בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
איפה הרומנטיקה? 

איפה הרומנטיקה?

 
 
דקלה שטרן-קיי

במאבק הזוגיות מול ערימת החיתולים קשה מאוד לנצח. הניצוץ שהיה בעיניים מתחלף בברק עצבני מול השעות הארוכות שהוא במשרד והכביסה שאינה נגמרת. שלא לדבר על הסקס והרומנטיקה. אז איך משכינים שלום בין ההורות לזוגיות, מבלי לפרק את החבילה?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עם מי אני חי? (צילום: sxc.com)
 עם מי אני חי? (צילום: sxc.com)   
פעם הייתם רק שניכם יחד מול העולם הגדול. יצאתם, ביליתם, חיזרתם, "חנכתם" כל אחד מהחדרים בדירה החדשה שקניתם והחלטתם שזהו, אתם מוכנים להתרחב, תרתי משמע. הספרים והסרטים מתארים תמונה וורודה של משפחה קטנה ומאושרת, אבל כשהגיחה התוספת הקטנה למשפחה לא תיארתם לעצמכם כמה קשה זה יכול להיות. פתאום התקשורת נעשית בנהמות ולעתים אפילו בצעקות. את בודקת כמה פעמים הוא שטף בקבוקים בשבוע האחרון ואתה מתחשבן על כמות החיתולים – מי החליף כמה ומתי. שלא לדבר על מאזן הקימות בלילה, שנשמר בקנאות הדדית של אמא ואבא עייפים ומרוטים.

עוינים זה לזו

ילד נכנס למערכת הזוגית ומשנה אותה מהיסוד. אם פעם סלחתם על הפגמים והחולשות הקטנות של בן הזוג, היום הם מעצימים לדרגת סיכון הביטחון הלאומי. הזמן עובר במאבק מתמשך ויום אחד אתם מתעוררים ותוהים מתי הפכתם כאלה עוינים זה לזו.
 
 
ריקי רדלוס, מטפלת זוגית מוסמכת מטעם האגודה לטיפול משפחתי, מספרת שרוב הזוגות הפונים אליה לא מגיעים מיד לאחר הצטרפות התינוק לתא המשפחתי. "כולם מבינים פחות או יותר שזה מעבר מאוד דרמטי", היא אומרת. "במעבר מזוג לזוג הורים, יש שני שלבים בהם מגיעים זוגות לטיפול: או כשיש ילד אחד קצת יותר גדול, שמצריך התייחסות חינוכית ולא רק טיפול ואהבה ומשחקים. מתגלעים המון חיכוכים סביב הבדלים בגישות וזה גורם להמון ריבים שהולכים ומסלימים. השלב השני הוא כשיש לפחות שני ילדים בגילאי שנתיים עד ארבע, או אפילו פעוט ותינוק, ואז ההורות היא מאוד תובענית ופולשת לכל תחומי החיים. אין שיחות, אין חיזורים, מיעוט יחסי מין, אין התחשבות רגשית. הרבה פעמים זו ממש הסלמה עד למחשבות על גירושין. זה שלב מאוד תובעני בהורות".

ממה נובע הקושי בשילוב הורות וזוגיות?
"פשוט שוכחים שלצד תפקיד ההורה יש גם תפקיד של להיות בן זוג. זוגיות היא לא משהו מובן מאליו, היא לא "בילט-אין" במסגרת המשפחתית. זה דורש התייחסות תמידית וקבועה, ממש מחייב טיפוח. אנשים עושים המון כדי לטפח את הקריירה, מתכננים נסיעה לחו"ל במשך שבועות ואפילו חודשים אבל את הזוגיות שוכחים".

