בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
עם כל הכבוד לסקס 

עם כל הכבוד לסקס

 
 
רוי קסטנר

אטרף אולי ניצח את גן העצמאות בנוק אאוט, אבל אנחנו אלה שמשלמים את המחיר. ההומו ספיאנס על הזיונים הקלים, ההתמכרות וההודעה הדרמטית: דרוש שינוי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אטרף החליף את הגנים הציבוריים (FLICKR, savv)
 אטרף החליף את הגנים הציבוריים (FLICKR, savv)   
מהטורים שלי עד כה ניתן להבין באופן די ברור שאתר ההיכרויות אטרף דייטינג מהווה גם אצלי חלק מהותי בהוויית חיי כהומו גאה. אמנם יש לו איזה שני אתרים ישראלים מתחרים ועוד כמה בינלאומיים, אבל אטרף הצליח בשנים האחרונות להפוך למוקד הבלתי מעורר של הקהילה, כשכל השאר משתרכים הרחק אחריו.

אטרף הפך להיות, בחלקו הארי לכל הפחות, למה שעד לפני כעשור היה גן העצמאות: המקום להסתובב בו, לפגוש אנשים אחרים, לפגוש חברים להוויה, וכמובן, למצוא זיונים, והכל בלי לצאת מהבית ועם אפשרות סלקציה ברורה ונוחה.

לכאורה – יש לנו כאן קהילה פעילה, עם מגון אפשרויות והשמיים הם הגבול. בכל רגע מאות ואלפים נמצאים אונליין, האפשרויות מרובות, ואין צורך להסתפק בעשרות הבודדות שהיו בגן באותו רגע נתון, או לבזבז חמש שעות בגן בחיפוש אחר האובייקט הנחשק, שכן בינתיים אפשר לצפות בטלוויזיה, לאכול שניצל, ואפילו להזמין מישהו הביתה, כמופע חימום.

אמנם העולם הוירטואלי מציע על פניו אינספור אפשרויות, אבל בסופו של דבר מותיר אותנו עם תאוותנו בידנו. במילים אחרות – לאינטרנט תחלואים רבים, וכמעט כולם מתנקזים ומקבלים משמעות חזקה יותר כשמדובר בעולם הגייז.
 

יש אטרף - אין חברים

 
כאדם שבשנים האחרונות אטרף מהווה עבורו את מרכז הפעילות הקהילתית, יום אחד קמתי וגיליתי שבעצם אני לא סתם בודד וגלמוד, אלא אפילו הימים שהיו לי רעים לשתיה וציד בפאבים המקומיים - חלפו להם, ואני מוצא את עצמי שותה בגפי, אל מול המסך, עם תמונות של איברים זקורים ופרופילים משעמים מחד, או מאידך כרטיסים של אלים יוונים שלא יאה להם כלל להשיב, אם יום אחד אני שיכור מדי ומעז לשלוח להם הודעה.

כמו בכל התמכרות, גם כאן שלב ההכרה הוא הקשה מכל, וככל שחולף הזמן אתה מנסה יותר ויותר לשכנע את עצמך כי זה עניין זמני, או-טו-טו- תכיר את אהבת חייך, והעולם כולו יהיה ורדרד וקסום, עם שלום עולמי וללא אטרף. גם כשמצאתי את עצמי, שנתיים אחרי, עם האתר פתוח 24/7, כדי חלילה לא לפספס את האחד והיחיד שאולי יפנה אליי בדיוק כשהייתי בעבודה, לא הדהדה בי ההכרה שמשהו כאן לא בסדר, וגם לא העובדה שלפתע חיי החברתיים התדרדרו לחתונה פעם בשנה. אפילו כשהגיע היום בו מצאתי את עצמי כותב בפרופיל האישי, תחת "מה מחפש", את המשפט הנדוש "סיבה לצאת מהאתר הזה", עדיין לא הכרתי בעובדה שאני מכור. אלא שאז הגיע השלב הקשה מכל. שלב הזהויות המרובות.
 

רוי, או קסטנר? ההומו ספיאנס מתרגל סכיזופרניה

ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. אפקט האטרף (FLICKR, DerrickT)
 ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. אפקט האטרף (FLICKR, DerrickT)   
זה התחיל כמשחק (או משעמום, תסכול, חוסר אונים או כולם יחדיו) –פתיחת פרופיל חדש, עם נתונים דומים, תמונה מטושטשת משהו שאינה מסגירה את זהותי, ועם פירוט סליזי למדי של תשוקותיי הנסתרות, יותר או פחות.

תוך שעות ספורות נפרש בפניי עולם חדש. לראשונה פרסמתי פרופיל בעל אופי מיני, ולפתע אנשים שמעולם לא נתקלתי בהם ממרום שנותיי באטרף, החלו להציף אותי בפניות והצעות. חלפו עוד ימים ספורים, ולפתע אתה מגלה שאתה לא היחיד עם הזהויות המרובות. אתה מדבר עם אדם בעל כרטיס פרובקטיבי במיוחד, מתפתחת שיחה מיחמת ומעוררת, ואז מגיע רגע שליחת התמונה הסודית. אתה פותח את התמונה – ומגלה כי מדובר באותו אדם משעמם ובנאלי, שכבר דיברת איתו איזה פעם פעמיים עם הכרטיס הקודם, והחלטתם לוותר. והמקרים הולכים ומתרבים.

