בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
אני ואתה נעצב את העולם 

אני ואתה נעצב את העולם

 
 
נויה נרדימון

כמה טוב לו לסטודנט לעיצוב, שיכול לתת דרור לאידיאולוגיות ולפילוסופיות העמוקות של חייו לבוא לידי ביטוי בדרך הכי מקורית. כמה עצוב לו לסטודנט ביום בו הוא עוזב את החממה היצירתית שטיפחה אותו במשך ארבע שנים וכל סימן ליצירה אמנותית מצידו תבוא עכשיו לידי ביטוי, במקרה הטוב, בעבודתו כסטייליסט

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בובה של בגד: ליטל עשהאל והחליפת העסקים (יח"צ)
 בובה של בגד: ליטל עשהאל והחליפת העסקים (יח"צ)   
החוג ללימודי אמנויות העיצוב במכללה להוראת טכנולוגיה הוקם לפני כעשור והחל מטפח בתוכו את התכנית ללימודי עיצוב אופנה ותלבושות. במשך שלוש השנים האחרונות חרשו הסטודנטים במכללה על יסודות בהבנת שפת העיצוב בכלל ויישומה בעצוב מוצר וגרפיקה בפרט ובשנה הרביעית הם בחרו בתחום בו הם רוצים להתמחות. הגישה הרב תחומית לנושא העיצוב באה לידי ביטוי בפרויקט הגמר שלהם שמוצג בימים אלו בתערוכה ביפו. הגישה היא לראות בעיצוב אמצעי להתבונן דרכו ולהגיב כלפיו, מסביר ראש החוג לעיצוב רונן לייבמן, הסטודנטים לומדים להשתמש בעיצוב כאמצעי לשיפור הסביבה והחברה בה הם חיים דרך חלון האופנה.

מפעלי אופנה

אחת העבודות שמציגה בדיוק את מה שלייבמן מדבר עליו, הוא המיצג של שירה יעקובי שבועט חזק בתוך הבטן של המתבונן בו. בעבודה מוצגות שלוש דמויות המבצעות פעולות מכאניות של תפירה, גזירה וקיפול בסביבת עבודה של סדנת יזע. אולם פעולותיהן מוגבלות על ידי מדי העבודה שלהם, שעברו טרנספורמציה, ותוך כדי תנועה, הופכות הנשים הפועלות למכונה עצמה. האישה שעוסקת בקיפול הבגד, לובשת בגד שעשוי ממספר חולצות שתפורות אחת לשנייה וכפועל יוצא מקפלת את הבגד של עצמה. השימוש בבדי לייקרה וכותנה בצבע אפור לשלושת הפועלות מטשטשים את הזהות העצמית של כל אחת מהן. שלוש גיבורות שמתפשרות על תנאי תעסוקה משפילים של עולם סדנאות הזיעה, במקרים מסוימים בשכר של דולר עבור 15 שעות עבודה, כדי לקיים את עצמן ואת משפחותיהן מבלי לקבץ נדבות. זוהי עבודה שמטרתה להגביר את המודעות אצל יצרני וצרכני האופנה כשהמסר מועבר בצורה מדויקת דרך הבגד.
 

אישה תינוקת

 
שאר העבודות התייחסו לדימויים ותפיסות של המעצב את הסובב אותו והשוכן בתוכו. ליטל עשהאל, בחרה להביא דרך עיצוב הבגד שלה קונפליקט נפוץ של האישה: להיוותר בין השאיפה לעצמאות לבין הרצון להישאר ילדה. ליטל מציגה פריט לבוש עליון המשלב חליפת עסקים נשית ובגד שינה לתינוק.

הבגד עשוי כולו משמיכות פליז מפורקות, שמתקשרות מייד עם עולם רך של תינוקות תמימים עטופים בתוך שמיכות מפנקות. לעומת זאת, הגזרה של החליפה המחויטת יוצרת ניגוד מוחלט עם החומר ממנו היא עשויה ויוצרת את הקונפליקט. לבגד מצורפות נעליים בגזרה ילדותית עם תוספת ברורה של עקב נשי חד ולא נוח.
 

בגדי ילדות

מיכל בן יצחק מציגה התפרקות נוסטלגית (יח"צ)
 מיכל בן יצחק מציגה התפרקות נוסטלגית (יח"צ)    
גם למיכל בן יצחק קשה להתבגר והיא מביאה בעבודה שלה דימויים מעולם הפנטזיה והילדות בפרשנות חדשה מתוך עולם בוגר.

שמלה בגזרת בלון מתנפח ועליה שרבוטים, כביכול ילדותיים, מסומנים בעט פיילוט שחור מדכא; הקפוצ'ון (חתול), גם הוא אמור לסמן ילדותיות כלשהי אך מראהו מפחיד ומאיים; שרוול תמנון המחובר לשמלה יוצר תחושה של חנק תוך כדי שביב תקווה בתוך שלושה צבעים של קשת בענן. ההתרפקות הנוסטלגית של מיכל נשארת בהווה בלי כל תחושה של איזשהו געגוע לעבר. היא רוצה ליצור מטען אמביוולנטי אל עבר שלא יחזור אלא שבפועל, העבודה מתמקדת לגמרי בהווה.
 
 

בגד משתנה

גלי קדרון ובגד ההתפרצות (יח"צ)
 גלי קדרון ובגד ההתפרצות (יח"צ)   
"עוף החול" של אורית בר, מראה את דמות האישה בתהליך ההשתנות שלה מתוך תנועות ופעולות גומלין עם הבגד. הגזרה של הבגד לא ברורה וחד משמעית אלא משתנה ביחד עם האישה שזזה בתוכו. לפרקים מגלה הבגד חלקים מגוף האישה ולפרקים הוא מסתיר ומטשטש אותו. השימוש בשיפון ונוצות יוצרים תנועה זורמת ומשתנה. לעומתו, "התפרצות" של גלי קדרון מציגה את ההתפרצות הרגשית אצל האדם בהשוואה להתפרצויות בטבע. בעיצוב א-סימטרי של הבגד ובעזרת בד כותנה ופליז'ין, בנתה אורית בניינים שמכסים את הבגד ומעלימים אותו ממש כמו תופעת הבניינים שצצים להם ומוחקים את הטבע.

שיהיה במזל, עד ה30 ביולי.
מרכז עמיעד, יפו.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by