ומה הטענות העיקריות במתקפה ההדדית של בני הזוג?
תתפלאו, אבל אנחנו מאוד בנאליים. "התלונות שאני שומעת הן בדרך כלל:'הוא לא מבין אותי, לא עוזר בבית, חושב שזה רק התפקיד שלי, חוזר הביתה והולך ישר למחשב או יוצא בלעדיי וכדומה. למרות המגמה השוויונית, בפועל רוב האחריות על ניהול הבית נופלת על האישה, וגם גולשת לתחומים אחרים. למשל, יכול להיות שבן הזוג יחזר ויציע לצאת, אבל בפועל האישה תצטרך לארגן בייביסיטר. כלומר, הוא יעלה את הרעיון, אבל את התהליך למימושו היא צריכה לעשות".
 

לא משנה אנשים

אכן, נשמע מתסכל ובעיקר מאוד מוכר. בהכללה גסה ביותר, לא נראה לי שקיימת אישה שלא השמיעה טענה כזו או אחרת מהרשימה. הבעיה היא, שלרוב מדובר בנושאים שהיו קיימים מאז ומתמיד במערכת היחסים, אבל כניסת הילד למשפחה מעצימה אותם. "אני לומדת על כל אחד מבני הזוג. שומעת מה היה קודם שאין עכשיו, מה התסכולים ואיזה מחסומים יש. לפעמים יש מאבקי כוחות, או שבן או בת הזוג רואים רק את חלקו של הצד השני באחריות. התפקיד שלי הוא לגרום לכל אחד מהם להבין את חלקו באחריות המשותפת. לאט לאט כל אחד מבני הזוג מבין ורואה שיש לו חלק במה שקרה, ואז מצליחים לעשות שינוי".

ומה לגבי אנשים שמגיעים לטיפול ואומרים "ככה אני", "ככה הכרנו, אני לא יכול להשתנות"?
"יש גם כאלה, ויש שאומרים 'אני חושב שככה זה טוב', למשל. יש דפוסים שמביאים מהבית, שעליהם התחנכנו. אני לא מנסה לשנות אנשים, אבל מסבירה להם שיש את בן הזוג, יש את בת הזוג ויש את הזוגיות, שהיא יישות נפרדת וניתן לצקת אליה תכנים כאלה או אחרים. כלומר, יכול להיות שיש לך דפוסים מסוימים, אבל בתוך הזוגיות צריך להגמיש אותם כדי ליצור משהו טוב יותר".

לאמן את השרירים

אז איך בעצם הולכים זה לקראת זו, ולהיפך? איך יוצאים מהדפוסים הישנים ויוצרים זוגיות שתהיה נעימה לכולם? רדלוס קוראת לזה "לאמן את השרירים הרדומים". אם למישהו יש בעיית אימפולסיביות, הוא צריך לאמן את שריר ההתאפקות שלו. אם אחד מבני הזוג לא מסוגל לדבר על מה שמציק לו, הוא צריך להתאמן בלדבר על זה. "זה ממש כמו חדר כושר", היא אומרת. "בהתחלה קצת יותר קשה, אבל משתפרים עם הזמן.

זוגיות מורכבת משלושה נדבכים: מחויבות, אינטימיות ותשוקה. אם נשווה את הזוגיות לפירמידה, הרי שבתחתית נמצאת המחויבות והיא הבסיס לכל היתר. הדבר הראשון שנעלם זו התשוקה, אחר כך האינטימיות ואם שני אלו לא נמצאים אז יכול להיות שתהיה זוגיות, אבל היא תהיה ריקה מתוכן ולא נעימה. אם מטפחים ומטפלים ויוצרים מחדש את האינטימיות, התשוקה גם תחזור. הורות זה דבר מאוד מאתגר, זו עבודה קשה ותובענית מאין כמוה".
 
