בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
תינוק בא הביתה 
במרחק נגיעה  

במרחק נגיעה

 
תינוק בא הביתה |
 
רוני להב

הורות היא עניין תובעני מאוד ורצוף שלבים. מאחורי כל שלב שעוברים ממתין השלב הבא, ומאחורי כל תינוק שגדל, ממתין הילד הבא. אז איך מחליטים על הפרש הגילים בין הילדים?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
רגע אחרי שהכנעתם את הררי הכביסה, והצלחתם למשוך לילה רצוף של שינה, עולה השאלה: "נו, מתי הילד הבא?". לא משנה אם השאלה מגיעה מהסביבה או מכם, עדיין צריך להתמודד איתה. לפעמים נכנסת לתמונה מערכת שיקולים סבוכה, הכוללת לו"ז קפדני, חישובים כלכליים, ותובנות פסיכולוגיות. לפעמים התשובה תלויה אך ורק בחשק, שיש או אין באותו רגע לעוד ילד.
 
קשה להתווכח עם התוצאות (צילום: sean dreilinger-flickr.com)
 קשה להתווכח עם התוצאות (צילום: sean dreilinger-flickr.com)   
לא תמיד העניין תלוי רק ברצונם של ההורים. נסיבות כמו התפרקות הזוגיות כשיש ילד אחד, יובילו לרוב לפער גילים גדול בינו לבין הילד הבא. גם קשיים פיזיים להיכנס להריון או לחילופין, כניסה מהירה בהרבה מהצפוי, יקבעו את הפער במקומכם. כמו במקרה של יעל, אמא לבן 4 ולבן 3, "לקח לנו הרבה זמן להרות עם הראשון, אז החלטנו לא לחזור לגלולות, ולתת לטבע לפעול בקצב שלו. ממש לא ציפינו שזה יקרה אחרי ארבעה חודשים. לא חשבתי שבזמן שאני מניקה, זה אפשרי להרות שוב. תמיד שמעתי שזה קשה. אומרים שבשנה הראשונה אחרי הלידה, הגוף עדיין בהתאוששות. כנראה שהגוף שלי התגבר מהר".
 
 
ההנחה הרווחת כיום גורסת, שהפרש קטן, טוב יותר לילדים וקשה יותר להורים, בזמן שהאחים מפתחים מערכת יחסים קרובה ומוצאים שפה משותפת, ההורים כורעים תחת הנטל הפיזי, הכלכלי והנפשי, שכרוך בגידול שני פעוטות במקביל. לנועה יש ארבעה ילדים בהפרשים של שנה וחצי, שנתיים ושנתיים, והיא חושבת אחרת, "בעיניי ההפרש הקטן דווקא מאפשר לכל המשפחה להיות בשלב דומה. זה נוח מבחינת בחירת פעילויות, בילויים משותפים וכו'. לנו כהורים זה מצוין. אנחנו רצינו לפחות ארבעה ילדים שיגדלו כולם ביחד, במינימום הפרשים. ראינו הרבה משפחות בהן היו שניים או שלושה ילדים קרובים בגיל, והבא אחריהם בפער גדול. הילד הזה היה מפונק מאוד או מחובר מידי להורים. אנחנו רצינו למנוע את זה. אבל אני מניחה שרק בעתיד נדע אם הצלחנו".
 
 

המנה המומלצת להיום

ההמלצה הכללית של מומחים ושל הורים לגבי הפרש הגילים האופטימלי, היא שנתיים וחצי עד ארבע שנים. חשוב לקחת בחשבון גם את גיל האם. כיום נשים רבות יולדות בגיל מבוגר יותר, וכתוצאה מכך הן לא יכולות להרשות לעצמן, מבחינה ביולוגית, ללדת בהפרשים גדולים. ענת בת ה-35 היא אמא לבן 5.5 ולבת 3, "החלטנו לעשות עוד ילד כשקצת רווח לנו מהטיפול בבכור. תכננו שיהיו לנו שלושה ילדים, וידענו שכדאי להזדרז בגלל הגיל שלי. העדפנו שאם כבר, אז כדאי שיהיו קרובים בגיל, כדי שיהיו חברים טובים. לאו דווקא הרגשתי רצון בילד באותו הרגע, אבל גם ההריון הראשון שלנו תוכנן בעיקר בגלל הגיל, לא בגלל שזה מה שרצינו באותו רגע. כשהבכור הלך לגן, בגיל שנה וחודש, פתאום היה לי מספיק זמן לעצמי. הרגשתי שאני מוכנה שוב להשתעבד לכביסות, ולתינוק על הידיים".
 
ההיריון השני של אורנה היה מתוכנן באופן עקרוני, אבל הגיע מהר מהצפוי, "ההפרש אצלנו הוא שנתיים וחודשיים. כשנכנסתי להיריון נלחצנו, ידענו שהעומס עלינו יהיה גדול, וידענו שיהיו לנו פחות זמן ומשאבים נפשיים לילד החדש. מצד שני שמחנו, כי היה ברור שההקרבה הזו תועיל לשני הילדים. היא תפתח אותם מבחינה שכלית, קוגניטיבית ורגשית: תיתן להם פרטנר למשחקים, ותלמד אותם להתמודד מגיל צעיר עם אח נוסף, במקום להיות נסיכים מפונקים. היתרון עבורנו, מלבד העובדה שכל מה שטוב לילדים טוב גם להורים, הוא שנשארנו במעגל החיתולים, ההשכמה הלילית, המטפלות וכו'. כשיוצאים מהמעגל הזה, קשה מאד לחזור אליו".
 
כמו אבא קטן (צילום: sean dreilinger-flickr.comr)
 כמו אבא קטן (צילום: sean dreilinger-flickr.comr)   
הסיבות העיקריות שגורמות להורים להמתין זמן ממושך בין ילד לילד, הן העומס הכפול, והחשש שלא יוכלו להעניק לכל הילדים את תשומת הלב שמגיעה להם. טלי, אמא לשתי בנות בהפרש של חמש שנים, מסבירה, "בעיניי זה ההפרש האידיאלי. לילדה בת חמש כבר אפשר להסביר את המשמעות של אחות קטנה, ואפשר להיעזר בה ולשתף אותה בטיפול באחותה. בגיל הזה היא אחרי שלב הקנאה הקלאסי, ופחות דבוקה אלי, אז אפשר להעניק לקטנה הרבה יותר אנרגיות".

ולגבי שאר התחומים מוסיפה טלי, "זה קל יותר מבחינה כלכלית, הגדולה נכנסה לגן חובה, וזה פינה כסף למטפלת לקטנה. אני לא חושבת שההפרש יקבע את הקשר בין שתיהן, לדעתי הקשר תלוי בעיקר בדברים כמו המין והאופי של כל ילד. הבנות שלי לפעמים משחקות ביחד, ולפעמים עם חברות או עם ילדים מהמשפחה המורחבת. אני לא מודאגת".

אז מה עדיף, הפרש גדול או קטן? רוב האמהות מסכימות שזה תלוי באופן שבו ההורים מתייחסים למצב. אם הם מתנהלים בתחושה שנעשה עוול לאח הגדול או הקטן, הילד חש בזה מיד ומתנהג בהתאם. נועה: "קשה לקבוע כללים לגבי הפרשים, כי לכל משפחה יש את הטמפרמנט שלה ואת מה שמתאים לה. הכי חשוב זה לעשות ילדים רק כשרוצים ומוכנים". אורנה, "בדיעבד, השנה הראשונה הייתה קשה מאוד, אבל אחריה היתרונות של הפער הקטן צצים אחד אחד, וזו הנאה גדולה".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by