כשמתעצבנת, לא מתרגשת כל כך בקלות. גם בעבודה מרגישים את ההבדל; את רואה מולך ילדים מאושרים, אהובים, ויודעת שלא רחוק מכאן יש ילדים שאין להם את כל זה. בכלל, להגיע למקום כזה שבו ילדים קטנים מאושפזים, לראות כל כך הרבה סבל וכאב, זה קשה".

אז למה בכל זאת?
"כי זה ממלא את הנפש. לפעמים זה קשה, אבל הסיפוק הוא מעצם העובדה שיכולתי להעניק לתינוק את החודשים האלה. זה מאוד מחזק. יש כל הזמן תמיכה מ"חיבוק ראשון", נטע (נצר, ד.ש.ק.) היתה איתי בקשר טלפוני תמידי, שאלה מה קורה איתי. הן עושות עבודת קודש. גם הצוות בבית החולים מאוד רגיש למתנדבות. אני ממליצה בחום להתנדב, מי שיכולה זה פשוט מעשיר מבחינת החוויה. זה מדהים".
 
 

איך מתנדבים?

מאז שהגיעה העמותה לתודעת הציבור, נרשמו כ - 2500 מתנדבות ועשרות עדיין מחכות בתור. ההתנדבות נעשית דרך אתר האינטרנט של העמותה או בטלפון וכל מועמדת צריכה לשלוח קורות חיים בכתב יד. "אנחנו מבצעות אבחון של קורות החיים על ידי גרפולוג, בודקות אם מבחינה רגשית זה נכון עבור האישה הזו להתנדב, כי מדובר בהתנדבות לא פשוטה. המקרים לפעמים קשים מאוד, יש תינוקות פגועים, תינוקות שסובלים ממומים שונים ואפילו כאלה שעתידים לסיים את חייהם הקצרים בבית החולים", אומרת נצר.

אחרי הבדיקה הגרפולוגית, אם הפנייה רלוונטית העמותה יוצרת קשר לצורך ראיון מעמיק. המתנדבת שנרשמת בעמותה מחכה, בעצם, שיפנו אליה ברגע שתתקבל פנייה מבית החולים.
נצר מסבירה שאין מאפיין מסוים למתנדבות. "יש גם גברים, אבל הם מעטים. רוב המתנדבות הן נשים מאוד עסוקות, חלקן עובדות, יש אמהות, סטודנטיות, כולן מוצאות את הזמן לעשות את הדבר הזה, שמרגיש נכון עבורן. יש בתי חולים שמקבלים רק מתנדבות שהן אמהות בעצמן, ויש כאלה שלא".

יש מתנדבים אין כסף

למרות שמדובר במשימת התנדבות שדורשת תעצומות נפש, לא חסרות מתנדבות, אבל העמותה מתקשה לשרוד. "יש לנו בעיה קשה של תקציב", אומרת נצר. "המדינה לא מעניקה תמיכה או סיוע, ואנחנו לא יכולות לשמש רק כמתווכות בין התינוקות למתנדבות. צריך לאבחן, לרכז את הפניות, לתמוך במתנדבות, ללוות אותן לאורך הדרך ולשם כך צריך כוח אדם מקצועי – עובדים סוציאליים ורכזות. כרגע אנחנו מנהלות מערך של כ- 2500 מתנדבות ועוד מאות שפונות אלינו, ויש לנו מעט מאוד כוח אדם מקצועי. יש אותי, את מזכירת העמותה והעובדות הסוציאליות של בתי החולים. זהו. אנחנו היחידות שתומכות במתנדבות האלו, שמלוות אותן בתהליך שיכול להיות לא פשוט". בנוסף, העמותה זקוקה לכסף כדי לרכוש ציוד לתינוקות. "אסור להביא ציוד משומש לבתי החולים, והתינוקות צריכים כמה פריטים שיעניקו להם תחושה נעימה וביתית".

ההיענות מצד המתנדבות מדהימה את נצר, אבל החשש הוא שעקב הקשיים הכלכליים העמותה תיסגר. "מה שמחזק אותי בכל פעם הוא המפגש עם המתנדבות", היא אומרת בתקווה. זה מפגש מרגש, אמיתי ונקי של רצון טוב. עצם הידיעה שבכל יום יש מישהי שנמצאת עם תינוק פשוט מעוררת הערכה והערצה. היום כבר הצלחנו ליצור מצב שבמידה ויש תינוק בודד, תוך שעתיים מגיעה מתנדבת שתחבק אותו".

עכשיו העמותה זקוקה לחיבוק קטן מהציבור, מישהו שירים את הכפפה ויעזור לה לשרוד. כדי שאף אחד לא יגיע לעולם בלי זרועות שמחכות לו.

עמותת חיבוק ראשון
טלפון: 03-6022457
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by