בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
חיבוק 
חבקי אותי 

חבקי אותי

 
חיבוק |
 
דקלה שטרן-קיי

חיבוק ומגע פיזי עם התינוק, חשובים לא רק מבחינה רגשית, אלא חיוניים גם להתפתחות הפיזית, ליצירת קשרים ולרכישת מיומנות חברתית. אם אתם מאלו שנמנעים מלחבק את התינוק "כדי שלא יתרגל"? הכתבה הזו תשנה את דעתכם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
זה תמיד אהבה (צילום: קרן שביט)
 זה תמיד אהבה (צילום: קרן שביט)   
לילה, כולם ישנים. תינוק בן חודשים ספורים מקיץ משנתו ומיד מתחיל לבכות בכי תמרורים. אמא מופיעה, מרימה אותו ומערסלת בזרועותיה, היא מציעה לו שד או בקבוק, אבל הוא לא רעב. בודקת אם צריך להחליף לו, אבל החיתול יבש. היא ממשיכה לנענע אותו בזרועותיה בעדינות, הוא כבר לא בוכה ומביט בה בעיניים אוהבות. לבסוף היא מבינה כי כנראה התינוק שלה בכה באמצע הלילה, פשוט כי הוא רצה חיבוק.
 

סופר חיבוק

 
חיבוק ומגע הם אחד הדברים שהופכים אותנו למה שאנחנו, לבני אדם, וחשיבותם רבה במיוחד בתקופה הראשונה של החיים. במשך תשעה חודשים אנחנו מבלים בסביבה חמימה ובטוחה, עטופים ומוגנים בתוך רחם אמנו, ופתאום, ברגע אחד, אנחנו מוצאים את עצמנו חשופים בצריח ומשתזפים באורות ניאון קרירים. פלא שאנחנו כל כך בוכים?

מהרגע בו אנחנו מקבלים חום ואהבה, מפעיל המגע את תאי העצב שלנו, שולח מסרים בגופנו, מעביר מידע וגורם לנו להגיב. המגע חשוב להתפתחות החושים והתפיסה, להתפתחות הרגשית, הקוגניטיבית והחברתית. ללא מגע פיזי נכון, יהיה לנו מאוד קשה, וזאת ללא עוררין, להסתדר בעולם.

שמאי כרכום, פסיכולוג המתמחה בפסיכולוגיה חינוכית ובעבודה עם ילדים ונוער, מסביר: "התינוק מוצף בגירויים פנימיים וחיצוניים מאוד בקלות. החיבוק והמגע שלנו עוזרים לסנן את הגירויים האלה. החיבוק הוא מעין בית, עוטף ושומר מקור, מחום ומרעש, במיוחד בשעות ובימים הראשונים. עד שמערכת החושים של התינוק מתפתחת ומסתגלת לעולם שמחוץ לרחם, אנחנו מהווים עבורם סוג של פילטר".
 

תקשורת המגע

תפקיד הדמות המטפלת, בין אם מדובר באב או באם, הוא לווסת את הגירויים החושיים המסתערים על הרך הנולד מהרגע שהגיח לעולם, ולנסות לארגן עבורו את החוויה. "לתינוקות יש כישורי סינון טובים", מוסיף כרכום, "אבל הם עדיין לא מפותחים מספיק ואנחנו צריכים לדאוג להם". מלבד מקרים של בכי בעקבות רעב, חום, קור, חיתול רטוב או אי נוחות אחרת, בכי עשוי להיות למעשה בקשה למגע, לנוכחות. התינוק מבקש בדרכו, שלא להיות לבד, ורוצה את התיווך של הדמות המטפלת".

כרכום מספר על מחקרים מרתקים המתארים את ה"דיאדה", האינטראקציה בין האם לילד. המחקרים הראו כיצד עוצמת החיבוק של האם, משתנה בהתאם לעוצמת הבכי של התינוק, על מנת להרגיע אותו, ובהתאמה, כיצד הבכי של התינוק הולך ונחלש ככל שמסר ההרגעה הולך ומתקבל. "האמא מעבירה מסר של החלשת עוצמה לתינוק, והוא מקבל אותו ומגיב. מדהים לראות את זה".

פונקציה אחת של המגע הפיזי היא, כאמור, סינון הגירויים עבור התינוק, בעוד הפונקציה השנייה היא תקשורת. אביטל יעקובי, פסיכולוגית ילדים ומטפלת משפחתית המתמחה בפסיכולוגיה התפתחותית וחינוכית, "בגיל הרך, רוב התקשורת נעשית בצורה גופנית עם התינוק. רוב האינטראקציה היא סביב הצרכים הפיזיים וסביב הגוף, משום שהוא עדיין אינו יכול לדבר. הבכי הוא אות מצוקה, והתגובה היא התקרבות פיזית לילד, זהו הבסיס של הקשר. אם הבסיס טוב, לאט לאט ההורה לומד לקרוא את הסימנים של הילד, ויוצר עמו מערכת של אמון".
 
 

הורים שלא נוגעים

חשוב לדעת כי לעיתים, הבעיה נמצאת בהתאמה בין ההורה הנוגע, לילד המבקש מגע. כרכום ממשיך, "אחד הנושאים שממש חשוב להבין, הוא הוויסות החושי. תינוק שיש לו בעיה בוויסות חושי, יכול לחוות קושי גדול מול המגע של אמא או דמות מטפלת אחרת. אחד הילדים המטופלים שלי, שיש לו רגישות יתר למגע, אמר שמגע לא נכון יכול להיות אפילו מכאיב בשבילו, ממש כמו נייר זכוכית.