 
הימנעו ממאבק כוחות (צילום: photos.com)
 הימנעו ממאבק כוחות (צילום: photos.com)   
ממה נובעת הבריחה הזו למחשב או לעיתון אחרי יום עבודה, למשל?
"הרבה פעמים מדובר בעייפות גדולה. חוזרים מיום מעייף בעבודה ובמקום להגיע למקום שקט מגיעים לבית רועש. כדי להגן על עצמי אני נסגר בפני הרעשים של הסביבה. יש אנשים שחוזרים הבית ומיד מפציצים אותם בטענות ותלונות. צריך לתת לבן-אדם מרחב נשימה. לפעמים גם הילדים לא נותנים לנשום קופצים על אבא איך שהוא מגיע ורוצים להיות איתו. גם עם זה צריך להתמודד".

אז מה את מציעה לעשות?
"לתת 10 דקות מנוחה כשאבא או אמא נכנסים הביתה. להגיד יפה שלום, לתת נשיקה ולאפשר להירגע במשך זמן מה. אם זה עשר דקות, או לפעמים יותר, הכל במידת האפשר. צריך להטעין את המצברים כדי להתמודד בהצלחה עם המעבר הזה מהעבודה לבית".

אם כל אחד מחויב לתהליך, אומרת רדלוס, זה יעבוד. כמובן שלפעמים יש נסיגות ותקלות, למשל, הבעל חוזר עצבני מהעבודה ובדיוק הילדה נפלה או הילד הקיא, והנוכחות נדרשת באופן מיידי. העיקר הכוונה, ואסור בתכלית האיסור להציב תנאים. "יש זוגות רבים שאומרים – אני אעשה X אם הוא יעשה Y, וזו טעות. זה סוג של מאבק כוחות".

לפעמים אחד מבני הזוג מתנגד להגיע לטיפול, או חושב ש"הכל בסדר, כל הזוגות רבים ומתווכחים וזה יעבור". במקרים כאלה ממליצה רדלוס להגיע לבד. לפעמים, היא אומרת, בן הזוג הסרבן משנה את דעתו ומצטרף. במקרים אחרים בן הזוג שפנה לטיפול מתחזק ומצליח להגיע לשיתוף פעולה עם בן הזוג, גם אם שניהם לא נכחו בשיחות. מה שכן, חשוב לדעת שלא מדובר בפגישה או שתיים. הטיפול הקצר ביותר נע בן שלושה לארבעה חודשים, ואין מה לצפות ל"זבנג וגמרנו".
 

פגישה קבועה מראש

לא לכל הזוגות מדובר בתהליך אשר בא בקלות, לעיתים זה קשה ואין סבלנות ולעיתים מאוד רוצים אבל לא יודעים איך לגשת אחד לשני. רדלוס ממליצה: "תקבעו פגישה. פגישה לצורך שיחה, לצאת ביחד ואפילו לסקס, ואם מבטלים – מיד לקבוע פגישה מחדש. פעם בשבוע או בעשרה ימים, פשוט לקבוע פגישה לכל דבר, כמו עם לקוח או כמו בתקופה שהתחלתם לצאת. צריך לבלות זמן ביחד, לשתף זה את זו ברגשות, במחשבות. למשל, בסוף היום כשהילדים ישנים, קחו לעצמכם חצי שעה ביחד בלי טלוויזיה והסחות דעת ודברו על משהו אחר חוץ מהילדים".

ואם אמא נמצאת בבית והיא מתעסקת רק עם הילדים? על מה מדברים?
"אז שתדבר על תוכנית טלוויזיה שראתה, ספר שקראה, על הרכילות עם השכנה. צריך קצת להתאמץ, אבל בסוף זה מצליח. בהתחלה אולי קשה, אבל אחר כך זה נהיה זמן האיכות שלכם, ואתם תחכו לו".

רשמו לפניכם: היום בערב, אחרי שהילדים ילכו לישון, במקום לברוח למחשב ולטלוויזיה נסו לבלות יחד. עם הזמן – וכמובן, עם קצת השקעה תתחילו להיזכר למה בחרתם להיות יחד, ולמה זה בכל זאת שווה, למרות הקשיים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by