בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
כשהילד נכנס לחבר'ה 

כשהילד נכנס לחבר'ה

 
 
רוני להב

לתינוק חדש יש השפעה עצומה על החיים של ההורים שלו, ולפעמים גם על החיים של החברים שלהם. איך משפיעים הילדים על היחסים של אמא עם החברוֹת הרווקות שלה?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
החברות הכי טובות (צילום: sxc)
 החברות הכי טובות (צילום: sxc)   
כמה פעמים יצא לך לחשוב על ימי הרווקות העליזים שלך? איזה חיים עשית עם החברות. יציאות, בילויים עד אור הבוקר, נסיעות משותפות לחו"ל. עד שהכל הסתיים בדרך טבעית לגמרי, כשהתחתנת והבאת ילדים לעולם. אבל אם את עדיין בתחילת שנות השלושים לחייך, סביר מאד להניח, שיהיה לך לפחות חברה אחת שלא הספיקה להביא ילדים, ועוד חברה נוספת שעדיין לא התחתנה. מה עלה בגורל החברות ביניכן? האם כל מה שנשאר בארסנאל השיחות ביניכן מסתכם בשעות השינה הדלות שלך, ומספר הפעמים שאת מחליפה טיטולים ביום? הוידוי לפניכם.

נעמה (33) ושירי (33) חברות מאז האוניברסיטה. נעמה נשואה פלוס שני ילדים, בני שש ושלוש, ולשירי יש בן-זוג כבר ארבע שנים. למשמע השאלה איך מתנהלת חברוּת בין מישהי שהיא אמא לבין מישהי רווקה, נעמה ממהרת לתקן אותי: "לדעתי, הנקודה היא לא אם מישהי רווקה או לא, אלא אם יש לה ילדים. השינוי בקשר נובע מהעובדה שהפוקוס שלי עבר לילדים והפוקוס של החברה על משהו אחר. בעניין נושאי שיחה, זה לא משנה מבחינתי אם היא תספר לי על הדייטים שלה או על הבעל או על העבודה, הכול מעניין אותי, ונעים לי שסופסוף אפשר לדבר על דברים אחרים בעולם, שלא קשורים לילדים".
 
 
כשהילד מגיח
"מאז שהפכתי לאמא", מבהירה נעמה, "השתדלתי מאוד להימנע מעודף דיבורים על הנושא, בעיקר בגלל שרציתי קצת חופש מהנושא. לרוב החברות שלי יש ילדים, ואנחנו מעדיפות לדבר על דברים אחרים. הילדים שלי בטח עלו לא פעם בשיחות בחודשים הראשונים לחייהם, ואולי איזו חברה השתעממה מזה, אבל אני ממש לא מרגישה שמישהי התרחקה ממני בגלל זה. לדעתי, אם חברה טובה מתרחקת ממני, זה לא בגלל הילדים. כנראה שיש שם משהו אחר, סיבה להיפרד שרק חיכתה להזדמנות המתאימה. על חברות אמיתית לא מוותרים כל כך בקלות".
 

מצגות במייל וציטוטי הברקות

שירי מהנהנת בהסכמה. "במקרה של נעמה זה נכון, היא מעולם לא הייתה 'אמא מאוהבת', ששולחת לך במייל מצגות עדכניות של הילדים או מטביעה אותך בציטוטי ההברקות שלהם. היא מאוד מתעניינת במה שקורה בעולם שלי ובעולם בכלל, ולא מצפה ממני להעריץ את הילדים שלה. בגלל זה, כשהיא כבר כן מדברת עליהם זה באמת מעניין אותי, וגם כיף לי לבלות אתם כמשפחה".

אבל באמתחתא של שירי דוגמאות נוספות, "מצד שני, הייתה לי חברה שמהרגע שהיא הפכה לאמא, שום דבר לא עניין אותה מלבד הילד שלה. כל שיחת טלפון התחילה בשלוש שניות של התעניינות בשלומי, בשביל הפרוטוקול, ומשם שעה וחצי של ברברת מייגעת על כמה הילד מושלם, כמה מגעילות האמהות של הילדים בגן, כמה מטומטמת המטפלת שלא מתייחסת לגאון הקטן בכבוד הראוי לו וכו'. להיפגש איתה זה היה בכלל סיוט, כי המפגש תמיד כלל את הילד ונסב רק סביבו. ככה זה נמשך שנתיים עד שנמאס לי".

