בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אבא במשרה מלאה 

אבא במשרה מלאה

 
 
טל זייברט, Boxer

לא ברור מתי בדיוק התכנסה הועדה שאישרה לנשים לעזוב באופן קבוע את המטבח, ולצאת לרחוב לשרוף חזיות בטענות קיפוח. אם לגברים לא הייתה בעיית אגו קשה, הם מזמן היו מפגינים בכיכר רבין ושורפים את הסינרים שמצאו את מקומם על צווארם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בוקר משפחתי רגוע???
 בוקר משפחתי רגוע???   
שוב ושוב אני מביט על המצב מהצד, זאת אומרת על עצמי, וחושב שאולי הקדמה לא בהכרח נחוצה, הנאורות רק משבשת את איזון הכוחות בין המינים, איזון שנשמר רק אם כל אחד נשאר בחלק שלו.
פעם הגבר היה קם בבוקר, נכנס למקלחת, הבית שקט, הוא מסיים להתגלח, יוצא ולובש את החולצה והמכנסיים המגוהצים שחיכו לו על הקולב ליד המיטה, ובדיוק כשהוא נכנס למטבח נוחתת על השולחן ליד הכסא הקבוע שלו ארוחת בוקר של ביצה עשויה לפי טעמו, טוסטים וירקות חתוכים גס, כוס קפה עם מעט חלב בדיוק כמו שהוא אוהב ועיתון בוקר.

הילד יושב בכסא שלו ושומר על השקט וכשהאבא מסיים לאכול ולקרוא, אשתו הענוגה מפנה לו את הצלחת, מגישה לו כריך עסיסי שייקח איתו לעבודה, ומלווה אותו לדלת כדי שיצא להביא פרנסה וכבוד הביתה. בערב הוא חוזר, ארוחת הערב מוכנה, משוחחים קלות על מה שעבר עליו בעבודה, עליה במטבח, הילד אפילו משמיע קול, האבא קולט שהוא שם, שואל את אשתו אם הוא כבר הרבה זמן פה, צופה מעט בטלוויזיה או פוגש חבר, והולכים לישון. למחרת חוזר חלילה.

והיום, אני מתעורר ברבע לשש בבוקר מכפה לפנים שדופק לי הבן שלי כי מזמן הוא כבר ישן אתנו במיטה ואז הוא מתחיל לבכות, הוא רעב, ואם אני בכל מקרה קם לעבודה אז למה שאשתי תתעורר, ואם הילד רעב ברבע לשש אז מה נעשה, נקום כבר, בשקט שהיא לא תתעורר. אני מחליף לא את השק הרטוב מהלילה, הוא ממשיך לבכות ובא לך לתת לו נגיחה, אתה בקושי התעוררת ואז כדי לבחון אותך באמת הוא משתין עליך בקשת.

אני מניח אותו מצייץ על השטיח בסלון והולך להכין לו את הבקבוק של הבוקר, הוא קולט אותי ומעלה טורים שעולים ועולים עד שהוא דוחף את הבקבוק לפה, עכשיו יש איזה עשר דקות להירגע, הוא אוכל. השעה שש, מקסים, אי אפשר לחזור לישון כי הילד כבר זוחל חופשי ונעמד אם יש לו במה לתפוס והוא עוד לו לגמרי הפנים את עניין כוח המשיכה, הוא מתרסק חופשי.

אני מתיישב בעיניים חצי סגורות מול המחשב ועובר על כותרות של חדשות, של ספורט, מחכה. שש ורבע, אני שומע את הבקבוק מועף בסלון וצונח על הרצפה, הדיסקים מתחילים ליפול והמגירות במטבח נפתחות. אני מבין שאני לא חולם ורץ לפני שהוא בולע אבקת כביסה.

ככל גבר טיפוסי, גם הבן שלי אוהב לעשות קקי בבוקר, כל בוקר, כמו שעון. הרבה קקי. אז עכשיו אני מחליף לו, וזה לא בדיוק שהוא שוכב בניחותא ומסתכל עליי, הוא מנסה להתהפך תוך כדי, כאילו זה מין משחק כזה, כמה קקי אפשר למרוח על אבא. אני תמיד מפסיד.

שש ארבעים וחמש, עוד מעט אני צריך להתקלח ולהתארגן לעבודה, כן עוד איזה חצי שעה, מה בשביל זה אני אעיר את אשתי? אני משחק איתו, או יותר נכון בוהה בו מפרק את הבית ורק שומר שינגח ברצפה כמה שפחות. בשבע וחמישה אני מעיר את אשתי למשמרת שלה והולך להתארגן.

שבע בערב. אני חוזר הביתה, היה יום קשה בעבודה, מתחים, חיכוכים, לקוחות משוגעים, בוס עוד יותר, אנשים שעובדים איתך לא מקצועיים, אתה מגיע מותש. לא הספקת לסגור את הדלת, היא זורקת לך אותו בידיים, "כל היום אני איתו אני גמורה, תהיה איתו קצת". ואז גם תעשה לו אמבטיה, אני חייבת לנוח, ו"תשכיב אותו לישון כי אחרת הוא לא יכיר אותך, כל היום אתה בעבודה". מרבע לשש אני על הרגליים כן?!

אתם מבינים, משריפת החזיות זה הגיע לזה שאני אשם שאני הולך לעבודה. אני גם אשם שאנחנו לא נוסעים לחופש. פרדוקס. פרדוקס האישה המודרנית. היא מצפה שגם תהיה עם הילד, וגם תביא פרנסה. ככה היא תוכל להיות אימא נהדרת, במשרה חלקית, זה מה שיצרה הקידמה, אימא במשרה חלקית ואבא במשרה מלאה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by