לצורך הניסוי (ולצורך זה בלבד, כמובן), אף פתחתי כרטיס שלישי, סליזי עוד יותר, שהקשר בין הכתוב בו למי שאני – מקרי לחלוטין, ושוב – מבול של הודעות, ושוב – חלקן מאותם אנשים משמימים שכבר פנו אלי בפרופיל המייחם – וכעת מתגלה שגם להם יש פרופיל שלישי.
אט אט מתחוורת העובדה כי כמעט כלל הוא באטרף שכל אחד מחזיק בזהויות אינספור. פרופיל לבוקר, פרופיל לערב, פרופיל לסופ"ש, פרופיל לעת ייחום, פרופיל לעת דכדוך ופרופיל לימי מלחמה. שיהיה, ליתר ביטחון.
 
 

אהבה בזהות בדויה

בהתחלה זה היה נחמד. עובדה מוגמרת היא שאכן, עם הפרופילים המרובים מצאתי גם מצאתי זיונים לא מעטים וחוויתי חוויות מיניות מעניינות ביותר. אלא שבשלב מסוים אתה מתחיל להרגיש שעמום ניכר, ותחושת חוסר הנעימות הולכת ומתפשטת. עם כל הכבוד לסקס, ובלי עין הרע, יש כבוד - הרי הוא האמצעי, ולא המטרה. לפחות בכל הקשור בביג פיקצ'ר. אבל גם בפגישות הסליזיות יותר, תמיד באיזשהו מקום, עמוק עמוק פנימה, נותרה הכמיהה שיצא מכאן משהו מעבר לסטוץ. וככל שעולם הפרופילים המרובים לאישיות אחת הולך ונפרש, הולכת ומתעצמת התחושה שהסיכוי אכן קיים. שאותו אתם שמעוניין בסקס פרוע, סביר להניח שיש לו פרופיל נוסף, בו הוא מחפש אהבה, חיבה ומישהו להניח עליו את הראש, בדיוק כמוני. אז למה לוותר? ואם נגלה שיש לנו גם התאמה מינית מושלמת מלכתחילה – מה טוב.

וכך מצאתי את עצמי שורץ בעולם הוירטואלי עם שלושה פרופילים שונים. בכל אחד נתתי דרור לפן אחר שלי, אמיתי יותר או פחות, במרדף אינסופי ובהשתלטות הולכת וגוברת של אטרף על חיי.
 

נמוך מים המלח: סיפור אמיתי מהעולם הוירטואלי

סופרמן ביום, כותב טורים בלילה. כל קשר בין המצולם לסכיזופרניה מקרי (FLICKR, josephp)
 סופרמן ביום, כותב טורים בלילה. כל קשר בין המצולם לסכיזופרניה מקרי (FLICKR, josephp)   
לפני כשבועיים הגעתי לשיא השפל. תחת אחד מפרופיליי הסליזיים יותר פנה אליי אדם שהגדיר עצמו כ"סקרן". התחלנו לצ'וטט, ותוך דקות ספורות הרגשתי איך כל הפוזה שלי מתפוגגת ואני נמס כחמאה באמצע הסהרה. הוא היה חמוד בצורה שלא תאמן, עם חוש הומור נדיר, שופע חום ואינטליגנציה, וקסם אישי בדיוק במינון הנדרש.

מהר מאוד התחוור לי שאין לי כל טעם להמשיך את השיחה מאותו פרופיל של סקס מאניק, אבל חלילה לי מלוותר על אותו עלם חמודות. סיימתי את השיחה עמו ומיד פתחתי את הפורפיל המהוגן שלי. אלא שמסיבות שאינן נהירות לי עד עתה, הפרופיל הקודם נשאר אף הוא פתוח, כך שבדרך פלא שני הפרופילים היו אונליין בו זמנית, בשני דפי אינטרנט שונים, וזאת מבלי ששמתי לב.

מיד חיפשתיו ופניתי אליו מהפרופיל המהוגן. התחלנו לשוחח , הצגתי את עצמי, קשקשנו מעט, ונראה היה שעלינו על הדרך הבטוחה. לא חלף זמן רב ונוצר הקליק, ואחרי כרבע שעה התברר שגם יש לנו איזה מכר משותף או שניים, והשמחה הייתה רבה. כבר היינו בדרך הבטוחה לדייט רומנטי במיוחד, אלא שאז, מבלי משים, שיגרתי לו הודעה שהיוותה המשך ישיר לשיחה המלבבת שלנו, מהפרופיל ההוא, השני, הסליזי.

ובאטרף – מרגע שנשלחה ההודעה – אבוד לך. אין דרך לעצור, אין דרך להחזיר, אין דרך למנוע את הפדיחה, ואין מילים לבטא את עוצמת הפדיחה. ניחא הרומן הנפלא והזוגיות לחיים שנגדעה באיבה – אבל יש לנו גם מכרים משותפים, ואם נותר לי עוד מעט משמי טוב – הרי שברגע זה הוא התפוגג לחלוטין.

ברגע שהתבררו פרטי האירוע, נפל סוף סוף האסימון. זה היה הרגע בו הכרתי כי אני מכור, ומכור קשה. לא לאלכוהול, לא לסמים, ואפילו לא למין – אלא לאטרף. לכמיהה להיכרות – באיזו דרך שלא תהיה. התשוקה לדייט שהפכה אותי לפתטי וגרמה לי לאבד את הערך המוסף שלי אל מול כולם – את מי שאני. זה הרגע בו החלטתי למחוק את שני פרופיליי המיותרים, וכתוספת ללקח הנלמד - להיעלם מאטרף לשבוע.

עוד מבית היוצר של רוי קסטנר
יש לכם מנוי באטרף? בואו לדבר עם רוי
my.atrafdating.co.il/kestner
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by