בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אביגיל מחליטה לעזוב 

אביגיל מחליטה לעזוב

 
 
אביגיל אדם

אביגיל משתפת בסיפורים אודות המאבקים, הפחדים, התחרויות והגלאם של עולם הדוגמנות. טור אישי

 
 
 
 
 
 
 
 
 

אירופה על המפה

הדוגמנית אביגיל אדם מחליטיה לשנות גישה (דודי דהאן)
 הדוגמנית אביגיל אדם מחליטיה לשנות גישה (דודי דהאן)   
מהיום בו חזרתי ארצה ידעתי שזה יקרה: נשברתי. החיים האינטנסיביים בארץ, חוסר השקט הפנימי שלי והרעד בעצמותיי להמשיך הלאה ופשוט לקחת את עצמי למקום אחר – גרמו לי לעשות את המעשה. בבוקר חמים ושטוף שמש, יצאתי לדרכי אל עבר מוקד העלייה לרגל הקבוע שלי: סוכנות הנסיעות.

כנוודת טרנס-אטלנטית שאני, התרגלתי לבקר תכופות במקום הייחודי הזה, המאפשר לך להגיע לכל יעד בעולם. אם תרצו, סוג של סם לשונאי שגרה. לאחר התלבטות רצינית סביב איזה יעד כדאי לי לבחור הפעם, נפל האסימון ורכשתי לי במחיר מבצע טיסה לפריז שיוצאת למחרת.

השעמום הוא מילה נרדפת לאויבת הגדולה שלי: השגרה. ברגע שאני מרגישה כי השגרה משתרשת אצלי ובתוכי, מתחילה להתפשט בי סוג של הרדמה כללית, שמיד מציתה את הצד ההרפתקני שלי להתעורר ולדרוש את המגיע לו. אני עדיין לא בטוחה שמספר חודשי טיול טרמילאות ברחבי אירופה ירגיעו את זה, אבל תמיד נעים להיזכר איך זה להיות ילדת טבע, להיזרק באיזה מקום ולשחק את תפקיד ההיפית במפגש ה"ריינבו" בבוסניה. מי יודע לאן עוד אתגלגל, אבל השילוב של חופש, טבע, ובילויים בהחלט יכול להביא לתוצאה הרצויה.
 

אני, דוגמנית?

 
לפני השבר הגדול, שהוביל אותי לקנות את כרטיס הטיסה, מצאתי את עצמי במאבקים האינסופיים של עולם הדוגמנות. בעודי רצה מאודישן לאודישן מנסה לפלס את דרכי בין הרזות והיפות, קיבלתי טלפון ממפיקי תוכנית "הדוגמניות 3". לאחר שהשתחררתי מההלם הקל שאחז בי, הצלחתי להתפנות לשיחה, הרי לא כל יום יוצרים איתך קשר בלי לעבור את כל השלבים המפרכים.
ההצעה שלהם הייתה מפתה ומי יודע, יתכן שאם לא הייתי טסה הייתי מעיזה לשקול את ההצעה, למרות שמדובר בקבוצת בחורות שזוממות כיצד להפיל אחת את השנייה.

כל ההתרוצצויות האלו בין אודישנים וצילומים חידדו אצלי את ההבחנה שבשלב זה בחיי, דוגמנות היא כבר אופציה לא כל כך רלוונטית: עולם של בחורות דקיקות בגיל העשרה שלעיתים מגיעות עם מנת משכל קטנה יותר מההיקפים שלהן. העולם מלא בבחורות יפהפיות, והתחרות בעולם הדוגמנות קשה. את צריכה ציפורניים, מרפקים ותיאבון של ציפור בשביל להתקדם. דבר אחד אני יכולה להצהיר לאחר שבועות של ימי צום כפויים: לאכול זה כל כך כיף!

אכול כפי יכולתך

התקשרתי לסוכנויות והודעתי להם שלעת עתה זה "אדיוס". מלבד הטיסה הקרבה וההתרגשות שבאה איתה, היתרון הוא שנורא כיף שוב לאכול באופן נורמאלי, בלי מחשבות אובססיביות על משקל, קלוריות ושומנים. דברים צריכים לבוא באופן טבעי או שלא יבואו בכלל. ללכת נגד הזרם הטבעי של הגוף זה מרשם בדוק לאומללות; הייתי שם כל כך הרבה פעמים.

ברוכה הבאה צלחת פסטה ענוגה; שלום רב שובך עוגת גבינה! מעכשיו באופן רשמי חזרתם לתפריט שלי.

מדי פעם עולה השאלה הפולנית "מה, לא בא לך להתמקם/להתבסס/להשתקע?". אני מודה שזה לגיטימי, אם מסתכלים על העובדה שמאחורי כבר שלוש שנים של שוטטות ברחבי הגלובוס וחיים בארצות זרות. אז ברור שבא לי מתישהו ביום מן הימים. אז, כשהרצון להתיישב ואולי להתחיל בקריירה ומשפחה יהפוך לקונקרטי, אוכל להביט לאחור ולזכור את השנים המטורפות האלו, כשמה שרציתי לעשות עשיתי, ושבמקום לחלום את החלומות פשוט קמתי ועשיתי אותם בלי לפחד להיכשל בדרך או ללכת לאיבוד. בעצם מה החיים שווים בלי האפשרות ללכת לאיבוד, רק על מנת למצוא דרך מעניינת יותר או להגיע לבסוף למקום חדש ומפתיע.

ומה החבר אומר על הטיסה המתקרבת? לא יותר מדי למען האמת. הוא שקוע עד הצוואר בבחינות גמר באוניברסיטה, ובהיותו תלמיד מצטיין בחוג לביו-פסיכולוגיה, הוא חורש כיאות. ואני ציפור דרור. לא יכולה לשבת בשקט ולחכות שיסיים. אז נכון שאנחנו ביחד בקושי חודשיים ומי יודע מה יהיה כשאחזור. זוכרים את עניין הזרימה הטבעית? אני נגד להתפשר במקרים האלה. שכל אחד ילך עם רחשי ליבו, ומה שצריך להיות, יהיה. וחוץ מזה שקצת געגועים מעולם לא הזיקו.

ואסיים בקריאת: הלאה שיגרה, ברוכה הבאה ההרפתקה, ואזמר לי בליבי שיר הלל קטן לטיול הקרב ובא. ברוכים הבאים לפרק חדש בחיי.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by