במקרה כזה, התינוק יחווה את המגע של אמא ככואב ולא נעים, ובמקום להרגיע את הבכי, הוא רק ילך ויתגבר. ילד שיש לו תת-רגישות למגע, יהיה זקוק למגע מאוד חזק ואינטנסיבי, ויכול להיות שאמו לא תבין ולא תתאר לעצמה שבנה זקוק למגע כזה. הוא מצדו יבכה ויחפש מגע, אבל לא יירגע כשהיא תיגע בו. שני המצבים האלה, המתארים בעיה בוויסות החושי, יכולים להיות מאוד מתסכלים, גם לאם וגם לתינוק".

ויעקובי מוסיפה: "סוג של מגע, צריך להיות מותאם לאיתותים שהילד משדר. אם אבא מנדנד את התינוק חזק מדי, זה יכול להיות לא נעים ואפילו מפחיד. ההורה לומד במשך הזמן איזה סוג מגע הילד צריך. יש הורים שלא נהנים בעצמם ממגע פיזי, זה לא נעים להם או הורים שלא מרגישים קירבה ואפילו דוחים את הילד. יש אמהות שבכל פעם שהן מניקות, יש להן ירידה חדה במצב הרוח".
 
יש הורים שפשוט נמנעים ממגע עם התינוק שלהם?

"כן. נפגשתי עם הורים שלא נוגעים. הרבה פעמים זה נובע מתחושת ריחוק מהילד, וכן הורים שלא קיבלו מגע בילדותם, לכן זה לא נמצא אצלם בלקסיקון בכלל. יש כאלה שזה פשוט לא נעים להם". יעקובי מספרת שהורים שנמנעים ממגע, לרוב לא מודעים לכך. "בדרך כלל מגיעים אלי עם בעיה אחרת. בעיות התנהגות, הרטבה או בעיות בקשר בין הילד להורה, ובמהלך הטיפול מגלים את העדר המגע. ניתן לראות, לדוגמא, ילד שמתרפק על אמא שלו, רוצה לטפס לה על הברכיים, והיא לא נענית לו, לא עוזרת לו ולא מגיבה".
 
מה עושים במקרה כזה? איך מטפלים?

"צריך לחשוב איזה מגע יכול להיות נעים. למשל, נפגשתי עם אמא שלא אוהבת לגעת בילדה שלה, לא אוהבת לחבק ולנשק. חשבנו ביחד מה יכול להתאים לשתיהן, וסיכמנו על מסאז' ברגלים. זו היתה התחלה שפרצה את הרתיעה של האם, אחר כך היה לה קל יותר ליהנות ממגע". בצד השני של הסקאלה נמצאים, כמובן, ההורים הדביקים מדי, אלה שלא מפסיקים לחבק ולנשק גם כשזה לא כל כך נעים. "הילד משחק ועסוק בשלו, והם רוצים לחבק ומפריעים לו. אלו הורים שצריכים את המגע יותר מהילד, ולפעמים פשוט כופים עליו מגע. הם יותר קשובים לצרכים של עצמם מאשר לצרכים שלו. צריכה להיות התאמה הדדית".
 

השלכות לעתיד

אז מה קורה כשלא נוגעים? "חסכים במגע יתורגמו בעתיד לקשיים קוגניטיביים", אומר כרכום. חוסר במגע עלול להשפיע על הילד לאורך כל חייו, החל מבעיות נוירולוגיות וכלה בקשיים ביצירת קשרים חברתיים. המגע מאפשר לילד לווסת את התחושות שלו, ובהמשך הוא לומד איך לעשות זאת לבד. אם אין דמות קבועה שמסייעת לו, הוא לא ילמד. "היכולות הקוגניטיביות והעצביות לא מתפתחות, היכולת לווסת מגע גם כלפי עצמי וגם כלפי אחרים אינה מתפתחת. חשוב לארגן עבור הילד נוכחות מתמשכת, עקבית ורציפה של דמות מטפלת, במיוחד בין החודש השישי לשמיני לחייו, הזמן בו מתחיל תהליך ההיקשרות".

יעקובי מתארת את ההשפעה המיידית של חוסר במגע, כפי שהיא נראית גם לעין לא מקצועית: "אצל תינוקות רכים, יש כאלה שלומדים לא לנסות לבקש מגע. זה מאוד עצוב לראות כיצד הם מתרחקים ממגע כדי לא להתאכזב. אצל ילדים קצת יותר גדולים, יש כאלה ש"נדבקים" ומנסים לקבל כל סוג של מגע, ויש את אלו המתרחקים, כיוון שלמדו על בשרם שאין טעם לנסות. חוסר במגע, מעבר לכך שהוא מעיב על הקשר בין ההורה לילד, יכול לגרום לקשת של סימפטומים. דיכאון, בעיות התנהגות, בעיות שינה, הרטבה. ילדים מפרשים חוסר מגע וחוסר היענות כדחייה, כחוסר אהבה ואינטימיות. ולא משנה הסיבה לכך".

המין האנושי זקוק למגע

לסיכום, מיטב החוקרים ערכו מאות מחקרים ותצפיות כדי להגיע למסקנה המובנה מאליה, המין האנושי זקוק למגע כדי להתקיים. בלי המגע לא נוכל לחיות, לתקשר בינינו ולהיות מאושרים. כשהתינוק הקטן שלכם מבקש חיבוק ומגע, אל תמנעו זאת ממנו. אם קשה לכם, פנו לעזרה. הקשיבו לו, וודאו שהמגע שלכם מתאים לו, וזכרו שהקשר שלו איתכם הוא אבן הפינה שלו בדרך לקשר עם העולם.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by