בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
לא רק גאודי 

לא רק גאודי

 
 
רוני בר, מערכת RED

ברצלונה מתחה פניה לקראת אולימפיאדת 92'. אבל חוץ מגאודי, השינוי שעבר על העיר חושף גם פינות ארכיטקטוניות ותיקות וחדשות שמצדיקות ביקור

 
 
 
 
 
 
 
 
 
האגדה מספרת שכשאנטוניו גאודי נדרס על ידי חשמלית איש מהעוברים והשבים לא זיהה את האדריכל בבגדיו המרופטים ולא ניגש לעזור לו. לבסוף הוא הובל לבית החולים שם מת מפצעיו שלושה ימים מאוחר יותר.

כשמונים שנה אחר כך ברצלונה הפכה את גאודי לסמל הבולט שלה, סמל שמביא תיירים וגם לא מעט אירו לכיס העירוני. אבל ברצלונה היא לא רק גאודי, ומי שקצת מאס בסגנון הפיסולי שלו יכול למצוא בעיר דוגמאות לא פחות מעניינות לאדריכלות המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21.
 
 

Barcelona Pavilion

 
אדריכל: לודוויג מיס ון דה רוהה
שנת הקמה: 1928-9, נהרס ב-1930, שוחזר בשנות ה-80

ייתכן שאתם לא ממש מכירים את האדריכל הגרמני לודוויג מיס ון דה רוהה, אבל בטח שמעתם שני ציטוטים מפורסמים שמיוחסים לו: "פחות זה יותר" ו"אלוהים נמצא בפרטים". את הביטוי החיצוני לשתי האימרות הללו אפשר לראות בפביליון שייצג את גרמניה בתערוכה העולמית של -1929.

לתייר בן ימינו קשה לפעמים להבין את הייחוד של המבנה, על צורתו הנקייה, אפילו מינימליסטית, אבל כמו תמיד צריך לשפוט יצירה בקונטקסט שלה. מיס ון דה רוהה היה מחלוצי הסגנון הבינלאומי, וכשהוא תכנן את הפביליון הוא היה יוצא דופן בנוף האדריכלי שעדיין נשלט כמעט כולו על ידי עיטורים היסטוריים. מיס, לה קורבוזיה, אנשי הבאוהאוס ואחרים רצו לחשוף את האמת של החומר - וכך גם את האמת של הבניין, וראו את היופי האמיתי לא בעוד קשת או כותרת אלא דווקא בקווים נקיים ופשוטים.

העצמה של הביתן נובעת מהפרופורציות הנעימות שלו, מהזרימה בין החללים, וכן מתוך ההקפדה על הפרטים: הגג ממשיך מעבר לקירות כך שנוצרת תחושה של מבנה אופקי; קירות חופשיים יוצרים הפרדה בין חללים; פסל ניצב בתוך בריכת מים ומשמש כמוקד לנכנסים; וכן שימוש בחומרים עשירים כלוחות שיש ועמודי כרום בצורת צלב, שהפכו לאחד מהאלמטים המזוהים עם מיס.

מיס ון דה רוהה האמין בתכנון טוטאלי ועיצב גם את הרהיטים בתוך הביתן, בהם גם את הכיסאות המפורסמים שזכו לשם "כיסאות ברצלונה".

איך מגיעים: הביתן ניצב למרגלות Montjuïc, לכיוון צפון-מזרח, ב-Avinguda Marquès De Comillas.
האתר הרשמי>>
 
 
מוזיאון לאמנות עכשווית - Museo d’Art Contemporani de Barcelona, או בקיצור: MACBA
אדריכל: ריצ'ארד מאייר
שנת הקמה: 1987-1995

כשברצלונה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של 1992 החליט ראש העיר בזמנו, פסקוואל מרגל, לנצל את ההזדמנות ולערוך מתיחת פנים כללית לעיר. הוא הזמין את האדריכל האמריקני ריצ'ארד מאייר לתכנן בעיר מוזיאון לאמנות עכשווית, והשניים בחרו אתר באל-ראבל (El Raval), רובע שהוזנח במשך עשרות שנים והיה ידוע בתור אזור פשע, ואחד האזורים היותר גרועים של העיר.

מאייר סיפר כי בחר את האתר כדי שהמוזיאון יוכל לשפר את מצבו של הרובע העתיק. לפני המוזיאון הוא הקים רחבה עירונית שמיועדת בראש ובראשונה לתושבי האזור, לאחר שהרגיש כי אין ברובע מספיק מקומות פתוחים בהם אנשים יכולים להיפגש, לדבר, לשחק עם הילדים ולטייל עם הכלבים. הרעיון של מוזיאון כעוגן לחידוש עירוני אינו חדש, והוא נוסה בהצלחה כעשרים שנה קודם לכן במרכז פומפידו שבפריס. מאייר לא לגמרי הצליח להעתיק את נוסחת ההצלחה: קשה להשוות בין הרחבה ההומה של הפומפידו בין הרחבה הלעיתים מעט שוממת של המוזיאון בברצלונה.

