בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
לגור בכפר 

לגור בכפר

 
 
לילך וולך, מערכת RED

שכר הדירה והרעש עולים לכם בעצבים ובבריאות. תחושת הבדידות גוברת בעיר הגדולה ועל כך לא מפצה אף סופרמרקט שפתוח 24 שעות ביממה. עברו לכפר: 10 סיבות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הופה! חניה פנויה. רחוב לא טיפוסי בתל אביב, אז למה לא לברוח (FLICKR, shlomif2)
 הופה! חניה פנויה. רחוב לא טיפוסי בתל אביב, אז למה לא לברוח (FLICKR, shlomif2)   
לכולם עוברת מתישהו המחשבה הזו בראש – צפוף, מחניק, מלוכלך, למה בעצם אני עדיין כאן? הדרך מן העיר אל הכפר היא הדרך ההפוכה לזו שעשיתם בגיל עשרים. אז חיפשתם את ההמולה של העיר הגדולה, את הריגושים וההיצע הבלתי נגמר, עכשיו אתם מבינים שהכל אשליה – מרוב שפע לא רואים את הייחודי, מרוב אנשים נעלמה האינטימיות. הגיע הזמן לצאת אל מחוץ לעיר, למרחבים, לירוק בעיניים. אנחנו נסביר לכם למה.

אוויר הרים צלול כיין

את אוויר ההרים הצלול כבר לא מוצאים בירושלים, בטח שלא בתל אביב או בחיפה. אבל הוא בהחלט מחכה לכם במקום בו יש צמחים והם מייצרים חמצן. זוכרים חמצן? החומר הנחמד הזה שמרחיב את הריאות, שוטף את העיניים מן הערפל, ועוזר להילחם בנזקי הזיהום? מזה יהיה לכם בשפע בכפר או בכל מקום בו יש עדיין יותר עצים מאנשים.
 
 
אין לי כסף אין לי

שכר הדירה שוחט אתכם? אתם משלמים תשע מאות דולר צמוד למדד 2005, בשביל דירת חדר בלי חלון מאחורי התחנה המרכזית? הגיע הזמן לעבור אל מחוץ לעיר. במה שאתם משלמים כרגע, יהיה לכם שטח מחייה שמתאים לאנשים ולא יכול לתפקד רק כמלונה לכלב מזה רעב. והבונוס – כל השטח מסביב שאפשר לרוץ בו חופשי עם הילדים.

חבר של קבע בחברה להגנת הטבע

מתי הפעם האחרונה שהילדים שלכם ראו טבע? ולא, לא מדובר בחמציצים שצומחים בינות לשתן החתולים, או לפירות הפיקוסים הרקובים שמכסים לכם את שמשת המכונית. טבע אמיתי, פתוח, וירוק. זה מה שמחכה לכם במידה ותעזו לצאת מן העיר החוצה, השמיים כחולים ולא מערפיח, הירח נוצץ יותר מאורות גורדי השחקים, ופרחים לא מופיעים רק בזרים עייפים בפיצוציות.

שלח לי שקט

הדבר הראשון ששומעים כשיוצאים מהעיר אל הכפר, הוא השום דבר. השום דבר הזה, שמבלבל ומחכה להיקרע בצופרי סירנות, בצעקות השכנים מקיר הגבס המשותף, נקרא בפי יושבי הכפר : "שקט". אותו מצרך נדיר שמנקה את המחשבות, זה מגיע מרחש הגלים, מתנועת הרוח בעצים, ומאפשר לחומרים חדשים להיכנס למערכת התשושה שלכם. אין לכם מושג עד כמה רעש תופס מקום, פנו אותו לדברים טובים יותר.
 
אמא תקני לי

הסיטואציה הבאה בוודאי מוכרת לכם: יצאתם לקנות ליטר חלב וכיכר לחם, וחזרתם עם שתי ואזות שהיו במבצע, טישרט שפתאום ראיתם שנורא חסר לכם, ומנת פלאפל שקניתם למרות שעוד לא הגיע שעת ארוחת צהריים? תרבות הצריכה והשפע המבלבל נכנסים לנו לחיים גם כשאנחנו לא מבחינים בזה. כשהרחובות מרוצפים מוקדי משיכה חוש השיפוט מתערפל. זו הסיבה להשמנה, זו הסיבה לצריכת יתר. מחוץ לעיר, לא תוצפו במאות גירויים מיותרים, תבינו מחדש מה אתם צריכים באמת ותלמדו לתכנן את הרכישות שלכם באופן שתואם זאת.

קרובים קרובים

עיר היא לא קהילה, עיר היא מקבץ אקראי של יחידים שבמקרה חולקים את אותו מרחב גיאוגרפי. כדי לגלות מחדש מה זה לקפוץ לשכנה לשאול כוס סוכר, במקום לקפוץ לסופרמרקט שפתוח עשרים וארבע שעות, תצטרכו כנראה לעבור לגור מחוץ לעיר. כשכל מי שגר סביבכם הולך לאותה מכולת, יש גן ציבורי אחד בו כל הילדים משחקים, ופקידת הדואר מכירה את כולם בשמם, תוכלו לומר לעצמכם שאתם שייכים לקהילה, וזה אפילו יהיה נכון.
 
 
להחליף את הצפיפות בשקט נפשי (FLICKR, Daquella manera)
 להחליף את הצפיפות בשקט נפשי (FLICKR, Daquella manera)   
פנאי פלוס

כל מי שעובר אל מחוץ לעיר מדווח שלפתע הימים נהיים מרווחים יותר, כאילו מתווספות שעות ביום. השעון הביולוגי מתכוונן לפי שעון הטבע ולא לפי השעה בה השכן החצי חירש צופה ב"מבט" בקולי קולות, והמרחק מן ההמולה מפנה מקום. אז נוצר מה שנקרא "פנאי": פנאי לשבת במרפסת ולצפות בשקיעה, פנאי לקרוא ספר, פנאי לטייל עם הכלב. האווירה הפחות לחוצה נותנת את הרשות שלא לרוץ לכל המסיבות-מסעדות-סרטים, ואולי פתאום, לרקום??


ציוניזמוס

זה אולי ישמע לכם מוזר, אבל העיר מלאה בתושבים, ואילו ישובי הספר, והאזורים הכפריים ריקים ממתיישבים. לא, לא נשלח אתכם להקים ישוב על בית קברות פלסטיני, אבל במקומות אחרים, נוכחותכם החדשה יכולה להיות מה שיתרום לפיתוח האיזור. מתיישבים צעירים ובעלי משפחות, הם אלה שמחדירים כוח כלכלי, פלורליסטי, ואפשרויות חדשות. אז קדימה – גשו לייבש איזו ביצה.

תנו לגדול בשקט

זוכרים שהייתם יורדים לשחק למטה? ובאותו 'למטה' מסתורי הייתם נשארים עד השקיעה. היום לא תתנו לילדיכם להתרוצץ בסמוך לכבישים ולכל סכנות העיר העמוסה, בטח שלא להסתובב ללא השגחה. מחוץ לעיר יש לילדים מרחבים, טבע לשחק בו, והורים הרבה יותר רגועים.

את לא כמו כולם

בשנה האחרונה עברה יותר ממחצית אוכלוסיית העולם אל העיר. במגמת האורבניות הזו, ננטשות עשרות עיירות רפאים, עסקים פרטיים נסגרים, חברות קטנות קורסות. במעבר אל מחוץ לעיר תוכלו לבצע מהלך נון קונפורמיסטי, שיהווה לקיחת עמדה גלובאלית, חוץ מהעובדה שתשפרו את איכות החיים המיידית שלכם.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by