"למזלי" מסכמת שירי, "רוב החברות האמהות שלי לא השתנו ככה, הן רק נהיו יותר עסוקות. לפעמים אני מרגישה שהן מתייחסות לסיפורים שלי על הבוס המניאק או על הריב האחרון עם הבנזוג בסלחנות, כאילו נזכרות שפעם גם להן זה נראה הדבר הכי חשוב בחיים, ועכשיו הן כבר יודעות אחרת. זה לא מפריע לי, מבחינתי הן הרוויחו את זה ביושר".
 
 

זמינות פיזית

בלי חברות (צילום: sxc)
 בלי חברות (צילום: sxc)   
גם נעמה וגם שירי מסכימות שהבעיה העיקרית היא לא הזמינות הנפשית של החברוֹת, אלא הזמינות הפיזית. שירי: "הריחוק נוצר כי קשה למצוא זמן להיפגש. עכשיו לחברה שלך יש ילד וזה משהו רציני ומחייב יותר משעות הפנאי שלך, אז ברור שאם מישהי צריכה להתגמש כדי שתיפגשו, זו תהיה את. היא תשמח לפגוש אותך, בתנאי שמתאים לך ללכת לים בשמונה בבוקר בשבת או להסתפק בשעה מתוזמנת היטב בין ההשכבה של הילד להתעלפות של ההורים על הספה. אחר כך מגיע השלב שההורים מתים להתאוורר בחוץ ומארגנים בייביסיטר, הבילוי הופך להפקה שלמה והם ממנים אותך האחראית, כי הרי את 'הבליינית החופשייה' ומצופה ממך לקחת אותם למקום הכי שווה בעיר. אז את יוצאת אתם לאיזה בר טרנדי, אפילו אם בא לך סתם מפגש ביתי אינטימי, ומה יוצא בסוף? בכל שעה עגולה הם מתקשרים לבייביסיטר, ובאחת עשרה הם כבר גמורים. זה ברור שאם הם לא היו דואגים לפאסון שלהם, הם כבר מזמן היו חוזרים הביתה, לישון".

נעמה: "ברגע שאת הופכת לאמא מרכז הכובד בחיים שלך עובר למשפחה, והחברים נדחקים קצת אחורה. בזמן הפנוי שלנו בסופי שבוע, העדיפות הראשונה היא לבלות עם חברים שהם גם הורים, כי מה שהכי חשוב לכולנו זה להעסיק את הילדים. כשהבכור שלנו נולד, כבר היו לרוב החברים שלנו ילדים, והיום כמעט אין לי חברות שאינן אמהות. ברור שטיול משפחות בשבת זה לא אטרקציה בשבילן, אבל בינתיים אין לי זמן אחר. כשיש לי קצת זמן פנוי לבד, אני אעדיף לבלות ולצאת למקום 'של גדולים', ואת זה הכי קל לארגן עם החברות בלי הילדים. באותה מידה אני אשמח להיפגש עם החברות האמהות, אבל בתנאי שגם הן יבואו בלי הילדים וזה כבר יותר מסובך מבחינה לוגיסטית. אני לא מרגישה שאני מחמיצה משהו, ההסתגלות שלנו למציאות סביבנו מושלמת. אם לא היו לנו ילדים, מן הסתם היה לנו הרבה יותר קשה עכשיו מבחינה חברתית".
 
מירי, רווקה בת 35, מספקת זווית ראייה קצת פחות אופטימית לנושא: "כמעט לכל החברות שלי יש ילדים ולי אין אפילו בן-זוג. הגיל שלי מלחיץ אותי מאוד ואני מתה לילד. החברות שלי מסדרות לי שידוכים מצד אחד, ומצד שני מנסות לא 'להשוויץ' בחיים שלהן, ולהראות לי את הצדדים הפחות קוסמים במשפחתיות שלהן. אני משתדלת לפרגן, אבל אני חייבת להודות שקשה לי להיות באירועים, מוקפת במשפחות מאושרות מסביב, וזה רק הולך ונהיה קשה יותר. בכל פעם שחברה מבשרת לי שהיא בהריון יש לי צביטה קטנה בלב. הדרך שלי להתמודד עם המצב הוא להתרחק קצת, אני מעדיפה לשמוח בשביל החברות שלי מרחוק, מאשר לקנא בהן מקרוב".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by