גם אם החלל החיצוני שהמוזיאון מייצר אינו עומד בציפיות, כוחו האמיתי של הבניין נמצא בחלל הפנימי שלו. מבחינת הסגנון האדריכלי, ניתן למתוח חוט מקשר בין המינימליזם של מיס ון דה רוהה לקווים הנקיים של מאייר. כוחו העיקרי של מאייר נמצא באסתטיקה שנבנית "לבן על גבי לבן", באמצעות משחקים של אור וצל. המוזיאון סובב סביב חלל מרכזי בגובה שלוש קומות, ממנו ניתן לראות את כל קומות המוזיאון וכן את הרמפות המובילות אליהן. הרמפות צמודות לקיר זכוכית שמחדיר אור טבעי וכן מאפשר הצצה לרחבת המוזיאון ובתי הרובע.

באמצעות מערכת הרמפות ממשיך מאייר את מערך הסמטאות של העיר בתוך המוזיאון ולמעשה הופך את הטיילת האורבנית לטיילת ארכיטקטונית. לאורך כל הטיול במוזיאון ישנן הצצות החוצה, אל העיר העתיקה, ופנימה, אל יצירות האמנות החדשות, וכך העיר והמוזיאון מתאחדים לכדי מכלול אחד.

איך מגיעים: המוזיאון נמצא ב-Plaça Àngels, מרחק כמה דקת הליכה מערבה משדרות הראמבלס לתוך רובע אל-ראבל.
 
 
 
הראמבלס על הים וטרפזי הזכוכית (dustydavidson@Flickr.com)
 הראמבלס על הים וטרפזי הזכוכית (dustydavidson@Flickr.com)   
כשהעיר פגשה את הים

במשך שנים ברצלונה היתה עיר שהפנתה את גבה לים - היא אולי שכנה לחוף הים התיכון אבל אזור החוף עצמו היה מלא במחסנים וכלל לא נגיש לציבור. גם במקרה זה אולימפיאדת 92' וראש העיר הנמרץ מרגל שינו את המצב והאיצו את הפיתוח לאורך החוף, וכן את החיבור בין העיר לים.

קחו את שדרות הראמבלס לדוגמא. השדרות המפורסמות של העיר, שמתחילות בכיכר קטלוניה, הסתיימו בעבר בפסל קולומבוס כשכביש סואן חצץ בינהן לחוף עצמו. בשנות ה-90 המשיכו את השדרות כרציף לתוך הים ויצרו שם מוקד עירוני שעיקרו פנאי ובילוי ובו קניון, קולנוע איימקס, אקווריום ענק ועוד. עם קורות ודק בצורת גלים, האלמנטים העירוניים לאורך ה-Rambla de Mar נוטים לפשטנות אך אפקטיביים למדי. מקסימים במיוחד הם טרפזי הזכוכית שניצבים ליד הספסלים ומשקפים את הים, הסירות והעיר.

צפונית יותר לאורך החוף אפשר למצוא גם את הנמל האולימפי והכפר האולימפי. אי אפשר לפספס את הכניסה לנמל, שמשני צדדיה מתנשאים מגדלים חדשים: האחד הוא מגדל משרדים, השני הוא מלון Hotel Arts היוקרתי שתוכנן על ידי המשרד של סקידמור, אווינגס ומריל. בתחתית המגדל אפשר לראות את פסל הדג של האדריכל פרנק גרי.

בנקודה בה מתחברת Avinguda Diagonal לקו החוף נעשה ניסוי נוסף, מוצלח פחות, לחיבור בין הים לעיר. במשולש שנוצר בין השדרה לחוף תכננו צמד האדריכלים השוויצרים הרצוג ודה מוירון את "בניין הפורום" (Edifici Forum) - מבנה נוקשה בצורת משולש המכיל אודיטוריום וחלל תצוגה ומצופה במה שנראה כמו שברי מראה ענקית. בסמוך הוקם פארק דיאגונל-מאר (Parc Diagonal Mar) שמכיל בריכות מים וכן אלמנטים מצינורות ברזל.
 
שני מגדלים, על קצה המזלג

מגדל התקשורת של האדריכל/מהנדס סנטיאגו קלטרווה על ראש ההר Montjuïc הוקם בשנת 1991 לקראת המשחקים האולימפיים. יותר ממבנה אפשר לקרוא את המגדל כפסל ענק, שחודר בדינמיות לתוך קו הרקיע של העיר. במגדל התקשורת, כמו במבנים אחרים של קלטרווה, הצורה נובעת מתוך הגיון מבני - ממש כמו בצמחים או בעצמות: בסיס הבניין שנושא את העומס מקבל עיבוי, ואילו ראש המגדל דק כמחט.

המגדל של חברת המים אגבר (Torre Agbar) שתוכנן על ידי האדריכל הצרפתי ז'אן נובל הוא אחד המגדלים החדשים ביותר בעיר. המגדל, שממוקם ב- Avinguda Diagonal, נפתח לציבור בשנת 1995 וצורתו פאלית במיוחד (למרות שהאדריכל נשבע שההשראה באה מהרי מונסרט שמקיפים את ברצלונה וכן מהתפרצות של גייזר). כרגיל אצל נובל הייחוד של הבניין נמצא בחזית, שמורכבת שמעשרות אלפי לוחות זכוכית בעלי שקיפות משתנה. חזית המגדל אינה אחידה במהלך היום ובעיקר בשעות הלילה, אז המגדל עוטה צורה חייזרית במיוחד כאשר נורות בצבעי צהוב, ורוד אדום וכחול מאירות את המבנה.
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by